שני שופטים בכירים בבית המשפט העליון של איראן נורו היום למוות בטהרן, כך הודיעה הרשות השופטת של איראן.
שני השופטים, מוחמד מוגיסה ועלי רזיני, היו מעורבים בטיפול בתיקי ריגול וטרור. הם ידועים כאנשי דת שיעים בדרג בינוני.
לפי הודעת הרשות השופטת, התוקף התאבד לאחר שפתח באש לעבר השופטים בתוך בית המשפט העליון ומאבטחו של אחד השופטים נפצע. בעוד שמניע ההתנקשות נותר לא ברור, דובר הרשות השופטת אסע'ר ג'האנגירי אמר לטלוויזיה הממלכתית כי השניים היו מעורבים במשך שנים ב"תיקים ביטחוניים לאומיים, כולל ריגול וטרור".
"בשנה האחרונה נקטה הרשות השופטת מאמצים נרחבים לזהות מרגלים וקבוצות טרור, מהלך שעורר זעם וטינה בקרב האויבים", אמר ג'האנגירי.
הטלוויזיה הממלכתית דיווחה כי התיקים הללו קשורים לאנשים המקושרים לישראל ולאופוזיציה האיראנית הנתמכת על ידי ארצות הברית, אך לא פירטה מעבר לכך.
אתרי אופוזיציה ציינו בעבר כי מוגיסה היה מעורב במשפטים של מי שהם הגדירו כאסירים פוליטיים. רזיני היה יעד לניסיון התנקשות בשנת 1998.
לאחרונה הכנסת הכירה בחשיבות של דמוקרטיה מקומית בישראל, והעבירה בקריאה טרומית הצעת חוק פרטית של יו"ר ועדת הפנים יעקב אשר, בתמיכת שר הפנים משה ארבל, שמתגמלת חברי מועצה על השתתפותם בישיבות ומעניק להם החזרי הוצאות. אכן מדובר בדברים בסיסיים לגמרי, שמרבית האנשים מצפים לקבל בתמורה לעבודתם, אך עד היום חברי מועצה היו מתנדבים לחלוטין.
יש לכך משמעויות דמוקרטיות אדירות, החל מכך שמגוון רחב יותר של אנשים מהקשת החברתית והסוציו-אקונומית יוכלו להרשות לעצמם לרוץ בבחירות המקומיות – הרי התנדבות היא פריווילגיה במידה רבה – וכלה בחיזוק האיזונים והבלמים ברשות.
הילה אביב ירושלמי היא חוקרת בארגון "תנועה מקומית", הפועל לחיזוק המעורבות המקומית בשלטון המקומי.
בישראל חיות כ-19,500 נשים פליטות. חלקן חיות כאן כבר 20 שנים, חלקן נולדו פה. הן חוסות כאן תחת הגנה קבוצתית, כלומר מדינת ישראל מאפשרת את שהייתן כאן באופן חוקי, ומונעת את גירושן בשל סכנת החיים שנשקפת להן במדינות מוצאן.
ועדיין – אותן פליטות חיות כשהן כמעט חסרות זכויות לחלוטין, עירומות מכל מעטפת בסיסית של הגנה וביטחון סוציאליים, חוות על בשרן יומיום מדיניות מתעמרת ומפלה מצד הרשויות.
הדר אביאל היא רכזת מדיניות ציבורית בא.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, ומחברת דוח המצב על נשים פליטות בישראל שפורסם לאחרונה.
הוא באמצע שנות השבעים לחייו, יליד הארץ, בעברו קריירה עסקית מפוארת ופורצת דרך. איש עתיר מעשים וזכויות. מתנדב פעיל, איש משפחה נהדר, סבא מצטיין והוא חבר טוב שלי.
כול מוצאי שבת, מאז שהחלה המהפכה המשפטית, הוא לוקח את דגל המדינה הגדול, שבמשך כול ימות השבוע מתנוסס בגאון במרפסת ביתו, לובש את החולצה של ההפגנה ויוצא יחד עם רעייתו להפגין בכיכר החטופים/קפלן.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
לא מִחזור ולא נעליים
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם