הפרלמנט של הונגריה אישר היום הצעת חוק שתפתח תהליך של שנה לפרישת המדינה מבית הדין הפלילי הבינלאומי, לאחר שממשלתו של ראש הממשלה ויקטור אורבן טענה כי בית הדין הפך ל"גוף פוליטי".

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מדבר בעצרת בחירות בסקשפהרוואר, הונגריה, 6 באפריל 2018 (צילום: לאסלו באלוג/ Getty Imagesבאמצעות סוכנות הידיעות היהודית)

ממשלת אורבן הודיעה על המהלך ב־3 באפריל, זמן קצר לאחר שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הגיע להונגריה לביקור מדיני חריג מחוץ לישראל – על אף צו המעצר שהוציא נגדו בית הדין. נשיאות אסיפת המדינות החברות בבית הדין הביעה דאגה לנוכח המהלך.

בית הדין הפלילי הבינלאומי הוקם לפני יותר משני עשורים כדי להעמיד לדין נאשמים בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם.

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, אפריל 2024 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

אורבן אמר בחודש שעבר כי בית הדין "כבר אינו בית דין בלתי תלוי המבוסס על שלטון החוק, אלא גוף פוליטי".

הונגריה דחתה את האפשרות לעצור את ראש ממשלת ישראל וכינתה את צו המעצר "חצוף".

הונגריה היא אחת המדינות המייסדות של בית הדין ואשררה את אמנת רומא – המסמך המכונן שלו – בשנת 2001, אך החוק מעולם לא פורסם ברשומות הרשמיות.

הצעת החוק לפרישה מבית הדין עברה היום ברוב של 134 תומכים מול 37 מתנגדים.

"הונגריה דוחה נחרצות את השימוש בארגונים בינלאומיים – ובפרט בבתי דין פליליים – ככלי להשפעה פוליטית", נכתב בהצעת החוק שהוגשה על ידי סגן ראש הממשלה ז'ולט שמיין ופורסמה באתר הפרלמנט.

נתניהו כינה את החלטת הונגריה לעזוב את בית הדין "צעד אמיץ ועקרוני".

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן בקבלת הפנים בבודפשט, 3 באפריל 2025 (צילום: Attila KISBENEDEK / AFP)

ראש ממשלת ישראל עומד בפני צו מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי בגין האשמות בפשעי מלחמה שבוצעו לכאורה ברצועת עזה, בשעה שישראל מרחיבה שם את פעילותה הצבאית. נתניהו מכחיש את ההאשמות.

פרישתה של מדינה מבית הדין הפלילי הבינלאומי נכנסת לתוקף שנה לאחר שמזכ"ל האו"ם מקבל הודעה בכתב על ההחלטה.