ארן ליטמן, שאיבד את בתו אוריה במתקפת חמאס במסיבת נובה ליד רעים ב־7 באוקטובר, האשים הערב את ממשלת נתניהו באחריות למותה של בתו. "לדעתי, הוא, 68 חברי כנסת… והשותפים שלו – כולם אשמים ברצח שלה", אמר ליטמן מול המוני מפגינים נגד הממשלה בכיכר הבימה בתל אביב.

לדבריו, בתו נרצחה ב"מלחמת דת", על ידי "אסלאמיסטים קיצוניים", והאשים את חברי הממשלה מהציונות הדתית בכך שהם "מרחיבים את המלחמה בעזה וביהודה ושומרון", ואת החרדים בשיתוף פעולה עם נתניהו "בשביל תקציבים והשתמטות מגיוס".

הממשלה, לדבריו, "מבודדת את ישראל, הופכת אותה למצורעת… ולא מחזירה את החטופים המיוסרים". עוד אמר כי "הם סוכני כאוס, מציתים את השטחים, מגרשים אנשים מבתיהם והופכים את הנואשים למחבלים, למפלצות שרוצחות ישראלים".

"המלך של החושך, יד ימינו של השטן, השתלט על מדינת ישראל בעזרת משרתיו המתועבים, והטיל עליה ענן שחור", הוסיף ליטמן, בהתייחס לנתניהו ושותפיו.

גופתה של אוריה ליטמן ריקרדו, בת 26, נמצאה שלושה ימים לאחר הרצח על ידי בן זוגה. ליטמן הודה גם ליאיר גולן שחיפש אותה ואמר: "הוא אמיץ וצנוע. מושמץ מכל כיוון, שמעולם התפאר ולא סיפר, שבליל ה-8.10, בשטח כבוש ושורץ מחבלים חיפש והפך כל אבן כדי למצוא את אוריה, תודה יאיר. אני חייב לך".

ליטמן סיפר כי כבר ב־7 באוקטובר קיבל הודעות שנועדו להאשים וללעוג לו על מותה של בתו בגלל פעילותו הקודמת במחאות נגד נתניהו.

"אנחנו עם מפולג", אמר. "עם ישראל כבר לא קיים. אני לא רוצה להיות שייך או מקושר בשום צורה לאנשים הנמוכים האלה". "אנחנו חייבים לחזור להיות עם שוחר שלום", סיכם. "יש לי חלום שתתעוררו מהסיוט, שהחיים שלכם יחזרו למסלול. ואני אמשיך לחלום על אוריה".

לאחר הנאומים המשיכו המפגינים לצעדה לעבר מחאת משפחות החטופים מול קריית הממשלה בתל אביב.

יותם כהן, אחיו של החייל החטוף נמרוד כהן, תקף את עסקת החטופים־הפסקת אש המסתמנת בעזה, במהלך הפגנת משפחות החטופים נגד הממשלה שהתקיימה בדרך בגין בתל אביב, בהשתתפות כ־1,500 איש.

"מה לעזאזל אנחנו עושים עם עסקה חלקית?" זעם כהן. "עסקה שתשאיר את חמאס על כנו לפחות חודשיים, שתפגע ותמשיך לפגוע קשות בכלכלה הישראלית, והגרוע מכל – תשאיר עשרה חטופים חיים בעזה".

יותם כהן, אחיו של החייל החטוף נמרוד כהן, נואם בעצרת בתל אביב ב-5 ביולי 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

כהן האשים את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכך שהם גוררים את ישראל ל"מלחמת דת אינסופית".

"אנחנו לא יכולים לתת לטרוריסטים בן גביר וסמוטריץ' להקריב עוד חיילים ולגזור גזר דין מוות על עוד חטופים – על מזבח ההתנחלויות והמשיחיות," אמר.

עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר, קראה אף היא להסכם שיביא לסיום הלחימה ולשחרור כלל החטופים.

החטוף נמרוד כהן (צילום: אתר מטה החטופים)

"לא הבטיחו לי כלום. אנחנו לא יודעים אם מתן יהיה בין המשוחררים בעסקה הזו," אמרה. "מה שאני כן יודעת זה שאחרי היום ה־60 של העסקה הזו, אחרי הפסקת האש – עדיין יישארו חטופים בעזה."

מהגשר שמעל הדוברים נתלה שלט גדול בדרישה ל"שחרור כולם בפעימה אחת".
מתחתיו קראו המפגינים: "כולנו חטופים של ממשלת הדמים."

לירי אלבג, אחת מחמש התצפיתניות ששוחררו בינואר האחרון בעסקת חילופי שבויים עם חמאס, נשאה דברים מול כ-2,000 משתתפים בכיכר החטופים בתל אביב – בהפגנה הראשונה במקום זה לאחר שלושה שבועות.

היא בירכה על המהלך מול איראן אך הדגישה את ההשלכות: "המלחמה מול איראן הוכיחה לעולם שאנחנו חזקים, שיש לנו את הצבא הכי חזק בעולם, אבל היא גם הרחיקה את תשומת הלב מה־50 שעדיין שם".

"השבועיים האחרונים – כל הכותרות היו על איראן. האחים והאחיות שלי נדחקו הצידה", אמרה. "חמישים נשמות, חמישים עולמות. הגיע הזמן להחזיר אותם. הגיע הזמן לעסקה".

אלבג תיארה מקרה שבו שוביה הלבישו אותה בביגוד פלסטיני מסורתי, הובילו אותה ברחובות עזה במשך שלוש שעות בחום כבד, דרך חורים בקירות מבית לבית, עד שהגיעה למבנה מוזר, "משהו בין מסגד ריק לספרייה נטושה", שם ראתה סכין קצבים מונחת על כיסא – "הלב שלי נעצר", סיפרה.

לדבריה, אחד השובים – גבר גבוה חמוש וחובש מסכה – לקח את הסכין ואמר לה: "ראית את עזה מלמעלה, עכשיו תראי את עזה מתחת לאדמה". הן הובלו דרך חור ברצפה שהיה מכוסה בשטיח, אל תוך מנהרה צרה, עד שהגיעו לכלוב בגודל של כ־2×2 מטרים ובגובה של 1.6 מטרים בלבד.

"שם היינו – שש נשים וילדות. קיבלנו רבע פיתה, תמר וחצי קערת אורז ביום. השירותים היו חור ברצפה במרחק של 800 מטרים", סיפרה אלבג. "כל שנייה שם היא נצח. זו המציאות של החטופים – הם סופרים לא רק ימים, אלא גם בקבוקי מים, רבעי פיתות וחורים בקירות".

לסיום פנתה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ:
"קיבלתם החלטה אמיצה מול איראן – עכשיו קבלו החלטה אמיצה שתסיים את הלחימה בעזה ותשיב את כולם. זה החוב המוסרי שלנו כעם".

שתי ההפגנות הקודמות בכיכר החטופים בוטלו בשל איום הטילים מאיראן, ובמקומן התקיימו אירועים מקוונים ביוזמת פורום משפחות החטופים והנעדרים.

כ-1,500 מפגינים נגד הממשלה שבו לצומת הכניסה לרחוב בגין מול הקריה בתל אביב להפגנת סוף השבוע הראשונה במקום זה זה שלושה שבועות, בעקבות מלחמת 12 הימים מול איראן שהסתיימה ביום שלישי בהפסקת אש.

איציק הורן, אביו של החטוף איתן הורן ושל המשוחרר יאיר הורן, אומר כי על אף "מה שעשינו באיראן, שהיה דבר נהדר… לא נשכח ולא נסלח" לממשלה על כך שלא הצליחה למנוע את מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023.

"מאז 7 באוקטובר, אף שר או חבר כנסת מהקואליציה לא דיבר איתי", אומר הורן.

הוא גם תוקף את הצעת העסקה לשביתת נשק ושחרור חטופים של שליח הבית הלבן המיוחד, סטיב ויטקוף, שלפיה תופסק הלחימה למשך 60 יום, שבמהלכם חמאס ישחרר, בשלבים, בערך מחצית מהחטופים החיים והמתים.

"על פי מתווה ויטקוף, חצי מהחטופים נשארים מאחור", אומר הורן, ומשווה שחרור כזה ל"סלקציה" של הנאצים — הבחנה בין יהודים שנמצאו כשירים לעבוד לבין אלה שנשלחו הישר להשמדה.

"בלתי ניתן להסביר למה ראש הממשלה תמיד בוחר לשחרר את החטופים בטפטופים", אומר הורן.

אופיר אנגרסט, אחיו של החייל החטוף מתן אנגרסט, נאם בכיכר החטופים בתל אביב ותקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו על כך שאף חייל ישראלי לא הוחזר מהשבי, למעט עדן אלכסנדר, אזרח ישראלי-אמריקאי ששוחרר על ידי חמאס כמחווה לבית הלבן.

"תמונת הניצחון היחידה תהיה כשתחזירו חייל ציוני ישראלי עטוף בדגל כחול-לבן, שאין לו אזרחות זרה", אמר. "כי עד עכשיו החזרת אפס".

אנגרסט סיפר כי נתניהו אמר לו בפגישה שהוא לא ידע על מצבו הקשה של מתן: "התקפי אסתמה אחרי חקירות ועינויים קשים, עיניים שחורות ושברים בפנים, ואובדן הכרה מספר פעמים כשעלו איתו אל פני הקרקע רגע לפני שנחנק למוות".

בר גודארד, בתו של החטוף שנהרג מני גודארד, אמרה: "המדינה שלנו החליטה לא להחזיר את החטופים הביתה".

היא קראה לממשלה לקבל "החלטה אמיצה, מוסרית ואנושית – לסיים את המלחמה ולהחזיר את כולם הביתה. במקום זה, אנחנו גוררים את עצמנו למלחמה אינסופית. שמים את הנקמה לפני הצלת החיים".

מישל אילוז, אביו של החטוף גיא אילוז שנרצח בעזה, נשא הערב דברים מול כאלף מפגינים בעד העסקה ונגד הממשלה, מחוץ לכניסה למטה צה"ל בדרך בגין בתל אביב.

אילוז תקף בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, והאשים אותו כי הוא מוכן לפגוע בחטופים, מסית לאלימות בתוך החברה הישראלית והופך את המדינה לפחות דמוקרטית.

לדבריו, בפגישה שנערכה ביום חמישי עם נתניהו ועם שמונה משפחות נוספות של חטופים, שאל אילוז את ראש הממשלה מה שונה ההצעה הנוכחית להפסקת אש ועסקה — מזו שקרסה בשלב הראשון לאחר התערבותו.

"גם בעסקה הקודמת לא הייתה לך כוונה לעבור לשלב השני," אמר אילוז, בהתייחסו לשלב שדרש נסיגה ישראלית מעזה. "אתה בעצם מוותר ומוכן להקריב את הבן שלי."

אילוז הוסיף כי האשים את נתניהו ביצירת מתחים בין משפחות החטופים, בכך שהוא זה שמחליט מי מביניהם ייכלל בעסקה – תהליך שהוא השווה ל"רשימת שינדלר" נוספת.

"כשלא קיבלתי תשובה," סיפר אילוז, "אמרתי לו: אני יכול להתמודד עם האובדן של הבן שלי… אבל לא עם מה שאתה עושה לנו, לחברה הישראלית. אתה זורע שנאה ופירוד בינינו… אתה מחולל מלחמות בתוכנו. תפסיק לשחק משחקי קואליציה."

"ברור שלא קיבלתי תשובה," הוסיף.

לקול תשואות מהקהל, אמר אילוז כי הוא "מודאג מאוד מהעתיד של מדינת ישראל… שהופכת לדיקטטורית מיום ליום."

"הממשלה הישראלית מנהלת מבצע צבאי שעלול לסכן את חיי החטופים," אמר. "האם זה מוסרי? האם זה אנושי? האם זה יהודי? האם זה ישראלי?"

לאחר הנאומים הדליקו המפגינים מדורה בכביש, ועמוד עשן שחור היתמר באוויר. שוטרים כיבו את האש במהירות.

בניגוד לשבועות הקודמים, ההפגנה בדרך בגין לא לוותה הערב בעצרת מחאה בכיכר הבימה, וגם לא בקיום משמרת השתיקה לזכר הילדים בעזה שנהרגו בתקיפות ישראל, אשר נערכת מאז סיום הפסקת האש הקודמת עם חמאס ב־18 במרץ ברחוב קפלן.

החטופה המשוחררת נעמה לוי מספרת שהדבר שהפחיד אותה יותר מכול בשבי היה תקיפות חיל האוויר הישראלי.

לוי, אחת מחמש חיילות התצפיתניות ששוחררו בינואר במסגרת עסקת הפסקת האש עם חמאס, אמרה לנוכחים בכיכר החטופים בתל אביב:

"הם באים בהפתעה. קודם אתה שומע שריקה, מתפלל שזה לא ייפול עליך, ואז — הבומים. רעש חזק מספיק כדי לשתק אותך. האדמה רועדת."

"בכל פעם הייתי בטוחה שזה הסוף שלי. זה גם מה שסיכן אותי יותר מהכול — באחת ההפצצות קרס חלק מהבית שהייתי בו. הקיר שנשענתי עליו לא קרס, וזה מה שהציל אותי."

"זו הייתה המציאות שלי — ועכשיו זו המציאות שלהם," הוסיפה לוי. "גם עכשיו יש חטופים ששומעים את אותן שריקות ובומים, רועדים מפחד, ואין להם לאן לברוח. רק להתפלל ולהיצמד לקיר בתחושת חוסר אונים נוראית."

לדבריה, בשבועות הראשונים לשביה הוחזקה לבד – "רק אני והחוטפים שלי, כל הזמן בבריחה."

"היו ימים שלמים בלי אוכל וכמעט בלי מים. יום אחד לא נשאר לי כלום – אפילו לא מים. למזלי, התחיל גשם. החוטפים שמו סיר מחוץ לבית, והגשם מילא אותו. שתיתי את מי הגשם, וזה הספיק גם לאורז. זה מה שהחזיק אותי."

התצפיתניות ששוחררו משבי חמאס – דניאלה גלבוע, נעמה לוי, אגם ברגר, לירי אלבג וקרינה ארייב – צופות בקונצרט במרכז הרפואי בילינסון בפתח תקווה, 4 בפברואר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

"בזמן שהייתי בשבי, לא האמנתי שיש מישהו שיכול לדעת מה עובר עלינו – ועדיין להסכים להשאיר אותנו שם," היא אמרה. "אבל אז חזרו החטופים הראשונים, והם סיפרו מה קורה שם. הם סיפרו את האמת. אבל האמת הזו לא הספיקה."

מיה שם, ששוחררה משבי חמאס בנובמבר 2023 לאחר 55 ימים בעזה, אמרה כי פרצה בבכי כשצפתה בחייל החטוף עידן אלכסנדר חוזר לביתו ביום שני.

"עידן חזר לאימא שלו, אבל הוא עוד לא יודע את מה שאני כבר יודעת — שפרק ב' מתחיל עכשיו", אמרה שם מול קהל של כ־1,500 איש בכיכר החטופים בתל אביב.

"השיקום לא יהיה שלם עד שישובו כל החטופים", הוסיפה. "החזרה מלאה בטריגרים פיזיים ונפשיים — ברכות מהגיהנום שעברנו, שיגיעו שוב ושוב, בלי אזהרה".

שם שיחזרה את החטיפה ממסיבת נובה ליד רעים: "נחטפתי לעזה על ידי שבעה מפלצות חמאס שגררו אותי בשערות לרכב. פחדתי שהקרקפת תיתלש. השיער שלי הפך לגוש של דם יבש ובוץ".

היא סיפרה כי כשצילמו אותה לסרטון כופר, "הם קיבלו הוראה להציג אותי טוב, כדי שהעולם לא יחשוד עד כמה הם שטניים. אבל השיער שלי היה מסובך לגמרי, אז אחד מהם ניגש עם מספריים כדי לגזור לי אותו. נלחמתי בזה בכל הכוח שעוד נותר לי — עד שוויתרו".

"לא יכולתי לשאת את המחשבה לאבד את השיער שלי", אמרה, והמשילה את עצמה לשמשון התנכ"י. "מאז, בכל פעם שאני רואה מספריים, או מטפלת בשיער שלי — הרגע ההוא חוזר. הגוף שלי רועד בלי שליטה, ואני לא מצליחה לנשום".

שם, שחשפה לאחרונה שהיא האישה שהתלוננה על אונס מצד מאמן כושר מוכר בתל אביב, סיפרה כי נאלצה לאחרונה לגזור תלתל משערה לצורך החקירה: "הגוף שלי הגיב שוב באימה. בשנייה אחת חזרתי לשבי, למפלצות האדם שניסו לגזור לי את השיער".

"התקפי חרדה הם חלק מחייהם של החטופים ששבו", אמרה. "הם חלק מאיתנו, והם גובים מחיר כבד מאוד".

"כל יום נוסף שבו אחינו ואחיותינו עוברים עינויים נפשיים וגופניים מידי מפלצות חמאס מקשה עוד יותר להתאושש ולאסוף את השברים".

כ־300 מפגינים מהשמאל קיימו משמרת זיכרון שקטה מחוץ לכניסה הדרומית לקריה ברחוב קפלן בתל אביב, לזכר הילדים שנהרגו בעזה מאז חידוש הלחימה ב־18 במרץ. המשתתפים החזיקו נרות ותמונות של ילדים שנהרגו בתקיפות ישראליות.

המשמרת הפכה למחאה שבועית קבועה, ונערכת במסלול שבין כיכר הבימה לרחוב בגין — המקומות שבהם מתקיימות מדי מוצאי שבת הפגנות רצופות נגד הממשלה. השקט הנוגה של המשמרת השמאלית מופר לרוב לכ־20 דקות, כאשר צועדים דרכה מפגיני המחאה הכללית כשהם מתופפים וקוראים קריאות נגד השלטון.

כאשר ההמון הרועש מתקרב, אחת המארגנות מזכירה למשתתפים: "הפגנה שקטה".

חלק מהצועדים שקטים ומתבוננים בתמונות. אחרים מגיבים בספקנות. אישה אחת מספרת לחברתה כי אמרה לאחד המשתתפים שהפגנה כזו מתעלמת מהעובדה ש"חמאס רצח גם אנשים כמוך" ב־7 באוקטובר.

לאחר שהצועדים ממשיכים בדרכם, משתתפי ההפגנה השקטה מתארגנים גם הם להמשך הצעדה לכיוון רחוב בגין.

תחת אבטחה כבדה של המשטרה, עשרות סטודנטים ערבים ויהודים קיימו היום טקס זיכרון לנכבה באוניברסיטת תל אביב. זאת, למרות ששר החינוך יואב קיש איים לשלול תקציבים מאוניברסיטת תל אביב ומהאוניברסיטה העברית עקב קיום העצרת.

מפגינים מהימין ניסו להפריע למהלך העצרת באמצעות מוזיקה רועשת וקריאות לעג, אך לא נרשמו עימותים פיזיים או מעצרים, בניגוד לשנים קודמות.

במהלך העצרת נשאו דברים פעילים פלסטינים, שעמדו על במה לצידו של שלט דו-לשוני: "הנכבה נמשכת". לצד הבמה הוצגה מפת פלסטין ההיסטורית, ועליה סימנו הפעילים בצבעי הדגל הפלסטיני את היישובים שנהרסו או נפגעו ב־1948. חברת הכנסת עאידה תומא-סולימאן סימנה את נצרת ועכו, עיר הולדתה.

המפגינים נשאו שלטים עם שמות כפרים פלסטיניים שנהרסו. במקום דגלי פלסטין, שלרוב מוחרמים בידי המשטרה, נשאו המשתתפים גזירי קרטון בצורת אבטיח, פרי שצבעיו מסמלים את הדגל הפלסטיני. על שלטים אחרים נכתב בערבית: "אסור להניף את הדגל", ו"הם אפילו מפחדים מאבטיחים". שלט נוסף דרש: "לא לרצח העם בעזה".

עצרת לציון יום הנכבה באוניברסיטת תל אביב וברקע פעילי "אם תרצו" מפגינים נגדה, 14 במאי 2025 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

העצרת כללה שירת שירים לאומיים פלסטיניים, בהם שירים של מחמוד דרוויש ואיברהים טוקאן. אחת הפעילות סיפרה בעברית את סיפור משפחתה מהכפר אל-באסה בגליל, שלדבריה גורשה ללבנון, שם נרצחו קרוביה בטבח סברה ושתילה ב־1982. "הנכבה נמשכת, אני פליטה בארצי", אמרה. "העובדה שאני פוחדת להניף את הדגל שלי זו נכבה".

מאחורי המחסומים, משפיען ימני-ערבי צעק לעברה "שקרנית", בעוד מנחת הטקס השיבה למפגינים מהימין: "עוד תמצאו את עצמכם בכלא על רצח".

במקביל, כמה פעילי "אם תרצו" קיימו הפגנה מול העצרת, שבמהלכה כינו את האירוע "חרטא". סגן השר אלמוג כהן (עוצמה יהודית) הגיע עם מגפון ושר את "התקווה" בניסיון להפריע לטקס.

דובר אוניברסיטת תל אביב מסר: "האוניברסיטה היא הגדולה והפלורליסטית בישראל, והיא גאה בכך. בימים קשים אלה, אנו קוראים לכל הסטודנטים לנהוג בסובלנות ולהימנע מהסתה". לדבריו, האירוע מתקיים מדי שנה מחוץ לשערי האוניברסיטה, "ועל כן באחריות ובאישור המשטרה".

אלמוג כהן ופעילי "אם תרצו" מפגינים נגד במהלך עצרת לציון יום הנכבה באוניברסיטת תל אביב, 14 במאי 2025 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)