הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, החליט להדיח רשמית משירות את הפצ"רית לשעבר, יפעת תומר-ירושלמי, בשל מעורבותה בפרשת הדלפת סרטון ההתעללות בעציר פלסטיני משדה תימן, כך מסר צה"ל.
לפי צה"ל, זמיר השעה את תומר-ירושלמי מיד לאחר שעלו הטענות נגדה. בצבא אמרו כי זמיר החליט להתקדם להדחתה הרשמית בשל "חומרת המעשים והחשדות המיוחסים", על רקע ההליכים הפליליים המתנהלים.
בצה"ל אמרו כי בעקבות ההדחה היא גם תאבד את זכאותה לפיצויי השלמת שירות.
בצבא הוסיפו כי זמיר סבור שיש לשקול הורדה אפשרית בדרגה לאחר ש"העובדות בהליך הפלילי יתבהרו וההליך יושלם".
פרשת שדה תימן נסובה סביב הדלפת תיעוד ממצלמות אבטחה, שלפי החשד הראה התעללות של חיילי צה"ל בעצור פלסטיני במתקן הכליאה שדה תימן. הפרשה הסלימה בסוף אוקטובר 2025, כאשר תומר-ירושלמי הפכה לחשודה המרכזית בהדלפה שאותה לכאורה חקרה בעצמה. בהמשך היא התפטרה מתפקידה והודתה שהדליפה את התיעוד.
שר הביטחון ישראל כ"ץ עודכן בהחלטתו של זמיר.
דמותו של אהרן ברק – כחוקר משפטי בעל שיעור קומה עולמי, כיועץ משפטי שנאבק ללא חת בשחיתות הציבורית וכשופט עליון פורץ דרך – מציבה אותו כאחד מהמאורות הגדולים של המשפט הישראלי. יחד עם זאת, מורשתו מצויה כיום בלב מחלוקת ציבורית עמוקה, החורגת בהרבה מכל דיון טכני בגבולות הפרשנות או בהיקף הביקורת השיפוטית.
בעוד שבקהיליית המשפט הבינלאומית נחשב ברק לאחד המשפטנים הבולטים של תקופתנו, בישראל נקשר שמו במאבק פוליטי וחברתי רחב על דמותה וזהותה של החברה הישראלית.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
במרחב הציבורי העכשווי, הנטייה לשקוע אל תוך פריזמה קוטבית של "שחור ולבן" הופכת דומיננטית מתמיד. השנאה הנספגת בשיח האינטנסיבי אינה מותירה מקום למורכבות, והכללות גורפות מחליפות לעיתים קרובות את הדיון המושכל באחריות ובמוסר.
כמי שמרכז עיסוקה המקצועי הוא צמצום האלימות וקידום הסובלנות, אני מוצאת כי חיוני להאיר את אותם צמתי הכרעה מוסריים שבהם נשמר צלם האדם דווקא בשעות האפלות ביותר.
לילי הלפרין היא חוקרת, מרצה וראש "מרכז אמת" לקידום הסובלנות וצמצום האלימות. מאמריה עוסקים בסוגיות הבוערות של החברה והחינוך בישראל מתוך תפיסה המחברת בין אירועי העבר לאתגרי השעה והיא שותפה למאבקים חברתיים וחינוכיים לשיפור פניהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהאבולוציה האנושית עדיין מתרחשת. אנחנו נוטים לחשוב על האבולוציה האנושית כעל סיפור עתיק שהסתיים כאשר האדם המודרני הופיע לפני מאות אלפי שנים. בתודעה הציבורית, האבולוציה שייכת לעידן המערות, לציידים-לקטים ולשלדים מאובנים.
אך מחקר חדש ומסקרן שפורסם בשנת 2026 בכתב העת המדעי היוקרתי Nature מציע תמונה שונה לחלוטין: האבולוציה האנושית לא רק שלא נעצרה, אלא האיצה באופן משמעותי דווקא בעשרת אלפים השנים האחרונות.
ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומאמר מאוד מעניין!
אבולוציה מעצם מהותה היא תהליך של שינוי בהתאם לסביבה, ולכן אם הסביבה משתנה באופן דרסטי, גם האבולוציה אמורה להשתנות באופן דרסטי. מצד שני, גם אם הסביבה קפואה לחלוטין ואינה משתנה, האבולוציה רק תאט אבל לא תעצור לחלוטין: תמיד יהיה תהליך מסויים של שינויים בזמן לפי איזורים מקומיים בסביבה (הקפואה), לפי ההיסטוריה האינדבדואלית של הפרט ומשפחתו, ולפי הבדלים בתוך אותו מין ביולוגי. הרי אנחנו שונים זה מזה והדנ"א שלנו אינו זהה לחלוטין.
בעצם אפשר לתאר את תהליך האבולוציה כמו סימולציה עם רעש, שנע בשני צירים במקביל: רעש אחד הוא התפלגות סטטיסטית מסויימת – לצורף העניין גרדיינט נמוך כלשהו. והוא תמיד קיים סביב הממוצע. רעש שני קשור למרחק שבין אותו ממוצע לבין האופטימליות מבחינת הסביבה. דהיינו, אם האופטימליות מבחינת הסביבה היא A והממוצע הוא B, אז הרעש הוא פונקציה של המרחק ביניהם.
לצורך העניין, ננסה לכתוב זאת בצורה פיסיקלית. נניח שיש לנו טבלה שמכילה את כל בני האדם שחיו אי פעם בעולם; כל שורה בטבלה היא בנאדם אחד. הטבלה מכילה את העמודה T, שמייצגת את הזמן שאותו אדם נולד בו; את העמודה E שמכילה את תנאי הסביבה המסויימים שאותו אדם חי בה; את העמודה E_opt שמכילה את האסטרטגיה הביולוגית המתאימה ביותר לסביבה המסויימת הזאת (אני צריך לחשוב איך אפשר למדל דבר כזה); ואת העמודה X, שהיא ערך מספרי מסויים שמייצג את הפיזור של הדנ"א של אותו אדם ביחס לאחרים. את זה אני הייתי מחשב בעזרת אלגוריתם KNN עם 20 אלף מימדים – מספר הגנים שיש באדם. זה יצא ערך כמו (x1_1, x1_2, x1_3 …. x1_20000). ושיהיה בהצלחה עם המעבד של המחשב שלכם.
כעת נבנה מדד שמתאר תהליך אבולוציוני ונקרא לו UDI. הוא יחושב בצורה הבאה:
UDI(T=t) = func(abs(E_opt – mean(X))) + constant
זה מדד שמייצג את הלחץ על האוכלוסייה לעבור שינוי אבולוציוני. דהיינו, את "האנרגיה הפוטנציאלית" שחבויה בתוך הדנ"א של האוכלוסייה. ככל ש-UDI יותר גבוה, כך האבולוציה תהיה מהירה יותר. ומכאן נוכל להשוות את תהליך האבולוציה. למשל אם UDI(T=1) < UDI(T=2) אז האבולוציה תתרחש מהר יותר בזמן 2 מאשר בזמן 1.
אבל האם זה נכון? ובכן, זה לא באמת נכון. כי הרי אותו constant הוא לא באמת קבוע, אלא פונקציה מורכבת להחריד שתלויה במין הביולוגי הספציפי, ומן הסתם גם ב-E; ואותו E_opt אינו חד ערכי וייתכנו כמה וכמה E_opt עבור כל ערך E; ואותו X אינו באמת בר-חישוב, כי הגנים בוודאות קשורים איכשהו זה לזה. אבל מי יודע? יש מצב שזה יעבוד. אולי יום אחד אצליח לעשות דוקטורט…. חח























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו