ממד"א נמסר כי תקיפות טילים בליסטיים מאיראן הלילה גבו את חייהם של גבר במרכז הארץ ושל לפחות שלוש נשים בדרום הגדה.
הגבר, עובד זר בן 30, נפצע באורח אנוש מרסיסים במושב עדנים ובהמשך נקבע מותו, לפי מד"א. שמו לא פורסם בשלב זה.
המשטרה וצוותי הרפואה מסרו כי טיפלו בדיווחים על פגיעות במרכז הארץ, כאשר תיעוד מהזירה הצביע על כך שאחד הטילים נשא ראש קרב מצרר.
בכפר באזור חברון, כשעה קודם לכן, פצצת מצרר גרמה למותם של לפחות שלושה בני אדם ולפציעתם של 13 נוספים, שניים מהם באורח אנוש, לפי הסהר האדום הפלסטיני.
שתי נשים ונערה שנהרגו הן הפלסטיניות הראשונות שנהרגו בגדה במלחמה הנוכחית מול איראן. סוכנות הידיעות הרשמית של הרשות הפלסטינית, "ופא", זיהתה אותן כסאהירה, אמל ומייס מסאלמה, בנות 50, 36 ו-17 בהתאמה.
כמו כן, במהלך הלילה נרשמו שלושה מטחי טילים נוספים מאיראן, שהפעילו אזעקות באזור הצפון.
התרעות מקדימות לקראת שיגורים מאיראן נשמעו באזור המרכז.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר כי לא יאפשר תקיפה נוספת של ישראל בשדה הגז דרום פארס באיראן, לאחר שצה"ל תקף את אתר האנרגיה המרכזי אמש.
טראמפ כתב ברשת Truth Social כי ישראל "התפרצה באלימות" לעבר פארס "מתוך כעס על מה שהתרחש במזרח התיכון", תוך שהוא מתעקש כי רק "חלק קטן יחסית" משדה הגז נפגע.
נשיא ארה"ב טוען כי ארה"ב "לא ידעה דבר על התקיפה הספציפית הזו".
עם זאת, גורמים אמריקאים וישראלים שתדרכו כתבים מוקדם יותר אתמול אמרו כי ירושלים אכן תיאמה את התקיפה עם וושינגטון, לאחר שהאחרונה זעמה על תקיפה לא מתואמת של צה"ל במתקן דלק בטהרן מוקדם יותר במלחמה.
טראמפ מציין כי אף שקטאר לא הייתה מעורבת גם היא בתקיפה הישראלית, איראן "תקפה באופן לא מוצדק ולא הוגן חלק" משדה הגז הנוזלי ראס לפאן של קטאר, הסמוך לפארס.
"לא יהיו עוד תקיפות מצד ישראל הנוגעות לשדה פארס החשוב ויקר הערך הזה, אלא אם איראן תחליט בטיפשות לתקוף את קטאר, שהיא במקרה הזה חפה מפשע לחלוטין", כתב טראמפ.
אם תקיפה איראנית כזו תתרחש, ארה"ב – "עם או בלי הסיוע או ההסכמה של ישראל – תפוצץ בעוצמה רבה את כל שדה הגז פארס ברמה של כוח ועוצמה שאיראן מעולם לא ראתה או חוותה בעבר", הוסיף טראמפ.
"אני לא רוצה לאשר רמה כזו של אלימות והרס בשל ההשלכות ארוכות הטווח שיהיו לכך על עתידה של איראן, אך אם מתקני הגז של קטאר יותקפו שוב, לא אהסס לעשות זאת", אמר.
אזעקות במרכז הארץ בעקבות שיגורים מאיראן.
ב"וושינגטון פוסט" דווח כי בפנטגון מבקשים יותר מ-200 מיליארד דולר למימון המלחמה באיראן.
לפי הדיווח, גורם בכיר בממשל אמריקאי אמר כי הפנטגון ביקש מהבית הלבן לאשר בקשה של יותר מ-200 מיליארד דולר מהקונגרס למימון המלחמה באיראן, דרישה עצומה שכמעט בוודאות צפויה להיתקל בהתנגדות.
מדובר בסכום גבוה בהרבה מעלויות התקיפות האוויריות עד כה, שנועד בעיקר להגדיל בדחיפות את ייצור אמצעי הלחימה הקריטיים שנצרכו, כאשר כוחות אמריקאיים וישראליים תקפו אלפי מטרות בשלושת השבועות האחרונים, לפי שלושה גורמים נוספים המעורים בפרטים, שאישרו כי משרד ההגנה מבקש מימון בהיקף כזה.
כמו אחרים בכתבה זו, הגורמים דיברו בעילום שם כדי לדון בעניין הרגיש. עדיין לא ברור כמה יבקש הבית הלבן בסופו של דבר מהקונגרס. גורמים מסוימים בבית הלבן אינם סבורים שלבקשת הפנטגון יש סיכוי ריאלי לעבור בקונגרס, אמר גורם בכיר.
הפנטגון הציג כמה הצעות מימון שונות במהלך השבועיים האחרונים, לפי אותו גורם ושלושה נוספים המעורים בנושא.
בקשת המימון צפויה להצית מאבק פוליטי משמעותי בקונגרס, כאשר התמיכה הציבורית במהלך נותרת פושרת והדמוקרטים הביעו ביקורת חריפה. הרפובליקאים אותתו על תמיכה בבקשה משלימה צפויה, אך טרם התחייבו לאסטרטגיה חקיקתית או מצאו דרך ברורה לעבור את רף 60 הקולות בסנאט.
משרד ההגנה סירב להגיב, והבית הלבן לא הגיב מייד לבקשות לתגובה.
עלות המלחמה באיראן זינקה במהירות, ועברה את רף 11 מיליארד הדולר כבר בשבוע הראשון, לפי כמה גורמים. זמן קצר לאחר תחילת המלחמה החל ממשל טראמפ להכין בקשת מימון נוספת כדי לכסות את העלויות, תהליך שנדרש לעיתים קרובות כדי להבטיח שהצבא יוכל לשמור על מוכנותו להגן מפני איומים ברחבי העולם גם בזמן מלחמה.
בתוך הפנטגון הובל המאמץ על ידי סגן שר ההגנה סטיבן פיינברג, שהתמקד בשנה האחרונה בתעשיית הביטחון האמריקאית ובהגדלת הייצור של תחמושת מדויקת, שנשחקה במהירות בשל המלחמה, לפי שני גורמים.
לפי הדיווח, לשכתו של פיינברג גיבשה מגוון חבילות מימון בניסיון להתמודד במהירות עם המחסור בתחמושת ולהאיץ את תעשיית הביטחון האמריקאית, שלעיתים פועלת באיטיות, אמר אחד הגורמים.
עוד לפני המלחמה באיראן, טראמפ קרא לתקציב ביטחון של 1.5 מיליארד דולר, עלייה של יותר מ-50% לעומת השנה הקודמת. לא ברור כיצד, ואם בכלל, הבקשה המשלימה תיכלל בסכום זה. משרד התקציב של הבית הלבן התנגד לסכום זה בדיונים פנימיים, וטען כי הוא גבוה מדי.
הסנאטור טום קוטון, יו"ר ועדת המודיעין של הסנאט, דחף גם הוא לכלול מימון נוסף לקהילת המודיעין בחבילה הסופית.
מומחים אומרים כי המאבק הצפוי סביב בקשת המימון של הפנטגון יהווה מבחן לפופולריות של המלחמה, כאשר מבקרים צפויים לנסות להפיל את ההצעה כאות להתנגדות למעורבות האמריקאית בעימות.
"עשינו כמה הערכות לגבי עלויות המלחמה על בסיס הנתונים המוגבלים הזמינים, אך יש חוסר ודאות משמעותי, והקונגרס רוצה לדעת מה החשבון", אמר מארק קנצ'יאן, יועץ בכיר במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון. "אם הממשל יבקש יותר כסף, יהיה מאבק פוליטי גדול, משום שכל הסנטימנט האנטי-מלחמתי יתמקד בבקשה הזו".
עוד דווח כי בעיה נוספת בכל בקשה כזו היא מגבלות היכולת של תעשיית הביטחון האמריקאית להגדיל במהירות את הייצור, בשל מספר העובדים הזמינים, מתקני הייצור והחומרים הקריטיים הדרושים לבניית אמצעי הלחימה המתקדמים ביותר, כך לדברי מומחים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו