בקצרה

• ארבע מדידות רצופות מצאו יתרון לקואליציה בחשיפה התקשורתית. בבדיקה הרחבה ביותר, שפורסמה ב"העין השביעית" באפריל 2026, קיבלו נציגי הקואליציה 68 אחוזים מזמן השידור מול 32 אחוזים לאופוזיציה.
• מפת הסקרים הפוכה כבר שלוש שנים וחצי. מאפריל 2023 ועד ספטמבר 2026 לא חצה גוש הקואליציה את רף 52 המנדטים, למשל לפי סקר זמן ישראל.
• בין נובמבר 2025 לפברואר 2026 נתניהו לבדו צבר 6,548 דקות שידור, פי ארבעה מיאיר לפיד, הפוליטיקאי הבכיר ביותר באופוזיציה, שצבר 1,635 דקות – ובלי להתראיין: לפי בדיקת "העין השביעית", הריאיון האחרון שנתן לתקשורת הישראלית היה ב-20 במרץ 2021.
• חלק מזמן המסך שלו ניתן בעילום שם. לפי חשיפת "העין השביעית", לשכת ראש הממשלה מפיצה הודעות לכתבים מדיניים שנדרשים לייחס אותן ל"גורם מדיני בכיר", ונתניהו עצמו הוא המדליף מישיבות הקבינט.
• גם בתקופת ממשלת השינוי הייתה חשיפה לא פרופורציונלית בתקשורת לנתניהו ולבן גביר, שהיה אז יו"ר מפלגה קטנה באופוזיציה.
• תקציב הפרסום הממשלתי זרם לערוץ אחד. לפי בדיקה שפורסמה בזמן ישראל, חלקו של ערוץ 14 עלה ב-532 אחוזים מאז 2022, בעוד שחלקה של חדשות 13 ירד מ-22 מיליון שקלים ל-8.7 מיליון.

הטענה שהתקשורת המרכזית פועלת נגד הקואליציה אינה עולה בקנה אחד עם הנתונים. בין נובמבר 2025 לפברואר 2026 נמדד זמן השידור שקיבל כל צד בחמישה ערוצי טלוויזיה ורדיו, והתוצאה הייתה 68 אחוזים לנציגי הקואליציה מול 32 אחוזים לאופוזיציה. באותם חודשים עצמם עמד גוש נתניהו בסקרים על 52 מנדטים – מספר שלא חרג ממנו מאז אפריל 2023. הקואליציה דאגה לממן את הערוץ המזוהה איתה: חלקו של ערוץ 14 בתקציב הפרסום הממשלתי עלה ב-532 אחוזים.

מה הטענה על "מונופול השמאל" בתקשורת ומה ניסה קרעי לעשות בנדון?

ב-13 בדצמבר 2025 הודה שר התקשורת שלמה קרעי שהרפורמה שהוא מקדם בתקשורת מונעת פוליטית. כפי שכתב שוקי טאוסיג באתר "העין השביעית", קרעי אמר: "סוגיית הליבה שהחוק מטפל בה היא פירוק מונופול השמאל על התודעה".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

קול שניתן למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה אינו עובר לגוש שלה ואינו מחולק בין המפלגות הקרובות אליה. הוא נעלם מהחישוב כאילו לא הוצבע כלל.

בבחירות האחרונות בנובמבר 2022 אבדו כך 417,400 קולות, 8.76% מכלל הקולות הכשרים – השיא בתולדות המדינה. אחוז החסימה בישראל עומד על 3.25%, כ-150 אלף קולות.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

אחיו של לוחם שנפצע קשה בלבנון ואושפז בבית החולים רמב"ם בחיפה פרסם  ברשתות החברתיות פוסט ובו טענות קשות על הטיפול באחיו. בפוסט הוא ציין בהבלטה את העובדה שרוב הצוות במשמרת היה דובר ערבית, שלא היה לה כל קשר לתוכן הטענות.

טענותיו של האח לא היו מבוססות. בית החולים הצהיר כי בדק אותן ושלל אותן לחלוטין. אבל הפוסט כבר הצית את האינטרנט. כלי תקשורת העניקו לטענות הלא בדוקות של האח ולהערותיו הגזעניות במה בלי לשאול שאלות ביקורתיות נדרשות, והפוליטיקאים הסתערו על הסיפור כדי להרוויח נקודות.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

לפי מדד חופש העיתונות של ארגון עיתונאים ללא גבולות (RSF), ישראל צנחה ממקום 86 ב-2022 למקום 116 ב-2026 – השפל העמוק ביותר בכל תולדות המדד.

במקביל מקדמת הממשלה חקיקה המגבילה את התקשורת, הכריזה חרם על "הארץ", ועיתונאים מותקפים פיזית. שלושת הצירים האלה מצביעים על אותו כיוון: הלחץ פועלת תחת לחץ הולך וגובר.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.