שגריר פלסטין בהולנד, עמר חיג'אזי, טען אתמול בבית הדין העליון של האו"ם בהאג כי ישראל הורגת ומעקרת אזרחים ותוקפת עובדי סיוע בעזה, והאשים את ישראל בהפרת המשפט הבינלאומי בשטחים הכבושים.

"ישראל מרעיבה, הורגת ומעקרת פלסטינים בעודה פוגעת ומונעת את פעולתם של ארגוני סיוע הומניטריים המנסים להציל את חייהם", אמר לבית הדין במסגרת הדיון באחריות המשפטית של ישראל אחרי החקיקה להפסקת פעילות אונר"א.

הדיונים נפתחו בשעה שמערכת הסיוע ההומניטרית בעזה קורסת בעוד ישראל מונעת הכנסת מזון, דלק, תרופות ואספקה הומניטרית נוספת מאז 2 במרץ, ולאחר שתוכנית המזון העולמית הודיעה כי אזל מלאי המזון בעזה.

עורך הדין פול רייכלר, שמייצג את הפלסטינים, אמר לשופטים כי אמנת ז'נבה "לא רק מחייבת את הכוח הכובש להסכים לתוכניות סיוע עבור האוכלוסייה, אלא מחייבת אותו להקל עליהן בכל האמצעים העומדים לרשותו".

תת־מזכ"ל האו"ם לעניינים משפטיים, אלינור המרשולד, אמרה כי "אמצעים שנוקט הכוח הכובש למען ביטחונו צריכים להתבצע באופן שאינו מונע מארגונים הומניטריים בלתי תלויים כמו האו"ם לקיים תוכניות סיוע".

פלסטינים מקבלים חבילות מזון ממרכז חלוקה של תוכנית המזון העולמית של האו"ם (WFP) במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה, 26 באפריל 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)

האו"ם היה הראשון לטעון בפני בית הדין אתמול, ואחריו נציגי הפלסטינים. בסך הכול צפויים להשתתף בדיונים ארבעים מדינות וארבעה ארגונים בינלאומיים.
ארצות הברית צפויה להופיע מחר.

היום תציג את טענותיה דרום אפריקה, אחת המבקרות החריפות ביותר של ישראל. כזכור, בדיונים נפרדים בבית הדין בשנה שעברה, האשימה דרום אפריקה את ישראל בביצוע רצח עם נגד הפלסטינים בעזה, האשמה שישראל מכחישה. ההליכים הללו עדיין נמשכים.

פסק הדין יינתן, ככל הנראה, רק בעוד כמה חודשים. מומחים אומרים כי אף שפסק הדין אינו מחייב מבחינה משפטית, הוא עשוי להשפיע עמוקות על הפסיקה הבינלאומית, הסיוע הבינלאומי לישראל ודעת הקהל העולמית.

פלסטינים מקבלים חבילות מזון ממרכז חלוקה של תוכנית המזון העולמית של האו"ם (WFP) במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה, 26 באפריל 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)

אתמול האשים אמיר ויסברוד ממשרד החוץ את אונר"א כי לא נקטה צעדים עוד לפני המלחמה לנוכח ראיות לכך שחמאס השתמש במתקניה, בין השאר לחפירת מנהרות תחתיהם. הוא טען כי אונר"א העסיקה 1,400 פלסטינים בעלי קשרים לארגוני טרור. ישראל אומרת שחלק מהעובדים הללו השתתפו גם בטבח בשבעה באוקטובר, ולטענת ויסברוד, לפחות שלושה מהם עדיין מועסקים באו"ם. במצגת שהציג נכללו סרטונים, מסמכים ותמונות של העובדים לכאורה.

למרות שישראל לא השתתפה בדיונים, היא שלחה לבית הדין מסמך בן 38 עמודים המרחיב את טענותיו של ויסברוד ומסביר כי לישראל אין מחויבות משפטית כלפי "צדדים שלישיים כלשהם" בשטחים הכבושים.

האיסור של ישראל אינו חל ישירות על עזה, אך מאחר שישראל שולטת בכל נתיבי הכניסה לרצועה, האיסור שלה על פעילות אונר"א בשטחה מגביל מאוד את יכולת הסוכנות לפעול. גורמים ישראלים אומרים כי הם מחפשים דרכים חלופיות להעברת סיוע לעזה, ללא מעורבות האו"ם.