פורסם הנוסח המלא של הצהרת תובע בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) כרים א.א. קאן, תחת הכותרת "בקשות לצווי מעצר במסגרת המצב במדינת פלסטין".

בהצהרה נמסר:

"על בסיס הראיות שנאספו ונבחנו על-ידי משרדי, יש בידי יסוד סביר להניח כי יחיא סנוואר (ראש תנועת ההתנגדות האיסלאמית ("חמאס") ברצועת עזה), מוחמד דיאב איבראהים אל-מסרי, המוכר יותר בשם דף (מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, המוכרת בשם גדודי אל-קסאם), ואיסמעיל הנייה (ראש הלשכה המדינית של חמאס), נושאים באחריות פלילית לפשעי המלחמה ולפשעים נגד האנושות להלן, אשר בוצעו בשטח ישראל ומדינת פלסטין (ברצועת עזה), וזאת החל, לכל הפחות, ביום 7 באוקטובר 2023:

"השמדה כפשע נגד האנושות, בניגוד לסעיף 7(1)(ב) לחוקת בית המשפט הפלילי הבין-לאומי (חוקת רומא);
רצח כפשע נגד האנושות, בניגוד לסעיף 7(1)(א), וכפשע מלחמה, בניגוד לסעיף 8(2)(ג)(i);
לקיחת בני ערובה כפשע מלחמה, בניגוד לסעיף 8(2)(ג)(i);
אונס ומעשים אחרים של אלימות מינית כפשעים נגד האנושות, בניגוד לסעיף 7(1)(ז), וכן כפשע מלחמה, בניגוד לסעיף 8(2)(ה)(vi), בנסיבות של שבי;
עינוי כפשע נגד האנושות, בניגוד לסעיף 7(1)(ו), וכן כפשע מלחמה, בניגוד לסעיף 8(2)(ג)(i), בנסיבות של שבי;
מעשים לא אנושיים אחרים כפשע נגד האנושות, בניגוד לסעיף 7(1)(יא), בנסיבות של שבי;
יחס אכזרי כפשע מלחמה, בניגוד לסעיף 8(2)(ג)(i), בנסיבות של שבי;
פגיעה באופן חמור בכבוד האישי כפשע מלחמה, בהתאם לסעיף 8(2)(ג)(ii), בנסיבות של שבי.

"משרדי סבור כי פשעי המלחמה הנטענים בבקשות האמורות בוצעו במסגרת נסיבות של סכסוך מזוין בעל אופי בין-לאומי בין ישראל ופלסטין, וסכסוך מזוין שאינו בעל אופי בין-לאומי בין ישראל לבין חמאס, המתקיימים במקביל. אנו סבורים כי הפשעים נגד האנושות הנטענים כאמור בוצעו כחלק ממתקפה נרחבת ושיטתית כנגד אוכלוסייתה האזרחית של ישראל על-ידי חמאס וקבוצות מזוינות אחרות, וזאת בהתאם למדיניות ארגונית. חלק מפשעים אלו, כך להערכתנו, עודם נמשכים.

"משרדי סבור שיש יסוד סביר להניח כי סנוואר, דף והנייה נושאים באחריות פלילית להריגתם של מאות אזרחים ישראליים במתקפות שביצעו חמאס (ובפרט הזרוע הצבאית של הארגון, גדודי אל-קסאם) וקבוצות חמושות אחרות ביום 7 באוקטובר 2023, ולקיחת לפחות 245 בני ובנות ערובה. במסגרת חקירותינו, משרדי ראיין קורבנות, ניצולות וניצולים, ובהם מי שהיו בני ובנות ערובה, עדי ועדות ראייה משש זירות תקיפה מרכזיות: כפר עזה, חולית, אתר פסטיבל המוסיקה סופרנובה, בארי, ניר עוז ונחל עוז. החקירה נסמכת גם על ראיות דוגמת תיעוד במעגל סגור (CCTV), חומרי וידאו, תצלומים ואודיו מאומתים, הצהרות של חברי חמאס, לרבות מבצעי הפשעים הנטענים שנזכרו לעיל, וראיות שסיפקו מומחים.

"לדעת משרדי, האינדיבידואלים האמורים תכננו ויזמו את ביצוע הפשעים ביום 7 באוקטובר 2023, ובמעשיהם שלהם, לרבות ביקורים אישיים של בנות ובני הערובה זמן קצר לאחר שנחטפו, הכירו באחריותם לפשעים אלה. אנו סבורים כי פשעים אלה לא הי וניתנים לביצוע ללא מעשיהם. הם מואשמים הן כשותפים לביצוע פשע והן כממונים, על-פי סעיף 25 וסעיף 28 לחוקת רומא.

"במהלך ביקורי בקיבוץ בארי ובקיבוץ כפר עזה, כמו גם באתר פסטיבל המוסיקה סופרנובה ברעים, חזיתי במראות ההרס של התקפות אלה ובהשפעה העמוקה של הפשעים המזוויעים המצוינים בבקשות המוגשות היום. בשיחות עם ניצולות וניצולים שמעתי כיצד האהבה שבתוך המשפחה, הקשרים העמוקים ביותר בין הורה וילד, עוותו כדי להסב כאב בל-יתואר, באכזריות מחושבת ואטימות-לב קיצונית. מעשים אלה מחייבים אחריותיות.

"משרדי סבור גם כי יש יסוד סביר להניח שבני ובנות ערובה שנחטפו מישראל הוחזקו בתנאים לא אנושיים, וכי חלקם היו נתונים לאלימות מינית, לרבות מעשי אונס, בעודם בשבי. הגענו למסקנה זו בהתבסס על ראיות ובהן תיעוד רפואי, חומרי וידאו ומסמכים מזמן אמת, וראיונות עם קורבנות, ניצולות וניצולים. בנוסף, ממשיך משרדי בחקירת דיווחים על מעשי אלימות מינית שבוצעו ב-7 באוקטובר.

"אבקש להביע את תודתי לניצולות ולניצולים, ולמשפחות הקורבנות של התקפות ה-7 באוקטובר, על עוז הרוח שגילו בבואם למסור את עדויותיהם למשרדי. אנו ממשיכים להתמקד בהעמקת חקירתם של כל הפשעים שבוצעו במסגרת התקפות אלה, ונמשיך לפעול יחד עם כל שותפינו כדי להבטיח כי הצדק ייעשה.

"אני שב וקורא לשחרורם המיידי של כל בנו ובני הערובה שנחטפו מישראל ולהשבתם בשלום לחיק משפחותיהם. זוהי דרישה יסודית שהמשפט ההומניטרי הבין-לאומי".

עוד מסר:

"על בסיס הראיות שנאספו ונבחנו על-ידי משרדי, יש בידי יסוד סביר להניח כי בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, ויואב גלנט, שר הביטחון של ישראל, נושאים באחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות כלהלן, אשר בוצעו בשטח מדינת פלסטין (ברצועת עזה), וזאת לכל הפחות החל מיום 8 באוקטובר 2023:

"הרעבה של אזרחים כשיטת לחימה כפשע מלחמה, בניגוד לסעיף 8(2)(ב)(xxv) לחוקת רומא;
גרימה במזיד של סבל רב, או פגיעה חמורה בגוף או בבריאות, בניגוד לסעיף 8(2)(א)(iii), או יחס אכזרי כפשע מלחמה, בניגוד לסעיף 8(2)(ג)(i);
הריגה בזדון בניגוד לסעיף 8(2)(א)(i), או רצח כפשע מלחמה, בניגוד לסעיף 8(2)(ג)(i);
כיוון במזיד של מתקפות נגד אוכלוסייה אזרחית כפשע מלחמה, בניגוד לסעיף 8(2)(ב)(i), או 8(2)(ה)(i);
השמדה ו/או רצח בניגוד לסעיף 7(1)(ב) וסעיף 7(1)(א), לרבות בנסיבות של מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מהרעבה, כפשע נגד האנושות;
רדיפה כפשע נגד האנושות בניגוד לסעיף 7(1)(ח);
מעשים לא אנושיים אחרים נגד האנושות בניגוד לסעיף 7(1)(יא).

"משרדי סבור כי פשעי המלחמה הנטענים בבקשות האמורות בוצעו במסגרת נסיבות של סכסוך מזוין בעל אופי בין-לאומי בין ישראל ופלסטין, וסכסוך מזוין שאינו בעל אופי בין-לאומי בין ישראל לבין חמאס (לצד קבוצות מזוינות פלסטיניות נוספות), המתקיימים במקביל. אנו סבורים כי הפשעים נגד האנושות הנטענים כאמור בוצעו כחלק ממתקפה נרחבת ושיטתית כנגד האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בהתאם למדיניות המדינה. פשעים אלו, כך להערכתנו, עודם נמשכים.

"משרדי סבור כי הראיות שאספנו, לרבות ראיונות עם ניצולים וניצולות ועם עדי ועדות ראייה, חומרי וידאו, תצלומים ואודיו מאומתים, צילומי לוויין, והצהרות של קבוצת מבצעי הפשעים הנטענים, מעידות כי ישראל שללה, במכוון ובשיטתיות, מן האוכלוסייה האזרחית בכל חלקי רצועת עזה, אמצעים החיוניים להישרדות אנושית.

"הדברים בוצעו באמצעות הטלת מצור מוחלט על עזה, הכרוך בסגירה מוחלטת של שלושת מעברי הגבול – רפיח, כרם שלום וארז – החל ביום 8 באוקטובר 2023 לתקופות ממושכות, ולאחר מכן בהגבלה שרירותית על שינוע של מוצרים חיוניים – לרבות מזון ותרופות – דרך מעברי הגבול לאחר פתיחתם מחדש. המצור כלל גם ניתוק של צנרת אספקת המים בין ישראל לעזה – מקור מי השתייה העיקרי של תושבי עזה – וזאת למשך תקופה ממושכת החל מיום 9 באוקטובר 2023, וכן ניתוק ומניעה של אספקת חשמל , וזאת לכל הפחות החל ביום 8 באוקטובר 2023 ועד היום. הדברים בוצעו לצד תקיפות אחרות כנגד אזרחים, לרבות מי שהמתינו בתור למזון, מניעת אספקת סיוע מטעם סוכנויות הומניטריות, ותקיפתם והריגתם של עובדות ועובדי סיוע, אשר אילצו סוכנויות רבות לחדול או להגביל את פעילותן ברצועת עזה.

"משרדי סבור כי המעשים האמורים בוצעה כחלק מתוכנית משותפת לשימוש בהרעבה כשיטת לחימה ומעשי אלימות נוספים כנגד האוכלוסייה האזרחית בעזה, כאמצעי שנועד (1) לחסל את חמאס; (2) להבטיח את השבת בני ובנות הערובה שנחטפו על-ידי חמאס; וכן (3) לענישה קולקטיבית של האוכלוסייה האזרחית בעזה, אשר נתפסה בעיניהם כאיום על ישראל.

"השפעות השימוש בהרעבה כשיטת לחימה, לצד התקפות אחרות וענישה קולקטיבית כנגד האוכלוסייה האזרחית בעזה, הינן אקוטיות, ניכרות וידועות ברבים, ואומתו על-ידי עדי ועדות ראייה רבים שרואיינו במשרדי, ובהם רופאות ורופאים מקומיים ובינלאומיים. השפעות אלה כוללות תת-תזונה, התייבשות, סבל עמוק ומספר הולך וגובר של מקרי מוות בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, לרבות תינוקות, ילדים ונשים. באזורים מסוימים בעזה שורר רעב, והוא צפוי להתפשט גם באזורים אחרים.

"כפי שהתריע מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש לפני יותר מחודשיים, "1.1 מיליון בני אדם בעזה מתמודדים עם רעב ברמות אסון […] זהו המספר הגדול ביותר של בני אדם המתמודדים עם רעב ברמת אסון […] בכל מקום שהוא, בכל זמן שהוא. זהו אסון שכולו מעשה ידי אדם". משרדי מבקש היום להאשים שניים מבין אלו הנושאים בעיקר האחריות, נתניהו וגלנט, הן כשותפים לפשעים והן כממונים, בהתאם לסעיף 25 וסעיף 28 לחוקת רומא.

"לישראל, כמו לכל המדינות, עומדת הזכות לנקוט בפעולה כדי להגן על אוכלוסייתה. ואולם, זכות זו אינה פוטרת את ישראל, או כל מדינה אחרת, מחובתה לפעול על-פי המשפט ההומניטרי הבין-לאומי. יהיו יעדיה הצבאיים אשר יהיו, האמצעים שבהם בחרה ישראל לשם השגתם בעזה – ובפרט, גרימה בזדון למוות, רעב, סבל רב ופגיעה חמורה בגוף ובבריאות של האוכלוסייה האזרחית – הינם פליליים.

"מאז השנה שעברה– ברמאללה, בקהיר, בישראל וברפיח – הדגשתי בעקביות כי המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב כי ישראל תנקוט בפעולה דחופה לאפשר גישה לסיוע הומניטרי בקנה מידה רחב בעזה. בפרט, הדגשתי כי הרעבה כשיטת לחימה ושלילת סיוע הומניטרי מהוות עבירות על=פי חוקת רומא. דבריי לא היו יכולים להיות ברורים יותר.

"כפי ששבתי והדגשתי עוד בהצהרותיי הפומביות, מי שאינם פועלים לפי חוק, אל להם להלין בבוא העת, כאשר משרדי נוקט באמצעים. היום הגיע העת הזו.

"בקשותיי המוגשות היום הן תוצאה של חקירה עצמאית וחסרת פניות שערך משרדי. לנגד עינינו עמדה חובתנו לחקור ראיות מפלילות ומזכות באופן שווה, ומשרדי עמל ללא לאות כדי להפריד בין טענות לבין עובדות, ולהציג בצורה שקולה מסקנות המבוססת על ראיות בפני ערכאת קדם-המשפט.

"אנו שבים ומדגישים היום כי החוק הבין-לאומי ודיני המלחמה חלים על הכול. אף חייל, אף מפקד, אף מנהיג אזרחי, אף אדם אינו יכול לפעול ולהיוותר פטור מעונש. דבר אינו יכול להצדיק מניעה במזיד של מוצרי יסוד החיוניים לחייהם של בני אדם, לרבות נשים וילדים רבים כל כך. דבר אינו יכול להצדיק חטיפה בני ערובה או פגיעה מכוונת באזרחים.

"השופטים הבלתי-תלויים של בית המשפט הפלילי הבין-לאומי הם הבוררים היחידים בשאלה האם מתקיים הרף הנדרש לשם הוצאת צווי מעצר. ככל שיאשרו את בקשותיי ויורו על הוצאת הצווים המבוקשים, אפעל בצוותא עם הרשם בכל המאמצים לשם תפיסתם של האנשים הנזכרים לעיל. אני סומך על כל המדינות-החברות לחוקת רומא, כי יתייחסו לבקשות אלה ולהחלטה המשפטית שתתקבל בעקבותיהם באותה הרצינות שהפגינו ביחס למצבים אחרים, תוך עמידה בחובותיהן מכוח אמנת רומא. אני נכון גם לעבוד עם מדינות שאינן חברות במאמץ המשותף למען אחריותיות.

"בעת הזו, חיוני כי יתאפשר למשרדי ולכל גופי בית המשפט, לרבות שופטיו הבלתי-תלויים, לבצע את עבודתם בעצמאות מוחלטת ובאופן חסר פניות. אני עומד על כך שכל הניסיונות למנוע, להרתיע או להשפיע באופן לא ראוי על גורמי בית משפט זה חייבים לחדול מיד. משרדי לא יהסס לפעול בהתאם לסעיף 70 לחוקת רומא אם התנהלות זו תימשך.

"עודני בוחן בדאגה רבה את הטענות המתמשכות והראיות הנחשפות אודות פשעים בין-לאומיים המתרחשים בישראל, בעזה ובגדה המערבית. אני ממשיכים בחקירתנו. משרדי מקדם מספר כיווני חקירה נוספים השלובים זה בזה, לרבות בנוגע לדיווחים על אלימות מינית במהלך המתקפה של ה-7 באוקטובר, ובנוגע להפצצות בקנה-מידה נרחב שגרמו וממשיכות לגרום לאבדות, פציעות וסבל כה רבים בקרב אזרחים בעזה. אבקש לעודד את מי שבידיהם או בידיהן מידע רלוונטי לפנות למשרדי ולמסור מידע.

"משרדי לא יהסס להגיש בקשות נוספות לצווי מעצר אם וכאשר נהיה סבורים שהן עומדות ברף של סיכוי מעשי להרשעה. אני מחדש את קריאתי לכל הצדדים בסכסוך הנוכחי לפעול כעת על-פי החוק.

"הבה נבהיר היום נושא עיקרי אחד: אם לא נפגין את נכונותנו ליישם את החוק באופן שווה, אם תהא מראית עין כאילו אנו מחילים את החוק באופן בררני, הרי שאנו מכינים את הקרקע לקריסתו. בעשותנו כך, נפרום את הקשרים הנותרים אשר מחברים בינינו, הקשרים המייצבים בין כלל הקהילות והפרטים, רשת הביטחון שאליה נשואות עיניהם של כל הקורבנות בעתות מצוקה. זה הסיכון האמיתי בפניו אנו ניצבים ברגע זה.

"כעת, יותר מתמיד, עלינו להמחיש בצוותא כי המשפט ההומניטרי הבין-לאומי, רף הבסיס להתנהלותם של בני אדם בעתות סכסוך, חל על כל אחד ואחת, וחל במידה שווה בכל המצבים שאליהם מתייחסים משרדי ובית המשפט. כך נוכיח, באופן מוחשי, שחייהם של כל בני האדם ערכם שווה.