ארצות הברית הגיעה היום להסכמים נפרדים עם אוקראינה ועם רוסיה, שנועדו להבטיח ניווט בטוח בים השחור וליישם איסור על תקיפות הדדיות של שתי המדינות על מתקני אנרגיה.

אם ייושמו, ההסכמים הללו יהוו את ההתקדמות הברורה ביותר עד כה לעבר הפסקת אש רחבה יותר — שוושינגטון רואה בה שלב מקדים לקראת שיחות שלום לסיום המלחמה בת שלוש השנים של רוסיה באוקראינה.

שתי המדינות הודיעו כי יסתמכו על ארצות הברית לאכיפת ההסכמים.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נושא דברים בביקור בוורשה שבפולין, 5 באפריל 2023 (צילום: Michal Dyjuk, AP)

"אם הרוסים יפרו את זה — אז יש לי שאלה ישירה לנשיא טראמפ", אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי במסיבת עיתונאים בקייב. "אם הם יפרו — הנה הראיות. אנחנו מבקשים סנקציות, אנחנו מבקשים נשק וכן הלאה".

שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב: "אנחנו נצטרך ערבויות ברורות. ולנוכח הניסיון העצוב שלנו בהסכמים רק עם קייב — הערבויות יוכלו להתקבל רק מוושינגטון"

שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר: "אנחנו נצטרך ערבויות ברורות. ולנוכח הניסיון העצוב שלנו בהסכמים רק עם קייב — הערבויות יוכלו לבוא רק מוושינגטון, כהוראה לזלנסקי וצוותו לעשות דבר אחד ולא אחר".

ההסכמים, שנחתמו בערב הסעודית, הם תוצאה של שיחות שיזם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהתחייב להביא לסיום מהיר של המלחמה — ושינה את עמדתה המסורתית של וושינגטון מתמיכה מוצקה בקייב לעמדה מתונה יותר כלפי מוסקבה.

שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב בכנס דוחה בקטאר, 7 בדצמבר 2024 (צילום: Mahmud HAMS / AFP)

על פי ההסכם עם מוסקבה, התחייבה וושינגטון לסייע בהחזרת הגישה של רוסיה לשווקים לייצוא חקלאי ודשנים. הקרמלין מסר כי לשם כך יהיה צורך בהסרת סנקציות מסוימות.

השיחות נערכו לאחר שיחות טלפון נפרדות שקיים טראמפ בשבוע שעבר עם שני הנשיאים — זלנסקי וולדימיר פוטין. פוטין דחה את הצעתו של טראמפ להפסקת אש מלאה בת 30 יום, הצעה שאוקראינה כבר הביעה נכונות לאמץ.

שר ההגנה האוקראיני אמר שקייב תראה בכל תנועה של כלי שיט צבאיים רוסיים מחוץ לחלק המזרחי של הים השחור כהפרה — ובמקרה כזה תהיה לאוקראינה הזכות להגנה עצמית

שר ההגנה האוקראיני רוסטם אומֶרוב אמר כי קייב תראה בכל תנועה של כלי שיט צבאיים רוסיים מחוץ לחלק המזרחי של הים השחור כהפרה ואיום — ובמקרה כזה תהיה לאוקראינה הזכות המלאה להגנה עצמית.

הפסקה בתקיפות על תשתיות אנרגיה

רוסיה תקפה את רשת החשמל האוקראינית בטילים ובמל"טים לאורך כל המלחמה, בטענה כי תשתיות אזרחיות הן מטרה לגיטימית, משום שהן תורמות ליכולות הלחימה של אוקראינה.

כבאים נאבקים באש שפרצה במחסנים באודסה בשל מתקפה רוסית של כלי טיס לא מאוישים, 11 במרץ 2025 (צילום: AP Photo/Michael Shtekel)

לאחרונה החלה אוקראינה לבצע תקיפות ארוכות טווח על מתקני נפט וגז רוסיים, בטענה כי אלה מספקים דלק לכוחות הרוסיים ומהווים מקור מימון למאמץ המלחמתי.

לאחרונה החלה אוקראינה לבצע תקיפות ארוכות טווח על מתקני נפט וגז רוסיים, בטענה כי אלה מספקים דלק לכוחות הרוסיים ומהווים מקור מימון למאמץ המלחמתי

בתחילת המלחמה הטילה רוסיה מצור ימי דה־פקטו על אוקראינה — אחת מיצואניות הדגנים הגדולות בעולם — מה שיצר איום להחרפת משבר המזון העולמי.

אולם מאז 2023, הלחימה הימית הייתה שולית יחסית, לאחר שרוסיה נסוגה מהים השחור המזרחי בעקבות סדרת תקיפות מוצלחות של אוקראינה. קייב הצליחה לפתוח מחדש את נמליה ולחדש את היצוא לרמות כמעט זהות לתקופה שלפני המלחמה, למרות קריסתו של ההסכם לשיט בטוח בים השחור בתיווך האו"ם.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים על המדשאה הדרומית בבית הלבן, 21 במרץ 2025 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

טראמפ מפעיל לחץ על שני הצדדים להביא במהירות לסיום הלחימה — מטרה שהציב לעצמו עם התמודדותו לנשיאות בשנה שעברה.

במקביל, הוא מקדם פיוס מהיר עם רוסיה — מהלך שוושינגטון ומוסקבה טוענות כי עשוי להוביל להזדמנויות עסקיות משתלמות.

אוקראינה ובעלות בריתה האירופיות חוששות שטראמפ יחתום על הסכם חפוז עם פוטין, שיערער את ביטחונן, וייכנע לדרישות רוסיה, בהן שאיפת קייב להצטרף לנאט"ו

אוקראינה ובעלות בריתה האירופיות חוששות שטראמפ יחתום על הסכם חפוז עם פוטין, שיערער את ביטחונן — וייכנע לדרישות רוסיה, בהן ויתור של קייב על השאיפה להצטרף לנאט"ו והסכמה להעברת מלוא השטח של ארבעה מחוזות שאותם תובעת מוסקבה לעצמה. קייב דחתה דרישה זו — וכינתה אותה כניעה של ממש.