לשכת בית הנשיא פרסמה תרשים המפרט את הליך החנינה בישראל, בהמשך לבקשת החנינה שהגיש בנימין נתניהו לנשיא יצחק הרצוג. 

לפי התרשים, לאחר קבלת בקשת החנינה בבית הנשיא, הבקשה מועברת למחלקת החנינות במשרד המשפטים, וזו פונה לגורמים הרלוונטיים (שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, גורמי רווחה ורפואה, רשות האכיפה, הגבייה ועוד) לצורך איסוף מידע וגיבוש חוות דעת. 

לאחר מכן, חוות הדעת של מחלקת החנינות עוברת לשר המשפטים, המגבש חוות דעת מטעמו. באם חל ניגוד עניינים – על הממשלה למנות שר אחר שידון במקרה. 

בהמשך, חוות הדעת של שר המשפטים מועברת ללשכה המשפטית בבית הנשיא. הלשכה המשפטית בודקת את תיק החנינה, מבצעת השלמת פרטים ובירור במידת הצורך, ומעבירה את התיק ליועצת המשפטית לנשיא המדינה. 

השלב הבא הוא גיבוש חוות דעת על ידי היועצת המשפטית לנשיא המדינה. במידת הצורך נערכים בירורים ובדיקות מול מחלקת החנינות במשרד המשפטים או גורמים רלוונטיים נוספים להשלמת החומרים ולקבלת התייחסות נוספת.

לאחר מכן, חוות הדעת של היועצת המשפטית מועברת לנשיא המדינה, בצירוף תיק החנינה וכל החומרים הנדרשים לצורך קבלת החלטתו. 

במקרים שבהם מחליט הנשיא שלא להיענות לבקשת החנינה, הודעה מנומקת על החלטת הנשיא נשלחת בכתב לפונה. 

במקרים שבהם מחליט הנשיא להיענות לבקשת החנינה, התהליך מתנהל כך: חתימה של הנשיא על כתב ההקלה, שמועבר לשר המשפטים או לשר שהוסכם במקומו לחתימת קיום, ולאחר מכן, הודעה על החלטת הנשיא נשלחת בכתב אל הפונה בצירוף כתב ההקלה. 

תרשים הליך החנינה (צילום: לשכת הנשיא)