שרת התחבורה מירי רגב מסרה כי המרחב האווירי של ישראל נותר פתוח וכי הפעילות בנמל התעופה בן גוריון נמשכת כסדרה עד להודעה חדשה.

במקביל, במשרד התחבורה מתקיימים דיונים מקצועיים בעקבות דרישת פיקוד העורף להגביל את מספר הנוסעים בנתב"ג ל־2,500 איש בכל רגע נתון.

לפי משרד התחבורה, בשלב זה טרם התקבלה החלטה בנושא.

בנק ישראל התערב בחודש מאי בשוק המט"ח ורכש 801 מיליון דולר, בניסיון לבלום את ההתחזקות החדה של השקל, כך עולה מדוח יתרות המט"ח החודשי של הבנק.

בבנק ישראל אמרו כי הרכישות בחודש מאי בוצעו "במטרה לשמור על תפקודם התקין של השווקים".

בשבוע שעבר נחלש השקל ב־4.6% מול הדולר, לאחר שקודם לכן הגיע המטבע הישראלי לשיא של 33 שנה מול המטבע האמריקאי.

בשבועות האחרונים מתחו שורה של אנשי עסקים וקובעי מדיניות ביקורת על המדיניות המוניטרית הזהירה של בנק ישראל ועל הימנעותו מפעולה, בטענה שהתחזקות השקל פוגעת בכלכלה.

בנק ישראל הוריד את הריבית ל-3.75%, על רקע התחזקות השקל, התמתנות האינפלציה והתגברות הסיכויים להסכם לסיום המלחמה עם איראן.

הבנק המרכזי הוריד את עלות האשראי מ-4% ל-3.75%, הורדת הריבית השנייה השנה. בשתי החלטות הריבית הקודמות, במרץ ובפברואר, בנק ישראל הותיר את עלות האשראי ללא שינוי, לאחר שתי הורדות בינואר ובנובמבר, בהתאמה.

"עדיין קיימת אי-ודאות גיאופוליטית משמעותית, הן בזירה המקומית והן בזירה העולמית", נמסר מבנק ישראל. "למבצע באיראן הייתה השפעה על הפעילות הכלכלית הריאלית, והנתונים האחרונים מצביעים על התאוששות".

הבנק המרכזי ציין כי "האינפלציה בישראל נותרה סביב אמצע היעד". האינפלציה השנתית באפריל נותרה יציבה על 1.9%, ונשארה היטב בתוך טווח היעד הממשלתי, שבין 1% ל-3%.

סוכנות התעופה האירופית האריכה את האזהרה לחברות תעופה להימנע מרוב המרחב האווירי במזרח התיכון ובמפרץ, כולל ישראל, עד ה-1 במאי, בשל "סיכונים לתעופה אזרחית" והלחימה באזור.

"הפסקת אש זמנית בין ארצות הברית לאיראן, שהוכרזה ב-8 באפריל 2026, הוארכה", נמסר בהודעת EASA. "עם זאת, יישומה נותר לא ודאי ולכן נדרש מעקב נוסף כדי להעריך אם הוא מוביל להפחתה מתמשכת של הסיכון לתעופה אזרחית".

במהלך המלחמה עם איראן ולאחר הפסקת האש, מרבית חברות התעופה האירופיות הגדולות המשיכו להשעות את כל הטיסות מישראל ואליה לאורך אפריל ולתוך מאי, בעוד חברות אמריקאיות דחו את חזרתן עד ספטמבר.

השקל הישראלי מתחזק והגיע לשיא של 30 שנה מול הדולר, על רקע הפסקת האש עם איראן ובהתחשב בסיכויים לשיחות מול לבנון.

השקל נסחר ברמה של 3.0448 שקלים לדולר. מדובר בערך החזק ביותר של השקל מאז נובמבר 1995.

בישראל מעריכים כי כבר מחצות הלילה תפורסם תוכנית לחזרה לפעילות מלאה בנמל התעופה בן גוריון, לאחר הפסקת האש שסיימה את המערכה המשותפת של ארה"ב וישראל נגד איראן.

החלטה רשמית על חידוש מלא של לוח הטיסות צפויה להתפרסם הערב על ידי משרד התחבורה.

עם פרוץ המלחמה עם איראן ב-28 בפברואר, המרחב האווירי של ישראל נסגר לרוב התנועה האזרחית. במהלך החודש האחרון פעל לוח טיסות חירום מצומצם, שהופעל רק על ידי חברות התעופה הישראליות אל על, ארקיע וישראייר.

באל על קוראים לממשלה לשאת בעלויות הפיצוי לנוסעים בעקבות ביטול טיסות עם סגירת המרחב האווירי בתחילת המלחמה עם איראן.

במכתב שנשלח היום לשרת התחבורה מירי רגב, מבקשת החברה הקלות מהתקנות המחייבות אותה לפצות נוסעים שטיסותיהם בוטלו ונותרו תקועים בחו"ל במשך ימים לאחר סגירת המרחב האווירי ב־28 בפברואר.

"אין ספק שנוסעים שטיסותיהם בוטלו במהלך המבצע ונאלצו להישאר בחו"ל זמן ממושך מהמתוכנן עד שעלו על טיסת חילוץ נשאו בהוצאות משמעותיות", נכתב. "עם זאת, האחריות לפצות את הנוסעים על הוצאותיהם בתקופת ההמתנה עד לטיסת החילוץ צריכה להיות של המדינה, ולא של חברות התעופה שנאלצו לבטל טיסות כתוצאה מהחלטות המדינה וגם נפגעו משמעותית מכך".

אל על טוענת כי ההגבלות בזמן מלחמה על המרחב האווירי גורמות לנזק של כ־4 מיליון דולר ביום.

המרחב האווירי של ישראל סגור לרוב התנועה המסחרית מאז 28 בפברואר, עם תחילת התקיפות המשותפות עם ארה"ב נגד איראן. מוקדם יותר החודש נפתח נמל התעופה בן־גוריון בהדרגה לטיסות מוגבלות שמפעילות אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, במטרה להשיב יותר מ־100 אלף ישראלים שנתקעו בחו"ל.

כיום מגבילה המדינה את מספר הנוסעים בטיסה יוצאת מבן־גוריון ל־50 בלבד, ובנוסף מותרות המראה ונחיתה של טיסה אחת בלבד בכל שעה.

"גורמי המדינה מטילים את כל האחריות הנובעת מהמבצע על כתפי חברות התעופה הישראליות, תוך שהם מעודדים את הציבור לתבוע אותן, אף שמדובר בחברות היחידות שפועלות כעת", נמסר.

אל על מזהירה כי ללא התערבות המדינה במימון הפיצויים ושינוי התקנות, ייגרם נזק בלתי הפיך ליציבות חברות התעופה הישראליות, שממשיכות לפעול תחת איום טילים וסיכונים ביטחוניים, בזמן שחברות זרות הפסיקו את פעילותן.

בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה של המשק לשנה הנוכחית והותיר את הריבית ללא שינוי בפעם השנייה ברציפות, על רקע אי־ודאות גיאופוליטית גוברת בנוגע למשך ועוצמת המלחמה עם איראן.

"המבצע הצבאי נושא השלכות כלכליות רחבות על הפעילות הכלכלית הריאלית, ונרשמה ירידה חדה בפעילות עם פרוץ העימות", נמסר מהבנק המרכזי. "האי־ודאות הגיאופוליטית גברה הן בזירה המקומית והן בזירה הגלובלית. הדבר נכון במיוחד בכל הנוגע למשך ולעוצמת הלחימה הצפויים ולאופן שבו תסתיים".

בהנחה שהמלחמה עם איראן והלחימה בלבנון יסתיימו לקראת סוף אפריל, הבנק המרכזי מעריך כעת כי המשק יצמח ב־3.8% בשנת 2026, לעומת תחזית של 5.2% בינואר, לפני פרוץ המלחמה עם איראן.

בשנת 2027 צפויה הצמיחה להאיץ ל־5.5%, לעומת תחזית קודמת של 4.3%. כלכלת ישראל צמחה ב־2.9% בשנת 2025, על רקע המלחמה מול חמאס בעזה.

במקביל לעדכון תחזיות הצמיחה, החליט הבנק המרכזי להותיר את הריבית ברמה של 4%, בהתאם להערכות הכלכלנים.

"מאז החלטת הריבית הקודמת חלה עלייה בסביבת האינפלציה, בעיקר בשל עלייה חדה במחירי האנרגיה העולמיים", נמסר.

במהלך השנה האחרונה ספג נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, ביקורת חריפה מצד פוליטיקאים ויצרנים על היסוסו להפחית את עלויות האשראי הגבוהות.

בינואר הפחית הבנק המרכזי את הריבית ב־25 נקודות בסיס מ־4.25% ל־4%. בנובמבר הוריד את הריבית לראשונה זה כמעט שנתיים ל־4.25% מ־4.5%, בעקבות הסכם הפסקת אש עם חמאס.

מנכ"ל משרד האוצר אילן רום הודיע לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי יתפטר מתפקידו עם השלמת העברת תקציב המדינה בכנסת.

רום מונה לתפקיד בינואר 2025, במטרה לחזק את חוסנה הכלכלי של ישראל במהלך המלחמה מול חמאס בעזה. במהלך כהונתו הוביל את תקציבי המדינה לשנים 2025 ו-2026, ניהל את המגעים מול מערכת הביטחון בנוגע להוצאות התקציב, והיה מעורב גם במאבק בהון השחור לצד רשות המיסים.

"משרד האוצר התברך במנהל מקצועי מהשורה הראשונה שתרם רבות לניהול המשק", אמר סמוטריץ'. "התפיסה המאקרו-כלכלית שרום הביא עימו, לצד ראייה ארוכת טווח והטמעת נורמות של חדשנות וקדמה, יתרמו רבות למשרד האוצר ולמדינה".

במשרד האוצר ציינו כי רום, לשעבר בכיר במוסד, הביא עימו פרספקטיבה מאקרו-כלכלית ואסטרטגית, וגיבש מדיניות כלכלית ליום שאחרי המלחמה.

"נפלה בחלקי הזכות לתרום למדינה בתקופה עמוסה ומאתגרת זו ולהיות שותף לעשייה הכלכלית האדירה", אמר רום.

חברת הדירוג פיץ' אשררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה "A", אך הותירה תחזית שלילית, תוך שהיא מזהירה כי המדינה ניצבת בפני "עלייה מתמשכת בחוב הציבורי" ו"סיכוני זנב הקשורים למלחמה" שעלולים לפגוע בתחזית הצמיחה שלה.

חברת הדירוג מסרה כי היא משמרת את דירוג האשראי של ישראל בשל "כלכלה מגוונת, עמידה ובעלת ערך מוסף גבוה ומצב פיננסי חיצוני חזק, לצד יחס חוב־תוצר גבוה, סיכונים ביטחוניים שעדיין גבוהים, ורקורד של ממשלות לא יציבות שפגע בקביעת מדיניות".

"הפעולות הצבאיות האחרונות והמתמשכות של ישראל הפחיתו במידת מה את הסיכונים הגיאופוליטיים לדירוג והדגימו יכולת הגנה יעילה מאוד", מסרה פיץ'. "משך והיקף המלחמה אינם ודאיים, אך בתרחיש הבסיס שלנו אנו מניחים כי המלחמה הנוכחית תפחית במידה רבה את האיום של איראן על ישראל".

פיץ' הותירה תחזית שלילית לדירוג של ישראל, מה שמשמעותו כי המדינה עלולה להתמודד עם הורדות דירוג נוספות. דירוג נמוך יותר מעלה את עלויות האשראי עבור הממשלה, עסקים ומשקי בית.

התחזית השלילית "משקפת סביבה פוליטית פנימית מפולגת שעלולה להקשות על התכנסות פיסקלית", הזהירה פיץ'.

"התרחבות של הסכסוך, כולל פעולות צבאיות רחבות היקף בלבנון שיכללו גיוס משמעותי של מילואים, מהווה את הסיכון המרכזי לתחזיות הפיסקליות שלנו", נמסר. "אנו מצפים כי ישראל תפחית את ההוצאה הצבאית לאחר סיום המלחמות באיראן ובלבנון, אך היא תישאר מעל הרמות שלפני המלחמה".