קרן העושר של נורווגיה, הגדולה בעולם, מכרה את כל מניותיה בחברת בזק הישראלית, בטענה כי היא מספקת שירותי תקשורת להתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הכבושה, כך נמסר ביום שלישי בערב.

כוחות משטרה וביטחון בחברון בעקבות התפרעויות מתנחלים שם, 23 בנובמבר 2024 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

ההחלטה למכור את המניות התקבלה בעקבות אימוץ פרשנות מחמירה חדשה של מועצת האתיקה של הקרן, לפיה עסקים המסייעים לפעילות הישראלית בשטחים הפלסטיניים הכבושים מפרים סטנדרטים אתיים.

הקרן, בשווי 1.8 טריליון דולר, נחשבת למובילה בינלאומית בתחומי השקעות סביבתיות, חברתיות וממשליות (ESG). היא מחזיקה ב-1.5% מהמניות הרשומות בעולם, ב-8,700 חברות, וגודלה מקנה לה השפעה רבה.

"החברה, באמצעות נוכחותה הפיזית וסיפוק שירותי התקשורת להתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, מסייעת לשימור ולהרחבת התנחלויות אלו, שהן בלתי חוקיות לפי המשפט הבינלאומי", נאמר בהמלצת מועצת האתיקה למכור את המניות.

"על ידי כך, החברה תורמת בעצמה להפרת המשפט הבינלאומי", הוסיפה המועצה.

המועצה ציינה כי החברה מספקת גם שירותי תקשורת לאזורים פלסטיניים בגדה המערבית, אך עובדה זו לא מאפילה על העובדה שהיא מספקת שירותים גם להתנחלויות הישראליות.

מועצת האתיקה מגישה המלצות להנהלת הבנק המרכזי של נורווגיה, שלה הסמכות הסופית בהחלטות על מכירת מניות.

ההמלצה למכור את מניות בזק היא הראשונה מאז שמועצת האתיקה החמירה את מדיניותה באוגוסט. צפויות החלטות נוספות.

עשן עולה מהכפר דומא בגדה המערבית, לאחר שמתנחלים נכנסו לכפר והציתו מכוניות ובתים, 13 באפריל 2024 (צילום: איתי רון/ פלאש 90)

מדיניות מחמירה

ההגדרה החדשה של מועצת האתיקה להפרות אתיות מבוססת בחלקה על ממצא בית הדין הבינלאומי לצדק ביולי, לפיו "הכיבוש עצמו, מדיניות ההתנחלויות של ישראל ואופן ניצול המשאבים הטבעיים באזור נמצאים בניגוד למשפט הבינלאומי", כך לפי מכתב ששלחה המועצה למשרד האוצר ב-30 באוגוסט.

מאז תחילת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, המועצה בחנה האם ישנן חברות נוספות שאינן עומדות בכללי ההשקעה המותרים שלה.

לפני ההכרזה על מכירת מניות בזק, הקרן מכרה מניות בתשע חברות הפועלות בגדה המערבית.

פעילותן כוללת בניית כבישים ובתים בהתנחלויות ישראליות בירושלים המזרחית ובגדה המערבית וסיפוק מערכות מעקב לגדר הישראלית סביב הגדה המערבית.