רוסיה והמדינות התומכות בה ימשיכו להוות סכנה לאירופה גם לאחר סיום המלחמה באוקראינה, כך אמר היום שר ההגנה הפיני אנטי הקנן.

פינלנד, כמו אוקראינה, גובלת ברוסיה, לאורך גבול שמשתרע על פני יותר מ־1,300 ק"מ. כרגע הגבול סגור לחלוטין לתנועת נוסעים, שכן הלסינקי מאשימה את מוסקבה בניסיון להשתמש בו כנתיב להברחת מהגרים לאירופה.

הקנן, שהציג סקירה של הצבא הפיני, אמר כי הוא רואה בשיתוף הפעולה הגובר של רוסיה עם צפון קוריאה, איראן וסין סיכון ארוך טווח.

"רוסיה, יחד עם בעלות בריתה, תישאר גורם מסוכן באירופה גם לאחר מלחמת אוקראינה, ואי אפשר לשלול את האפשרות שתאיים על מדינות אירופה באמצעות שימוש בכוח צבאי", אמר.

תותח של צבא פינלנד בתרגיל נאט"ו, 18 בנובמבר 2024 (צילום: Jonathan NACKSTRAND / AFP)

פינלנד פרסמה היום את סקירת מדיניות ההגנה הראשונה שלה מאז הצטרפותה לברית נאט"ו בשנה שעברה, מהלך היסטורי שנבע מפלישת רוסיה לאוקראינה.

הסקירה המליצה שפינלנד תתמקד בחיזוק ההגנה הלאומית שלה, ההרתעה של נאט"ו ושיתוף הפעולה עם בעלות בריתה, בייחוד בתחום המעקב האזורי והאימונים.

"בעלות הברית העיקריות שלנו בשיתוף הפעולה הבינלאומי הן שוודיה, נורווגיה, ארצות הברית, בריטניה ואסטוניה", אמר הקנן, והוסיף כי פינלנד עובדת גם עם דרום קוריאה, ישראל ויפן להשגת ציוד הגנה.

לפי הסקירה, פינלנד תמשיך להוציא לפחות 2% מהתוצר המקומי הגולמי שלה על הגנה, בהתאם ליעד המינימלי שנקבע על ידי נאט"ו.

עוד נמסר כי המדינות הבלטיות ופולין צפויות להוציא בין 3.2% ל־4.7% מהתמ"ג שלהן, ואילו שוודיה ונורווגיה צפויות להגיע ל־2.6% עד שנת 2030.

מוקדם יותר השבוע אמר הקנן לרויטרס כי פינלנד תשקול לחזור להשתמש במוקשים נגד אדם כדי לסייע בהגנה על הגבול, מהלך שידרוש נסיגה מאמנה שנחתמה או אושרה על ידי יותר מ־160 מדינות, אך לא על ידי רוסיה.