איך הגענו אל סף אנרכיה?

מחסומים של עץ ובטון בסיאטל עם גרפיטי של אגרוף שחור, פטיש ומגל וכיתוב על אזור מחאה חופשי, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Ted S. Warren)
AP Photo/Ted S. Warren
מחסומים של עץ ובטון בסיאטל עם גרפיטי של אגרוף שחור, פטיש ומגל וכיתוב על אזור מחאה חופשי, יוני 2020

בלי להרגיש אנחנו עומדים על סף אנרכיה. זה לא אומר שאנחנו שם, אך אם המגמות החדשות שמתפשטות בעולם ישתלטו על הזרם המרכזי, הרי שלא ירחק היום והעולם שאנו מכירים כיום יהיה זיכרון עמום.

עיריית מיניאפוליס בארצות הברית החליטה לפרק את כוח המשטרה הקיים של העיר. עלו הצעות להקים כוח משטרה חלופי, אך למרבה התדהמה אחת ההצעות שעלתה אמרה שאין להקים כוח שיטור חלופי בכלל.

בלי להרגיש אנחנו עומדים על סף אנרכיה. זה לא אומר שאנחנו שם, אך אם המגמות החדשות שמתפשטות בעולם ישתלטו על הזרם המרכזי, הרי שלא ירחק היום והעולם שאנו מכירים כיום יהיה זיכרון עמום

במקביל, בלא מעט מוקדים בארצות הברית אנשים בוזזים חנויות, לא כאקט מחאתי, אלא משום שזאת הזדמנות פז בשבילם לקבל סחורה מבלי לשלם עליה. כלומר, הם לא עושים זאת כאקט מחאה על הרצח המזעזע שבו נרצח ג'ורג' פלויד על ידי שוטר, אלא משום שזאת גניבה לשם גניבה ולעזאזל ההשלכות המוסריות של הדבר.

בה בשעה עוברים אנשים לבנים מבחירה "מסדרי השפלות" על ידי אפרו-אמריקאים, וזאת למרות שרוב אותם לבנים המשתתפים באירועים הביזאריים הללו מעולם לא עשו דבר לאיש.

אך לא רק בארצות הברית מתחוללת סערה: בלא מעט מקומות בעולם המערבי פורצות יותר ויותר הפגנות שהקטליזטור להן היה הרצח המזעזע. בכל המקומות הללו גם עולה בת קול של אנשי שמאל שקוראת לשנות את הסדר הקיים, במובן שיוביל לאנרכיה דרך אלימות. תגובת הנגד באה מימין והיא נועדה להילחם בזאת על מנת לבלום את התופעה.

מהומות על רקע גזעי התקיימו מספר פעמים לאורך ההיסטוריה. אני למשל זוכר את "מהומות רודני קינג" של 1992 בלוס אנג'לס כמו גם את "הפרות הסדר בפרגוסון" שבמדינת מיזורי ב-2014. אולם אף לא אחת מהמחאות הללו הובילה למצב שבו עלתה בקשה המונית לשינוי הסדר הקיים בצורה כה קיצונית.

בכל המקומות הללו גם עולה בת קול של אנשי שמאל שקוראת לשנות את הסדר הקיים, במובן שיוביל לאנרכיה דרך אלימות. תגובת הנגד באה מימין והיא נועדה להילחם בזאת על מנת לבלום את התופעה

יש להדגיש: עלתה דרישה רצויה לתיקון עולם אך לא להריסתו. למשל עד עתה, אף לא אחד חשב להוריד פסלים של לינקולן – הנשיא שביטל את העבדות ואף נרצח בשל הסיבה הזאת. הפעם כן, אפילו דרישה המונית מקרב של צאצאים שסבלו מהעבדות, וזה כל כך אירוני. זה כמו שישראלים יבקשו להוריד פסלים של בן גוריון או שבריטים יבקשו להוריד פסלים של צ'רצ'יל – אותו מנהיג שהציל את העולם מהחיה הנאצית. אז זהו, בישראל עדיין לא עלתה דרישה להוריד פסל של בן גוריון ואילו בבריטניה פסלים של צ'רצ'יל הושחתו. דומה בהקשר הזה כי העיקר האנרכיסטי עוד לפנינו.

אנסה להציע תיאוריה מדוע הגענו עד הלום:

  1. הפוליטיקל קורקטנס – הדיבור התקין – נפוץ בעיקר במדינות מערביות ותכליתו היא שאתה לא יכול לומר מה שאתה חושב באמת אם אתה מחזיק בערכים מסורתיים. במידה ותעשה כן תתויג מיד כגזען, כשונא וכמחרחר מלחמה ואז תופרש מהחברה. הדבר יוצר תסכול עז, בייחוד משום שהוא בא מאלו שבמשך שנים הטיפו לנו על חשיבות חופש הביטוי ועתה כשהוא פוגע באינטרסים שלהם הרי שלא מדובר עוד בערך אלא באינטרס שאין לקיימו.
  2. התקשורת המערבית נתנה לכך יד. הדבר בולט מאוד באירופה. קולות שונים שמדברים כנגד נושאים כמו הגירה בלתי מבוקרת ובעד לאומיות ולא לאומנות – או שלא מקבלים במה כלל וכלל או שמוצגים לרוב על ידי התקשורת כסוג של תמהונים שאין לתת להם במה. אני כותב זאת לאחר שעשיתי הנחה לאותם כלי תקשורת. המציאות הרבה יותר נוראית מזה. זאת הסיבה שהרשתות החברתיות ורשתות שמרניות כמו רשת פוקס האמריקאית מוציאה את אותם אנשי שמאל מדעתם. לא רק שהיא נותנת במה לקולות מסורתיים אלא גם שמספר הצופים שלה בתקופה מסוימת עלה בצורה אקספוננציאלית.
  3.  האקדמיה הפכה לבית גידול פרא כאשר השתלטו עליה גורמי שמאל קיצוני, רדיקלי ואנרכיסטי. מי שלא מדבר את השפה הקיצונית של האקדמיה פשוט מוקע ומורחק ממנה. הדבר מגיע עד כדי כך שמדעי הרוח והחברה העוסקים בפוליטיקה כל כך הומוגניות וכל כך מנותקות משאר הציבור. אם אשתמש בדימוי הרי שלא יהיה זה מופרך לומר שמגדל השן הפך למגדל שן התנין והוא עומד על סף פירוק טוטלי. בהקשר הזה חשוב לקרוא את ספרם החדש של עוז ותמר אלמוג – "שקרי האקדמיה" שמסביר את התופעה. בעבר, כשנסעתי להסביר ישראל בארצות מערביות חשבתי שהקולות בקמפוסים הם רק נגדנו. נדהמתי לגלות שסטודנטים לעיתים שונאים את המדינה שלהם הרבה יותר מאשר הם שונאים את ישראל.
  4. העולם הפוליטי הפך חברי פרלמנט שוליים למנהיגים של הזרם המרכזי והם הקצינו את השיח. הדוגמא הבולטת ביותר היא ג'רמי קורבין בבריטניה – האיש שנתפס כליצן הזוי בשנות ה-80 הפך למנהיג מפלגת הלייבור. בארץ, למשל, סתיו שפיר, שבתקופת רבין הייתה נחשבת לילדה מופרעת, סיימה שנייה בפריימריס של מפלגת העבודה והפכה לאישיות מייצגת של השמאל הישראלי החדש.
  5. שיח הזכויות, שהוא שיח נחוץ וראוי, דחק החוצה את השיח המסורתי, בעודו דורס את כל מה שלא הוא. כל זה נעשה בזמן שהעולם שלנו הוא עולם הרבה יותר טוב לאין שיעור ממה שהוא היה לפני עשר, עשרים, שלושים, חמישיים, שבעים, מאה ואלף שנים. אדגיש, הוא לא עולם מושלם ויש עוד המון מה לתקן.
  6. התוצאה היא תגובת נגד שמרנית. אנשי ימין שמרנים, בוודאי לא רק בישראל, רואים כיצד המדינה שלהם נשדדת על ידי כוחות אותם הם רואים כזרים והתוצאה: זעם בקלפי. כך נבחרו טראמפ בארצות הברית ונתניהו בישראל. כך נבחר ג'ונסון ברוב עצום בבריטניה. בשונה מזה כך נבחר בולסונרו בברזיל וכך נבחר אורבן בהונגריה. דוגמאות נוספות יש למכביר.
  7. עלייתם של הכוחות הללו ושל הכוחות מנגד יצרה שיח מקוטב שרק מגביר את האלימות ואת השנאה בין הצדדים.

התוצאה היא תגובת נגד שמרנית. אנשי ימין שמרנים, בוודאי לא רק בישראל, רואים כיצד המדינה שלהם נשדדת על ידי כוחות אותם הם רואים כזרים והתוצאה: זעם בקלפי

הנה כי כן, הדבר מאלץ אותנו לעסוק בסוגיה: האם בישראל יכול להתרחש אותו תהליך אנרכיסטי?

אני סבור שלא. ראשית, המצב הכלכלי כאן – הגם שהוא מאתגר – הרי שהוא טוב באופן יחסי. הקמת ממשלת האחדות בישראל עשויה להוריד את הלהבות עד מאוד. יותר מכך, בסופו של יום רוב מוחלט – אם כי לא כולו – של הציבור הוא רוב ציוני שאיננו רוצה להרוס את המדינה אלא פשוט לתקן אותה.

אלי ורד חזן הוא מנהל אגף קשרי חוץ של הליכוד. מוסמך החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עוסק בהיסטוריה, כלכלה, תרבות, פוליטיקה והקשר ביניהם. נשוי לגילה, אבא לזהר, בעלים של ויוה ואוהד מושבע של מכבי תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מסתבר שהשלטון מעודד אותנו לקיים תרגולת יומית חדשה: התנגדות לחוקי הדיקטטורה שעולים חדשות לבקרים. אז לפני או אחרי שאתם מצחצחים שיניים כדי שנמשיך להיות עם חופשי בארצנו אל תשכחו להתנגד לכל... המשך קריאה

מסתבר שהשלטון מעודד אותנו לקיים תרגולת יומית חדשה: התנגדות לחוקי הדיקטטורה שעולים חדשות לבקרים.

אז לפני או אחרי שאתם מצחצחים שיניים כדי שנמשיך להיות עם חופשי בארצנו אל תשכחו להתנגד לכל תזכיר חוק דיקטטורי שעדיין פתוח להערות הציבור.

כל החוקים בסדרת הדיקטטקורונה עוברים במחטף: עולים בחגים/סופ"ש, ללא די זמן לציבור להגיב, ללא די זמן לוועדות לעשות עבודה מקצועית, הצבעות במליאה באישון לילה כשרק רבע מחברי הכנסת נמצאים ועוד שלל טריקים מלוכלכים. זאת לבדה סיבה להתנגד להם.

החוקים מהווים פוטנציאל לפגיעה בזכויות אדם בסיסיות, חסרים מנגנוני פיקוח ומרכזים יותר מידי כוח בזרועות ביצועיות. מומלץ לדרוש את ביטולם המוחלט, עד שניהול משבר הקורונה יעבור לידיים מקצועיות ועד שיתאפשר דיון ביקורתי בצעדים הננקטים.

ההתנגדויות הרבות שהגשנו עד כה יצרו הד נרחב בתקשורת ואף הכריחו את ראש הממשלה והשרים למתן את החוקים אבל אנחנו דורשים ביטול כל חוקי הדיקטטורה!!!

ניתן להתנגד 3 פעמים ביום. התרגול היומי של היום כולל התנגדות לחוקי הדיקטטקורונה הבאים:

1. תזכיר חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה וצווי סגירה מנהליים)
(הוראת שעה), התש"ף-2020 (עלה ב-11.6 פתוח להערות עד ה-17.6 ב-16:00 כרגע 7076 התנגדויות)

https://bit.ly/3cXep9I

!!!חדש!!!
2. תזכיר חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה), התש"ף – 2020. להתנגדות (עלה ב-16.6 פתוח עד ה-18.6 כרגע 628 התנגדויות):

https://bit.ly/הארכה-בידוד

!!!חדש!!!
3. תזכיר חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), התש"ף-2020 (עלה ב-16.6 פתוח עד ה-18.6 כרגע 451 התנגדויות):

https://bit.ly/הארכה-מוגבל

מומלץ לשתף עם חברים שוחרי דמוקרטיה וחירות.

טור דעה שמסלף עובדות חופשי. לא כל מי שמאמין בדמוקרטיה הוא שמאל רדיקלי והליכוד מעביר בימים אלו ממש סדרת חוקים שמוחקים את הדמוקרטיה ומהווים סכנה של ממש לחופש הביטוי וזכויות האדם. חוקים שנ... המשך קריאה

טור דעה שמסלף עובדות חופשי. לא כל מי שמאמין בדמוקרטיה הוא שמאל רדיקלי והליכוד מעביר בימים אלו ממש סדרת חוקים שמוחקים את הדמוקרטיה ומהווים סכנה של ממש לחופש הביטוי וזכויות האדם. חוקים שנותנים עוד כוח למשטרה שפוגעת פגיעות בגוף ובנפש במפגינים שלא סיכנו אף אדם או רכוש. החוקים שחלקם כבר עברו קריאה ראשונה מעבירים את סמכויות הכנסת לידי ראש הממשלה, יאפשרו להטיל סגר שהפרה שלו גוררת מאסר של חצי שנה, יאפשרו להוציא אנשים מביתם (כולל קטינים) לבידוד ב"אתר ממשלתי", יאפשרו למנוע מעצורים גישה לעורך דין ועוד ועוד. המון כח בידי הממשלה והמשטרה שכבר בימים אלו מנוצל כדי לפגוע בחיים ורכוש של אזרחי שוחרי שלום שאינם מהווים שום סכנה לסדר הציבורי.

עוד 938 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 20 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל

גורמים בממשל ביידן: היעד שלנו כרגע למנוע מנתניהו להחמיר את המצב עם הפלסטינים ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן ● מנהל הריאלי בחיפה הוזמן לשימוע לאחר הזמנת מנכ״ל בצלם להרצאה ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 36 עדכונים

חשמל באויר

את יום רביעי ההוא בערב לא תכננו להעביר בצפייה בחדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום שנשא מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, אחד מתומכיו הגדולים והעיקשים של טראמפ, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך כדי לצפות בו ובצ'אק שומר, מנהיג המיעוט (לעוד מספר ימים), מנסים להביא את הקונגרס האמריקאי לאחדות שלא נראתה מאז נובמבר 2016.

את יום רביעי בערב ההוא לא תכננו להעביר מול החדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, מתומכי טראמפ הגדולים והעיקשים, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך

כמה שניות לאחר מכן צפינו בשידור חי בהמון אדם דוחף כמה שוטרים ומתפרץ לבניין הקפיטול דרך הדלת הענקית בחזיתו. פיד השידור מהסנאט ומבית הנבחרים הופסק בפתאומיות, ובמקומו התחילו הערוצים לשדר תמונות ששלחו אנשים ששוהים בתוך המבנה – מתפרעים שנכנסו לליבו של בניין הקפיטול, חלקם מחזיקים בנשק, בזמן שסגן הנשיא וראשי שני הבתים מוברחים למקום מוגן. לא ישנו כל כך טוב באותו לילה.

בשעות ובימים מאז אפשר להבחין בשני מחנות שמתחלקים כמעט לפי הקו המפלגתי: מחנה אחד רוצה לנהל משפט נגד טראמפ בימיו האחרונים כנשיא ולוודא שכל מי שלקח חלק בהסתה שהובילה לכך, פוליטיקאי או אזרח, ישלם מחיר כבד.

המחנה השני, לעומתו, טוען שהדחתו של טראמפ בימים האחרונים של כהונתו, הליכים משמעתיים נגד מחוקקים שתמכו בניסיון ההפיכה האלים הזה והעמדה לדין של המתפרעים (שלא התביישו להצטלם ולספק עדויות קבילות לבתי המשפט), רק יעודדו את השסע ויפגעו בממשל הנכנס וביכולתו לתפקד. הם טוענים של"מפגינים" לא הייתה כוונה לפגוע באיש והם רק הביעו את זעמם ה"מוצדק" על "הבחירות שנגנבו מהם".

ובארצנו הקטנטונת? ראש הממשלה, שעומד לצידו של טראמפ בכל דבר ועניין, ניצל את ההזדמנות כדי לייצר את הקשר הלא קיים בין פורעים שפורצים לפרלמנט ובין הפגנות רועשות וכועסות נגדו, נגד התנהלותו ונגד מדיניותו (היי, גם להחליט לפי האינטרס האישי שלך זאת מדיניות!). מסביבתו יצאה ידיעה אודות הסכנה שנשקפה לחייהם של הזוג נתניהו ממפגינים כועסים שרצו לעבר מחסום שנמצא הרחק מהמעון והיא שודרה כעובדה מבלי לתהות מדוע המידע הזה שוחרר באיחור, ובמקביל להתרחשויות בארצות הברית.

שופרותיו של בלפור טענו שלמפגינים יש כוונה לרצוח את נתניהו, ומחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תסתכלו, תסתכלו איך מי שמפגינים בבלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות של "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות".

מחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תראו איך מפגיני בלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות"

אבל האמת, שאנחנו לא צריכים להשוות את ניסיון ההפיכה בוושינגטון להפגנות בבלפור. ההתפרעויות שראינו בשידור חי השבוע בדמוקרטיה החזקה בעולם הן קו שבר שמקביל, כנראה, לקו השבר הכואב ביותר של ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים – רצח רבין.

ממרחק של 25 שנים, קל לאישי ציבור ועיתונאים להכחיש את כל האירועים שקדמו לרצח רבין – הם ינסו לטפול אותם על "קומץ" של "עשבים שוטים", או להגיד שלפוליטיקאים לא הייתה יד בדבר. עמית סגל, שהיה חלק מפאנל נוער שהתראיין ב"ערב חדש" יום לאחר הרצח, ממשיך לטעון שהרצח תפס אותו בהפתעה. שאף אחד בציבור אליו הוא משתייך, ציבור שממנו יצא הרוצח ומשתפי הפעולה שלו, לא ידע מה הולך לקרות.

זה נורא מוזר, כי סגל ואני חולקים לא רק שם פרטי וגיל, אלא שנינו היינו נערים עם תודעה פוליטית מפותחת.

בניגוד לדבריו, אני זוכר את החשמל הזה באוויר, כמו שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת והברומטר מראה על ירידה חדה בלחץ האוויר. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך.

אז קרתה הטעות הגדולה. הדור שלי טעה, כולנו טעינו. חשבנו שהדבר הנכון הוא להקשיב לדמעות התנין של סגל הילד וחבריו, לקריאות "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" של גווארדיית המתנחלים. שכחנו פתאום את ההפגנות שבהן קראו "בדם ואש את רבין נגרש" או את בן-גביר שאמר למצלמת הטלוויזיה "הגענו אל הרכב שלו, נגיע גם לרבין". באמת שהכוונה שלנו הייתה טובה – רצינו לאחות את הקרע העצום הזה ופחדנו מכך שהוא יעמיק עד שלא יהיה אפשר לאחות אותו והוא יביא לסופה של מדינת ישראל.

אבל במבט לאחור – טעינו. טעינו בכך שבשם האחדות המזוייפת נתנו למסיתים להמשיך להסית, נתנו להם לקבוע את הכללים, לדרוש מאיתנו שנקבל את חוסר הסובלנות שלהם בשם הסובלנות ולהתעלם מכל מה שהביא את יגאל עמיר לירות שלושה כדורים בגב של ראש הממשלה ומהאנשים שעמדו מאחוריו ולחשו באוזנו (מטאפורית): "תלחץ על ההדק!".

בניגוד לדברי סגל, אני זוכר את החשמל באוויר, שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך

25 שנה אחרי, אנחנו רואים את פירותיה של הטעות הזאת בדמות ראש ממשלה שמסית נגד מתנגדיו הפוליטיים באמצעות שקרים ומביא לאלימות פיזית ומילולית של תומכיו נגד מתנגדיו. 25 שנה אחרי, החשמל הזה, של אסון שעומד להתרחש, נמצא שוב באוויר.

ברור לי שהנשיא הנבחר ביידן לא יקרא את דברי, אבל בכל זאת אני רוצה להגיד לו דבר חשוב: כבוד הנשיא, הפיוס לא יגיע באמצעות ויתור על עקרונות של שיוויון, לא באמצעות הכלה של חוסר סובלנות ושנאה ולא באמצעות התכופפות וכניעה לאלימות. אל תעשו את הטעות שאנחנו עשינו ב-1995, כי אחרת בעוד ארבע שנים טראמפ או אחד ממשתפי הפעולה שלו ישובו לבית הלבן, ואז כבר יהיה מאוחר מדי.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 816 מילים

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

משבר הקורונה חייב לעודד את משרד החינוך להפוך לריכוזי יותר, לא פחות

משבר הקורונה הציף מספר סוגיות חשובות הנוגעות למערכת החינוך, אך אם נתעלם מהתהליכים הפוליטיים המתקיימים בצילן, אנחנו עתידים לחזות בשינוי מהותי של המערכת, שאינו זוכה לדיון הציבורי הראוי לו. סוגיות אלו נוגעות לא רק לתפקידה הקריטי של המערכת בתהליך הקניית ידע והחינוך, אלא גם לאיזון הקריטי שהיא מאפשרת בשגרת החיים הכלכלית והחברתית בישראל.

משבר הקורונה הציף סוגיות חשובות הנוגעות למערכת החינוך, אך לא רק לתפקידה הקריטי בתהליך הקניית ידע והחינוך, אלא גם לאיזון הקריטי שהיא מאפשרת בשגרת החיים הכלכלית והחברתית בישראל

השבתתה של מערכת החינוך בעקבות משבר הקורונה לא רק פגעה במסלול החינוכי, בתחושת הביטחון וביכולת הלמידה של תלמידי המערכת, אלא גם ביכולתם של הורים רבים לשוב אל מקום עבודתם במהלך אסטרטגיית היציאה, כל עוד אין לילדיהם האפשרות לחזור אל בתי הספר.

בנוסף, הרצון העז של גורמים שונים, ובראשם השלטון המקומי וועדי ההורים, להוציא את השליטה בחינוך ילדיהם ממערכת ממשלתית מרכזית ולהעבירה לניהול הרשויות המקומיות – גרם לניצול משבר הקורונה כדי לשנות את מערכת החינוך מהיסוד.

בהשוואה שעשה פורום ארלוזורוב בין התנהלות ממשלת ישראל אל מול התנהלותן של ממשלות במדינות אחרות בעולם, עולה כי אחד הכשלים המרכזיים בניהול המשבר במערכת החינוך נשען על חוסר היכולת לייצר קונצנזוס בנוגע לממדי התחלואה בקרב ילדים. מגמה זו העמיקה בשבועות האחרונים, כאשר שר החינוך מציג נתונים הפוכים מאלו המוצגים מטעם משרד הבריאות.

כך, למרות הסגירה המהירה מאוד של המערכת שבוצעה בזמן הסגר הראשון, ישראל התעכבה בצורה משמעותית ביישום המגבלות אל מול נתוני התחלואה, והפעילה את מערכת החינוך למשך כמעט חודשיים (לא רצופים) במהלך שיאו של גל התחלואה השני. כעת, בשיאו של גל התחלואה השלישי (או הרביעי, תלוי איך סופרים), מעמיקים עוד יותר השסעים ואי ההסכמה בין משרדי החינוך והבריאות בכל בנוגע לפתיחתה או סגירתה של המערכת. חשוב לזכור כי בכל רגע בו מקבלי ההחלטות מתווכחים על המתווה הנכון, מיליוני תלמידי ותלמידות ישראל נמצאים במצב של אי ודאות בלתי נסבל.

המורכבות של מערכת החינוך על 60 מיליארד שקליה התקציביים, הפכה אותה לטרף קל בחודשים האחרונים בכל הנוגע להעמקת האוטונומיה הבית הספרית. שלילת סמכויותיו הריכוזיות של משרד החינוך והפיכתו לברז תקציבי לא מפוקח הם התגשמות חלום למנהלי בתי ספר רבים בישראל.

מורכבות מערכת החינוך על 60 מיליארד שקליה התקציביים, הפכה אותה לטרף קל באשר להעמקת האוטונומיה הבית הספרית. שלילת סמכויותיו הריכוזיות של משרד החינוך והפיכתו לברז תקציבי לא מפוקח, קורצים למנהלי בתיה"ס רבים

למרות זאת, דווקא התקופה המורכבת הזו הדגישה את מרכזיותה של מערכת החינוך בחיינו, ועל כן עלינו ללמוד מהשנה הזו ולייעל את המערכת, לא להפריט אותה. למרות שאין יחסי ציבור טובים למונח הריכוזיות, המצב ההיברידי בו נמצאת המערכת, בו חלקה מופרט וחלקה ריכוזי, רק פוגע בה.

הדרישה לעצמאות ניהולית, תקציבית ופדגוגית של בתי ספר בישראל אינה דרישה חדשה, אך משבר הקורונה, מסתבר, ליבה את האש מתחת לרגליהם של מנהלי בתי ספר והוליד מאבק מחודש לביזור סמכויות.

הרציונל נשען על ההנחה כי "השטח" (יהיה מונח מופשט זה אשר יהיה) מבין ויודע את כלל צרכיו ואין צורך במנגנון ריכוזי, איטי וביורוקרטי בכדי להוליד חינוך טוב ואיכותי לילדי ישראל. גם אם הנחה זו נכונה, והיא לא, הרי שהרצון לנצל את משבר הקורונה כדי לשנות מהיסוד את מערכת החינוך הוא בעייתי.  המהלך הנכון יותר הוא שיפור ערוצי התקשורת בין השטח לבין משרד החינוך, ולא הפקעת סמכויות מידי המדינה.

במקום לתת עוד כוח לא מפוקח לבתי ספר, אשר רק יעמיק את אי השוויון המשווע הקיים גם ככה במערכת החינוך, יש לעודד תהליך קבלת החלטות הוליסטי יותר, המקרב את השטח לשלטון ולא מרחיק אותו.

טוב יעשה משרד החינוך כולו אם יכניס לתוך תהליכי קבלת ההחלטות גם אנשי שטח. באופן זה, המדיניות תייצג נאמנה יותר את האינטרסים המקומיים, ובה בעת תיקח בחשבון סוגיות רחבות יותר אשר לא פעם מתעלמים מהן מתוך הרצון להתמקד במצוינות לימודית גרידא. המהירות בה מקבלי ההחלטות שוקלים הפרטה של שירותי החינוך במדינה מעידה יותר מכל על פזיזות מקבלי ההחלטות בהקשר זה.

השורה התחתונה אם כן, ברורה למדי. משרד החינוך צריך רפורמה, אך הפרטה, ביזור ואוטונומיה אינן הנחלה אליה הוא משווע. ריכוזיות הפכה למילת גנאי בשנים האחרונות, אז ריכוז נכון, אשר משלב אנשי מקצוע רלוונטיים ומייצר מדיניות הוליסטית יותר, היא היא הרפורמה אותה משרד החינוך צריך.

במקום לתת עוד כוח לא מפוקח לבתיה"ס אשר רק יעמיק את אי השוויון המשווע הקיים גם ככה במערכת החינוך, יש לעודד תהליך קבלת החלטות הוליסטי יותר, המקרב את השטח לשלטון ולא מרחיק אותו

הדרישות למתן סמכויות רחבות לבתי ספר צריכה להיענות בפריסת ידיים רחבה של משרד החינוך ובקריאת "ברוכים הבאים". רק ככה, משרד החינוך צריך להשתנות לאור המשבר הנוכחי.

טל חסדאי-ריפא הוא חוקר בכיר בפורום ארלוזרוב. טל הוא דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בן 31, נשוי, אבא טרי. נע על התפר שבין אופטימיות להרמת ידיים, אבל מאמין גדול שראוי שיהיה כאן יותר טוב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 692 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים

מאוריטניה ואינדונזיה היו הבאות בתור - אבל הזמן אזל

שר החוץ הנכנס של ארה"ב: ״נבחן בזהירות את ההסכם למכירת ה-F35 לאמירויות״ ● הוסיף כי יתייעצו עם ישראל לפני החזרה להסכם הגרעין ● חגית משה נבחרה לראשות הבית היהודי ● סמוטריץ׳: הזרם הרפורמי אינו חלק מהיהדות ● הסגר יוארך ב-10 ימים ● אביר קארה מצטרף לבנט ● דוד אלחייני מצטרף לסער ● גבי ברבש: לא אכנס לפוליטיקה ● מקורב לרב קניבסקי: הוא תומך בהחזרת תלמודי התורה

עוד 50 עדכונים

המסמכים המתעדים את ישיבות העבודה שניהל מנדלבליט ב-2016 בעניין תיקי נתניהו הועברו, כשהם מושחרים ברובם, לפני עשרה ימים לצוות ההגנה של נתניהו ● אתמול נחשפו בפומבי ● פרקליטי נתניהו טוענים כי המסמכים מוכיחים שהחקירות "נפתחו בחוסר סמכות" ● אלו טענות סרק - אבל המסמכים כן חושפים את האגביות והשטחיות שבהן פעל אז היועץ הטרי מנדלבליט ● פרשנות

עוד 1,035 מילים

סיר הלחץ המשפחתי שיצר משבר הקורונה בשנה החולפת הביא איתו הביתה גם כמה דברים טובים ● מומחים מסבירים שלמרות מה שנדמה, הקשר בין הורים וילדים השתפר בלא מעט מקרים, ושפתאום הדור הצעיר רוכש מיומנויות מפתיעות ● האם השינוי יחזיק מעמד ביום שאחרי? גם כאן התחזית לא רעה בכלל

עוד 1,303 מילים

בהעדר רגולציה, הבנקים קובעים את הכללים ומתעללים בסוחרים

אזרחים שרכשו מטבעות ביטקוין לפני מספר שנים מגלים כעת שהם מיליונרים על הנייר ● אם יבקשו למכור את המטבעות, יצטרכו מייד לשלם מס במאות אלפי ואף מיליוני שקלים ● אלא שבמקביל הבנקים מונעים מהם לקבל את כסף המכירה בטענות שונות ● וכל בנק ממציא כללים משלו ● בשוק המטבעות הוירטואליים קוראים לאסדרה של הנושא ● וכל מה שדרוש הוא החלטה של ועדת החוקה לחתום על צו

עוד 2,072 מילים

זה היה אמור להיות הלהיט הכלכלי הבא: קרן בינלאומית שמפוקחת בלוקסמבורג ומייצרת הזדמנויות צמיחה יוצאות דופן ● מנהלי בנקים לשעבר, אנשי הייטק, רופאים, מהנדסים, מרצים ואמנים מיהרו להשקיע שם כסף, הרבה מאוד כסף ● אבל ארבע שנים אחר כך מתברר שמהקרן נעלמו 100 מיליון אירו, כשרבע מהסכום שייך לישראלים ● זמן ישראל חושף את תעלומת האוצר האירופי האבוד

עוד 3,442 מילים

סער: "שנתיים שאנחנו בחוסר יציבות בגלל אדם אחד מטורף"

יושב ראש תקווה חדשה: "נקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדל של ניהול הקורונה"; הליכוד: "גדעון ממשיך לעשות פוליטיקה קטנה בעיצומו של המאבק בקורונה" ● אהוד ברק הודיע שלא יתמודד על ראשות העבודה; ייתכן שעמר בר-לב יתמודד על התפקיד ● נתניהו הודיע לבית המשפט שהוא כופר בהאשמות נגדו; טוען שהואשם במעשים שכלל לא נחקר עליהם ● מסתמן שהסגר יוארך

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה