שרת התחבורה מירי רגב הודיעה כי מספר מטוסי התדלוק האמריקאיים המוצבים בנמל התעופה בן גוריון יופחת למספר המוסכם עד 21 ביולי, כדי למנוע שיבושים בטיסות מסחריות בשיא עונת הקיץ.

כיום חונים בנמל התעופה המרכזי של ישראל 33 מטוסי תדלוק אווירי של ארצות הברית, התופסים את מקומם של מטוסים אזרחיים ויוצרים מצוקת חניה. בעקבות החלטת קבינט, שאותה הובילה רגב, יוגבל מספר המטוסים הצבאיים האמריקאיים ל-20 כפי שסוכם מראש, כך נמסר בהודעת משרד התחבורה.

המטוסים האמריקאיים הנוספים יועברו ויוצבו בבסיסי צה"ל שיקצה לכך משרד הביטחון.

"מהלך זה נועד לאפשר את המשך הפעילות המבצעית, תוך שמירה על פעילות התעופה האזרחית וצמצום ביטולי הטיסות ככל האפשר", נמסר מהמשרד.

רגב הודתה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ על שיתוף הפעולה, שיאפשר למאות אלפי ישראלים ליהנות מחופשות הקיץ שלהם.

מוקדם יותר השבוע הזהירה רשות שדות התעופה כי אם לא יימשך פינוי המטוסים האמריקאיים מנתב"ג במהלך חודשי הקיץ העמוסים, כ-50 אלף כרטיסי טיסה עלולים להתבטל.

מסתמן כי ארצות הברית הקפיאה את פינוי מטוסי התדלוק שלה מנמל התעופה בן גוריון, על רקע ההסלמה הגוברת מול איראן. הצעד מאיים להוביל לביטול טיסותיהם של עשרות אלפי נוסעים במהלך חודש יולי, הנחשב לחודש שיא בתנועת הנוסעים.

ברשות שדות התעופה מזהירים כי אם לא יימשך פינוי המטוסים האמריקאיים מהנמל, כ-50 אלף כרטיסי טיסה נמצאים בסכנת ביטול.

מוקדם יותר החודש החלה ארצות הברית להחזיר חלק ממטוסי התדלוק הצבאיים שלה שחנו בנתב"ג. הצעד התאפשר לאחר שהמתיחות באזור נראתה במגמת ירידה, בעקבות חתימה על מזכר הבנות שנועד להביא לסיום קבוע של המלחמה.

צי שכלל כ-75 מטוסי תדלוק ומטען אמריקאיים חנה בנתב"ג במשך חודשים ארוכים. המטוסים הוצבו בישראל כחלק מבניין הכוח הצבאי האמריקאי באזור לקראת המלחמה באיראן. 

נוכחותם של מטוסי התדלוק האמריקאיים בנמל התעופה הבינלאומי המרכזי של ישראל תפסה מקום רב ודחקה את רגליהם של המטוסים האזרחיים.

על פי דוח יתרות מטבע החוץ החודשי של הבנק המרכזי, הבנק רכש 1.02 מיליארד דולר ביוני בניסיון לבלום את ההתחזקות החדה של השקל. זהו החודש השני ברציפות שבנק ישראל מתערב בשוק המט"ח. 

בבנק המרכזי ציינו כי הרכישות ביוני נועדו "במיוחד כדי לשמור על תפקודם התקין של השווקים". במאי התערב הבנק בשוק המט"ח לראשונה מאז שנת 2022, אז רכש 801 מיליון דולר.

הצעד מגיע ברקע ביקורת מצד שורה של ראשי משק וקובעי מדיניות על חוסר הנכונות של הבנק המרכזי לפעול. לטענתם, ההתחזקות המהירה של המטבע המקומי פוגעת בייצוא – אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה.

עוצמתו של השקל מאלצת יצואנים וחברות סטארט-אפ לקבל החלטות קשות בנוגע לגיוס עובדים מעבר לים ולהעברת מרכזי פיתוח אל מחוץ לישראל. המגמה הנוכחית מעוררת חששות כבדים באשר לעתיד הצמיחה הכלכלית במשק.

שרת התחבורה מירי רגב מסרה כי המרחב האווירי של ישראל נותר פתוח וכי הפעילות בנמל התעופה בן גוריון נמשכת כסדרה עד להודעה חדשה.

במקביל, במשרד התחבורה מתקיימים דיונים מקצועיים בעקבות דרישת פיקוד העורף להגביל את מספר הנוסעים בנתב"ג ל־2,500 איש בכל רגע נתון.

לפי משרד התחבורה, בשלב זה טרם התקבלה החלטה בנושא.

בנק ישראל התערב בחודש מאי בשוק המט"ח ורכש 801 מיליון דולר, בניסיון לבלום את ההתחזקות החדה של השקל, כך עולה מדוח יתרות המט"ח החודשי של הבנק.

בבנק ישראל אמרו כי הרכישות בחודש מאי בוצעו "במטרה לשמור על תפקודם התקין של השווקים".

בשבוע שעבר נחלש השקל ב־4.6% מול הדולר, לאחר שקודם לכן הגיע המטבע הישראלי לשיא של 33 שנה מול המטבע האמריקאי.

בשבועות האחרונים מתחו שורה של אנשי עסקים וקובעי מדיניות ביקורת על המדיניות המוניטרית הזהירה של בנק ישראל ועל הימנעותו מפעולה, בטענה שהתחזקות השקל פוגעת בכלכלה.

בנק ישראל הוריד את הריבית ל-3.75%, על רקע התחזקות השקל, התמתנות האינפלציה והתגברות הסיכויים להסכם לסיום המלחמה עם איראן.

הבנק המרכזי הוריד את עלות האשראי מ-4% ל-3.75%, הורדת הריבית השנייה השנה. בשתי החלטות הריבית הקודמות, במרץ ובפברואר, בנק ישראל הותיר את עלות האשראי ללא שינוי, לאחר שתי הורדות בינואר ובנובמבר, בהתאמה.

"עדיין קיימת אי-ודאות גיאופוליטית משמעותית, הן בזירה המקומית והן בזירה העולמית", נמסר מבנק ישראל. "למבצע באיראן הייתה השפעה על הפעילות הכלכלית הריאלית, והנתונים האחרונים מצביעים על התאוששות".

הבנק המרכזי ציין כי "האינפלציה בישראל נותרה סביב אמצע היעד". האינפלציה השנתית באפריל נותרה יציבה על 1.9%, ונשארה היטב בתוך טווח היעד הממשלתי, שבין 1% ל-3%.

סוכנות התעופה האירופית האריכה את האזהרה לחברות תעופה להימנע מרוב המרחב האווירי במזרח התיכון ובמפרץ, כולל ישראל, עד ה-1 במאי, בשל "סיכונים לתעופה אזרחית" והלחימה באזור.

"הפסקת אש זמנית בין ארצות הברית לאיראן, שהוכרזה ב-8 באפריל 2026, הוארכה", נמסר בהודעת EASA. "עם זאת, יישומה נותר לא ודאי ולכן נדרש מעקב נוסף כדי להעריך אם הוא מוביל להפחתה מתמשכת של הסיכון לתעופה אזרחית".

במהלך המלחמה עם איראן ולאחר הפסקת האש, מרבית חברות התעופה האירופיות הגדולות המשיכו להשעות את כל הטיסות מישראל ואליה לאורך אפריל ולתוך מאי, בעוד חברות אמריקאיות דחו את חזרתן עד ספטמבר.

השקל הישראלי מתחזק והגיע לשיא של 30 שנה מול הדולר, על רקע הפסקת האש עם איראן ובהתחשב בסיכויים לשיחות מול לבנון.

השקל נסחר ברמה של 3.0448 שקלים לדולר. מדובר בערך החזק ביותר של השקל מאז נובמבר 1995.

בישראל מעריכים כי כבר מחצות הלילה תפורסם תוכנית לחזרה לפעילות מלאה בנמל התעופה בן גוריון, לאחר הפסקת האש שסיימה את המערכה המשותפת של ארה"ב וישראל נגד איראן.

החלטה רשמית על חידוש מלא של לוח הטיסות צפויה להתפרסם הערב על ידי משרד התחבורה.

עם פרוץ המלחמה עם איראן ב-28 בפברואר, המרחב האווירי של ישראל נסגר לרוב התנועה האזרחית. במהלך החודש האחרון פעל לוח טיסות חירום מצומצם, שהופעל רק על ידי חברות התעופה הישראליות אל על, ארקיע וישראייר.

באל על קוראים לממשלה לשאת בעלויות הפיצוי לנוסעים בעקבות ביטול טיסות עם סגירת המרחב האווירי בתחילת המלחמה עם איראן.

במכתב שנשלח היום לשרת התחבורה מירי רגב, מבקשת החברה הקלות מהתקנות המחייבות אותה לפצות נוסעים שטיסותיהם בוטלו ונותרו תקועים בחו"ל במשך ימים לאחר סגירת המרחב האווירי ב־28 בפברואר.

"אין ספק שנוסעים שטיסותיהם בוטלו במהלך המבצע ונאלצו להישאר בחו"ל זמן ממושך מהמתוכנן עד שעלו על טיסת חילוץ נשאו בהוצאות משמעותיות", נכתב. "עם זאת, האחריות לפצות את הנוסעים על הוצאותיהם בתקופת ההמתנה עד לטיסת החילוץ צריכה להיות של המדינה, ולא של חברות התעופה שנאלצו לבטל טיסות כתוצאה מהחלטות המדינה וגם נפגעו משמעותית מכך".

אל על טוענת כי ההגבלות בזמן מלחמה על המרחב האווירי גורמות לנזק של כ־4 מיליון דולר ביום.

המרחב האווירי של ישראל סגור לרוב התנועה המסחרית מאז 28 בפברואר, עם תחילת התקיפות המשותפות עם ארה"ב נגד איראן. מוקדם יותר החודש נפתח נמל התעופה בן־גוריון בהדרגה לטיסות מוגבלות שמפעילות אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, במטרה להשיב יותר מ־100 אלף ישראלים שנתקעו בחו"ל.

כיום מגבילה המדינה את מספר הנוסעים בטיסה יוצאת מבן־גוריון ל־50 בלבד, ובנוסף מותרות המראה ונחיתה של טיסה אחת בלבד בכל שעה.

"גורמי המדינה מטילים את כל האחריות הנובעת מהמבצע על כתפי חברות התעופה הישראליות, תוך שהם מעודדים את הציבור לתבוע אותן, אף שמדובר בחברות היחידות שפועלות כעת", נמסר.

אל על מזהירה כי ללא התערבות המדינה במימון הפיצויים ושינוי התקנות, ייגרם נזק בלתי הפיך ליציבות חברות התעופה הישראליות, שממשיכות לפעול תחת איום טילים וסיכונים ביטחוניים, בזמן שחברות זרות הפסיקו את פעילותן.