אוניברסיטת קולומביה הודיעה הלילה כי תשלם יותר מ־200 מיליון דולר במסגרת הסכם פשרה עם ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ, כדי להסדיר חקירות פדרליות ולהביא לחידוש רוב המימון הפדרלי שנשלל ממנה.

מאז חזרתו לבית הלבן בינואר, טראמפ פעל נגד כמה אוניברסיטאות ובהן קולומביה, בעקבות תנועת המחאה הפרו-פלסטינית שהסעירה את הקמפוסים בשנה שעברה.

בחודש מרץ הודיע הממשל כי יעניש את קולומביה על אופן התמודדותה עם המחאות מהשנה שעברה, וביטל מימון פדרלי בסך 400 מיליון דולר. לטענת הממשל, תגובת האוניברסיטה לאנטישמיות לכאורה ולהטרדת חברים יהודים וישראלים בקהילת הקמפוס הייתה בלתי מספקת.

"בהתאם להסכם שהושג היום, הרוב המכריע של המענקים הפדרליים שבוטלו או הוקפאו במרץ 2025 – יושבו, והגישה של קולומביה למיליארדי דולרים במענקים קיימים ועתידיים תוחזר", נאמר בהודעת האוניברסיטה.

עוד נמסר כי קולומביה הסכימה לשלם 21 מיליון דולר להסדרת חקירות שנוהלו נגדה על ידי נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה (EEOC), וכי ההסכם עם ממשל טראמפ שומר על "העצמאות והסמכות של קולומביה בנוגע לגיוס סגל, קבלה ללימודים והחלטות אקדמיות".

לאחר הודעת הממשל על ביטול המימון פרסמה האוניברסיטה שורת צעדים בתגובה לטענות שהועלו כלפיה.

בשבוע שעבר אימצה קולומביה הגדרה לאנטישמיות המשווה בין התנגדות לציונות לבין אנטישמיות. בנוסף הודיעה האוניברסיטה כי תחדל מכל שיתוף פעולה עם קבוצת Columbia University Apartheid Divest התומכת בפעולה פרו-פלסטינית.

הפגנה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק נגד ישראל, 12 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Yuki Iwamura)

הממשל הגדיר את המפגינים הפרו-פלסטינים כאנטישמיים וכתומכי קיצוניות. המפגינים – בהם גם קבוצות יהודיות – טוענים כי הממשל מערבב בין ביקורתם על מבצעי צה"ל בעזה לבין אנטישמיות, וכי תמיכתם בזכויות הפלסטינים אינה שקולה לתמיכה בקיצוניות.

המפגינים – בהם גם קבוצות יהודיות – טוענים כי הממשל מערבב בין ביקורתם על מבצעי צה"ל בעזה לבין אנטישמיות, וכי תמיכתם בזכויות הפלסטינים אינה שקולה לתמיכה בקיצוניות

ההודעה של קולומביה פורסמה יום לאחר שהאוניברסיטה נקטה צעדים משמעתיים נגד עשרות סטודנטים שהשתתפו במחאה פרו-פלסטינית במאי, שבמהלכה השתלטו על הספרייה המרכזית בקמפוס.

הממשל ניסה להפעיל לחץ דומה באמצעות מנופי מימון גם כלפי מוסדות אחרים להשכלה גבוהה, בהם אוניברסיטת הרווארד, על רקע המחאות בקמפוס. כמו כן ניסה לגרש סטודנטים זרים שתמכו בפעילות פרו-פלסטינית, אך נתקל במכשולים משפטיים.

פעילים למען זכויות אדם הביעו חשש מפני פגיעה בהליך הוגן, חופש אקדמי וחופש הביטוי בשל פעולות הממשל.