המשבר הכלכלי ברשות הפלסטינית נמנע ברגע האחרון, לאחר שבנק דיסקונט דחה את ניתוק הקשרים

המשבר הכלכלי ברשות הפלסטינית נמנע לעת עתה, לאחר שבנק דיסקונט הסכים לדחות את תוכניתו להפסיק לספק שירותי בנקאות קורספונדנטית למוסדות פיננסיים פלסטיניים ברקע לחץ בינלאומי, כך אומרים גורמים רשמיים בישראל וברשות הפלסטינית לזמן ישראל.

מוקדם יותר הקיץ הודיע דיסקונט לבנקים הפלסטיניים כי יפסיק ב-1 בספטמבר את מתן השירות, שחיוני לייבוא ולייצוא של סחורות אל הגדה המערבית וממנה.

בעקבות משא ומתן אינטנסיבי עם בנק ישראל – וברקע לחץ כבד מצד ארצות הברית והאיחוד האירופי – הסכים דיסקונט לדחות את החלטתו עד 31 בדצמבר.

בנק דיסקונט ובנק הפועלים הם היחידים בישראל שמספקים שירותי בנקאות קורספונדנטית, ובכך מחברים את הגדה המערבית לכלכלה העולמית.

בנק הפועלים הודיע גם הוא לבנקים הפלסטיניים על החלטה להפסיק את מתן השירות ב-1 באוקטובר.

גורם באחד הבנקים אמר כי גם בנק הפועלים צפוי לדחות את המהלך עד סוף שנת 2026, אך טרם התקבלה החלטה סופית בנושא.

הבנקים הטילו את האחריות להחלטתם לנתק את השירותים על ממשלת ישראל, והסבירו כי לפני כעשור הובטח להם שיוקם גוף פיננסי חדש שייקח על עצמו את מתן שירותי הבנקאות המקשרים עבור הבנקים הפלסטיניים.

עם זאת, ממשלות ישראל לדורותיהן גררו רגליים בנושא, ובמקום זאת חתמו שרי האוצר על כתבי שיפוי שנועדו להגן על דיסקונט והפועלים מפני חשיפה משפטית אפשרית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החל לבחון מחדש את המדיניות הזו כחלק משורת צעדים שנועדו להחליש את הרשות הפלסטינית. בשנה האחרונה הוא חתם על כתבי שיפוי שהיו תקפים לשבועיים בלבד בכל פעם.

בעקבות לחץ מצד ממשל טראמפ, הסכים סמוטריץ' בסוף החודש שעבר לחתום על כתבי שיפוי עבור דיסקונט והפועלים שיהיו בתוקף עד סוף השנה, אז עשויה לקום ממשלה עוינת מעט פחות כלפי הרשות הפלסטינית, לאחר הבחירות לכנסת שייערכו ב-27 באוקטובר.

בשלב זה, הבנקים הישראלים כבר איבדו את סבלנותם והודיעו לעמיתיהם הפלסטינים כי למרות זאת הם יפסיקו לספק שירותי בנקאות קורספונדנטית בשבועות הקרובים.