הפוליטיקאי הרומני לשעבר פטר אקשטיין קובאץ' יודע איך לשלוט בקהל. יש לו כתפיים רחבות וקול רועם, שאותו הדגים באירוע פוליטי שהתקיים לאחרונה באזור טרנסילבניה, כאשר נאם בלהט נגד גזענות ולמען שונות וסובלנות.
מיד אחרי שקיבל את המיקרופון ממארגן האירוע, פתח אקשטיין קובאץ' בגינויים המכוונים אל אלה "המשתמשים בנושא הזרים כדי להפחיד אנשים" – התייחסות ברורה למנהיגים אירופיים ימניים המטיפים נגד הגירה.
אקשטיין קובאץ' מגלה לקהל שיש לו רקע יהודי, שלצד שאר הזהויות שלו סייע לו לגבש עמדות ברורות שבהן החזיק לאורך הקריירה הפוליטית שלו – כחבר פרלמנט וכיועץ בנושאי מיעוטים לנשיא ולראש הממשלה, וכיום כאזרח פרטי.
בפאנל הוא מייצג הונגרים אתניים ברומניה, מיעוט המהווה 7% מאוכלוסיית המדינה (וכמעט 20% במחוז טרנסילבניה). מפלגות המרכז הרומניות USR ו-PLUS ארגנו את האירוע המוקדש לקידום השונות והסובלנות בסיביו, בירתו לשעבר של מחוז טרנסילבניה, כדי שישמש כדגם לשאר חלקי רומניה ואירופה.
נציגים אחרים בפאנל יצגו את הקהילות שלהם: יהודים, גרמנים, בני רומה ואפילו ערבים – יש פליט סורי אחד שהתיישב כאן בשנות ה-90, שולט היטב בשפה ונשוי לאישה רומניה. קולו של אקשטיין קובאץ' מילא את החדר והדהד בין קירות הביבליוטקה אסטרה סיביו – ספריית הבארוק גבוהת התקרה של העיר.
זהו אירוע משמעותי בחלק זה של אירופה, שבו מדיניותו האוטוקרטית והמתנגדת למהגרים של ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה השכנה, שולטת בכיפה. אקשטיין קובאץ' בולט בגישתו ההפוכה, ובאופן שבו הוא עומד בבירור לצד של יהודי רומניה ולצד מיעוטים אחרים, באזור הידוע בלאומנות האתנית שבו.
להיות יהודי היה כרטיס יציאה מרומניה
אקשטיין קובאץ', שנולד בסיביו בשנת 1956, חי כמעט 40 שנה תחת משטר הסטליניזם הדכאני של ניקולאה צ'אושסקו. במשך כמעט חצי מאה, נאסר לדבר על דת ברומניה, נושא שהמדינה למעשה הוציאה מחוץ לחוק.
"איש לא דיבר על הזהות היהודית שלי", מספר לי אקשטיין קובאץ'. בבית הספר ההונגרי בו למד הוא היה רשום כ"א. קובאץ'", מה שגרם לו להצטייר בפני חבריו כיותר הונגרי, ופחות יהודי. בגיל 14 גילה את זהותו ושאל את הוריו על מוצאו.
אביו היה חצי יהודי, אך לא היה יהודי דתי. בתקופה שאקשטיין קובאץ' החל להתעניין בשורשיו, נעלמו יהודים רומנים לעתים קרובות וללא הודעה מראש – רובם לא נשלחו לגולאגים או לבתי הכלא, אלא עלו לישראל.
יותר מ-420,000 רומנים היגרו לישראל בשנות שלטון הקומוניסטים. "כולם שמחו להיות יהודים ולברוח", הוא אמר. "זה היה כרטיס יציאה".
אביו היה חצי יהודי, אך לא היה יהודי דתי. בתקופה שאקשטיין קובאץ' החל להתעניין בשורשיו, נעלמו יהודים רומנים לעתים קרובות וללא הודעה מראש – רובם לא נשלחו לגולאגים או לבתי הכלא, אלא עלו לישראל
מי שהיה יהודי יכול היה להשיג דרכון ישראלי, לעזוב ולהותיר מאחוריו את אגרוף הברזל הקומוניסטי. אקשטיין קובאץ' אומר שמעולם לא שקל הגירה לישראל – או להונגריה או לגרמניה, מדינות שלדבריו היו מקבלות אותו בשל קשריו האתניים.
בניסיון להסביר את החלטתו, הוא סיפר בדיחה רומנית קלאסית: חמישה חברים רומנים נפרדים לדרכם. חלקם הרחיקו ונסעו עד אוסטרליה או דרום אפריקה. לבסוף, שנים אחר כך, הם נפגשים שוב, ומספרים זה לזה על מסעותיהם. וכשהם מגיעים לחבר החמישי, הם אומרים, 'או, לא, הוא הרפתקן, הוא נשאר ברומניה".
אקשטיין קובאץ' הוא הרפתקן. "אני רוצה לחיות כאן!", הוא מחייך ומושך בכתפיו.
עשה קריירה מהגנה על יהודים
אקשטיין קובאץ' אינו אוהב לספר על שעבר עליו ועל משפחתו בתקופת הטרור הקומוניסטי ברומניה. הוא מאמין שהצליח להפיק את המרב מרומניה. אחרי המהפכה בשנת 1989, אקשטיין קובאץ' הצטרף לאיחוד הדמוקרטי של הונגרים ברומניה, ושירת כסגן מנהיג הארגון בקלוז' עד 1992, אז הפך לחבר מועצת העיר. הוא החזיק בתפקיד עד 1996, ונבחר אחר כך לפרלמנט כסנטור מטעם קלוז'.
בינואר 1999 הצטרף לממשלתו קצרת הימים של ראש הממשלה ראדו וסילי כשר לענייני מיעוטים לאומיים, ושירת בתפקיד עד שהממשלה נפלה בדצמבר באותה שנה. הוא נבחר שוב לסנאט בשנת 2000, שם הוביל חקיקה נגד אפליה, שאומצה מאוחר יותר באותה שנה, ובזכותה זכה להכרה בינלאומית.
אפליה כנגד בני רומה, המוכרים בכינוי צוענים, נפוצה במזרח אירופה לא פחות מאנטישמיות. מרכז ווילסון הגדיר ב-2001 את אקשטיין קובאץ' כאחד מ"קומץ עובדי הציבור המסורים, המפוזרים במשורה באזור זה, ועובדים ללא לאות, בנסיבות הקשות ביותר, כדי לשפר את הכבוד לזכויות של מיעוט בני הרומה".
מברק סודי של מחלקת המדינה של ארצות הברית על "הרומים האתניים של הונגריה" אישר הערכה זו, וציין שאקשטיין קובאץ' ייסד קבוצות מקומיות לזכויות אדם שפעלו להשבת כנסיות ונכסים דתיים אחרים שנתפסו תחת שלטון הקומוניזם. המברק שיבח אותו כ"תומך נלהב בזכויות המיעוטים" ש"שב ומבקר ומתנגד לפעולות ראש העיר הלאומני קיצוני הקודם של קלוז'".
אך אקשטיין קובאץ' ידוע יותר מכל בתמיכתו בזכויות הלהט"ב – הוא תמך בשותפות חוקית של זוגות בני אותו מין והופיע באירועי הגאווה של קהילת הלהט"ב של קלוז', ובשנת 2008 נבחר לאיש השנה של הקהילה הגאה ברומניה. הוא אפילו האשים את מפלגת הימין מרכז UDMR שהיא המפלגה המיזוגינית ביותר ברומניה. אמירה זו זיכתה אותו בבוז ובגזענות. אחד מפרשני האתרים ההונגרים סיכם זאת כך: "אקשטיין הוא יהודי ואינו מייצג הונגרים".
אקשטיין קובאץ' ידוע יותר מכל בתמיכתו בזכויות הלהט"ב – הוא תמך בשותפות חוקית של זוגות בני אותו מין והופיע באירועי הגאווה של קהילת הלהט"ב של קלוז', ובשנת 2008 נבחר לאיש השנה של הקהילה הגאה ברומניה
אקשטיין קובאץ' נותר בסנאט עד שנת 2008. אחר כך, הפך ליועץ הראשון לנשיא טראיאן בססקו לענייני מיעוטים. "אני הייתי זה שהחליט עד כמה הנשיא יהיה מעורב בנושאים אלה – ולכן הוא היה מעורב מאד", הוא אמר בחיוך.
אקשטיין קובאץ' הוסיף שהוא גרם לנשיא בססקו להיות "מעורב מאוד במערכת היחסים עם ישראל". בססקו ערך שני ביקורים רשמיים בישראל. אחרי שפגש את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת הנשיא שמעון פרס בשנת 2014, הכריז בססקו כי על הפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית. "הוא אכל ארוחת צהרים עם נתניהו פעם אחת והיה מעורב גם עם הפלסטינים. הוא אכל ארוחת ערב עם עבאס", אמר אקשטיין קובאץ' בגאווה. "לא באותו יום, אבל הוא חבר של כולם".
אקשטיין קובאץ' מילא את התפקיד עד שנת 2011, אז התפטר בשל התנגדותו לפרויקט כריה בטרנסילבניה שלדבריו מאיים על הסביבה ומסכן אתרים ארכאולוגיים סמוכים. לאחר סדרת ניסיונות לא מוצלחים להתמודד על תפקיד ביצועי, הוא התפטר ממפלגתו בשנת 2018, כשהוא מאשים את המפלגה ב"תאוות בצע" ובהשתעבדות גוברת למפלגת פידס, מפלגת השלטון הימנית של אורבן.
אקשטיין קובאץ' חזר מאז לחיי היומיום בקלוז', כשהוא מוותר על נהיגה של 450 ק"מ לעבודה בבירה בוקרשט, מסלול שעשה במשך 17 שנים. הוא עדיין מעורב ב"בית טרנזיט", קרן וחלל אומנות המנוהלים על ידי אשתו, המציגים פרויקט ארכיוני לזכר גירוש יהודי קלוז' בשואה. היהודים הקשישים שנותרו בקלוז' נעזרים בקרן לתמוך בתחזוקת בית הכנסת של קלוז' ובתי הקברות היהודים באזור.
אבל גם בלי תפקיד ממשלתי רשמי, אקשטיין קובאץ' ממשיך להשמיע את דבריו בציבור: לאחרונה האשים את מפלגת פידס בניסיון לגרום להונגרים בטרנסילבניה לאמץ את רעיונות המפלגה הדוגלים בשמרנות אנטי-ליברלית ובשנאת זרים.
אורבן, שהשתמש במשבר נגיף הקורונה כדי להעניק לעצמו סמכויות נרחבות, הואשם בשימוש ברטוריקה אנטישמית – במיוחד בכל הקשור לג'ורג' סורוס, מיליארדר וניצול שואה יהודי שמקדם מטרות ליברליות במולדתו הונגריה.
אורבן, שהשתמש במשבר נגיף הקורונה כדי להעניק לעצמו סמכויות נרחבות, הואשם בשימוש ברטוריקה אנטישמית – במיוחד בכל הקשור לג'ורג' סורוס, מיליארדר וניצול שואה יהודי שמקדם מטרות ליברליות בהונגריה
אקשטיין קובאץ' אומר שהוא נאמן למטרה להדוף את מה שהוא מכנה "האנטישמיות הפופולרית" ברומניה. כמה יהודים רומנים אמרו לי כי האנטישמיות כאן היא בעיקרה מילולית, אך היא עדיין נפוצה למדי – הערכה שנשמעה גם מפי שישה שגרירים אמריקנים לשעבר ברומניה. "כשאנשים מדברים על יהודים, הם אומרים דברים רעים", אמר אקשטיין קובאץ'. "אבל אלה רק דיבורים". הוא שמח להגן על יהודי רומניה, גם כשאלה המתקיפים אותם הם הונגרים – וחברים.
כששירת כיועץ הנשיא לנושא מיעוטים, הוא היה אחראי ליוזמות להשיב בניינים שהולאמו לקהילות המיעוטים שלהן השתייכו נכסים אלה. רבים מבניינים אלה היו בבעלות יהודית, על אף שמרבית יהודי רומניה חיים כעת בישראל. למרות זאת, המשיך אקשטיין קובאץ' להקפיד על כך שהקהילה תקבל את נכסיה בחזרה.
"אחד ממנהיגי המפלגה ההונגרית צלצל אלי. הוא התלונן, 'למה אתה נותן כל כך הרבה בניינים ליהודים? כמעט כולם נעלמו, ואנו קיימים!" סיפר אקשטיין קובאץ'. "אמרתי לו, 'אתה חרא אנטישמי! והוא ניתק את השיחה". אחרי שתי דקות צלצל ההונגרי שוב. "איך אתה יכול לקרוא לי אנטישמי כשאשתי יהודיה?" הוא שאל, ולכך השיב אקשטיין קובאץ': "טוב, אז אתה חרא אנטישמי עם אישה יהודיה!"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו