נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים בטקס השבעת השופטים שבו הצהירו בפניו אמונים 35 מתמנים חדשים, ובראשם השופט נעם סולברג, עם מינויו למשנה לנשיא בית המשפט העליון.

בטקס הצהירו אמונים בפני נשיא המדינה 35 שופטים חדשים: משנה לנשיא בית המשפט העליון, 15 שופטים לבית משפט מחוזי, 13 שופטים לבית משפט השלום, שופט אחד לבתי המשפט למשפחה וחמישה רשמים בכירים.

הרצוג אמר בטקס כי "יש רוב מוחלט בציבור שסולד עד עמקי נשמתו מקריאות מדאיגות: למלחמת אחים, לאי-ציות לחוק ולאי-ציות לפסקי דין. יש רוב ברור ומובהק בציבור שמסכים שיש צורך לשפר את מערכת היחסים הקיימת בין רשויות השלטון, ולעגן זאת בהסכמות רחבות ובחקיקת יסוד.

"הרוב הזה זועק לשיח בין הרשויות, לדיאלוג פורה, גם אם נוקב, ולהבנה שיש לנו לאן להתקדם במבנה השלטוני שלנו, ושהדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות הקשבה, שותפות והגעה להסכמות"

עוד מדבריו:

"שופטות ושופטים יקרים, המינוי שלכם כאן היום, כשופטים בישראל, הוא ללא ספק רגע מרגש עבורכם, וגם עבור בני משפחותיכם שנמצאים כאן ובוודאי גאים בכם מאוד. מזל טוב!

"מוטלת עליכם היום אחריות כבדה מאין כמותה – לשפוט באופן הגון וצודק, ללא מורא וללא חשש, לפעול ברגישות ולהכריע בתבונה. בזכותכם – השופטות והשופטים – העולם יוכל להתקיים. בשם מדינת ישראל, אני מברך אתכם ואת משפחותיכם היקרות, שהגעתכם למעמד הזה היא בוודאי גם – ואולי בעיקר – בזכותן.

כבוד השופט סולברג, ניסיון החיים שלך וכישוריך הרבים – כבנם של שורדי שואה מהולנד, שאול ויהודית היקרים, כקצין בצה"ל, כתלמיד חכם וכמשפטן פורץ דרך – באו לידי ביטוי לא פעם ולא פעמיים, כשהתמודדת בהצלחה ובאומץ עם סוגיות משפטיות מורכבות ומאתגרות. אני סמוך ובטוח שגם בתפקידך החדש כמשנה לנשיא בית המשפט העליון תמשיך לעשות חיל.

"במיוחד אני מבקש לברך כאן היום על החברות, ההערכה ההדדית ותחושת השותפות העמוקה שלך עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. שותפות על אף השקפות ועמדות שונות, לעיתים, אשר אני תקווה שתהווה מודל לחיקוי עבור השופטות והשופטים המתמנים כאן היום, ועבור הציבור בכללו.

"מכובדיי, זו העת לחיזוק המכנה המשותף הישראלי, ואין מעמד מתאים יותר להדגיש זאת. בעוד דקות אחדות תצהירו כאן אמונים – כבוד השופטות והשופטים – קבוצה מרשימה ביותר, שמשקפת את פניו היפים של הפסיפס הישראלי; פסיפס עם מכנה משותף רחב ביותר, רחב הרבה יותר ממה שלפעמים נוטים להניח.

"מהו אותו מכנה משותף ישראלי? בעיניי התשובה ברורה, והיא מתחילה בקביעה לפיה למרות מחלוקות העומק בתוכנו יש רוב מובהק בציבור בנוגע לכמה מושכלות יסוד. כך למשל – יש רוב מוחלט בציבור המבקש לשמור מכל משמר על זכויות האדם והאזרח.

"יש רוב מוחלט בציבור, שחפץ ברשות שופטת עצמאית, איתנה ובלתי תלויה, הכפופה אך ורק למרותו של הדין, שתגן על זכויות אלה. יש רוב מוחלט בציבור שמאמין שמערכת המשפט היא אחד היסודות הקריטיים עליהם נשענת חברה דמוקרטית. יש רוב מוחלט בציבור שסולד עד עמקי נשמתו מקריאות מדאיגות: למלחמת אחים, לאי-ציות לחוק ולאי-ציות לפסקי דין.

"אוסיף ואומר, יש גם רוב בציבור – רוב ברור ומובהק – שמסכים שיש צורך לשפר את מערכת היחסים הקיימת בין רשויות השלטון, ולעגן זאת בהסכמות רחבות ובחקיקת יסוד. הרוב הזה הוא אותו רוב – המכנה המשותף, כאמור – והוא זועק לשיח בין הרשויות, לדיאלוג פורה, גם אם נוקב, ולהבנה שיש לנו לאן להתקדם במבנה השלטוני שלנו, ושהדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות הקשבה, שותפות והגעה להסכמות.

"עלינו – על כולנו – לזכור שאנחנו בעיצומה של מלחמה, שיש לנו חטופים בידי האויב ולוחמים בחזית, ומשפחות חרדות ודואגות, ופצועים, ומשפחות שכולות, ולחצים ואתגרים קשים ביותר מכל הגוונים והצורות, ומה לא. לכן, במיוחד בעת הזאת, חיוני שנמצא את שביל הזהב בתוכנו.

"הרוב זועק לשיח בין הרשויות, לדיאלוג פורה. אני עושה כל שביכולתי לפעול לאור המציאות הזאת, ואמשיך לפעול בכל דרך ובכל כלי שיש בידי, ולא ארפה מהמאמץ לקדם הסכמות רחבות וצעדים שישמרו עלינו כעם אחד"

"כבר אמרתי ואני שב ואומר: אני עושה כל שביכולתי לפעול לאור המציאות הזאת, ואמשיך לפעול – בכל דרך שרק אוכל ובכל כלי שיש בידי, ולא ארפה מהמאמץ – לקדם הסכמות רחבות, לקדם צעדים שיאחו את הקרע בתוכנו, לקדם מהלכים שישמרו עלינו כעם אחד במדינה אחת – יהודית ודמוקרטית.

"לסיום דבריי, מכובדיי – רגע לפני חג הפסח, כולנו כואבים את הכיסאות הריקים סביב שולחן הסדר, ומבינים את החובה העליונה המוטלת על מדינת ישראל: לעשות כל מאמץ כדי שיתמלאו במהרה. אני מבקש, יחד איתכם, להוסיף מכאן תפילה וזעקה למען אחינו החטופים. בהגדה מיוחדת אותה העניקו לי משפחות חטופים שלשום, נאמר, ואני מצטט, כי 'השבת אחינו ושחרורם לחירות היא משימת דורנו'.

"ברוח זו אני חוזר וקורא שוב ושוב – גם אם לעיתים זה נראה לנו קשה ומאתגר, כקריעת ים סוף ממש, אנחנו מחויבים לעשות זאת. עלינו לקרוע עבור אחינו את הים ולפעול בכל דרך, צעד וכלי העומדים לרשותנו כדי להביא אותם הביתה בדחיפות. את כולם – עד האחרון שבהם. זהו גם כן מכנה משותף ישראלי מובהק. כפי שאמר אלי שרעבי הגיבור: 'זה לא ימין ולא שמאל, זה ישר!'".