לפני שנים רבות, מתישהו בסוף 1983 תחילת 1984, יצאתי מבית קולנוע במרכז נתניה באמצע הסרט, ולא חזרתי אליו עד שהייתה בידי צנצנת קטנה של בצלצלים כבושים שרכשתי באחת החנויות בסביבה, חנות שלמרבה המזל מצאתי פתוחה.

אם הייתי איש מאמין, עד היום עדיין הייתי מברך הגומל פעם בשנה בבית הכנסת, או מדליק נר בכנסיה, או תורם בקופת הצדקה של המסגד בהגיע המועד הזה בשנה, המועד שבו הייתה החנות פתוחה וגם הייתה בה צנצנת של בצלצלים כבושים.

במשל המערה של אפלטון מתוארת מערה, בה שוכנים אנשים שכבולים עם הפנים לקיר. על הקיר מוקרנים צללים. האנשים במערה משוכנעים שהצללים מתארים את העולם האמיתי, כאשר למעשה אלה צללים של חפצים ודמויות שחולפים מול מדורה שבוערת מאחוריהם.

הצללים במשל האפלטוני מייצגים את אשליית המציאות. אמצעי התקשורת מייצרים עבור הצופה מערה אפלטונית. במערה זו, במקום הצללים במשל האפלטוני, מופיעות התמונות על מסך הטלוויזיה, המייצרות עבורנו אשליית מציאות.

ד״ר אלדד שידלובסקי הוא ראש החוג בפועל לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.