השאלה אם להטיל מס על יבוא מלט עשויה לעבור בשבוע הבא מהדרג הפקידותי למגרש הפוליטי. כשזה יקרה, בעיסת המלט האפרורית יתערבבו גם תפיסות עולם פוליטיות, התנגשות בין שני חלקי הקואליציה, וככל הנראה גם יעלו תהיות על שיקולים זרים של השרים הכלכליים בממשלה והעומד בראשה.
הרבה מאוד כסף מונח על כף המאזניים. ההתגוששות הפוליטית תקבע אם יעבור נתח שוק משמעותי מהיבואנים בחזרה ליצרן המקומי, ואם התשתיות והבנייה בישראל יתייקרו בהיקף המוערך ב-350 מיליון שקל בשנה.
ועדה של משרד הכלכלה אמורה להתכנס ביום ראשון הקרוב כדי להחליט אם לאמץ את ההמלצה להשית היטל היצף של 17%-30% על עודפי המלט שמגיעים מטורקיה ויוון לנמלי חיפה ולאשדוד במחירי רצפה. ההמלצה הזאת ניתנה באפריל על ידי הממונה על ההיטלים, דני טל, לאחר שבחן את הנושא בפעם השנייה (ושוב) מצא שהמלט מגיע לכאן במחירים נמוכים מאלה שבהם הוא נמכר בארצות המוצא.
גם לפני שנתיים נתן טל חוות דעת דומה, אבל הוועדה המייעצת של משרד הכלכלה בחרה לדחות אותה.
השאלה הגדולה היא מה יקרה הפעם. אם הוועדה תאמץ את ההמלצה למסות את יבוא המלט ולהגן על הייצור המקומי מפני הצפה של השוק במלט מיובא, ההכרעה תעבור לשר הכלכלה החדש, עמיר פרץ.
פרץ אותת על העדפת תוצרת מקומית
מקורב לפרץ טען בשבוע החולף שהשר יקבל את המלצת הוועדה בלי דעות מוקדמות וישקול את העניין לגופו.
אלא שבאופן מסורתי פרץ מזוהה עם התעשייה המקומית, וכבר אותת על נטיית הלב שלו ערב כניסתו לתפקיד, כשאמר בפגישה שקיים עם נשיא התאחדות התעשיינים: "אבחן את הסכמי היבוא של ישראל ואעשה הכל כדי שתוצרת מקומית תתועדף".
האמירה הזו, אם תתורגם לאימוץ ההמלצה להטיל מס על יבוא מלט, תשרת את מפעל המלט נשר, לשעבר מונופול ששלט כמעט בכל השוק, וחולש בשנים האחרונות על נתח שוק של כ-50%.
המאזן של החברה חבוי מעין הציבור מאחר שהיא נמצאת בבעלות פרטית מלאה, אך נציגיה טוענים כי היא עברה בשנים האחרונות להפסד תפעולי.
קשה לאמת את הטענות לגבי ההפסדים של נשר, בייחוד אחרי שפורסם כי הבעלים, כלל תעשיות, משכה מנשר הלוואות ומקדמות על חשבון רווחים עתידיים במאות מיליוני שקלים. אם כלל משכה מהחברה הנכדה שלה כל כך הרבה כסף על חשבון רווחים עתידיים, הרי שההפסדים מפעילות המלט מוטלים בספק.
קשה לאמת את הטענות לגבי ההפסדים של נשר, בייחוד אחרי שפורסם כי הבעלים, כלל תעשיות, משכה מנשר הלוואות ומקדמות על חשבון רווחים עתידיים במאות מיליוני שקלים
אבל בנשר דוחים את הטענות האלה, וטוענים שהדיווידנדים האלה קשורים בכלל לרווחים ממכירות חד פעמיות של נכסי נדל"ן, שאין להם קשר למלט. בנשר מציינים גם שסגרו את מפעל המלט בחיפה, שהוקם לפני קום המדינה, וכן את אחד משני הכבשנים במפעל ברמלה. במקביל, גם מפעל המלט הר-טוב סגר את פעילות הייצור של חומר הגלם ועבר לייבוא.
![מחאה נגד פתיחת שוק המלט ליבוא מחו](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/05/F181125YS07-640x400.jpg "מחאה נגד פתיחת שוק המלט ליבוא מחו"ל מחוץ למשרד האוצר בירושלים. 2018 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)")
במלים אחרות, המשאב האסטרטגי של ייצור חומר הגלם העיקרי לבטון, נשען כרגע על מפעל מקומי אחד, שעובד בתפוקה חלקית, ואין לדעת מה ילד יום ביחסים עם הטורקים שמהם מגיע רוב המלט המיובא.
בנשר מקווים שמקבלי ההחלטות יטו אוזן לחשיבות של שימור היכולת לייצר את חומר הגלם הזה בישראל, בייחוד אחרי שמשבר קורונה חשף את מגבלות הגלובליזציה, כאשר בשעת דחק כל מדינה דאגה לעצמה, ולפתע כולם נזכרו לבדוק מה קורה עם מחסני התרופות ומלאי המזון. במובן זה המלט חיוני בדיוק כמו חיטה, מספוא לבעלי חיים וציוד רפואי.
מה שבטוח הוא שהחלטה של פרץ למסות את היבוא שווה לנשר מאות מיליוני שקלים. ובייחוד, לבעלים של החברה, לן בלווטניק.
האוליגרך ממוצא אוקראיני צבר את הונו בעסקי אנרגיה, מחצבים וכימיקלים בעידן שאחרי בריה"מ. הונו מוערך במעל 20 מיליארד דולר, בבריטניה הוא אוחז בתואר סיר וגם בארה"ב יש לו אזרחות. השבוע דווח שהוא רוצה להנפיק את חברת המוזיקה וורנר בנאסד"ק לפי שווי דמיוני של 13 מיליארד דולר.
אחזקה נוספת של בלווטניק היא ברשת 13, אלא שבדומה לנשר, ממנה הוא רווה פחות נחת. עסקי הטלוויזיה בישראל כבר חוו קשיים בעבר, והמגמה החריפה אחרי פיצול ערוץ 2, שחתך את הכנסות הזכייניות והביא את אחת מהן להתמזג עם ערוץ 10.
ברור שבסדרי הגדול של עושרו, בלווטניק יכול לספוג את האחזקה המדממת ברשת-13, ובשנה וחצי האחרונות הזרים אליה כרבע מיליארד שקל. לפי הדיווחים בימים האחרונים, הוא מחפש קונה שייקח ממנו את הערוץ.
אלא שבינתיים, אם לא רווחים, לפחות האחזקה ברשת-13 מקנה לבלווטניק ולנציגיו בישראל מנוף לחץ משמעותי על הממשלה והעומד בראשה. וזה בדיוק מה שצריך כדי לעצור את ההפסדים בפעילות הבולטת האחרת של בלווטניק, נשר, ואולי אף להחזיר אותה למעמדה העתיק כמונופול בשוק המקומי.
האחזקה ברשת-13 מקנה לבלווטניק מנוף לחץ משמעותי על הממשלה והעומד בראשה. וזה בדיוק מה שצריך כדי לעצור את ההפסדים בפעילות הבולטת האחרת של בלווטניק, נשר, ואולי אף להחזיר אותה למעמדה כמונופול
הבעלות על חדשות 13 היא הקלף של המגה-אוליגרך מול בנימין נתניהו, שאליו היה מקורב בעבר. למעשה, לפי עדות שמסר בלווטניק בתיק 1,000, הוא קנה את השליטה בערוץ 10 מארנון מילצ'ן במחיר נדיב למדי, לאחר שנתניהו ניסה לעניין אותו בעסקה באמצעות שליח.
נציגו של בלווטניק ברשת 13 הוא יו"ר הערוץ נדב טופולסקי, שהתמזל מזלו להתוודע למיליארדר בעת שהיה סטודנט בלונדון.
מאז המיזוג של חדשות 10 עם רשת, מנהלי הערוץ החלישו את מעמד העיתונאים שלו במהלכים שונים שהגיעו לשיא עם הניסיון (שלא צלח) להפקיע מהם את סיקור פתיחת המשפט של נתניהו באמצע החודש.
במקביל, הם רוצים להעביר חלק מתכניות האקטואליה להפקות חיצוניות דוגמת התכניות של שרון גל או אמנון לוי, ולהשאיר לאנשי החדשות רק את מהדורת הערב והמבזקים, במהלך שילווה גם בפיטורי עשרות עיתונאים.
מצד אחד, חדשות 13 מציבה בקדמת הבמה את אילה חסון, שמחובקת על ידי הימין אחרי שהציפה מחדש שאלות על חלקו של אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז. מצד שני, מדובר בסופו של דבר בערוץ ששידר לפני 10 ימים מעין משפט פומבי לנתניהו שבסופו נקבע שבתיק 4,000 יש ראיות מוצקות ליחסי תן וקח בין ראש הממשלה לשאול אלוביץ'.
באופן אירוני משהו, תכנית המקור שעסקה באותה פרשת וואלה!-בזק, הזכירה גם את היועץ אלי קמיר, שנחקר בפרשה כמי שקיבל ריטיינר מופרז מבזק על ייעוץ תקשורת. עכשיו, המשרד שלו מספק את אותו שירות לבלווטניק ומשרדו מדברר את נשר.
מאזן אימה מול ערוץ-13
מי שרוצה יכול לחשוב שאין שום קשר בין סירוס חדשות 13 בידי נציגי בלווטניק לרצון שלהם להשפיע על הממשלה לקבל את ההחלטה שעשויה להיטיב עם נשר. ואולם, החשש הוא שכל המהלכים האלה בערוץ נועדו לאותת לנתניהו באופן עקיף, שכדאי לו לאפשר לממשלה לקבל את ההחלטה הנכונה, שתחזיר את יצרנית המלט למעמד של מונופול.
כאמור, הגורם הפוליטי הראשון שהנושא ינחת על שולחנו בקרוב הוא עמיר פרץ. הוא יוכל להחליט למסות את הייבוא באופן זמני לפחות. אם זה יקרה, פרץ ישרת את נתניהו מבלי שראש הממשלה יצטרך ללכלך את הידיים בהחלטה שנוגדת את עקרונות השוק החופשי שאיתם הוא מזוהה. על הדרך, פרץ יכול גם לעזור לנתניהו להמשיך לקיים את מאזן האימה מול הבעלים של חדשות 13.
כדי להחליט על מס קבוע, פרץ יזדקק גם לאישור של ועדת הכספים ושר האוצר ישראל כ"ץ. הקולות המיליטנטיים של נאמני נתניהו בליכוד, (שלמה קרעי, שרן השכל ואחרים) כבר איימו לצאת במלחמת עולם מול "הסוציאליזם" הזה של פרץ ש"יחנוק את המשק".
כדי להחליט על מס קבוע, פרץ יזדקק לאישור של ועדת הכספים ושר האוצר ישראל כ"ץ. הקולות המיליטנטיים של נאמני נתניהו בליכוד, (שלמה קרעי, שרן השכל ואחרים) כבר איימו להילחם מול "הסוציאליזם" הזה של פרץ
גם במקרה הזה נתניהו יוכל לעמוד מהצד ולהמשיך את המשחק מול חברת החדשות הכי לעומתית כלפיו.
לעומת זאת, גם לאחד מיבואני המלט הבולטים שלומי פוגל, (באמצעות סימנט שבבעלות מספנות ישראל), יש יחסי חברות עם נתניהו מזה שני עשורים. מקורביו של פוגל, חבר מרכז ליכוד בעברו, מדגישים שהוא לעולם לא מדבר עם נתניהו על עסקיו, כמובן. ממילא, אין לו ערוץ טלוויזיה שיכול לאיים על נתניהו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם