קבוצה פרו-פלסטינית באוניברסיטת מישיגן הושעתה לשנתיים ותאבד את המימון שלה בעקבות דרישות של מפגינים לנתק השקעות מחברות הפועלות עם ישראל.

הקבוצה, Students Allied for Freedom and Equality (SAFE), הואשמה בהפרת קוד ההתנהגות של האוניברסיטה בעקבות הפגנה באביב האחרון מול ביתו של חבר הנהלת האוניברסיטה והפגנה נוספת שהתקיימה בקמפוס אן ארבור ללא אישור.

המתח סביב מלחמת ישראל-חמאס הוביל להפגנות טעונות בקמפוסים ברחבי ארה"ב, כולל גל של מאהלי מחאה פרו-פלסטיניים שהסתיימו בכ-3,200 מעצרים.

ביום רביעי חתם הנשיא דונלד טראמפ על צו נשיאותי הקורא לפעולה תקיפה נגד אנטישמיות בקמפוסים ומבטיח להעמיד לדין תוקפים ולשלול אשרות לסטודנטים בינלאומיים שיימצאו כ"סימפתיים לחמאס".

הסנקציות של אוניברסיטת מישיגן נגד SAFE ניתנו כמעט שבועיים קודם לכן, ב-16 בינואר. הקבוצה גם נאסרה מלהזמין שטחים אוניברסיטאיים לקיום פעילויות. יש לה עד יום חמישי הקרוב להגיש ערעור.

ניתן יהיה להסיר את ההשעיה מוקדם מהמתוכנן אם הקבוצה תעמוד בכל הסנקציות נגדה ותיפגש עם נציגי האוניברסיטה כדי לדון בהחלטה ולהגביר את מודעותה למדיניות הקמפוס בנוגע לארגוני סטודנטים. עם זאת, הדבר לא יוכל לקרות לפני חורף 2026.

"מחאות מתקבלות בברכה באוניברסיטת מישיגן, כל עוד אינן פוגעות בזכויות אחרים, משבשות באופן משמעותי אירועים או פעילויות של האוניברסיטה, מפרות מדיניות או מסכנות את ביטחון הקהילה", נכתב בהודעת האוניברסיטה. "האוניברסיטה הייתה ברורה בכך שנאכוף את המדיניות שלנו בנוגע למחאות ופעילות הבעת דעה, ונקיים יחידים וארגוני סטודנטים באחריות למעשיהם כדי להבטיח סביבה בטוחה ומכילה לכולם".

בחודש מאי האחרון, מפגינים רעולי פנים הקימו אוהלים והשאירו גופות מדומות מגואלות בדם מחוץ לביתה של חברת מועצת הנאמנים של אוניברסיטת מישיגן, שרה האברד. היא סיפרה כי כ-30 אנשים השתתפו בהפגנה שהתקיימה בשש בבוקר.

"הם ניגשו לביתי, הדביקו מכתב על דלתי והתחילו להקים אוהלים. השאירו מגוון חפצים נוספים בחצר הקדמית", סיפרה האברד ל-AP. "הם התחילו לקרוא קריאות באמצעות מגאפון ולתופף בתופים בשכונתי השקטה בדרך כלל".

המפגינים עזבו לאחר 30–45 דקות, כשהמשטרה הגיעה למקום, סיפרה האברד. לא בוצעו מעצרים.
ימים ספורים לאחר מכן, המשטרה, כשהיא חובשת קסדות ומגני פנים, פינתה מחנה פרו-פלסטיני בקמפוס אן ארבור. בהמשך הוגשו כתבי אישום נגד תשעה אנשים שהואשמו בהסגת גבול או בהתנגדות לשוטרים במהלך פינוי המחנה.

המפגינים דרשו מקרן ההשקעות של האוניברסיטה להפסיק להשקיע בחברות בעלות קשרים לישראל. האוניברסיטה טענה כי אין לה השקעות ישירות כאלה.