1
נשק ממשיך לזרום לסעודיה בכמויות
היום זה כבר ברור כשמש: לפרשת הרצח האכזרי של העיתונאי הסעודי, ג'מאל ח'אשוקג'י, לפני כשנה וחצי בטורקיה לא הייתה השפעה ניכרת על ערב הסעודית. המדינות שהבטיחו לא למכור יותר לסעודים נשק מתקדם, כגון קנדה, דווקא הכפילו את היצוא מאז, והמכירות הגיעו לכ-3 מיליארד דולר במהלך 2019. גם אירופה, שביקרה את ריאד בחריפות, טמנה ידה בצלחת הסעודית: במהלך 2019 צרפת מכרה לה נשק בכ-1.6 מיליארד דולר, וספרד עומדת לחדש את העסקאות.
ומה קורה עם ארה"ב, שם היו אמורים לקיים ביקורת מדוקדקת על מכירות הנשק לסעודים? בימים אלה מתחוללת סערה אדירה בנוגע לפיטוריו של סטיב ליניק, מפקח כללי במחלקת המדינה, שהיה אמור לערוך את הביקורת, אך פוטר על ידי טראמפ ב-15 במאי. ליניק הודיע לחברי הקונגרס כי בכירים במחלקת המדינה ניסו להניאו מחקירת מכירות הנשק לסעודים, עד שפוטר לפני כחודש.
הסיפור הזה מדגים שאם אין רצון פוליטי לשים סוף לייצוא הנשק למדינה כלשהי, זה לא יקרה, למרות ההצהרות המתוקשרות של הבכירים. נשק זה כסף, ובעידן של אי-ודאות פוליטית וכלכלית, מדינות העולם (גם העשירות שבהן) זקוקות לכסף, ולכן ימשיכו לייצר מכונות מלחמה ולספק אותן לכל דורש, כל עוד זה משתלם.
2
בין מילת נשים לרדיפה של כוכבות טיקטוק
אב מצרי שביצע בשלוש בנותיו מילה בניגוד לרצונן ולרצון אמן יעמוד לדין ויישפט על המעשה הנורא. ככל הנראה, האב סיפר לבנות שהן עומדות לקבל חיסון מפני וירוס הקורונה, אך לקח אותן לרופא פרטי שמבצע את הח'יתאן, מילת נשים.
הרופא הזריק להן חומר הרדמה, ולאחר מכן ביצע את הניתוח האכזרי, שבמהלכו מסירים חלק מהדגדגן. מילת נשים אסורה במצרים, וב-2016 החוק הוחמר כך שהרופא וההורה שדרש לבצע את הח'יתאן צפויים לעונש מאסר – עד שבע שנים לרופא ועד שלוש שנים להורה. אך עד כה, רק רופאים והורים בודדים נענשו, בדרך כלל במקרים שבהם הח'יתאן הסתיים בדימום קשה ובמוות של הילדה.
ככל הנראה, האב סיפר לבנות שהן עומדות לקבל חיסון מפני וירוס הקורונה, אך לקח אותן לרופא פרטי שמבצע את הח'יתאן, מילת נשים. הרופא הזריק להן חומר הרדמה, ולאחר מכן ביצע את הניתוח האכזרי
מצריות רבות עדיין עוברות את הניתוח הסדיסטי, למרות שהמחקרים מעידים כי כמות הבנות שעוברות אותו במדינה ירדה בהדרגה מאז 1987. עם זאת, בחברה המצרית המסורתית, במיוחד באזורים הכפריים, זה עדיין מנהג רווח למדי.
נשות מצרים מוצאות את עצמן שוב ושוב בין הסדן של החברה הפטריארכלית לבין פטיש החשדנות של השלטונות, שנדרכים בכל פעם שהן מגלות עצמאות ומוצאות קול ייחודי. וכך, בחודשים האחרונים התרבו מקרי המעצר של כוכבות טיקטוק, לרוב נערות ונשים צעירות, ששיתפו את החוויות האישיות שלהן ברשת.
אחת מהן, מנה עבד אל-עזיז בת ה-17, פרסמה סרטון שבו היא מספרת על אונס קבוצתי שעברה. בסרטון היא נראית מפוחדת וחבולה. מהר מאוד הסרטון הפך לויראלי והמשטרה פתחה בחקירה של האונס, אך גם של הסרטון בטיקטוק.
מנה הואשמה ב"פגיעה בערכי המשפחה, וב"שימוש לרעה ברשתות החברתיות". נערות אחרות, שהפכו לפופולריות מאוד בטיקטוק, נעצרו בחשד לכך ש"יצרו קשרים בלתי-חוקיים עם גברים" ואף הואשמו במתן שירותי זנות.
מנה הואשמה ב"פגיעה בערכי המשפחה, וב"שימוש לרעה ברשתות החברתיות". נערות אחרות, שהפכו לפופולריות מאוד בטיקטוק, נעצרו בחשד לכך ש"יצרו קשרים בלתי-חוקיים עם גברים" ואף הואשמו במתן שירותי זנות
3
האם איה סופיה שוב תהפוך למסגד?
התבטאות נוספת של הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן בנוגע להפיכתה של כנסיית איה סופיה – אחת מהסמלים הבולטים ביותר של איסטנבול – למסגד, רק שפכה עוד שמן למדורה המזרח התיכונית, ומיקדה את תשומת הלב של יוון, קפריסין, רוסיה, מצרים ומדינות נוספות בעתידו של המבנה ההיסטורי המפואר.
איה סופיה החלה את דרכה ככנסיה ביזנטית בשנת 537, וכאשר קונסטנטינופול נכבשה בידי הטורקים העות'מנים ב-1453, הפכה למסגד. ב-1935, מספר שנים לאחר נפילתה של האימפריה העות'מנית, כשטורקיה בנתה את עצמה כמדינה חילונית ומודרנית, המסגד הפך למוזיאון. בעבר, ארדואן התבטא מספר פעמים בעניין זה, והביע את רצונו להפוך אותה שוב למסגד פעיל, וכעת חזר על דבריו.
ההצעה של ארדואן זכתה לגינוי של הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית, שראשיה הביעו ספק בכך שהמאמינים הנוצרים יוכלו לבקר באיה סופיה אם תהפוך למסגד.
במצרים, "דאר אל-איפתאא", המרכז הדתי המשפיע המוציא לאור פתוות (המלצות דתיות), בכלל טען שהעות'מנים "כבשו" את קונסטנטינופול. אנשי דת בכירים במצרים התקוממו נגד הקביעה הזו, וטענו שבכל זאת – למרות המתח בין מצרים לטורקיה – ראוי להתייחס לכיבוש קונסטנטינופול כאל "ניצחון אסלאמי".
בינתיים, נראה שארדואן ואנשיו כבר החזירו את הרעיון הזה למגירה פעם נוספת.
دار الإفتاء المصرية تحولت إلى قسم من أقسام الشرطة، وتركت مسائل الفقه وتفرغت لقضايا السياسة، والدليل أنها لا تهتم إلا ب #تركيا دون بقية بلاد المسلمين ومرصدها لا يرى إلا الرئيس #أردوغان دون غيره من الزعماء، وما يصدر عنها في هذا الصدد لا يمت إلى الفقه أو الفتوى بصلة، ولا يساوي بصلة. pic.twitter.com/7D0gscIJRt
— د. محمد الصغير (@drassagheer) June 7, 2020
4
רק אני, הביקיני והחום של לבנון
למרות החום והקורונה, בשבוע האחרון התחדשו בלבנון המהומות בעקבות כישלון הממשלה בהתמודדות עם המשבר הכלכלי העצום שהותיר מיליוני אזרחים ללא פרנסה וללא חסכונות. הצפי הוא שהמצב הפיננסי בארץ הארזים יחריף עוד יותר, בגלל הסנקציות האמריקאיות המכונות "חוק קיסר", ומופנות נגד כל גורם שמשתף פעולה עם המשטר הסורי בתחום הכלכלי או הצבאי.
عربصاليم ترحّب بكمكل الفخر بالإنتماء إلى هذه الأرض وإلى هذا المجتمع الذي علمنا المحبة وإحترام الأخرين والحفاظ على القيم والمبادئ
Posted by أخبار عربصاليم on Monday, June 8, 2020
אך הלבנונים תמיד יישארו לבנונים, גם בעיצומן של מלחמות ומשברים כלכליים, והשבוע התפתח שם דיון מרתק הנוגע לבגדי ים, לנשים ולחופש הבחירה.
בתחילה, במרכז הדיון עמדה מטיילת לבנונית שביקרה במעיינות באזור הכפר ערבסלים בדרום לבנון והצטלמה כשהיא שוחה במים, לבושה בבגד ים.
בתוך זמן קצר, עמוד פייסבוק בשם "חדשות ערבסלים" פרסם פוסט שדרש מכל מי שמגיע לאזור "לשמור על צניעות ולכבד את מנהג המקום".
הפוסט גרם למבול תגובות זועמות וכתבות בתקשורת הלבנונית, כאשר הצעירה שנקלעה למים הסוערים שבה והסבירה לצופים שדרום לבנון ונופיה היפים שייכת לכולם, ולא לקבוצה מסוימת באוכלוסיה (הכוונה היא כמובן למוסלמים שיעים, ובהם תומכי חזבאללה).
הצעירה שנקלעה למים הסוערים שבה והסבירה לצופים שדרום לבנון ונופיה היפים שייכת לכולם, ולא לקבוצה מסוימת באוכלוסיה (הכוונה היא כמובן למוסלמים שיעים, ובהם תומכי חזבאללה)
כמו גם בישראל, בלבנון מתקיים מאבק על המרחב הציבורי, על אורך החצאיות ועל גבולות החופש, והסיפור של בגד הים הוא למעשה הרבה יותר מאייטם רכילותי על צעירה שחפצה להיכנס למי מעיין קרירים.
"نداء حمزة" تحكي قصتها حول المايوه في نهر عربصاليم.تقرير لقناة LBCI
Posted by موقع يا جنوب yajnoub.org on Wednesday, June 10, 2020
5
השבוע במזרח התיכון: מרד עוראבי
בשעות הצהריים ב-11 ביוני 1882, גל אלים שטף את רחובותיה הרחבים של אלכסנדריה, אז העיר הגדולה והמשפיעה במצרים. הפורעים פגעו בסוחרים יוונים, מלטזים ומצרים קופטים, ובמהרה המהומות התפשטו ברחבי המדינה.
המרד הלאומני נגד הח'דיו תאופיק פאשא וההתערבות של מעצמות אירופה בענייניה של מצרים בעבע מתחת לפני השטח כבר כמה שנים, אך רק אז נמצא לו מנהיג – קצין בשם אחמד עוראבי, שהקים מפלגה מצרית לאומנית בתחילת 1880.
הכוחות הבריטיים, שחששו ממהפכה, תקפו את אלכסנדריה מהים, ובתגובה למרד הגבירו את מערבותם במדינה.
בספטמבר 1882 המרד דוכא סופית, ועוראבי נשפט והוגלה לאי ציילון (סרי לנקה). יחלפו עוד שנים רבות עד שמצרים תשתחרר מהשליטה הבריטית, תלאים את תעלת סואץ, ותיקח את גורלה בידיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו