• בית הקברות היהודי בקוסובו, 2011 (צילום: AP Photo/Visar Kryeziu)
    AP Photo/Visar Kryeziu
  • בית הקברות היהודי בקוסובו, 2011 (צילום: AP Photo/Visar Kryeziu)
    AP Photo/Visar Kryeziu
  • בית הקברות היהודי בקוסובו, 2011 (צילום: AP Photo/Visar Kryeziu)
    AP Photo/Visar Kryeziu
  • בית הקברות היהודי בקוסובו, 2011 (צילום: AP Photo/Visar Kryeziu)
    AP Photo/Visar Kryeziu
  • בית הקברות היהודי בקוסובו, 2011 (צילום: AP Photo/Visar Kryeziu)
    AP Photo/Visar Kryeziu
  • בית הקברות היהודי בקוסובו, 2011 (צילום: AP Photo/Visar Kryeziu)
    AP Photo/Visar Kryeziu

עם כל הכבוד לירושלים קוסובו מחזרת בלי הצלחה אחרי ישראל

בזמן שנתניהו מחפש בנרות מדינות שיפתחו שגרירות בירושלים, קוסובו נדחית על הסף, למרות שהיא מאוד רוצה ● "הכרזנו על עצמאות באופן חד-צדדי, וישראל לא רוצה לתת רעיונות לפלסטינים" ● בינתיים, המקומיים מנסים לשקם ולשחזר משהו מהעבר היהודי המפואר שלהם, בעזרת סיוע מוסלמי ואמריקני ● מסע נוסטלגי-אקטואלי לקוסובו

בחורף שעבר, כ-40 אנשים התאספו במלון בפריזרן, עיר השנייה בגודלה בקוסובו, להדלקת נר שישי של חנוכה. הטקס, אורגן על ידי ווטם דמירי, 72, מנהיג הקהילה היהודית הקטנטנה של קוסובו; אירפאן דולצ'יו, קרדיולוג מוסלמי; וסטיבן איילו, מייסד העמותה היהודית-ערבית Debate for Peace. שני שליש מהנוכחים היו יהודים ומוסלמים מקומיים, והיתר סטודנטים שמבקרים מישראל.

בקרוב, תוכל עיר המבצר הבלקנית מימי הביניים ש-95% מתושביה מוסלמים, להתגאות גם בבית כנסת חדש ובמוזיאון יהודי חדש – היחידים מסוגם בקוסובו.

"אני רוצה שיהיה כאן בניין דתי שיהיה פתוח לכולם", אומר דמירי. "אני צופה כי אפילו ילדי בית ספר יבואו לבקר. דרך חפצים וצילומים, נסביר את ההיסטוריה של הקהילה היהודית. אנחנו אוספים את החפצים האלו כעת".

דולצ'יו, שביקר בישראל ב-2007 לכנס רפואי, תומך גם הוא במוזיאון: "מדובר בפרויקט חשוב, משום שהיהודים הם חלק מההיסטוריה שלנו. למרבה הצער, כמעט כל הקהילה היהודית עזבה את קוסובו בתחילת מלחמת העולם השנייה".

אירוע חנוכה יהודי-מוסלמי במלון צנטרום בפריזרן, קוסובו, 2018 (צילום: באדיבות איפראן דולצ'יו)
אירוע חנוכה יהודי-מוסלמי במלון צנטרום בפריזרן, קוסובו, 2018 (צילום: באדיבות איפראן דולצ'יו)

כיום, בקוסובו דוברת האלבנית –חיים רק 56 יהודים, 14 מהם ילדים. כמעט כולם גרים בפריזרן, עיר מיושנת וקומפקטית, המבותרת על ידי נהר ביסטריצה הציורי.

בימי הביניים, פריזרן הייתה הבירה של כל האימפריה הסרבית. משלהי מלחמת העולם השנייה, ועד לפירוק יוגוסלביה בראשית שנות התשעים, סרביה הייתה הגדולה מבין 6 הרפובליקות שהרכיבו את הפדרציה היוגוסלבית.

בסרביה, ששלטה בקוסובו עד להצהרת העצמאות החד-צדדית שלה ב-2008, חיים כיום כ-3,000 יהודים בלבד, אבל בפריזרן מעדיפים להתמקד בסיפורים הרבים אודות תושבי האזור שנלחצו לעזרת שכניהם היהודים.

"יש כל כך הרבה דוגמאות של אנשים דוברי אלבנית שהצילו יהודים", אומר דמירי, ומציין את הדוגמה של ארסלן רסניקי, מוסלמי מקוסובו שהבריח רופא יהודי מקדוני ממחנה שבויים נאצי, והוכר כחסיד אומות עולם בשנת 2008.

נוף של עיר מימי הביניים בפריזרן, עם נהר ביסטריצה העובר דרך מרכז העיר (צילום: לארי לוקסנר)
נוף של עיר מימי הביניים בפריזרן, עם נהר ביסטריצה העובר דרך מרכז העיר (צילום: לארי לוקסנר)

איש העסקים המשפיע ביותר בפריזרן

דמירי, שמעשן שתי קופסאות ביום למרות אינספור ניתוחי מעקפים, מתגאה בידע הרב שלו על ההיסטוריה היהודית והבלקנית. מ-1988 עד 1992 הוא חי בפריז וייצג את לשכת הסחר היוגוסלבית בצרפת. לפני כן ניהל מפעל טקסטיל שהעסיק 2,600 עובדים, והיה איש העסקים המשפיע ביותר בפריזרן.

הסבא הגמלאי, שהשיחה איתו מופרעת תדיר על ידי חברים שעוצרים ברחוב לברך אותו לשלום, נזכר בעצב ביום ב-1963 שבו בית הכנסת היחיד בקוסובו (ששכן בבירה פרישטינה) נהרס כדי לפנות מקום לבניין הפרלמנט החדש. "הייתי בן 17 אז. אני זוכר שאמא שלי בכתה כששמענו את החדשות", הוא אומר.

ווטם דמירי. ידע עצום (צילום: לארי לוקסנר)
ווטם דמירי. ידע עצום (צילום: לארי לוקסנר)

דמירי מציג לנו צילום נושן מ-1929 של חברי הקהילה היהודית מחוץ לבית הכנסת שנהרס, וגם תמונות שלו עצמו, בהן הוא מארח את סגן נשיא ארצות הברית לשער ג'ו ביידן, את ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר ומכובדים נוספים ב"חדר היהודי" בביתו, המכיל ספרי תפילה בעברית, פסנתר וחנוכייה.

"בכל שבוע אנחנו עושים שבת בבית שלי, אבל לפעמים יש בעיה להשיג מניין", אומר דמירי, שבנו חי בקוסובו, בתו בניו יורק ובת נוספת מתגוררת בתל אביב.

חמש דקות הליכה מביתו של דמירי, נמצאת מסעדת אמביינט, שאירחה לאחרונה ליל סדר מפואר. 10 דקות הליכה צפויים לקום בית הכנסת והמוזיאון היהודי.

הבניין הנטוש שיאכלס אותם שימש בעבר למגורי אסירים. הוא עומד מול כנסיה  שפעמוניה מצלצלים בחוזקה בזמן שקולות המואזין נשמעים ממסגד סמוך.

על פי התכניות, המוזיאון יאכלס את הקומה הראשונה. בקומה השנייה ימוקם בית הכנסת, שיהיה פתוח בשבתות ובחגים, והכניסה תהיה ללא תשלום.

חלק מאנדרטת השיש בשטח הפרלמנט של קוסובו בפרישטינה (צילום: לארי לוקסנר)
חלק מאנדרטת השיש בשטח הפרלמנט של קוסובו בפרישטינה (צילום: לארי לוקסנר)

כדי להפיח רוח חיים בפרויקט השאפתני, יהודים מקומיים עובדים יחד עם הרשות המקומית של פריזרן, כמו גם מול הקונגרס היהודי העולמי וארגון הג'וינט.

גם חבר הקונגרס האמריקאי אליוט אנגל, שהמחוז שלו בניו יורק כולל אוכלוסיה אלבנית גדולה, ביקר כאן בתחילת 2018 בניסיון לסייע בגיוס תרומות.

מפריזרן הקטנה והציורית, אנחנו ממשיכים במסע שלנו בעקבות יהדות קוסובו לפרישטינה הבירה, שהיא גם העיר הגדולה ביותר במדינה הצעירה.

הקהילה היהודית בקוסובו מחוץ לבית הכנסת שחרב, 1929 (צילום: באדיבות ווטם דמירי)
הקהילה היהודית בקוסובו מחוץ לבית הכנסת שחרב, 1929 (צילום: באדיבות ווטם דמירי)

מעניין לגלות שם כי קוסובו – הסגורה מכל צדדיה בגבולות יבשתיים, נכבשה על ידי הביזנטיים בימי הביניים ולאחר מכן נשלטה על ידי הבולגרים, הסרבים והעותמאניים – היא כיום אחת מהמדינות הכי פרו-אמריקאיות בעולם.

פסל בגובה שלושה מטר של ביל קלינטון עומד בראש שדרה הנושאת את שמו בבירה, וב-2017, הדואר שם הנפיק בול במחיר 2 אירו עם תמונה של חבר הקונגרס אנגל. כאשר קלינטון היה נשיא ארה"ב, אנגל סייע לרתום אותו לפעול נגד הרודן הסרבי סלובודאן מילושביץ, שביצע טיהור אתני בקרב הקוסוברים.

טראמפ יכול רק לקנא. הפסל של קלינטון
טראמפ יכול רק לקנא. הפסל של קלינטון

בניגוד לפריזרן, פרישטינה כמעט ולא כוללת זווית יהודית, מלבד בית קברות במורד גבעה, הכולל 75 או 80 מצבות במצבים משתנים של הזנחה.

"למען האמת, יש מעט מאוד יהודים בפרישטינה", אמר פאטוס ג'וסופי, 42, ספר מקומי שלמד עברית מאמו, אך עושה בה שימוש רק לעתים נדירות. "לא יותר מ-10 משפחות יהודיות גרות בכל קוסובו. אני יודע טוב מאוד מי יהודי ומי לא".

במתחם הפרלמנט שם נמצאת אנדרטת שיש, שמסמלת את המקום בו עמד בית הכנסת עד 1963 – אותו בית כנסת שדמירי הקשיש הראה לנו תצלום שלו.

על האנדרטה מוטבע טקסט באלבנית, סרבית, אנגלית ועברית, שמזכיר גם את 258 היהודים הקוסוברים שגירשו הנאצים לברגן-בלזן, שם נהרגו 92 מהם.

בית הקברות היהודי בפרישטינה (צילום: לארי לוקסנר)
בית הקברות היהודי בפרישטינה (צילום: לארי לוקסנר)

דמירי סיפר לנו קודם כי קאדרי וסלי, יו"ר הפרלמנט, הציע בהתחלה לפתוח בית כנסת חדש באותו מקום, אבל בסופו של דבר הבין כי הרעיון לא הגיוני.

"התנגדתי להקמת בית הכנסת בפרישטינה מהיום הראשון", אמר דמירי. "כמעט ואין שם יהודים, וזה לא קל עבורנו לנסוע בכל שבת להתפלל בפרישטינה. מסגד אינו מסגד, כנסיה אינה כנסיה ובית כנסת אינו בית כנסת – ללא מתפללים".

רצון להימנע מתקדימים

ב-2008, קוסובו (פרובינציה של סרביה שנהנתה ממידה מסוימת של אוטונומיה כל עוד יוגוסלביה התקיימה) הכריזה על עצמאות, במהלך שהרתיח את הסרבים. בעשור שחלף מאז, 116 אומות הכירו בקוסובו, רבות מהן באיחוד האירופי.

ישראל מתנגדת להכרה במדינה, אם כי נשיא קוסובו, האשים טאצ'י, הבטיח שאם ישראל תעשה זאת – קוסובו תקים שגרירות בירושלים. ברקע למדיניות ישראלי, עומד הרצון לשמור על יחסים טובים עם סרביה, ובעיקר – רצון להימנע מתקדימים של הכרה בהכרזת עצמאות חד-צדדית, ע"ע הסכסוך עם הפלסטינים.

ביקורת על ישראל. טואטה סאחאטקיה (צילום: לארי לוקסנר)
ביקורת על ישראל. טואטה סאחאטקיה (צילום: לארי לוקסנר)

טואטה סאחאטקיה, שגרירת קוסובו לאו"ם מאז 2016, אמרה לנו כי היא גאה ב"הרמוניה הדתית שקיימת בקוסובו", והוסיפה: "הישראלים מעולם לא אמרו זאת באופן ברור, אבל החשש שלהם הוא שהדבר עשוי להיות דומה מידי לפלסטין.

"אבל אין לזה קשר לפלסטין. קוסובו היא תוצר של הפירוק של הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה. זו המדינה השביעית. כולם כבר מכירים בשש מדינות, אז לא ניתן להבין מדוע הם לא מכירים במדינה השביעית".

בנתיים, נראה כי קוסובו הרשמית עושה מאמץ לכבד את היהודים והיהדות. בסוף 2016, טאצ'י אסר על כל ספרות אנטישמית בקוסובו לאחר שמומחה ישראלי לגזענות וטרור ביקר במדינה ומצא בה עשרות ספרים ניאו-נאצים – לרבות שלושה תרגומים לאלבנית של "מיין קאמפף" של אדולף היטלר שנמכרו בשוק.

סלובודן מילושוביץ, 1997 (צילום: AP Photo/Darko Vojinovic, File)
סלובודן מילושוביץ, 1997 (צילום: AP Photo/Darko Vojinovic, File)

בחילת 2018, בית משפט בפרישטינה פסק על שמונה קוסוברים מאסר בעוון תכנון שלא התממש לתקוף את נבחרת ישראל בכדורגל במהלך משחק מוקדמות לקראת גביע העולם בכדורגל שנערך בטיראנה.

ודמירי בטוח כי כינון יחסים בין המדינות הוא רק עניין של זמן: "הן קוסובו והן ישראל הן אומות צעירות, ושתיהן מוקפות בסביבה עוינת. אבל שתיהן הצליחו להתגבר על האתגרים האלו, הודות לחברות חזקות כמו ארצות הברית.

"אני אומר לכם, זה רק עניין של זמן עד שישראל תכיר בנו".

הכתבה פורסמה לראשונה ב-The Times of Israel

עוד 1,039 מילים
כל הזמן // יום שני, 11 בדצמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־66 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

שלושה לוחמים נפלו בקרבות ברצועה; קצין נהרג בתאונת דרכים בדרום

רב סמל מתקדם במילואים גדעון אילני, תושב עשהאל בן 35, רב סמל מתקדם במילואים איתי פרי, תושב מודיעין בן 36, ורב סרן במילואים אביתר כהן, תושב כפר סבא בן 42, נהרגו בקרבות; רב סרן גל בכר, תושב אורנית בן 34, נהרג בתאונת דרכים צבאית בדרום ● בכך חצה את המאה מספר החיילים שנהרגו מאז החל התמרון ברצועה ● לוחם נפצע באורח קשה בקרב בדרום הרצועה

עוד 7 עדכונים

החיילים שמצאו את הילדה התועה ניקו אותה וטיפלו בה ● נציג המנהל האזרחי החזיר אותה באמצעות אמבולנס עזתי

עוד 129 מילים
אמיר בן-דוד

כל מושגי המלחמה בעזה - חלק שני

הידעתם שעד היום מצטטים קטעים מדברי ההספד של משה דיין על רועי רוטברג שנהרג עם עוד שלושה צעירים בהתקפת פידאיון על נחל עוז? שאלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן נכנס לתפקידו רק 4 חודשים לפני המלחמה? שהאירוע במסיבת הטבע ברעים היה הטבח הגדול ביותר בתולדות המדינה?
הא'-ב' של מונחי המלחמה בעזה, המשך.

ל'

ליבשטיין אופיר – ראש המועצה האזורית שער הנגב שנרצח בשבת השחורה. התגורר בכפר עזה.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,525 מילים

מלחמת סוכות – עוד כתבות

אוניברסיטת קולומביה הפכה לסיוט עבור הסטודנטים היהודים

סטודנטים ישראלים ויהודים מאוניברסיטת קולומביה מספרים לזמן ישראל כי מאז 7 באוקטובר הם מרגישים הרבה פחות בטוחים ● משרד זכויות האזרח של משרד החינוך האמריקאי אף הודיע כי נפתחה חקירה נגד מספר מוסדות אקדמיים, בהם קולומביה, בגין הטרדות אנטישמיות ● "אני הולכת לשיעור ושומעת 'אינתיפאדה'. בשבילי זו טראומת ילדות"

עוד 1,460 מילים ו-1 תגובות

מה קיסינג׳ר היה עושה היום?

בזמן מלחמת יום הכיפורים ב-1973 מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר עזר לסיים את הקרבות בין ישראל לבין מצרים וסוריה. הפסקת האש יצרה את הבסיס להסכם השלום ההיסטורי בין קהיר וירושלים, שהוביל ליצירת יציבות יחסית באזור תחת מטריית ההגמוניה האמריקאית.

הצלחתו של הדיפלומט האמריקאי המיתולוגי שיקפה אסטרטגיה של צעדים הדרגתיים, בניגוד לשאיפה למפץ מדיני שיפתור את כל הבעיות. המטרה המרכזית של ד"ר קיסינג'ר הייתה להסיר את מצרים ממחנה הקונפליקט הערבי עם ישראל, וכמו במקרה של צרפת לאחר המלחמות הנפוליאוניות – לשלב אותה בסדר אזורי חדש, ובו בזמן לבודד את מדינות ערב הרדיקליות שנתמכו על ידי ברית המועצות.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 631 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

ביקור בקן הצרעות של חמאס

סגן מפקד חטיבת כפיר, שנכנסה לעזה אחרי פעילות בגדה המערבית, לעולם לא ישכח את גופת בת ה־80 מבארי עם המספר על היד באותה שבת דמים: "הרגשת הכישלון לא עוזבת אותי" ● אמיר בר־שלום ליווה כוח של החטיבה באחת השכונות הכי מסוכנות בעזה, כשלאף אחד לא ברור עדיין מה יקרה ביום שאחרי ● "אתה בקושי רואה אויב אבל במקביל אתה יודע שהוא כאן מתחתינו"

עוד 1,497 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על החות'ים

משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על 13 אישים וגופים האחראים על העברת כספים ממכירה ומשלוח של סחורות איראניות למורדים החות'ים בתימן ● ארה"ב שוקלת להכריז מחדש על החות'ים כארגון טרור, אחרי שב־2021 הארגון הוצא מהרשימה בגלל הצורך בסיוע הומניטרי ● אולם, ספק אם הסנקציות החדשות יספיקו בלי עיצומים דומים באירופה ובריטניה ● פרשנות

עוד 908 מילים
היום ה־65 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

סוריה: יירטנו באזור דמשק רקטות שישראל שיגרה; צה"ל ושב"כ הרגו מפקד גדוד בחמאס

מת מפצעיו נתנאל מנחם איתן, צוער בבית הספר לקצינים, שנפגע באורח קשה בקרב ברצועה ● שר לשעבר בממשלת חמאס תקף בחקירת שב"כ את הנהגת הארגון: "משוגעים; הרסו את הרצועה" ● צה"ל: מ־7 באוקטובר תקפנו יותר מ־22 אלף מטרות ברצועה ● נתניהו: "עשרות מחבלי חמאס נכנעים; זו תחילת הסוף של הארגון. אני אומר למחבלי חמאס - אל תמותו בשביל סינוואר; היכנעו עכשיו"

עוד 50 עדכונים

המלחמה בחמאס מטלטלת את מפלגות השמאל באירופה

המלחמה בחמאס היא תפוח אדמה פוליטי לוהט שחורך את ידיהם של פרוגרסיבים בכל היבשת, ומעצים מחלוקות הנוגעות לנושאי הגירה ואסלאם ● המלחמה והדרישה להפסקת האש לא רק מפלגות את השמאל – אלא גם מחזקות את הימין, שמנצל את הגמגום הרפה של יריביו כדי להצטייר כמי שראוי לכהן בשלטון

עוד 1,068 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

סמוטריץ' מסרב להפנים שלא רק מלחמות הורגות – גם סוכר

ההנחיה של סמוטריץ' להאריך את ביטול המס על המשקאות הממותקים היא שיא חדש של פגיעה באינטרס הציבורי ● הגשמים העזים שירדו השבוע הציפו את נחל צלמון בביוב, הזורם אל הכנרת ● אתר חדש מציג את כל החקלאים האורגנים שאפשר להזמין מהם משלוח הביתה ● בין סביבה לביורוקרטיה: השדרוג הדיגיטלי של רשות האוכלוסין והתחייה של בית הדפוס בבארי

עוד 931 מילים

מקרון פועל להרחקת חזבאללה מעבר לליטני, אך ספק אם זה יעזור

צרפת חוששת בין השאר לעתיד קידוחי הנפט שלה בלבנון ● המסע של פוטין בארצות המפרץ ● ארדואן מקלל את ישראל, אך סופג האשמות מהאופוזיציה בגלל המשך המסחר עמה ● הפעילות החות'ית נגד השיט הבינלאומי פוגעת במצרים ומחממת את הזירה בים האדום ● והשבוע לפני 40 שנה: האינתיפאדה הראשונה פורצת בעזה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,290 מילים

עשה שלום עלינו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה להסכמי קמפ דיוויד ולטריו המצרי–ישראלי–אמריקאי שהוציא לנשיא קרטר עשן מהאוזניים – עד המחווה ששינתה הכול

עוד 2,396 מילים
היום ה־64 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

דיווח: סינוואר נמלט מעזה לחאן יונס בשיירה הומניטרית

צה״ל הודיע על 5 חללים, אחד מהם אחיין של השר איזנקוט ● דיווח: נתניהו אמר לביידן בסוף השבוע כי הלחימה בחאן יונס תימשך כחודש ● פורסם תיעוד של פלסטינים נכנעים, הרמטכ"ל: סימן להתפרקות במערכת ● החות׳ים מאיימים למנוע מספינות בדרך לישראל לעבור בים האדום ● משפחתו של סהר ברוך שנחטף קיבלה הודעה כי נרצח בשבי ● חייל תועד הורס סחורה בחנות בג׳באליה

עוד 47 עדכונים

לכל איש יש שם

בדיוק כפי שהמדינה פירקה את מנגנוניה שלה בשם הישרדותו של אחד, כך נדמה שהמדינה שמה את כל יהבה על תהליך הרסני ובלתי אפשרי של פירוק מיידי של רעיון – יהא המחיר אשר יהא ● אלה שזכו להיוושע אחרי בגידת ראשי המדינה, נוכחים כעת כאובייקטים על לוח של מדינאי ערל לב ורשע, שמנצל את הפקרתם ככלי מיקוח בינלאומי למשיכת זמן הלחימה ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כל מאמר ביקורת, גם אם צודק וחד. חייב שתהיה בו סדרת צעדים ברורים ספציפיים שמציעים פתרון ראליסטי . יותר מדי מתארי בעיות. מעט מדי מנסחי פתרונות שאפשר ליישם עכשיו. איך מעיפים את הפשיזם... המשך קריאה

כל מאמר ביקורת, גם אם צודק וחד.
חייב שתהיה בו סדרת צעדים ברורים ספציפיים
שמציעים פתרון ראליסטי .
יותר מדי מתארי בעיות.
מעט מדי מנסחי פתרונות שאפשר ליישם עכשיו.
איך מעיפים את הפשיזם והביב?
איך מייצרים משטר גבולות שנותן ביטחון לאזרחים?
עם מי? תוך כמה זמן? האם יש לזה הנהגה ותמיכה?
האם זה מייצב את ישראל אזורית ופנימית?

עוד 788 מילים ו-1 תגובות
עקורים

"אני לא מרגישה עכשיו בטוחה בשום מקום. אני מרגישה כלואה. בלילות, אני ישנה עם ג'ינס וחולצה כדי שאם חלילה מישהו ייכנס, לפחות אהיה לבושה"

ליאורה האריס

תלמי יוסף. אם יחידנית לשתי בנות. פונתה למושב פארן

עוד 1,988 מילים

יריב לוין שוב ממסמס את הוועדה לבחירת שופטים - ובג"ץ מעלים עין

על רקע התנהלותו של לוין, לא ברור מדוע שופטי בג"ץ מיהרו להסיר מעל שולחנם את העתירות שדרשו להורות לו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ● שלוש שנים וחצי מאז תחילת משפטו של נתניהו, אפשר לקבוע שהשופטים מאטים - אולי במכוון - את ההליך הפלילי נגד נתניהו ● והאמירה החמורה של השופט אלרון בפסק דין שניתן לאחרונה חושפת את תפיסתו החוקתית ומידת שליטתו בחומר ● פרשנות

עוד 1,117 מילים ו-5 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה