המג"ד שהותקף בידי הפורעים היהודים, סא"ל במיל' ג', מסר לכמה כלי תקשורת: "אני 20 שנה בגזרה – הם הביאו אותנו למצב שב-90% מהזמן שלנו במקום הזה, אנחנו מתעסקים בלמנוע מנערי גבעות להצית מרחבים".
לדברי ג', "הם איימו על החיים שלנו שלא נצא משם בחיים. יום לפני קיבלתי גידופים, קראו לי נאצי וחטפתי קללות ויריקות. גזרת בנימין יקרה לי יותר מכל דבר אחר – אנחנו מגיעים למילואים פעם אחר פעם בתחושת שליחות, ועכשיו אנחנו צריכים להתעסק באירועים כאלה".
"ואיש אינו שואל את עצמו מאיפה להיכן
ואיש איננו נאבק בגלגלי הזמן
הזמן המתגלגל לו כאן כחפץ
חבית שבקרביה חומר נפץ
עומד אני כתימהוני ומסמן עצור
אולי יחדל הזמן מלעבור".
מילים אלו שכתב בשירו "פצצת זמן", עמירם קופר ז"ל, משורר, חבר ניר עוז, שנחטף בגיל 84 מביתו בשבעה באוקטובר ונרצח אחרי שהצליח לשרוד חודשים ארוכים בשבי, הן דוגמה אחת מני רבות לחוויית החיים בנגב המערבי במהלך השנים שקדמו לטבח ה-7/10.
איתי זידנברג הוא מזכ״ל השומר הצעיר לשעבר ומנכ״ל ומייסד משותף של ברית הנגב וההר - יוזמה משותפת של חברים מקיבוצי הנגב המערבי (בארי וניר עוז) ומגוש עציון, שנולדה אחרי ה- 7 באוקטובר במטרה לבנות מחדש אמון, אחריות הדדית ואמנה חברתית לתיקון מדינת ישראל והחברה הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
יש משברים שהם גלויים, חריפים ומיידיים, ואילו אחרים מתפתחים באופן איטי ושקט יותר, אבל השלכותיהם עמוקות הרבה יותר. המשבר במערכת החינוך הישראלית משתייך לקטגוריה השנייה.
דוח מבקר המדינה, שפורסם ביולי 2024, ואליו מצטרפים הדוחות של 2025 ו-2026, מעלים תמונה חד-משמעית: מערכת החינוך הישראלית בעיצומו של משבר עמוק ומתמשך, שהחריף בעקבות רצף הזעזועים של השנים האחרונות.
קרין דנה היא ילידת פריז. עלתה לישראל ב-2016. נטורופתית ותרפיסטית הוליסטית, אמא ל-4 ילדים, פעילה למען מספר נושאים בעמותות לזכויות בעלי חיים וטבעונות, זכויות נכים, חינוך, ובריאות. מייסדת שותפה של הפלטפורמה ‘’חשיבה’’ למען ציבור דוברי הצרפתית בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהרצפה ליד הפיצרייה עוד לא הספיקה להתקרר. ריח של בצק ושמן נחתך בחדות מתכתית. צעיר שעמד שם רגע קודם, עם חברים ועם צחוק של סוף יום, הפך לגוף דומם.
לא גבול, לא אויב, אלא סכין בידיים של נערים אחרים. זו אינה רק פרשה פלילית, אלא רגע שבו החברה נאלצת להביט בצל של עצמה, קרוב מדי, מוחשי מדי.
פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.


















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו