שורד השבי עמרי מירן סיפר בקבלת השבת האחרונה שנערכה בכיכר החטופים על הרגע שבו שמע כי רן גואילי, החלל החטוף האחרון, הושב מעזה מוקדם יותר השבוע.

"רני חזר, ופתאום אפשר היה לנשום קצת יותר", אמר מירן, שנחטף מקיבוץ נחל עוז במתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ושוחרר באוקטובר 2025, יותר משנתיים לאחר מכן. "משום מקום הרגשתי נשימה הרבה יותר עמוקה. זו הייתה חוויה מדהימה שעוצמתה הפתיעה אותי".

מירן הביע חשש אם הציבור בישראל יצליח לשמור על תחושת האחדות שחש כאשר גופתו של גואילי הוחזרה לישראל, וסימנה את סיום הפרשה הארוכה של החטופים.

"אני גאה, אבל גם חושש ממה שיביא היום שאחרי, או ליתר דיוק, היום שכבר כאן", אמר. "השבוע מדינה שלמה עצרה את נשימתה. מדינה שלמה בכתה מרגשות עזים, מעצב וגם מהקלה. מדינה שלמה הייתה, לכמה רגעים, שוב יחד, באמת יחד. והיום, במיוחד היום, אני רוצה להזכיר לכולנו שכדי לקום ולהשתקם, אנחנו צריכים להיות יחד".

מירן הודה לחיילי צה"ל, לאנשי מערכת הביטחון ולמשפחות השכולות. הוא גם הודה לכיכר החטופים עצמה, ותיאר אותה כ"בית שני". הוא היה בין הדוברים המעטים שתהו בקול מה יעלה בגורל הכיכר, שמול מוזיאון תל אביב, אשר שימשה במשך יותר משנתיים כמוקד המרכזי בישראל המוקדש לחטופים ולבני משפחותיהם.

אביו של מירן, דני, נשא אף הוא דברים וביקש בפומבי כי שמה של הכיכר יישאר "כיכר החטופים" גם לאחר שכל החטופים שבו הביתה. הוא הציע להקדיש פינה בכיכר כאתר הנצחה לחטופים, ולהציב בה פסל מתכת בצורת עץ שעליו יוכלו אנשים לתלות מזכרות לזכרם.

"אני מבקש מכל עם ישראל: אסור לנו להפסיק את המאבק על הדברים החשובים לנו באמת, המאבק על מדינה ראויה, מדינה שדואגת לכל אזרחיה, מדינה שבה השוויון הוא ערך עליון, מדינה שבה מכבדים זה את זה למרות חילוקי הדעות".

האירוע הסתיים בשירת "התקווה" ובהמשך בפזמון מהשיר "שיר לשלום", שאותו שר ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין זמן קצר לפני הירצחו, לא הרחק מהמקום שבו נמצאת כיום כיכר החטופים.

קבלת השבת האחרונה שנערכה בכיכר החטופים, 30 בינואר 2026 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)