ממשלו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי יפרוס כ־2,000 חיילים מהמשמר הלאומי בלוס אנג'לס, בעקבות הפגנות שפרצו בעיר על רקע פשיטות ההגירה שערכה רשות ההגירה והאכיפה (ICE).
הפנטגון התריע כי אם תימשך האלימות – ייתכן שיישלחו גם חיילים סדירים מהמרינס, שכבר הועמדו בכוננות גבוהה בבסיס קמפ פנדלטון הסמוך.
אתמול התעמתו סוכנים פדרליים עם מאות מפגינים באזור פרמאונט שבדרום־מזרח לוס אנג'לס. חלק מהמפגינים נשאו דגלי מקסיקו. הפגנה נוספת נערכה במרכז העיר בשעות הלילה, עם כ־60 משתתפים שקראו "ICE – החוצה מלוס אנג'לס".
הבית הלבן מסר כי טראמפ חתם על מזכר נשיאותי לשליחת כוחות כדי "לטפל באנרכיה שהוזנחה במשך זמן רב". לדברי יועצו טום הומאן, המשמר הלאומי יתחיל בפעולה כבר אתמול.
מושל קליפורניה, גאווין ניוסם, גינה את המהלך וטען שמדובר ב"פרובוקציה מכוונת" ולא בצורך מבצעי. הוא קרא לאזרחים להפגין בדרכי שלום בלבד. טראמפ כתב ברשת "Truth Social" שאם ניוסם וראשת העיר קרן באס "לא יכולים לעשות את עבודתם – הממשל הפדרלי יטפל במהומות ובבוזזים כמו שצריך!!!"
המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.
בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות
העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.
מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).
מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.
בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם