• בית הקברות היהודי בקוסובו, 2011 (צילום: AP Photo/Visar Kryeziu)
    AP Photo/Visar Kryeziu
  • בית הקברות היהודי בקוסובו, 2011 (צילום: AP Photo/Visar Kryeziu)
    AP Photo/Visar Kryeziu
  • בית הקברות היהודי בקוסובו, 2011 (צילום: AP Photo/Visar Kryeziu)
    AP Photo/Visar Kryeziu
  • בית הקברות היהודי בקוסובו, 2011 (צילום: AP Photo/Visar Kryeziu)
    AP Photo/Visar Kryeziu
  • בית הקברות היהודי בקוסובו, 2011 (צילום: AP Photo/Visar Kryeziu)
    AP Photo/Visar Kryeziu
  • בית הקברות היהודי בקוסובו, 2011 (צילום: AP Photo/Visar Kryeziu)
    AP Photo/Visar Kryeziu

עם כל הכבוד לירושלים קוסובו מחזרת בלי הצלחה אחרי ישראל

בזמן שנתניהו מחפש בנרות מדינות שיפתחו שגרירות בירושלים, קוסובו נדחית על הסף, למרות שהיא מאוד רוצה ● "הכרזנו על עצמאות באופן חד-צדדי, וישראל לא רוצה לתת רעיונות לפלסטינים" ● בינתיים, המקומיים מנסים לשקם ולשחזר משהו מהעבר היהודי המפואר שלהם, בעזרת סיוע מוסלמי ואמריקני ● מסע נוסטלגי-אקטואלי לקוסובו

בחורף שעבר, כ-40 אנשים התאספו במלון בפריזרן, עיר השנייה בגודלה בקוסובו, להדלקת נר שישי של חנוכה. הטקס, אורגן על ידי ווטם דמירי, 72, מנהיג הקהילה היהודית הקטנטנה של קוסובו; אירפאן דולצ'יו, קרדיולוג מוסלמי; וסטיבן איילו, מייסד העמותה היהודית-ערבית Debate for Peace. שני שליש מהנוכחים היו יהודים ומוסלמים מקומיים, והיתר סטודנטים שמבקרים מישראל.

בקרוב, תוכל עיר המבצר הבלקנית מימי הביניים ש-95% מתושביה מוסלמים, להתגאות גם בבית כנסת חדש ובמוזיאון יהודי חדש – היחידים מסוגם בקוסובו.

"אני רוצה שיהיה כאן בניין דתי שיהיה פתוח לכולם", אומר דמירי. "אני צופה כי אפילו ילדי בית ספר יבואו לבקר. דרך חפצים וצילומים, נסביר את ההיסטוריה של הקהילה היהודית. אנחנו אוספים את החפצים האלו כעת".

דולצ'יו, שביקר בישראל ב-2007 לכנס רפואי, תומך גם הוא במוזיאון: "מדובר בפרויקט חשוב, משום שהיהודים הם חלק מההיסטוריה שלנו. למרבה הצער, כמעט כל הקהילה היהודית עזבה את קוסובו בתחילת מלחמת העולם השנייה".

אירוע חנוכה יהודי-מוסלמי במלון צנטרום בפריזרן, קוסובו, 2018 (צילום: באדיבות איפראן דולצ'יו)
אירוע חנוכה יהודי-מוסלמי במלון צנטרום בפריזרן, קוסובו, 2018 (צילום: באדיבות איפראן דולצ'יו)

כיום, בקוסובו דוברת האלבנית –חיים רק 56 יהודים, 14 מהם ילדים. כמעט כולם גרים בפריזרן, עיר מיושנת וקומפקטית, המבותרת על ידי נהר ביסטריצה הציורי.

בימי הביניים, פריזרן הייתה הבירה של כל האימפריה הסרבית. משלהי מלחמת העולם השנייה, ועד לפירוק יוגוסלביה בראשית שנות התשעים, סרביה הייתה הגדולה מבין 6 הרפובליקות שהרכיבו את הפדרציה היוגוסלבית.

בסרביה, ששלטה בקוסובו עד להצהרת העצמאות החד-צדדית שלה ב-2008, חיים כיום כ-3,000 יהודים בלבד, אבל בפריזרן מעדיפים להתמקד בסיפורים הרבים אודות תושבי האזור שנלחצו לעזרת שכניהם היהודים.

"יש כל כך הרבה דוגמאות של אנשים דוברי אלבנית שהצילו יהודים", אומר דמירי, ומציין את הדוגמה של ארסלן רסניקי, מוסלמי מקוסובו שהבריח רופא יהודי מקדוני ממחנה שבויים נאצי, והוכר כחסיד אומות עולם בשנת 2008.

נוף של עיר מימי הביניים בפריזרן, עם נהר ביסטריצה העובר דרך מרכז העיר (צילום: לארי לוקסנר)
נוף של עיר מימי הביניים בפריזרן, עם נהר ביסטריצה העובר דרך מרכז העיר (צילום: לארי לוקסנר)

איש העסקים המשפיע ביותר בפריזרן

דמירי, שמעשן שתי קופסאות ביום למרות אינספור ניתוחי מעקפים, מתגאה בידע הרב שלו על ההיסטוריה היהודית והבלקנית. מ-1988 עד 1992 הוא חי בפריז וייצג את לשכת הסחר היוגוסלבית בצרפת. לפני כן ניהל מפעל טקסטיל שהעסיק 2,600 עובדים, והיה איש העסקים המשפיע ביותר בפריזרן.

הסבא הגמלאי, שהשיחה איתו מופרעת תדיר על ידי חברים שעוצרים ברחוב לברך אותו לשלום, נזכר בעצב ביום ב-1963 שבו בית הכנסת היחיד בקוסובו (ששכן בבירה פרישטינה) נהרס כדי לפנות מקום לבניין הפרלמנט החדש. "הייתי בן 17 אז. אני זוכר שאמא שלי בכתה כששמענו את החדשות", הוא אומר.

ווטם דמירי. ידע עצום (צילום: לארי לוקסנר)
ווטם דמירי. ידע עצום (צילום: לארי לוקסנר)

דמירי מציג לנו צילום נושן מ-1929 של חברי הקהילה היהודית מחוץ לבית הכנסת שנהרס, וגם תמונות שלו עצמו, בהן הוא מארח את סגן נשיא ארצות הברית לשער ג'ו ביידן, את ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר ומכובדים נוספים ב"חדר היהודי" בביתו, המכיל ספרי תפילה בעברית, פסנתר וחנוכייה.

"בכל שבוע אנחנו עושים שבת בבית שלי, אבל לפעמים יש בעיה להשיג מניין", אומר דמירי, שבנו חי בקוסובו, בתו בניו יורק ובת נוספת מתגוררת בתל אביב.

חמש דקות הליכה מביתו של דמירי, נמצאת מסעדת אמביינט, שאירחה לאחרונה ליל סדר מפואר. 10 דקות הליכה צפויים לקום בית הכנסת והמוזיאון היהודי.

הבניין הנטוש שיאכלס אותם שימש בעבר למגורי אסירים. הוא עומד מול כנסיה  שפעמוניה מצלצלים בחוזקה בזמן שקולות המואזין נשמעים ממסגד סמוך.

על פי התכניות, המוזיאון יאכלס את הקומה הראשונה. בקומה השנייה ימוקם בית הכנסת, שיהיה פתוח בשבתות ובחגים, והכניסה תהיה ללא תשלום.

חלק מאנדרטת השיש בשטח הפרלמנט של קוסובו בפרישטינה (צילום: לארי לוקסנר)
חלק מאנדרטת השיש בשטח הפרלמנט של קוסובו בפרישטינה (צילום: לארי לוקסנר)

כדי להפיח רוח חיים בפרויקט השאפתני, יהודים מקומיים עובדים יחד עם הרשות המקומית של פריזרן, כמו גם מול הקונגרס היהודי העולמי וארגון הג'וינט.

גם חבר הקונגרס האמריקאי אליוט אנגל, שהמחוז שלו בניו יורק כולל אוכלוסיה אלבנית גדולה, ביקר כאן בתחילת 2018 בניסיון לסייע בגיוס תרומות.

מפריזרן הקטנה והציורית, אנחנו ממשיכים במסע שלנו בעקבות יהדות קוסובו לפרישטינה הבירה, שהיא גם העיר הגדולה ביותר במדינה הצעירה.

הקהילה היהודית בקוסובו מחוץ לבית הכנסת שחרב, 1929 (צילום: באדיבות ווטם דמירי)
הקהילה היהודית בקוסובו מחוץ לבית הכנסת שחרב, 1929 (צילום: באדיבות ווטם דמירי)

מעניין לגלות שם כי קוסובו – הסגורה מכל צדדיה בגבולות יבשתיים, נכבשה על ידי הביזנטיים בימי הביניים ולאחר מכן נשלטה על ידי הבולגרים, הסרבים והעותמאניים – היא כיום אחת מהמדינות הכי פרו-אמריקאיות בעולם.

פסל בגובה שלושה מטר של ביל קלינטון עומד בראש שדרה הנושאת את שמו בבירה, וב-2017, הדואר שם הנפיק בול במחיר 2 אירו עם תמונה של חבר הקונגרס אנגל. כאשר קלינטון היה נשיא ארה"ב, אנגל סייע לרתום אותו לפעול נגד הרודן הסרבי סלובודאן מילושביץ, שביצע טיהור אתני בקרב הקוסוברים.

טראמפ יכול רק לקנא. הפסל של קלינטון
טראמפ יכול רק לקנא. הפסל של קלינטון

בניגוד לפריזרן, פרישטינה כמעט ולא כוללת זווית יהודית, מלבד בית קברות במורד גבעה, הכולל 75 או 80 מצבות במצבים משתנים של הזנחה.

"למען האמת, יש מעט מאוד יהודים בפרישטינה", אמר פאטוס ג'וסופי, 42, ספר מקומי שלמד עברית מאמו, אך עושה בה שימוש רק לעתים נדירות. "לא יותר מ-10 משפחות יהודיות גרות בכל קוסובו. אני יודע טוב מאוד מי יהודי ומי לא".

במתחם הפרלמנט שם נמצאת אנדרטת שיש, שמסמלת את המקום בו עמד בית הכנסת עד 1963 – אותו בית כנסת שדמירי הקשיש הראה לנו תצלום שלו.

על האנדרטה מוטבע טקסט באלבנית, סרבית, אנגלית ועברית, שמזכיר גם את 258 היהודים הקוסוברים שגירשו הנאצים לברגן-בלזן, שם נהרגו 92 מהם.

בית הקברות היהודי בפרישטינה (צילום: לארי לוקסנר)
בית הקברות היהודי בפרישטינה (צילום: לארי לוקסנר)

דמירי סיפר לנו קודם כי קאדרי וסלי, יו"ר הפרלמנט, הציע בהתחלה לפתוח בית כנסת חדש באותו מקום, אבל בסופו של דבר הבין כי הרעיון לא הגיוני.

"התנגדתי להקמת בית הכנסת בפרישטינה מהיום הראשון", אמר דמירי. "כמעט ואין שם יהודים, וזה לא קל עבורנו לנסוע בכל שבת להתפלל בפרישטינה. מסגד אינו מסגד, כנסיה אינה כנסיה ובית כנסת אינו בית כנסת – ללא מתפללים".

רצון להימנע מתקדימים

ב-2008, קוסובו (פרובינציה של סרביה שנהנתה ממידה מסוימת של אוטונומיה כל עוד יוגוסלביה התקיימה) הכריזה על עצמאות, במהלך שהרתיח את הסרבים. בעשור שחלף מאז, 116 אומות הכירו בקוסובו, רבות מהן באיחוד האירופי.

ישראל מתנגדת להכרה במדינה, אם כי נשיא קוסובו, האשים טאצ'י, הבטיח שאם ישראל תעשה זאת – קוסובו תקים שגרירות בירושלים. ברקע למדיניות ישראלי, עומד הרצון לשמור על יחסים טובים עם סרביה, ובעיקר – רצון להימנע מתקדימים של הכרה בהכרזת עצמאות חד-צדדית, ע"ע הסכסוך עם הפלסטינים.

ביקורת על ישראל. טואטה סאחאטקיה (צילום: לארי לוקסנר)
ביקורת על ישראל. טואטה סאחאטקיה (צילום: לארי לוקסנר)

טואטה סאחאטקיה, שגרירת קוסובו לאו"ם מאז 2016, אמרה לנו כי היא גאה ב"הרמוניה הדתית שקיימת בקוסובו", והוסיפה: "הישראלים מעולם לא אמרו זאת באופן ברור, אבל החשש שלהם הוא שהדבר עשוי להיות דומה מידי לפלסטין.

"אבל אין לזה קשר לפלסטין. קוסובו היא תוצר של הפירוק של הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה. זו המדינה השביעית. כולם כבר מכירים בשש מדינות, אז לא ניתן להבין מדוע הם לא מכירים במדינה השביעית".

בנתיים, נראה כי קוסובו הרשמית עושה מאמץ לכבד את היהודים והיהדות. בסוף 2016, טאצ'י אסר על כל ספרות אנטישמית בקוסובו לאחר שמומחה ישראלי לגזענות וטרור ביקר במדינה ומצא בה עשרות ספרים ניאו-נאצים – לרבות שלושה תרגומים לאלבנית של "מיין קאמפף" של אדולף היטלר שנמכרו בשוק.

סלובודן מילושוביץ, 1997 (צילום: AP Photo/Darko Vojinovic, File)
סלובודן מילושוביץ, 1997 (צילום: AP Photo/Darko Vojinovic, File)

בחילת 2018, בית משפט בפרישטינה פסק על שמונה קוסוברים מאסר בעוון תכנון שלא התממש לתקוף את נבחרת ישראל בכדורגל במהלך משחק מוקדמות לקראת גביע העולם בכדורגל שנערך בטיראנה.

ודמירי בטוח כי כינון יחסים בין המדינות הוא רק עניין של זמן: "הן קוסובו והן ישראל הן אומות צעירות, ושתיהן מוקפות בסביבה עוינת. אבל שתיהן הצליחו להתגבר על האתגרים האלו, הודות לחברות חזקות כמו ארצות הברית.

"אני אומר לכם, זה רק עניין של זמן עד שישראל תכיר בנו".

הכתבה פורסמה לראשונה ב-The Times of Israel

עוד 1,039 מילים
כל הזמן // יום שני, 27 ביוני 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

היועצת המשפטית לכנסת לאורבך: אין לעכב את הצעת החוק לפיזור הכנסת

אמסלם: אם יהיו 61 חברים ציוניים בקואליציה, רע"ם תוכל להצטרף אליה ● נתניהו תקף את אמסלם ואמר שרע"ם היא מפלגה אנטישמית; בתגובה ביקר אמסלם את יושב ראש הליכוד: "מנסה לפגוע בי" ● נתניהו זומן להעיד בפני הוועדה לחקירת האסון במירון ● גנץ ייפגש, לבקשתו, עם היועצת המשפטית לממשלה בהרב מיארה בניסיון לשכנעהּ לאשר לממשלה למנות כעת רמטכ"ל

עוד 54 עדכונים

לנוכח עדות צור, פוליטיקאי הגון בדמוקרטיה סבירה היה מתפטר

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.

אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה

רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.

מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.

אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.

וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.

אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו

ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 233 מילים ו-1 תגובות

סעודיה מנסה לשנות תדמית על חשבון ליגת הגולף האמריקאית

תמורת מענקי חתימה שמנים ופרסים בסכומים דמיוניים, גם שחקני הגולף הטובים בעולם מוכנים להתעלם מרצח מתנגדי משטר, דיכוי להט"בק והוצאות המוניות להורג בסעודיה ● ליגת הגולף הסעודית מאיימת להרוס את הסבב העולמי ולהפוך לאירוע ה"ספורטווש" הגדול של התקופה האחרונה

עוד 3,169 מילים

בעקבות הכסף הגדול

כולם מכירים אותו בתור מייסד אפליקציית המסרים המיידים, אבל יאן קום הוא גם נדבן שתורם עשרות מיליונים לארגונים יהודיים ● היקף התרומות העצום מאפשר לו להשפיע ישירות על הקהילות היהודיות ולהמשיך במסורת הפילנתרופית של יוצאי בריה"מ לשעבר ● "לציבור היהודי צריך להיות אכפת משום שהוא יכול לעצב ולקבוע סדרי עדיפות בקהילה"

עוד 1,990 מילים

למקרה שפיספסת

בישראל עלולים לאמץ את השיטה הרפובליקאית לחיסול הליברליות

ההשלכות בעקבות ביטול פסק הדין רו נגד וייד יהיו עצומות ● בישראל, המאבק למינוי שופטים שמרנים עלול להחריף ולהשפיע על אזרחים רבים ● במקביל, שיח הזכויות חייב להשתנות ולעסוק גם בשימור הישגים ● הפערים האידאולוגיים מפצלים את ארה"ב באופן חסר תקדים לשתי "אמריקות" שונות ● פרשנות

עוד 1,119 מילים

אדרבא, שעניין ההפלות יהיה פוליטי

אז מסתבר ששופטי בית המשפט העליון האמריקאי הטעו את הסנאט, כאשר בתור מועמדים הבטיחו לא לבטל את הזכות להפלות. גם שמרנים וגם שקרנים? מזעזע!

אבל אם נשים בצד את הרגש, אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (אשר קבעה שהחוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, ושהנושא הוא פוליטי.

אפשר לראות את ביטול הפסיקה מ-1972 הידועה בשם "רו נגד ווייד" (שקבעה כי החוקה מגנה על זכות האישה לבצע הפלה) כך: השמרנים טוענים שאין זכות חוקתית להפלות, והנושא הוא פוליטי

למרות שטיעון זה בא מבית מדרשם הקודח של הרפובליקאים, הוא לא בהכרח מטורף, והוא גם מספק לדמוקרטים פתח לא רע לבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר.

הרעיון שהזכות להפלה לא מעוגן בחוקה הוא הרבה פחות מטורף, למשל, מההתעקשות שלכל טמבל כן יש זכות חוקתית לשאת תת-מקלע בקניון השכונתי (ולאחרונה בית המשפט שוב תמך בגרסה זו). אינני משפטן, אבל אני יודע לעשות חיפוש, ולא מצאתי את המילה הפלות בחוקה. כל השאר זה פרשנות.

במהלך חצי המאה האחרונה הסוגייה עוותה לחלוטין על ידי כל הצדדים, כולל ליברלים שמתעקשים שההתנגדות להפלות היא סוג של קונספירציה לשעבד נשים ולשלול מהן זכויות על גופן באופן כללי. הם מתעקשים לקרוא לעמדתם "הזכות לבחור" כאילו שמדובר בטעמים של גלידה, ולא מעיזים לומר את האמת: הם תומכים בזכות לבצע הפלות – קרי בהפלות.

ריבונו של עולם, קראו לילד בשמו! הציבור מזהה בהיסוס כזה חולשה – בארה"ב כמו בארץ בנושאים אחרים – וככה זה נגמר.

אני מאמין לשמרנים שהם באמת ובתמים רואים בהפלה סוג של רצח, או למצער הריגה. אני לא מסכים עם הדעה הזו, אבל אני גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות (גם עד שלב מאוחר למדי בהריון).

אני מאמין לשמרנים שהם באמת רואים בהפלה סוג של רצח או הריגה. אני לא מסכים עם דעה זו, אבל גם חושב שלמילים יש משמעות ושעדיף לדייק. לכן אני לא "תומך בבחירה" – אני תומך בזכות לבצע הפלות

וכן, אני מודה שיש כאן סוגיה מוסרית לא פתורה וכנראה לא פתירה. אינני  לגמרי בטוח שזו לא הריגה; אבל אני מסיק שגם אם כן זה עדיף על להכריח אישה לשאת עובר שאיננה רוצה בו עד הלידה.

אם אתה רואה בזה רצח אז יש להניח, בהקשר האמריקאי, שאתה גם תומך בעונש מוות – שהוא גם כן רצח. החיים לא מושלמים, וגם המוות לא, ואין בחירות קלות, וכולנו צריכים להירגע.

זה לא כל כך מוזר, אם כך, להסיק שהמחלוקת בין נקודת המבט שלי לבין זו שמתנגדת להפלות היא באמת פוליטית יותר מאשר משפטית. החלטת בית המשפט העליון משנת 1972 הייתה סובייקטיבית כמו זו שביטלה אותה בסוף השבוע שעבר. "רו" סיפקה פשוט דרך נוחה להבטיח את הזכות להפלות תוך עקיפת הפוליטיקאים, שבארה"ב הם חכמים עוד פחות ממקביליהם הישראלים.

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות הם שיחליטו בעניין הפלות. זה, שוב, לא לגמרי בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב איננה מדינה אלא סתם אוסף של טריטוריות אוטונומיות; רפובליקאים רבים באמת גורסים כך. אם הימין בארץ (שטוען שהוא המחנה הלאומי) הוא בפועל המחנה הדו-לאומי, הימין בארה"ב הוא המחנה הרב-לאומי. שם כמו כאן הם לא מבינים עד הסוף את המהות של עצמם; בלבול שאינו מודע לבלבולו.

מי שבאמת מאמין בארה"ב כמדינה יכול לטעון שחקיקה פדרלית היא זו שצריכה לתת להפלות את הכיסוי הנדרש. וזו אכן עמדתי.

כך או כך, זה בסדר גמור. רוצים שהנושא יהיה פוליטי? אז אדרבא, שיהיה פוליטי ועוד איך. הזעם על כך שמחצית המדינות עומדות לאסור על הפלות אכן צריך להבהיר לאזרחים (שחלקם הניכר עצלנים מבחינה אינטלקטואלית) שלהצבעות שלהם (וגם להימנעות) יש השלכות. זה צריך לדרבן החלטות פוליטיות המבוססות על הבנה בוגרת של סיבה ומסובב (שם כמו בישראל; רוצים איראן ישראלית וסוף למדינה היהודית? תצביעו לימין!)

נראה שהרפובליקאים מעדיפים כעת שבתי המחוקקים במדינות השונות יחליטו בעניין הפלות. זה לא בלתי הגיוני. אבל יש בזה גם משהו אנטי-לאומי, כאילו שארה"ב אינה מדינה אלא אוסף טריטוריות

סקרים מראים שרוב עצום בקרב האמריקאים לא רצה בביטול פסיקת רו ונבעת מאיסורים על הפלות. עד היום היה קשה לרתום את הרוב הזה, בין היתר בגלל שהם היו שאננים. הרי כמועמד לכס המשפט ברט קוואנו אמר לסנאט שרו מהווה תקדים חשוב מאוד. האמינו לו. עכשיו יש להגיש חשבון.

אין סיבה להתייאש ואין סיבה לפחד מהבחירות. כזכור, בארה"ב יש כל שנתיים בחירות לכל בית נבחרים ולשליש מהסנאט. צריך להזכיר לבוחרים שדעותיהם לא יתאימו באופן מושלם לאף מפלגה פוליטית; יש לבחור בהתאמה המרבית ולתעדף נושאים. עבור אמריקאים שאכפת להם מביזיון ההפלות, סביר מאוד שהזכות להפלות תהפוך לנושא המרכזי בבחירות באמצע הקדנציה.

זאת ועוד: מי שתומך בזכות להפלות כנראה גם שייך לרוב שתומך במגוון נושאים חברתיים ליברליים כולל גישה רחבה יותר לשירותי בריאות ובקרה הדוקה יותר על נשק. בנושא אחרון זה, שימו לב שאפילו החקיקה המינימלית שהתקבלה בסנאט בימים האחרונים זכתה להתנגדות של 70% מהסנאטורים הרפובליקאים – כלומר 35 מהם. מלבד קומץ שדרך נס הצטרפו ל-50 הדמוקרטים כדי להעביר את החקיקה, רוב הרפובליקאים לא התרשמו ממעשי הטבח והזוועה שהאמריקאים חווים מדי שבוע.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים שלעיל, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה הברורה שהם ומנהיגם דונלד טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות.

תמיכה ברפובליקאים (במיוחד כאשר לכל מדינונת שמרנית יש את אותם שני סנאטורים כמו שיש לקליפורניה וניו יורק הליברליות) מובילה לבית משפט עליון שמנותק מהמציאות, מהתקופה ומהעם.

העמדות הרפובליקאיות בנושאים כהפלות ונשק, בתוספת התנגדותם לצעדים נגד שינויי האקלים, עם בונוס בצורת הסכנה שהם ומנהיגם טראמפ מהווים לדמוקרטיה, אמורים להוציא את הבוחרים לקלפיות

בסוף הציבור צריך להבין את זה. אחרת, ואין דרך לומר את זה באופן מנומס, מגיע לו לסבול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 865 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ביטול רו נגד וייד: השונה והדומה בין העליון בארה"ב ובישראל

עוד מוקדם לסכם את שלל ההיבטים וההשלכות של פסק דין בית המשפט העליון, שביטל ביום שישי ברוב של שישה נגד שלושה את הזכות החוקתית להפלות ● עם זאת, ניתן להצביע כבר עכשיו על שתי מסקנות: להבדיל מישראל, הפסיקה בארה"ב היא סוף פסוק - אך ניצנים של אותו חוסר הגינות אינטלקטואלית שנחשף בהחלטת העליון האמריקאי, ניתן למצוא גם בפסקי דין של העליון בישראל ● פרשנות

עוד 1,288 מילים

בנט: נשכבתי על הגדר עבור עם ישראל, פוחד שנאבד את המדינה

בנט אמר כי טרם החליט אם לרוץ בבחירות הבאות ● ליברמן אמר כי לא יתמוך בנתניהו בשום מצב וכי הוא ״ממליץ לימינה להפסיק עם תסמונת האישה המוכה״ ● ח״כ אלי כהן: מעריך שנשיג יותר מ-61 מנדטים ● האיחוד האירופי: שיחות הגרעין בין איראן למערב יתחדשו בימים הקרובים ● גורם בארה״ב: מוכנים לחזור ליישום מלא של ההסכם מ-2015 ● מחר תושבת התחבורה הציבורית לשלוש שעות

עוד 10 עדכונים

לראשונה מאז הרצח של העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י, יורש העצר מוחמד בן סלמאן התקבל השבוע באנקרה בכבוד מלכים ● לבנון: אחרי הבחירות, לפני הסערה ● ראש הממשלה המצרי במסר לבני עמו: אם אין לחם, "תתנהלו בחוכמה" ● והשבוע לפני 19 שנים, ארה"ב בנתה בעיראק צבא חדש ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 985 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עוד עיוות קטן שיימשך בחסות הטרלול הפוליטי הגדול

הכאוס הפוליטי תוקע את הצעת החוק שנועדה להקטין את הקנס השערורייתי שניתן למי שלא מתקף את הרב-קו ● המשרד להגנת הסביבה חסר אונים מול כי"ל והפגיעה בצאלים ● תושבי הקטמונים הצילו עץ ארז עתיק ● "הווה" של דרור בורשטיין עושה חשק ללכת קצת לאיבוד בטבע ● והאכיפה כלפי רוכבי הקורקינטים והאופניים החשמליים חייבת להתחיל מסימון ברור של כיווני הנסיעה

עוד 1,541 מילים

הקצין השנוא באמריקה

איש לא רצה לשרת לצד האדמירל היהודי היימן ריקובר ● אופיו הקשוח והלא מתפשר הפך אותו לדמות שנויה במחלוקת אך גם לאדם שהנשיא קרטר כינה "המהנדס הגדול ביותר אי פעם" ● הסופר מארק וורטמן מגולל את הסיפור הלא ייאמן של אבי הצוללת הגרעינית ומספר בריאיון לזמן ישראל: "היו אנשים שהוא פשוט התעלל בהם, אין לזה מילה אחרת"

עוד 1,333 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַחֲמִישִׁית 137

האזנה מודרכת לסימפוניה החמישית לקמפיין ותזמורת מאת לודוויג ואן נתניהו

עוד 1,073 מילים

קריב הצהיר כי יקיים דיון בראשון על הצעות החוק לפיזור הכנסת וחוק הנאשם - אך לוועדה שלו אין כל סמכות לעשות זאת, ומדובר בניסיון פוליטי להפעיל לחץ על ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת האמונה על הטיפול בהצעות החוק הללו ● אין למעשה מניעה משפטית למנות רמטכ"ל, וגם בג"ץ יאשר מינוי כזה ● וגם: פסק הדין נגד סנ"צ גואטה הוא סנונית ראשונה וחשובה במאבק באלימות המשטרתית

עוד 1,204 מילים

הדילמה של יולי אדלשטיין

אדלשטיין הודיע לפני שנה שיתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד - אולם התקופה הייתה אחרת וכיום נתניהו בשיא כוחו ● בקרבתו של אדלשטיין חלוקים מה יגרום לו פחות נזק - להפסיד בגדול או לא להתמודד בכלל ● גורמים בפלג הירושלמי החרדי מקימים מפלגה חדשה שתרוץ בבחירות ● וגם: משלחת לפיד באנקרה המשיכה את הדיונים עם הטורקים על החזרת כתובת השילוח ● פרשנות

עוד 609 מילים

דיווח: גנץ וסער בוחנים את האפשרות לרוץ ביחד בבחירות

דרמה בארה"ב: ביהמ"ש העליון ביטל את הזכות להפלות; מיכאלי: שלטון חשוך ושונא נשים ● האו"ם: שירין אבו עאקלה נהרגה מירי צה"ל; גנץ: תחקיר חסר אחיזה במציאות; צה"ל: מציעים לפלסטינים להעביר את הקליע ● בנט: "עוד לא החלטתי אם אני רץ בבחירות" ● שקד: אפסו הסיכויים לממשלה חליפית – הולכים לבחירות ● המלחמה באוקראינה: רוסיה השלימה את כיבוש לוהנסק

עוד 37 עדכונים

האפיפיור שוחח עם היטלר, סייע למוסוליני וידע על השואה

פיוס ה־12 נמנע לצאת באופן פומבי נגד הנאצים ונגד ההשמדה השיטתית ● ההיסטוריון דיוויד קרצר חושף בספרו החדש חומרי ארכיון שמוכיחים את "אדישות" הוותיקן ביחס לרצח העם היהודי ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "ההיסטוריה האנטישמית של הכנסייה – וחוסר הגינוי של האפיפיור – תרמו להצדקת הקמפיינים האנטי־יהודיים"

עוד 847 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה