השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מגן על המערכה הממשלתית נגד הבנייה הבלתי חוקית של הבדואים בנגב. בדיון בכנסת אמר השר לחברי הכנסת כי "מי שבונה לא חוקי, אני הורס", וטען כי על הרשויות "להציל את הנגב".

במהלך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת טען בן גביר כי שם קץ לשנים של אכיפה רופפת. לדבריו, "אני עושה מה שלא נעשה 40 שנה. אמרו לי שלא הורסים בתים מאוכלסים כי אנשים עלולים לכעוס. זה נגמר".

על פי נתונים שהציג המשרד לביטחון לאומי, ההריסות ופעולות האכיפה נגד בנייה בלתי חוקית בנגב זינקו ב-81% בשלוש השנים האחרונות בהשוואה לשלוש השנים שקדמו להן, כאשר בשנת 2025 בוצעו יותר מ-5,700 הריסות וצווי אכיפה.

בעימות סוער עם בן גביר, מתחה חברת הכנסת יסמין פרידמן מיש עתיד ביקורת על המבצע, וטענה כי הוא אינו מספק חלופות לתושבים הבדואים שבתיהם נהרסים.

"אני לא בעד בנייה בלתי חוקית, אבל אני רוצה שתינתן להם חלופה. האם משרד הרווחה מגיע? יש כאן ילדים. בסופו של דבר, עתיד הנגב תלוי לא רק במאבק בפשיעה אלא גם בחיים משותפים, בחינוך, בתשתיות ובתעסוקה", אמרה פרידמן.

מבצע ההריסות המוגבר של הממשלה עורר ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם, הטוענים כי קצב האכיפה מהיר יותר מהמאמצים לספק דיור ושירותים בסיסיים ביישובים הבלתי מוכרים.

דוח מינואר של מרכז המחקר "נגביה", מבית פורום דו-קיום בנגב, מצא כי רק לכ-35% מהבדואים יש גישה למרחב מוגן, וכי ברוב היישובים הבדואים אין מיגון כלל.

הדיון נערך ברקע הביקורת שסופג בן גביר על העלייה בפשיעה בנגב. דוח מאפריל של מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן הזהיר כי המשילות באזור התדרדרה – במיוחד ביישובים הבדואים – כאשר לתחנות המשטרה חסרו 205 שוטרים נכון לשנת 2024, מצב שתורם לפשיעה הגוברת ולתופעה רחבה של גביית דמי חסות.

בן גביר מצידו טען כי אכיפה נוקשה יותר נגד בנייה בלתי חוקית היא נדבך מרכזי בהשבת "המשילות והריבונות" באזור.