בחודש שעבר, ביום השואה האחרון, התפרסמה תמונה המנציחה רגע, שבחברה מתוקנת – ובוודאי בכזו הנושאת את זיכרון השואה – לא היה אמור להתרחש: עשרות בני אדם מפוחדים, דחוסים במשאית אשפה, מול קנה רובה ישראלי.

אין זו עוד ידיעה קשה המצטרפת לרצף האירועים של השנים האחרונות. זהו רגע המשקף אמת מרה: תמונה אחת שחושפת את דמותה המוסרית של החברה הישראלית ואת האופן שבו התרוקן הלקח ממשמעותו.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

לאורך שנות קיום הממשלה ה-37, בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה אנו  בוחנים את פעולותיה בהתייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, על בסיס הצהרות מנהיגי מפלגות, החלטות הממשלה, דיונים בוועדות הכנסת ובמליאת הכנסת.

מה שעולה מהתצפיות שלנו ברור: ממשלה זו וקואליציית המפלגות שהקימה אותה ומתחזקת אותה בכנסת, קידמה את נושא סיפוח שטחי יהודה ושומרון לישראל (לפני ואחרי השבעה באוקטובר) יותר מכל ממשלה אחרת בעשור האחרון.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לפוליטיקה ותקשורת במרכז הרב-תחומי, ירושלים ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

לעילוי נשמות ימנו בינימין זלאקה ודסטאו צ'קול הי"ד

יש רגעים בהם חברה נבחנת לא לפי אויביה, אלא לפי תגובתה למה שמתרחש בתוכה; לא לפי עוצמתה הצבאית, אלא לפי מצפונה. ברגעים כאלה, השאלה האמיתית אינה מה עשו הרעים אלא מה עשינו אנחנו.

שרה בריהון היא מחנכת בבית הספר היסודי “ניצנים” בחדרה, בעלת ניסיון של עשרות שנים בהוראה. לאורך השנים הובילה יוזמות חינוכיות מגוונות ותרמה לעיצוב סביבת למידה ערכית, משמעותית ומעשירה. במסגרת פעילותה הבינלאומית, ייצגה את ישראל בארצות הברית ולימדה בבתי ספר מקומיים כיצד ניתן להתמודד עם תופעות של גזענות ואלימות בחברה. היא שיתפה מניסיונה על החברה הישראלית, כעדות לכך שניתן ללמוד ולחיות יחד בשוויון ובכבוד.