"החוצפה של יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אליעד שרגא, לכנות 'יצור' את ראש הממשלה נתניהו שהציל את חייהם של אלפי ישראלים רק עכשיו במשבר הקורונה היא עוד סיבה לכך שאת העתירות ההזויות שלו צריך לגלגל מכל המדרגות".

הודעה לתקשורת של תנועת הליכוד, 3 במאי 2020

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

השבוע החולף יירשם בדברי הימים של המשפט הישראלי כשבוע שבו 11 שופטי בג"ץ הכשירו את המשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל, למרות כתבי האישום החמורים שהוגשו נגדו, והכריעו כי "אף שההסכם הקואליציוני בין סיעת כחול-לבן וסיעת הליכוד מיום 20 באפריל מעורר קשיים משפטיים לא מבוטלים, לעת הזו אין להתערב באיזה מסעיפיו, וזאת בין היתר בהינתן התיקונים וההבהרות שמסרו ראש הממשלה וסיעות כחול-לבן והליכוד".

שזה סבבה לגמרי לעת הזו, בהינתן שהסמטוכה המשפטית לא נגמרה אלא רק התחילה.

ביושבי על המדוכה המדכדכת הזו, חברי המלומדים, אני מבקש היום להסב את תשומת לבכם לאירוע פעוט לכאורה, שהתרחש בשולי הדיון המרכזי בבג"ץ, ומי שמצמץ או פיהק עלול היה להחמיץ אותו.

אציג כאן, ברשותכם, השתלשלות אירועים מהירה ומבלבלת שאם נמקד בה היטב את המבט, נוכל לראות איך בא לעולם "פייק ניוז" מושלם, כיצד הוא צובר במהירות נפח והופך תוך שעות ספורות לעובדה שאין כמעט טעם לערער עליה, כי היא כוללת אפילו את חותמת הכשרות של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת הנכבדה אסתר חיות.

הבה נחזור יחדיו לדיון בבג"ץ ביום ראשון, בשעה 13:22 בדיוק. אז פנה עו"ד שרגא ל-11 שופטי העליון שעקבו אחרי מסכת הטיעונים שלו כשרק עיניהם מבצבצות מעל מסכות הקורונה הפשוטות, ואמר: "השיקולים שלכם, והמודלים הפרשניים, צריכים להתקבל על בסיס מיהו אותו יצור, אז ברור שאותו יצור הוא לא ראש ממשלה מכהן, אין ספק, ותכף נגיע לסעיף 18…"

שרגא לא הספיק להשלים אל המשפט, כי באותו רגע קטעה אותו נשיאת בית המשפט העליון חיות ובקול שלכאורה ובלי לפגוע בזכויות הזכיר קול של מורה בבית ספר יסודי הנוזפת בדרדק שובב, אמרה, "אני מבקשת שאדוני יבחר מילה אחרת".

התלמיד שרגא עדיין לא הבין על מה ולמה יצא קצפה של המורה. הוא ניסה להמשיך ולפתח את הטיעון המקורי שלו, אבל חיות לא אפשרה לו להמשיך, התעקשה ואמרה, "אני מציעה שאדוני יבחר מילה אחרת במקום 'יצור'".

התלמיד שרגא עדיין לא הבין על מה ולמה יצא קצפה של המורה. הוא ניסה להמשיך ולפתח את הטיעון המקורי שלו, אבל חיות לא אפשרה לו להמשיך, התעקשה ואמרה, "אני מציעה שאדוני יבחר מילה אחרת במקום 'יצור'"

שרגא, שעדיין לא ירד לסוף דעתה של הנשיאה, החל לאבד את ביטחונו העצמי לנוכח המתקפה ומלמל "לא, מה זה הדבר, אני לא מדבר על המשיב…" וחיות קטעה אותו שוב ורשפה "זה חבר כנסת! זה לא 'מה' זה 'מי'".

כעת נעצור ברשותכם את מהלך העניינים, ונתבונן מקרוב במה שקרה כאן.

הטיעונים ביום ראשון נגעו לשאלה האם ניתן לאפשר לחבר כנסת הנאשם בפלילים להרכיב ממשלה. הדיון לא היה על אישיותו או כשירותו של בנימין נתניהו האדם, אלא על כשירותו של נאשם בפלילים, באשר הוא, לכהן כראש ממשלה. כמובן שהשאלה נוגעת כרגע לנתניהו עצמו, אך הדיון המשפטי הוא לא על הרגלי צביעת השיער של נתניהו, לצורך העניין.

בהינתן כי החוק ברור לגבי ראש ממשלה מכהן המואשם בפלילים – חוק יסוד הממשלה קובע כי הוא יכול להמשיך לכהן עד לפסק דין חלוט – הדיון בבג"ץ נגע לשאלה שאיננה ברורה עד הסוף בחוק: ומה לגבי מועמד לראשות הממשלה? האם חבר כנסת המואשם בעברות חמורות יכול ורשאי לקבל את המנדט להרכיב ממשלה?

בהינתן כי החוק ברור לגבי ראש ממשלה מכהן המואשם בפלילים, הדיון בבג"ץ נגע לשאלה שאיננה ברורה עד הסוף בחוק: ומה לגבי מועמד לראשות הממשלה? האם חבר כנסת המואשם בעברות חמורות יכול ורשאי לקבל את המנדט להרכיב ממשלה?

עו"ד שרגא, בטיעוניו, ביקש להאיר את האבחנה הזו בהתייחסות למצב הביניים שבין חבר כנסת רגיל לראש ממשלה מכהן – אותו ארוע שבו ח"כ מקבל 61 המלצות לפחות לנשיא המדינה, לתת לו את המנדט להרכיב ממשלה. הוא עדיין לא ראש ממשלה – אפילו לא בטוח שיצליח להרכיב ממשלה (כשם שבני גנץ ובנימין נתניהו הוכיחו שוב ושוב בשנה החולפת). אבל הוא כבר לא חבר כנסת מהשורה.

החקיקה בישראל מתייחסת לחברי כנסת מחד ולראש ממשלה מאידך. היא כמעט ולא מתייחסת לאותו אזור דמדומים, למצב הביניים, לראש ממשלה בפוטנציה. לאותו "יצור משפטי".

המונח "יצור משפטי" הוא מונח טריוויאלי, המוכר היטב לכל משפטן. הוא הוזכר אלפי פעמים בחקיקה, בפסיקה ובספרות המשפטית הישראלית. אבל כשהשופטת חיות קטעה את שרגא ונזפה בו, היא התייחסה אליו כאילו הוא פתח ג'ורה על ראש הממשלה בנימין נתניהו אישית, טינף עליו באולם בג"ץ וקרא לו "יצור", כלומר Creature.

תשאלו בוודאי, ובצדק, איך אני קובע בביטחון כזה מה הבינה או לא הבינה כבוד השופטת חיות בנוגע לאמירת אגב כזו או אחרת של עו"ד שרגא? האם אני בוחן כליות ולב? או שמא אני מקשקש מהפוזיציה, רחמנא ליצלן? תשובתי היא, שזו לא חוכמה בדיעבד. החרטבונה המתוארת כאן הייתה גלויה לעין כבר ברגע שבו נאמרו המילים, וברשותכם ארחיב מעט כדי להוכיח את טענתי.

אליעד שרגא ותומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון, בדיון בבית המשפט העליון (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)

ייתכן ששאלתם את עצמכם איך אני זוכר את הדקה המדויקת שבה נאמרו הדברים בבית המשפט. ובכן – לשם כך נעזרתי בהתכתבות שנערכה במקביל לדיון המשפטי בקבוצת הווטסאפ של זמן ישראל. כמו מאות אלפי ישראלים, צפינו גם אנחנו בדיוני בג"ץ באותו בוקר, כל אחד בביתו, והתכתבנו מדי פעם על ההתפתחויות.

בלי להסגיר מי מאיתנו כתב מה – תוך הענקת חיסיון לכמה אמירות בוטות ומיותרות שיש להצטער עליהן, אשר עלולות להתפרש בדיעבד כביזיון בית המשפט – אני מבקש להגיש לכם כראיה מסייעת הערות שכתבנו בווטסאפ עובר לדיון על משמעות המילה 'יצור'.

13:22 – "אלוהים, הם פדנטיים. ישות, יצור"
13:22 – "בדיוק. הרי ברור שהוא התכוון מבחינה מטאפורית, לא כעלבון".
13:23 – "אם אני הבנתי את זה כך גם היא הייתה אמורה"

תשאלו ודאי למה כל ההתעקשות הזו בכלל חשובה? והתשובה היא שיש כאן שתי אפשרויות בלבד, וכל אחת מהן מטרידה בדרכה. אפשרות אחת היא שנשיאת בית המשפט העליון, השופטת הנכבדה אסתר חיות, מתקשה בהבנת משפט פשוט בעברית, שהיה מובן לחלוטין לכל מי שהאזין באותו זמן לדיון. זו כמובן טענה מוקשה, שיש לדחות אותה על הסף, ביודענו שחיות היא אישה חריפה, מלומדת, רבת זכויות, בהירת מחשבה ואנליטית.

אפשרות אחרת – מטרידה לא פחות – היא שהשופטת חיות זיהתה שכפל המשמעות של המילה 'יצור' מעניק לה הזדמנות פז לדבר לרגע אל המצלמות, לקרוץ לקהל הרחב שעקב בבית אחרי הדיונים, ולהראות לכולם שבניגוד למה שהם אולי חושבים עליה, היא לעולם לא תיתן שיפגעו בכבודו של ראש הממשלה נתניהו (הגם שכאמור, אף אחד ממילא לא התכוון לפגוע בכבודו).

אפשרות מטרידה לא פחות היא שהשופטת חיות זיהתה הזדמנות פז לדבר לרגע אל המצלמות, לקרוץ לקהל הרחב ולהראות לכולם שבניגוד למה שהם אולי חושבים עליה, היא לעולם לא תיתן שיפגעו בכבודו של נתניהו

כי אם היה דבר נוסף, שהיה ברור לחלוטין כבר ברגע חילופי הדברים בין חיות לבין שרגא באולם בית המשפט, זה שהתקרית הלכאורה שולית וחסרת החשיבות הזאת, תהפוך במהירות ל"אירוע תקשורת" מתגלגל ותזכה לתשומת לב עצומה וחסרת פרופורציות. לחיזוק הטענה הזו אני מבקש לשוב ולהסתמך על ההתכתבות בקבוצת הווטסאפ של זמן ישראל.

13:23 – "עתידות: ברשתות החברתיות יפיצו עוד מעט את הטענה שהעותרים קראו לראש הממשלה 'יצור'"
13:23 – "בעוד 3, 2, 1"

ואכן, לא חלפו שלוש שניות והמבול התחיל, כשמישהי המתכנה איילת (שתמונת הפרופיל שלה כוללת פתק "מחל") צייצה בטוויטר את המשפט "שרגא היצור היחידי שאנו רואים כאן הוא אתה!!! אתה אפילו לא יישות, לא יודעת אם גם יצור… מוטציה פרי בריאתה של הקרן החדשה".

מכאן והלאה אי אפשר היה לעצור את השטף. ברשתות החברתיות מאות פוסטים וציוצים השוו את שרגא ליצורים שונים – בעיקר זוחלים ורמשים, אך גם חיות משק ובית – ואתרי האקטואליה השונים דיווחו על "זעם בליכוד", שהתבטא בהודעה לתקשורת שתנועת השלטון הזדרזה להפיץ, ומצוטטת לעיל.

כדאי לשים לב להודעה הזו, שהיא עכשיו חלק מ"מה שקרה" בבית המשפט. היא נפתחת ב"חוצפה של אליעד שרגא" – מבחינת הליכוד שרגא לא סתם כינה את ראש הממשלה "יצור" אלא עשה זאת בעזות מצח, בהתרסה, בכוונה תחילה.

בהזדמנות זו בליכוד חוזרים שוב על משפט, שעוד ילווה אותנו הרבה בשבועות ובחודשים הקרובים, כי גם אותו ראש הממשלה מתכוון לצרוב אל תוך התודעה של הציבור המותש: שרגא קרא "יצור" לנתניהו ש"הציל את חייהם של אלפי ישראלים רק עכשיו במשבר הקורונה".

זו, מכאן והלאה, המשוואה. שמאלני חצוף, שהעז לזלזל בבית המשפט בגיבור העם, שבמו ידיו הציל עכשיו אלפים ממוות. ברור שהמסקנה המתבקשת מכל זה היא "שאת העתירות ההזויות שלו צריך לגלגל מכל המדרגות".

בינתיים העתירות אכן גולגלו מכל המדרגות. בשולי הדברים נעיר רק, כי כבר בשעה 13:23, כששרגא הבין סוף-סוף לאיזה בור הוא נפל, הוא מיהר לנסות ולסגת, תיקן את עצמו והחליף את המילה "יצור" במונח המשפטי המקביל "אורגן". למרבה ההפתעה, עוד לא תקפו אותו על כך שהוא העז להשוות את ראש ממשלת העם היהודי לכלי נגינה שמשמש – שמע ישראל – בכנסיות של הנוצרים.