בשעות הבוקר המוקדמות של 13 ביוני, צה"ל פתח במה שכינה "מבצע מקדים" – לא רק נגד תוכנית הגרעין האיראנית, אלא גם נגד איום הטילים הבליסטיים של איראן ותוכנית־העל שלה להשמדת ישראל.

המלחמה החלה במתקפות פתע של חיל האוויר בטהרן ובאזורים נוספים באיראן, כ־1,500 קילומטרים מישראל. המתקפה הפתאומית הייתה רב־זרועית.

במה שמכונה "מבצע חתונה אדומה" חוסלו כמעט בו־זמנית כ־30 מפקדים בכירים בצבא איראן – בהם שלושת הגנרלים הבכירים ביותר בתקיפות בטהרן – דבר שלפי צה"ל שיבש את מערך הפיקוד והשליטה האיראני ומנע תגובה איראנית במשך כמעט יממה.

בתמונה, שנמסרה על ידי הסהר האדום האיראני ב־19 ביוני 2025, נראים צוותי החילוץ של הארגון מפנים הריסות של בניין בטהרן שנפגע בתקיפה ישראלית (צילום: Iranian Red Crescent / AFP)

מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, הגנרל אסמאעיל קאאני, היה בין המטרות שישראל ביקשה להרוג, אך הוא לא הותקף באותו לילה.

במהלך מקביל באותו זמן, שכונה "מבצע נרניה", נהרגו תשעה מדעני גרעין בכירים שלפי ישראל עסקו בפיתוח פצצה גרעינית.

חיל האוויר תקף גם מתקני גרעין, השמיד חלק נרחב ממערך ההגנה האווירית האיראני – מה שהעניק לישראל חופש פעולה אווירי – ופגע במשגרי טילים בליסטיים כדי לסכל את תגובת הנגד האיראנית.

זאת בתוך דקות ספורות.

מטוסי חיל האוויר לקראת תקיפה באיראן. 15 ביוני 2025 (צילום: דובר צה"ל)

בימים שלאחר מכן תקף צה"ל עוד מתקני גרעין, הרג מפקדים נוספים ומדעני גרעין, והמשיך לפעול לסיכול התקפות איראניות על ישראל. ארה"ב הצטרפה למערכה ב־22 ביוני בתקיפות על מתקני גרעין באיראן, ובמיוחד על האתר בפורדו.

צה"ל מסר שהוא השיג ואף עלה על כל היעדים והמטרות שהוגדרו מראש למבצע.

לפני המבצע הציג הצבא לדרג המדיני את הערכותיו, שלפיהן התפתחות האיום האיראני בכל ממדיו – גרעיני, טילים ותוכנית ההשמדה – הגיעה ל"נקודת אל־חזור", ובמקביל צה"ל היה ב"כשירות מיטבית לפעולה".

באפריל, כחודש לאחר שנכנס לתפקיד הרמטכ"ל, קבע אייל זמיר שיוני הוא חלון ההזדמנות למבצע באיראן. אחרת, לפי צה"ל, ההזדמנות תוחמץ בשל שורת גורמים.

כל עיכוב, לפי הצבא, היה עלול למנוע ממנו להסיר את האיומים הללו בעתיד. לכן הוחלט על המבצע המקדים, שכונה בצה"ל "עם כלביא", כדי "לחסל את האיום הקיומי על מדינת ישראל" – תוכניות הגרעין והטילים של איראן.

מתקן להעשרת אורניום בנתנז, איראן, 17 באפריל 2021 (צילום: IRIB via AP)

המודיעין הישראלי על תוכנית הגרעין האיראנית העלה שאיראן "מאיצה את התקדמותה במסלול הנשק", ממשיכה להעשיר אורניום לרמות של 60% ואף יותר בהיקף רחב, וצוברת כמות מספקת של חומר בקיע שניתן להעשירו לרמת נשק למספר פצצות גרעין "בתקופה קצרה".

לפי אמ"ן, מרגע שתתקבל החלטה, איראן תוכל לייצר פצצה בתוך חודשיים לכל היותר.

בין הסימנים שזיהה אגף המודיעין נכללה תוכנית סודית בראשות מדעני גרעין בכירים ליצירת רכיבים חיוניים לפצצה גרעינית.

לפי דיווחי המודיעין, בוצעו במסגרת זו ניסויים חשאיים, מחקר ופיתוח. "התקדמות התוכנית קירבה את המשטר האיראני מאוד לנקודה שבה יוכל לייצר נשק גרעיני לאחר קבלת החלטה, ולהחזיק יכולת להשמדה המונית", מסר צה"ל.

בנוסף זיהה אגף המודיעין שאיראן מתכננת לשלש את קצב ייצור הטילים הבליסטיים ולהגדיל את המלאי שלה מ־2,500 ל־8,800 בתוך שנתיים.

אם איראן תצבור קרוב ל־9,000 טילים בליסטיים, הדבר יהווה איום קיומי על ישראל, קבע צה"ל.

עוד זיהה אגף המודיעין שאיראן ממשיכה לקדם את "תוכנית ההשמדה של ישראל", הכוללת פלישה קרקעית במספר חזיתות על ידי שלוחותיה האזוריות, לצד מתקפת טילים בליסטיים רחבת היקף.

שובל של טיל שאיראן שיגרה לעבר ישראל, כפי שנראה ברמאללה, 18 ביוני 2025 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

במקביל זיהה צה"ל "חלון הזדמנויות אסטרטגי" לפעול נגד האיומים הללו.

הדבר כלל את הבשלת היכולות המבצעיות והמודיעיניות של ישראל; קריסת ציר השליחים בהובלת איראן בגבולות ישראל, כולל חזבאללה בלבנון, משטר בשאר אסד בסוריה וחמאס בעזה; והגברת התיאום עם ארה"ב.

"אפשר לומר שהכוכבים הסתדרו", אמר קצין בכיר בדיון שנערך לאחרונה.

תכנון המבצע

בנובמבר, במהלך הלחימה הקרקעית בלבנון, קיימו אגף המודיעין וחיל האוויר כנס משותף שבו הוגדרו "מרכזי הכובד" של איראן: כוח אש, עליונות אווירית, תוכנית הגרעין, בניין הכוח, הכלכלה, השלטון והתעשייה הצבאית.

המסקנה המרכזית מהכנס: השגת עליונות אווירית היא תנאי הכרחי.

צוות משותף של אמ"ן וחיל האוויר השקיע חודשים במיפוי מערך ההגנה האווירית האיראני, תוך הצלבת אלפי מקורות מודיעיניים ויצירת מקורות חדשים.

מטוסי קרב של חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן. יוני 2025 (צילום: דובר צה"ל)

במרץ הושגה פריצת הדרך, והחלה בניית בנק מטרות לפי מרכזי הכובד.

עליונות אווירית

ב־12 ימי הלחימה דיווח חיל האוויר על יותר מ־1,500 גיחות בתוך איראן וכ־600 תדלוקים אוויריים בדרך.

חיל האוויר תקף כ־900 מטרות – כולל כ־1,500 רכיבים – באמצעות כ־4,300 חימושים, לאחר שהשיג עליונות אווירית מממערב איראן ועד טהרן ומעבר לה. 370 תקיפות בוצעו על ידי מטוסי קרב, והיתר באמצעות כטב"מים.

למרות העליונות האווירית, צה"ל איבד שמונה כטב"מים באיראן, אך אף מטוס קרב לא הופל – בניגוד להערכות מוקדמות.

הצבא השמיד 80 מערכות נ"מ איראניות מתוך כמאה שפעלו באזורים שהותקפו, וסיכל כ־60% ממתקפת הטילים הבליסטיים של איראן.

כלי טיס לא מאויש, ששיגרה איראן בלילה שבין 19 ל-20 ביוני 2025, לפני שהופל על ידי חיל האוויר (צילום: מתוך סרטון שפרסם צה"ל)

חיל האוויר השמיד גם כ־200 מתוך כ־400 משגרי טילים בליסטיים; 15 מטוסים; 70 מכ"מים; שישה שדות תעופה ובסיסים; יותר מ־35 מתקני ייצור טילים והגנה אווירית; ועשרות מרכזי שליטה.

סדרת תקיפות ביום שני בטהרן חיסלה כ־300 אנשי משמרות המהפכה, רובם אנשי הבסיג'.

נזק לתוכנית הגרעין

הצבא העריך שתוכנית הגרעין של איראן נסוגה שנים לאחור בעקבות התקיפות הישראליות והאמריקאיות.

לפי הערכות צה"ל, תוכנית הגרעין של איראן "נפגעה באופן משמעותי", והיכולת שלה להעשיר אורניום לרמה של 90% "נוטרלה לתקופה ממושכת".

בנוסף, היכולת של איראן לייצר "ליבת נשק" לפצצה גרעינית "נוטרלה זמנית".

מאמצי החימוש של איראן, לפי צה"ל, "נפגעו משמעותית" בעקבות התקיפות על תשתיות מחקר ופיתוח, חיסול מדענים מרכזיים ואובדן של ידע מתועד.

תמונות לויין מ-22 ביוני 2025 מראות את הנזק שנגרם לאתר הגרעין באספהאן, איראן, אחרי עשרה ימי תקיפה מצד ישראל ותקיפה נוספת של ארה"ב (צילום: Maxar Technologies / AFP)

תקיפות ישראל השמידו או גרמו נזק כבד לתשתיות המרת אורניום ומעבדות במתקן הגרעין באספהאן; לאולם העשרה עם צנטריפוגות ומתקנים נוספים בנתנז; ולכור המים הכבדים הלא פעיל באראכ.

לפי הערכות צה"ל, התקיפות פגעו באלפי צנטריפוגות. בוצעו תקיפות נרחבות גם נגד יכולות ייצור צנטריפוגות, מתקני מחקר ותשתיות תומכות נוספות.

במקביל, ארה"ב הפציצה את המתקן התת-קרקעי בפורדו. צה"ל ציין שהיו לו תוכניות חלופיות למקרה שוושינגטון לא הייתה מצטרפת למבצע.

בנוסף, 12 מדעני גרעין בכירים – שלפי ישראל היו "מחזיקי הידע המרכזיים בקבוצת החימוש של איראן" – חוסלו.

הגנה

איראן שיגרה יותר מ־500 טילים בליסטיים לעבר ישראל, שרובם, לפי הצבא, יורטו.

בניין בבאר שבע שנפגע מטיל איראני. 24 ביוני 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

36 מהטילים פגעו באזורים מאוכלסים ובתשתיות חיוניות, בכלל זאת מספר בנייני מגורים, תחנת כוח בדרום הארץ, בית הזיקוק בחיפה ואוניברסיטה במרכז הארץ.

איראן שיגרה גם 1,100 כטב"מים לעבר ישראל – 99% מהם יורטו או לא הצליחו להגיע ארצה. כטב"ם אחד פגע בבית בבית שאן, ושניים נוספים נפלו בשטחים פתוחים בצפון ובדרום.

רוב הכטב"מים יורטו באמצעות מטוסי קרב, מסוקים ומערכות הגנה אוויריות קרקעיות. חיל הים הפיל 30 כטב"מים באמצעות ספינות טילים, וגדוד 5114 ללוחמה אלקטרונית יירט עשרות נוספים.

לסיוע בהגנה, פיקוד העורף הפעיל את כלל מערך המילואים שלו – כ־26,000 אנשי מילואים – ברחבי הארץ.

לפי צה"ל, 51 גדודים של פיקוד העורף עמדו בכוננות לתגובה לפגיעות טילים, בזמן תגובה ממוצע של 15 דקות. צוותי חיפוש והצלה של הפיקוד פעלו ב־25 זירות פגיעה.

כבאים, צוותי הצלה וכוחות צבא באתר בתל אביב שנפגע במתקפת טילים איראנית, 22 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

השורה התחתונה

למרות הפגיעה בתוכנית הגרעין, צה"ל מעריך ש"האיום האיראני ימשיך ללוות אותנו" בשנים הבאות, אך המבצע האחרון "הסיר את האיום הקיומי" שעמד בפני ישראל.

בצה"ל מדגישים כי בעתיד ישראל "לא תאפשר את התחדשותו של איום קיומי באיראן", וכי "למשטר האיראני אין עוד חסינות".

הצבא מעריך שנגרם "נזק עמוק" לתעשיית ייצור הטילים הבליסטיים של איראן.

איראן איבדה את היכולת לייצר אלפי טילים נוספים עד 2027 – אך לפי הערכות צה"ל, היא תנסה להשתקם לאורך זמן.