ראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.

אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון בצל הבחירות הקרבות ומשפטו הפלילי של ראש הממשלה: כשהצורך הביטחוני פוגש את כשל המהמר, רציונליות מוגבלת ומנהיג הזקוק לשינוי סדר היום. 

*  *  *

הסרט "לכשכש בכלב" משנת 1997 מתאר נשיא אמריקאי המסובך בפלילים, ש"ממציא" מלחמה במדינת אויב. במקום לעסוק בפרשיות הפליליות של הנשיא, הציבור בסרט עוסק באיום החיצוני, בצורך להכריע את האויב ובחיזוק האחדות הפנימית. המלחמה אינה העיקר בסרט. העיקר הוא מאמץ "הנדסת תודעה" של הציבור.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

מדוע נוהגים אנשים באמות מידה שונות כלפי אותה תופעה? כי המוסר הכפול הוא חלק מהתוכנה האנושית. המוח שלנו אוהב להצדיק את עצמו: כשאני מאחר לפגישה – זה בגלל הפקקים. כשאתם מאחרים – זה חוסר אחריות

*  *  *

להחמיר עם הזולת ולהקל עם עצמנו

מדוע רבים מאיתנו נוהגים למדוד את העולם בשני סרגלים שונים? כי זה אנושי, כי המוח שלנו אשף ביחסי ציבור לעצמו ועם תקציב בלתי מוגבל. המוסר הכפול הוא חליפת גומי מתוחכמת: היא מתרחבת כמו אחרי ארוחת חג כשמדובר בטעויות שלנו, ומתכווצת עד חנק כשמדובר באחרים.

עו"ד בני דון-יחייא הוא מבכירי עורכי הדין בתחום הירושה והמשפחה. כתב 18 ספרים. ספרו האחרון הוא "תורת דיני הירושה".