הנשיא דונלד טראמפ הוציא היום את ארצות הברית מסוכנות החינוך והתרבות של האו"ם, אונסק"ו, במהלך שחזר על החלטה שקיבל כבר בכהונתו הראשונה – ואשר בוטלה לאחר מכן על ידי הנשיא ג'ו ביידן.

הפרישה מהסוכנות שבסיסה בפריז, אשר נוסדה לאחר מלחמת העולם השנייה במטרה לקדם שלום באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי החינוך, המדע והתרבות, תיכנס לתוקף ב־31 בדצמבר 2026.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הלבן, 9 ביולי 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

"הנשיא טראמפ החליט לסגת מאונסק"ו – התומכת ביוזמות תרבותיות וחברתיות פרובוקטיביות ומפלגות, שאינן תואמות כלל את מדיניות השכל הישר שבעדה הצביעו האמריקאים בנובמבר", אמרה דוברת הבית הלבן אנה קלי.

משרד החוץ האמריקאי טען כי הישארות בארגון אינה משרתת את האינטרס הלאומי, והאשים את אונסק"ו בכך שהיא מקדמת "אג'נדה גלובליסטית ואידאולוגית לפיתוח בינלאומי, הסותרת את מדיניות החוץ של אמריקה תחילה".

מנהלת אונסק"ו, אודרה אזולאי, אמרה כי היא מצרה עמוקות על ההחלטה של טראמפ, אך היא הייתה "צפויה, ואונסק"ו נערכה לקראתה". לדבריה, הסוכנות גיוונה את מקורות המימון שלה, וכעת רק כ־8% מתקציבה מגיעים מוושינגטון.

נשיא צרפת עמנואל מקרון כתב ברשת X: "תמיכה בלתי מעורערת באונסק"ו – מגינת המדע, האוקיינוס, החינוך, התרבות ומורשת העולם. נסיגת ארצות הברית לא תחליש את המחויבות שלנו כלפי אלה הנאבקים במערכה הזו".

Unwavering support for UNESCO, a universal guardian of science, the Ocean, education, culture, and world heritage. The withdrawal of the United States will not weaken our commitment alongside those who lead this fight.

— Emmanuel Macron (@EmmanuelMacron) July 22, 2025

אונסק"ו היא אחת מכמה סוכנויות וגופים בינלאומיים שטראמפ פרש מהם בכהונתו הראשונה, לצד ארגון הבריאות העולמי, אמנת פריז על שינוי האקלים והמועצה לזכויות האדם של האו"ם. בכהונתו השנייה חידש טראמפ את רוב מהלכי הפרישה.

בכירי אונסק"ו אמרו כי לפרישת ארה"ב תהיה השפעה מוגבלת על חלק מהתוכניות שמומנו על ידה.

מתיחויות?

ישראל בירכה על ההחלטה האמריקאית לפרוש מאונסק"ו.

משרד החוץ האמריקאי ציין בין הסיבות לפרישה את החלטת אונסק"ו לקבל את פלסטין כחברה מן המניין – צעד שלדבריו מנוגד למדיניות ארצות הברית ותרם ל"התפשטות רטוריקה אנטי־ישראלית בארגון".

באונסק"ו השיבו כי כל ההצהרות הרלוונטיות של הסוכנות בשמונה השנים האחרונות תואמו עם שני הצדדים – ישראל והפלסטינים.

"הסיבות שמציגה ארצות הברית לפרישתה מהארגון זהות לאלו שהציגה לפני שבע שנים, אף על פי שהמצב השתנה באופן עמוק – המתיחויות הפוליטיות שככו, ואונסק"ו הפכה כיום לזירה נדירה להסכמות בנוגע לרב־צדדיות מעשית וממוקדת תוצאות", אמרה אזולאי.

מטה אונסק"ו בפריז בחודש ינואר (צילום: BERTRAND GUAY / AFP)

"הטענות הללו גם סותרות את המציאות של פעילות אונסק"ו, בייחוד בתחום החינוך לזכר השואה והמאבק באנטישמיות".

דיפלומטים אמרו כי בתחומי אונסק"ו הייתה תחושה שהפרישה האמריקאית בלתי נמנעת מסיבות פוליטיות, שכן ביידן השיב את ארה"ב כחברה ואף התחייב לשלם את החובות שנצברו מאז הפרישה הראשונה של טראמפ.

אונסק"ו, ראשי תיבות של United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization, מוכרת בעיקר בזכות הכרזותיה על אתרי מורשת עולמית – בהם הגרנד קניון בארצות הברית והעיר העתיקה תדמור שבסוריה.

ארצות הברית הצטרפה לאונסק"ו עם הקמתה בשנת 1945, אך פרשה לראשונה ב־1984 במחאה על מה שכינתה ניהול כספים לקוי ונטייה אנטי־אמריקאית. היא חזרה לארגון ב־2003, בתקופת הנשיא ג'ורג' וו בוש, שטען כי הארגון עבר רפורמות נחוצות.