אלי ורד חזן
הזמן של
אלי ורד חזן

אלי ורד חזן הוא מנהל אגף קשרי חוץ של הליכוד. מוסמך החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עוסק בהיסטוריה, כלכלה, תרבות, פוליטיקה והקשר ביניהם. נשוי לגילה, אבא לזהר, בעלים של ויוה ואוהד מושבע של מכבי תל אביב.

היה שלום עולם האחוס"לים של אתמול

ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב: ברוב המקרים בעלי כוח ושררה יעשו הכל על מנת להשאיר בידם את הכוח. היא גם מוכיחה שמעמדות שליטים יוותרו על מעמדם האקסקלוסיבי רק בכוח.

מהבחינה הזאת, אחד התהליכים המרתקים שעוברים על החברה הישראלית הוא מעקב אחר איבוד ההגמוניה של מה שברוך קימרלינג קרא לו אחוס"ל – אשכנזי, חילוני, ותיק, סוציאליסט, לאומי. חשוב להבהיר מראש: האחוס"ל שינה את צורתו הואיל והחברה הישראלית מעורבת עדתית הרבה יותר, החילונים כבר לא שולטים באופן בלעדי, רוב העולים הפכו כבר לוותיקים, הסוציאליזם הארץ ישראלי מפרפר למוות בדמות הקולות החלשים של מרב מיכאלי וסתיו שפיר, והלאומיות הפכה בעיני רבים מהאחוס"לים לרעיון משוקץ.

ההיסטוריה מוכיחה שמעמדות שליטים יוותרו על מעמדם האקסקלוסיבי רק בכוח. אחד התהליכים המרתקים בחברה הישראלית הוא מעקב אחר איבוד ההגמוניה של האחוס"ל – האשכנזי, חילוני, ותיק, סוציאליסט, לאומי

אני נדרש יותר ויותר לסוגיה הזאת בשנים אחרונות, ובייחוד מאז שהחלו הרדיפות כנגד ראש הממשלה נתניהו, כאשר אני קורא שוב ושוב לא רק על ישראלים שעוזבים לברלין אלא גם על אנשי שמאל שמשתייכים למחנה שבעבר דיבר גבוהה גבוהה על דמוקרטיה ועל קבלת האחר וכיום הוא פועל בצורה קונסיסטנטית כנגד אותו אידאל. ניתן להסביר את ההתנהגות הזאת כתוצאה של תסכול הנובע מאיבוד ההגמוניה.

נזכרתי בזה שוב כאשר קראתי בשבוע האחרון בעיתון הארץ ראיון שנערך עם אורנה בן-דור. אבקש להדגיש: בן-דור היא במאית מהמעלה הראשונה. סרטה הדוקומנטרי "בגלל המלחמה ההיא" סייע לי לעצב כילד מתבגר המון תפיסות הקשורות להשלכות השואה על הניצולים וילדיהם.

אולם, כשקראתי את הראיון איתה הרגשתי שאני עד לראיון עם אחוס"לית שאיבדה את ההגמוניה, שחוטאת לתפקיד אליו הועידה את עצמה, שנותנת לגיטימציה לדבר לא לגיטימי ושבעיקר בעיקר יוצרת דמוניזציה לאלו שאינם כמותה.

זה מתחיל עם כותרת המשנה של הכתב איתי שטרן, בה נאמר ש"המדינה מזכירה לה ימים אפלים בגרמניה". נעזוב לרגע את העובדה שבן-דור יוצרת זילות לתקופה בעצם ההשוואה. נעזוב גם את העובדה שבזמן שהמחנה הפוליטי של בן-דור, זה שהיא כמהה אליו, היה בשלטון, ישראל הייתה קרובה הרבה יותר לדמוקטטורה מאשר לדמוקרטיה. הממשל הצבאי, הדרת מפלגות ואפליית עולי המזרח מאששת את הטענה הזאת.

אם היא הייתה חוקרת ממש לעומק היא הייתה מוצאת שאנו רחוקים מאוד מאותם ימים אפלים, שכן באותם ימים אפלים היא לא הייתה יכולה להתבטא כשם שהיא מתבטאת כיום. אך תודה לאל – היא מתבטאת איך שהיא רוצה וטוב שכך.

כשקראתי את הראיון עם אורנה בן-דור הרגשתי שאני עד לראיון עם אחוס"לית שאיבדה את ההגמוניה, שחוטאת לתפקיד אליו הועידה עצמה, שנותנת לגיטימציה לדבר לא לגיטימי, ובעיקר יוצרת דמוניזציה לאלו שאינם כמותה

יש עוד דברים מטרידים בקריאת הראיון. כך למשל, היא אומרת: "הבת שלי בברלין, וכל החברים שלה מהתיכון — הם לא בארץ. היא למדה בתלמה ילין. הדובדבנים שעל הקצפת. המדינה הייתה צריכה להילחם על האנשים האלו. והם לא כאן".

וזה מוזר לי. כי כמוני יש לא מעט. גדלנו תחת אפליה שיטתית, ועד שהליכוד עלה לשלטון ההזדמנויות שקיבלנו היו אפסיות. הנעורים שלי בירושלים ושנות הלימודים שלי באוניברסיטה העברית עברו תחת פיגועי טרור של ממשלה שלא יכלה להם בעוד שהיא הבטיחה יונה עם עלה של זית. לשנייה, אנשים כמוני לא חשבו לעקור למקום אחר. קשה ככל שיהיה. בהקשר הזה, עמדתה של בן-דור מבוססת על תפיסה של פריביליגים. שהרי, בן-דור גדלה בתקופה שאם היית אחוס"ל קיבלת הרבה יותר מהשאר, בייחוד אם הם לא נראו ולא נשמעו כמוך.

חלפו להן השנים, המדינה הפכה ליותר מגוונת, יותר דמוקרטית ויותר פלורליסטית וקמו מתחרים על המשאבים. בן-דור שהייתה רגילה לקבל הכל בקלות – בהשוואה לאחרים בחברה – מעצם מעמדה, לא משלימה עם כך שהבת שלה צריכה להתחרות על אותם משאבים. במילים אחרות: הפריביליגית אורנה בן-דור מלינה על כך שהבת שלה לא פריביליגית יותר.

סימן בוטה לפריבילגיות של בן-דור אפשר לראות דרך עבודתה בתאגיד. חשוב לחזור ולהדגיש: מדובר בכלי תקשורת שרבים רבים בציבור לא צופים בו ובוודאי שאינם רוצים לממן אותו דרך המדינה, אך מנהליו בדרכים מאוד עקלקלות ומניפולטיביות הובילו לכך שהוא ימשיך לקבל מימון ולהתנהל בשיטות מפא"יניקיות – כלומר, פריבילגיות.

חלפו השנים וקמו מתחרים על המשאבים. בן-דור, שהיתה רגילה לקבל הכל בקלות, לא משלימה עם כך שבתה צריכה להתחרות על אותם משאבים. הפריביליגית אורנה בן-דור מלינה על כך שהבת שלה לא פריביליגית יותר

חשבתי לאמץ מעט מהטרמינולוגיה של בן-דור על ביקורת כנגד הממסד אבל מצאתי מהר מאוד שהיא משרתת ממסד אחר נאמנה. כך כותב שטרן: "הסדרה, המתעדת את הפרויקט הגדול ביותר שהפיק תאגיד השידור הציבורי, מציגה את האחראים על ארגון התחרות כגיבורי־על הנלחמים בכל גורם מעכב, מנתניהו וסוגיית המימון הממשלתי לאירוע ועד החמאס עם איום הרקטות. מנגד, נושאים כמו ההופעה המקרטעת של מדונה, מכירות הכרטיסים המוגבלות ופועל הבמה שנהרג בהכנות — כל אלה נעדרים לחלוטין (גילוי נאות: כותב שורות אלה משתתף בסדרה, ודן בה בהקשר הפוליטי של האירוויזיון).

"כשאני מבקש להבין למה המחדלים בתחרות נותרו על רצפת חדר העריכה, בן־דור מסבירה שאת מדונה אסרו עליה לצלם בחוזה שנחתם ('אפילו לא פריים אחד', היא נשבעת), וכי את סיפורו של פועל הבמה שנהרג היא ביקשה בעצמה לא להכניס, כדי לא לפגוע במשפחתו. ומה עם השאר, מה עם נימה ביקורתית כלשהי? על כך מודה בן־דור בפה מלא: 'הפעם באתי כדי לפרגן'".

האמנם? נדמה כי שטרן בעצמו מסביר היטב מה עומד מאחורי זה: "מאחורי שלוש המלים הללו עומדת מציאות מורכבת יותר. בן-דור היא אמנם דוקומנטריסטית רבת זכויות, אך גם היא הבינה שאין לה יכולת להילחם במנכ"ל התאגיד, שביקש להפוך את הסדרה למעין סרט תדמית, והתערב בתוכנו באופן ישיר. אחרי הכל, גם היא צריכה מקום עבודה לשנים הבאות".

כלומר, מה שעושה בן-דור היא בדיוק מה שהיא יוצאת נגדו. מיישרת קו עם ממסד שיש שיראו בו אפל. ואין תימה, כי בן-דור רואה בתאגיד מה שהאחוס"לים ראו בישראל: שלה ורק שלה, וכל מתחרה מגיע מגרמניה ההיא. שהרי גם בן-גוריון שעמד בראשות מפא"י קרא לז'בוטינסקי ולדימיר היטלר וראה בבגין טיפוס היטלריסטי מובהק.

כלומר, מה שעושה בן-דור היא בדיוק מה שהיא יוצאת נגדו. מיישרת קו עם ממסד שיש שיראו בו אפל. ואין תימה, כי בן-דור רואה בתאגיד מה שהאחוס"לים ראו בישראל: שלה ורק שלה

בן-דור מסמלת אליטה שהולכת וקורסת. סיימתי לנתח את הכתבה המצוינת של שטרן כאשר בטלגרם של ראש הממשלה פורסם המכתב ששלח לנשיא על כך שעלה בידו להקים את ממשלתו החמישית, ואין סימבול גדול מזה לשקיעתה של בן-דור ואנשים כמותה. אני מקווה שלא יעזבו לברלין אלא שיילחמו מכאן על מנת להוביל לשינוי בערכים בהם הם מאמינים. כל עוד היא מקדמת את התפיסה הפריביליגית היא בוודאי לא תשיג זאת.

אלי ורד חזן הוא מנהל אגף קשרי חוץ של הליכוד. מוסמך החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עוסק בהיסטוריה, כלכלה, תרבות, פוליטיקה והקשר ביניהם. נשוי לגילה, אבא לזהר, בעלים של ויוה ואוהד מושבע של מכבי תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 976 מילים

האמנם בג"ץ שומר עלינו?

בשנים האחרונות עולה שוב ושוב הטענה כי אם מערכת המשפט לא תהיה חזקה הרי שישראל תצעד אל עבר דיקטטורה, כמו בגרמניה הנאצית. אלא שהטיעון הזה לחלוטין מנותק מהמציאות.

מי שמביא אותנו אל סיפה של דיקטטורה הוא דווקא בית המשפט העליון, משום שהוא מפר בצורה בוטה את עקרון הפרדת הרשויות. מאז המהפכה השיפוטית שהנהיג אהרן ברק לפני כ-25 שנה, צועדת ישראל בכיוון אוליגרכיה משפטית. שכן, לאור הצעדים הללו כבר אין מדובר רק ברשות שופטת אלא גם – ומאוד קל להבחין בכך בפסקי הדין שלו – ברשות מבצעת וגם ברשות מחוקקת.

מאז המהפכה השיפוטית שהנהיג אהרן ברק לפני כ-25 שנה, צועדת ישראל בכיוון אוליגרכיה משפטית. שכן, לאור הצעדים הללו כבר אין מדובר רק ברשות שופטת אלא גם ברשות מבצעת וגם ברשות מחוקקת

כך גם ניתן להביט על עליית הנאצים לשלטון, אשר התאפשרה – גם ולא רק – בסיוע מערכת המשפט בגרמניה, שפעלה באותו האופן בו עובדת השיטה של בית המשפט ברוח אותה מהפיכה שיפוטית של ברק.

* * *

ברפובליקת ויימאר התקיים ב-1923 "הפוטש במרתף הבירה", שבו ניסה אדולף היטלר להשתלט על מינכן ולאחר מכן על גרמניה כולה. ניסיון ההפיכה כשל. היטלר הורשע בדין וקיבל עונש של חמש שנות מאסר, אך עם זכות לשחרור מוקדם על התנהגות טובה כבר לאחר ששה חודשים.

האמת הייתה שהשופטים כלל לא רצו למצוא את היטלר אשם, והרשיעו אותו רק לאחר שהובטח להם כי הוא יקבל שחרור מוקדם. לא זו אף זו, אף אחד לא שאל את עצמו ברצינות כיצד לא מצאנו שום עדות רצינית להתנגדות של בית המשפט להיטלר? התשובה היא שאין כזאת.

היסטוריונים ופוליטיקאים העלימו במשך שנים את העובדה כי מערכת המשפט הגרמנית אפשרה – כאשר גורמים לא מעטים מתוכה ממש מייחלים לכך – להיטלר לעלות לשלטון. שהרי החוקים היו ברורים. כך למשל, אסור היה להפלות יהודים. כאשר היטלר העביר, למשל, את החוקים הראשונים שאפשרו לו להשתלט על גרמניה, מערכת המשפט לא עשתה כלום אלא אפילו תמכה בו.

היסטוריונים ופוליטיקאים העלימו במשך שנים את העובדה כי מערכת המשפט הגרמנית אפשרה – כאשר גורמים לא מעטים מתוכה ממש מייחלים לכך – להיטלר לעלות לשלטון

הדבר מעלה את השאלה: כיצד ייתכן שמשפטנים ברפובליקה של ויימאר, בגרמניה הנאצית, ברפובליקה הגרמנית ובמזרח גרמניה החילו את אותן רגולציות משפטיות בדיוק, אבל הגיעו למסקנות פרשניות שונות לגמרי, שבכל פעם שירתו את המערכת הנדרשת?

כלומר, אותה רגולציה הותאמה על ידי משפטנים לגרמניה הנאצית, ולפניה לרפובליקת ויימאר, ואחריה למזרח גרמניה, וכדומה. ממש אותו חוק – כשהשופטים מתאימים אותו בכל פעם לערכים שנוחים להם.

לא רק מערכת המשפט אלא גם פרופסורים, פרקליטי מדינה ופקידים פירשו כרצונם את החוק כך שיתאים לרוח השלטון החדש (נאציזם). המדובר ב"אקרובטיקה פרשנית", באמצעותה השופט יכול לחלץ מה שבא לו מהחוק, וככה בדיוק בוססה משפטית גרמניה הנאצית.

אותה רגולציה הותאמה על ידי משפטנים לגרמניה הנאצית, ולפניה לרפובליקת ויימאר, ואחריה למזרח גרמניה, וכדומה. ממש אותו חוק – כשהשופטים מתאימים אותו בכל פעם לערכים שנוחים להם

כיצד, אם כך, התפתח המיתוס אחרי המלחמה שציות עיוור לחוק הוא מה שאיפשר את הנאציזם בעוד שהאמת הפוכה לחלוטין?

התשובה פשוטה: גרמניה שאחרי המלחמה הייתה מלאה במשפטנים, שופטים וביורוקרטים שעזרו באופן אקטיבי לבסס את הנאציזם – על ידי פרשנות יצירתית לחוק. הם כמובן רצו לנקות את עצמם ורצו עבודה ולגיטימציה, ולכן השתיקו כל דיון על מה שהם עצמם פיתחו בזמן גרמניה הנאצית: פרשנות "טלאולוגית" או "אובייקטיבית" לחוקים.

כך התפתח המיתוס שמה שקרה בגרמניה הנאצית היה תוצאה של ציות עיוור לחוק. אבל זה שקר: המשפטנים פשוט פירשו את "רוח החוק" ו"כוונת החוק" איך שבא להם.

* * *

ההשוואה בין ישראל לגרמניה או לכל דיקטטורה אחרת היא כל כך מופרכת. מה שקרה בגרמניה לא יכול לקרות בישראל – לא מימין ולא משמאל, וטוב שכך. אבל שווה לחשוב לא רק על העובדה שמשפטנים יכולים לשרת את הרוע, אלא גם איך הם עושים את זה: בדיוק בשיטות של התעלמות מהחוק ועם פרשנות יצירתית.

אלי ורד חזן הוא מנהל אגף קשרי חוץ של הליכוד. מוסמך החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עוסק בהיסטוריה, כלכלה, תרבות, פוליטיקה והקשר ביניהם. נשוי לגילה, אבא לזהר, בעלים של ויוה ואוהד מושבע של מכבי תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
גם את הטוב יכולים המשפטנים לשרת על ידי פרשנות יצירתית. השאלה היא לא איך הם עושים את זה, אלא את מי הם משרתים, את הטוב או את הרע; את הדיקטטור או את העם. ואת זה כמובן צריך לשאול בכל נקודת ... המשך קריאה

גם את הטוב יכולים המשפטנים לשרת על ידי פרשנות יצירתית. השאלה היא לא איך הם עושים את זה, אלא את מי הם משרתים, את הטוב או את הרע; את הדיקטטור או את העם. ואת זה כמובן צריך לשאול בכל נקודת זמן.

ההשוואה בין גרמניה הנאצית למצב שבו אנחנו נמצאים כיום, למיטב דעתי, מתמקד דווקא בנקיטה תכופה של "פעולות חירום" המאפשרות דווקא הן להתעלות מעל החוק ומרכזות סמכויות עצומות בידי הרשות המבצעת. הפרלמנט בשנים שקדמו לוויימאר היה פרלמנט לקישוט, כאשר משרדי הממשלה לקחו על עצמם סמכויות חקיקתיות כדי "להציל את המצב". בזה, כמדומני, ישראל של היום דומה לגרמניה דאז.

עוד 588 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 29 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

שיקום האמון? לפחות תקרעו את התחת למעננו

הפוסט הזה צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, חריפות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה החמור שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות. לכאורה. לא מקללים במאמרים מכובדים.

אבל האם המעשה שביצעו עשרות פוליטיקאים בהחלטתם למעול באמון הציבור שבחר בהם, אינו מעשה אלים? חריף? בוטה? חסר תרבות? האם השקר ששיקרו גנץ, אשכנזי, שמולי ופרץ, אורלי אבקסיס לוי וחבריהם לכחול לבן העבודה ודרך ארץ, אינו מעשה שמחייב תגובה חריפה בהתאם לחומרת מעשיהם?

הפוסט צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות, לכאורה

השבר שנגרם לאמון הבוחר אינו ניתן לתיקון במצב החוקתי הנוכחי בישראל. אין חוק שמונע מפוליטיקאים לקחת את פתק הבוחר ולעשות בו כרצונם דקה אחרי הבחירות. שבר האמון הזה ילווה אותנו עוד שנים אחרי שגנץ יהפוך לאבק היסטורי ונתניהו לאסיר היסטורי. 

עשרות נבחרי ציבור בגדו באמון בוחריהם והם יושבים כיום בפרלמנט, מחוקקים כאוות נפשם ומשחקים את המשחק הדמוקרטי כאילו יש להם מנדט ציבורי לכך. ההיפך הוא הנכון. אין להם מנדט. המנדט שניתן להם ניתן למטרות אחרות ולערכים אחרים. הם עצמם התחייבו פומבית לערכים הללו ובגדו בהם. התחייבו לא לשבת תחת נאשם בפלילים והפרו את הבטחתם.

גם אם כחול לבן יציגו סקרים המצביעים על תמיכת  60% מבוחריהם במהלך ההצטרפות לממשלת "נתנימינהו", הרי ברור שעם 60% מבוחריהם הם לא היו מגיעים ל"הישג" של ממשלה פריטטית. ואולי בכלל לא היו יכולים להצטרף לממשלת אחדות שוויונית. המנדט הוא של כלל בוחרי המפלגה ולא רק של חלק מהם.

לכן הבגידה כה מקוממת. לכן התיקון חייב להיעשות לעומק – בחקיקה, הסברה, ובהפיכת הליך הבחירות להליך מחייב מבחינה משפטית. כל עוד נבחר ציבור לא חותם על מחוייבות למצע הבחירות ולהתחייבות שנתן לבוחרים תמורת המנדט שקיבל מהם, אי אפשר יהיה להחזיר את האמון לדמוקרטיה הישראלית ולשיטת הבחירות.

המעשה הנדרש כעת מחברי הכנסת הוא לשנות את חוק הבחירות, על מנת לשקם את אמון הבוחרים. כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל.

כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל

בבחירות השיקום הבאות, אם אכן יתרחשו, תיאלץ כל מפלגה לבחור את נבחריה בפריימריס פתוחים דמוקרטיים כפי שיקבע חוק חדש. כל מפלגה תהיה חייבת להחתים את נבחריה על מצע מחייב. חתימה חוזית על פי חוק חדש. כל חבר כנסת או מועמד לכנסת, יהיה  חייב לחתום על התחייבות חוזית מול בוחריו שתאפשר להם לתבוע אותו בביהמ"ש במידה ויפר את התחייבויותיו הבסיסיות היסודיות.

בחירת מועמדים בשיטה של מועמד יחיד, הבוחר את רשימת המועמדים לפי רצונו ובכך הם חייבים לו את בחירתם, חייבת לעבור מן הארץ. בכל המפלגות. הסכנה מרוחה לנגד עינינו כל יום שבו סמרטוטי נתניהו מתחנפים אליו ובועטים בכל ערך למענו ובכל יום שנאמני גנץ שותקים וסותמים את אפם מול ההתקפות הפרועות על מוסדות החוק, רק כדי להישאר בממשלת החירום אחדות המזויפת שנוצרה כאן.

כדי לשוב ולהיבחר יהיה עליהם לתקן את המעוות. לתקן את מה שהם עצמם קילקלו.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שכל מפלגה תציג מצע בפרק זמן סביר לפני הבחירות, תאפשר דיון ציבורי אודותיו, תתחייב עליו בחוק מול יו"ר ועדת הבחירות (רצוי שופט עליון שלא ישב בין ה-11 שאישרו את כהונת נאשם בפלילים כרה"מ), תבחר את נציגיה באופן דמוקרטי ותחתים אותם על המצע.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שפתק הבוחר ישתנה ויוחלף בדף אלקטרוני שבו הבוחרים יבחרו (דיגיטלית מהבית או במחשב בקלפי) שלושה דברים מרכזיים – מפלגה, רשימת נבחרים ורשימת נושאים לאומיים לטיפול מיידי של הממשלה. זה יהיה סדר העדיפות הלאומי לממשלה שתוקם אחרי הבחירות.

קורות חייהם של נבחרי הרשימה במפלגה המועדפת על הבוחרים יפורסמו מראש, אלה יצטרכו להיות אנשים עם רזומה ציבורי ראוי. אחרי כן יבחרו הבוחרים בדף האלקטרוני את הנושאים החשובים ביותר לדעתם, המחייבים את טיפולה של הממשלה שתיבחר.

מיד לאחר הבחירות יפורסמו התוצאות. שמות חברי הכנסת שנבחרו, המפלגות שנבחרו והנושאים שמחייבים את הממשלה שתורכב מקואליציה של מפלגות. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים מכל המפלגות.

לאחר הבחירות יפורסמו שמות החכ"ים, המפלגות והנושאים שנבחרו, ומחייבים את הממשלה. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים

ממשלת ימין לא תוכל לקדם רק סיפוח כאשר בוחרי המפלגות המרכיבות את הקואליציה ובוחרי יתר המפלגות, יצביעו קודם כל על שיקום כלכלי ועל הורדת מחיר הדיור ויוקר המחיה. הבוחרים מכל המפלגות ייצרו בעצם סדר עדיפות לאומי לכל ממשלה שתקום וזהו הסדר שיחייב את הממשלה בחוק.

חינוך מתקדם לכל, בתי חולים ראויים וחדשים, הורדת יוקר המחיה, דיור במחיר סביר, הפסקת ההסתה נגד מוסדות החוק, גיוס שוויוני, השקעות במחקר ומדע, מינוי אנשי מקצוע לתפקידים בממשלה ולא עסקנים פוליטיים, הגנה על ערכי הדמוקרטיה, הסכמים מדיניים שיקדמו שלום, מאבק בגזענות, שמירה על משאבי הטבע של המדינה ועל תשתיות אנרגיה ומים, שחרור כשלים ביורוקרטיים, תמיכה בניצולי שואה וקשישים ועוד.

הבחירות בשיטה החדשה לא יסמנו רק את זהות אנשי השלטון הבאים כתוצאה מבחירת המפלגות לקואליציה, אלא הן יסמנו את רצון כל העם בתחומים ובנושאים שאותם הממשלה חייבת לקדם. מעין משאל עם שיתקיים אחת לארבע שנים שאחריו הממשלה פועלת לפי רצון העם ולא רק לפי רצון מרכיבי הקואליציה.

הליך השיקום של אמון הציבור הוא המשימה הראשונה כעת לטיפולם של חברי הכנסת שהעדיפו לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ייאלצו לסכן את עכוזם בעוד מערכת בחירות. אם כך – לפחות תקרעו את התחת חברים, בניסיון להחזיר את אמוננו. למהלך כזה יתכן שגם חבריכם לשעבר יצטרפו ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 866 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

תגובות אחרונות

השמאל וסיפוח - עמוק בבור וממשיכים לחפור

השמאל בישראל לא מפספס הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הנה שוב: אחרי שבמשך שנים הוא הזניח את ניסוחה של עמדה מדינית חדשנית שעשויה לאתגר את פיתרון שתי המדינות (2SS) הדועך, על ידי קבלת המציאות ופיתוחה של הצעה חלופית פרוגרסיבית, בטוחה וישראלית – הוא חוזר כעת על הגישה השלילית שלו בהתמודדות עם הסיפוח.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש במידה זו או אחרת, כחלק מאותה תוכנית טראמפ.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש

כל המאמצים לקדם את מימוש פיתרון שתי המדינות בזמן שחלק הולך וגדל של הציבור הישראלי הפך להיות יותר ויותר ספקן לגבי ישומו, ובוודאי שאין לו עניין לקבל רבים מהתנאים הכרוכים בו, רק גרמו לצמצום התמיכה הציבורית בשמאל.

באופן דומה, המאמצים להילחם בסיפוח בלי להתחשב בכך שחלק גדול מהציבור תומך בסיפוח חלקי לפחות, אינם מציאותיים וחמור מכך, הם פוגעים בקידום הערכים של השמאל.

בכך שהוא ממשיך לקדם פיתרון שתי מדינות שאינו ניתן ליישום ודוחה את הסיפוח על הסף, השמאל מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא. בעיני חלק גדול מהציבור זו עמדה שמקלה ראש בשיקולי ביטחון רלוונטיים ומתעלמת מרצון חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בישראל, שלא מוכנים לוותר על גישה חופשית ליהודה ושומרון. המשך קידום גישה זו לא יאפשר לשמאל להחזיר לעצמו את אמון הציבור שאותו איבד במהלך השנים האחרונות.

הנחישות של השמאל לפעול למען היפרדות שתי מדינות, אחת יהודית ואחת פלשתינית מסמלת את הדחיה של ערכי השמאל המסורתיים. השמאל פועל למען הלאומיות הפלסטינית ביותר נחישות מאשר הפלסטינים עצמם. אלה לרוב רק רוצים לחיות חיים נורמליים ובעצם לא כל כך חשוב להם מה כתוב על הדרכון כל עוד יש להם שיוויון זכויות.

כמו כן תמיכת השמאל בהיפרדות כאילו מדובר בתנועה אתנוצנטרית וקידום חלוקה על בסיס אתני עומדת בסתירה לערכיה. מה קרה לשמאל המסורתי הקורא לאיחוד העמים ופועל למען זכויות אדם ואזרח ושגשוג כלכלי לכולם ללא קשר לאתניות, דת או השתייכות לאומית?

כשהשמאל ממשיך לקדם פיתרון 2 מדינות בלתי ישים ודוחה את הסיפוח על הסף, הוא מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא ונתפש כמקל ראש בשיקולי ביטחון וכמי שמתעלם מרצון חלק ניכר מהעם

השמאל הגיע לסוף דרכו כי פעל באופן עקבי ומתמשך נגד הערכים שלו ונגד רחשי ליבו של הציבור. אין זה מפתיע אם כן שיחד עם הרשימה המשותפת הוא אפילו לא השיג 20 אחוז מהמושבים בכנסת.

הדרך היחידה להחזיר לעצמו את הכוח הפוליטי הניכר שאבד במשך השנים היא באמצעות קידום מדיניות פרגמטית למדינת ישראל דמוקרטית בין נהר הירדן לים התיכון, הנושקת למדינת עיר פלסטינית עצמאית ברצועת עזה. שום אפשרות אחרת לא תספק את הביטחון הדרוש לישראל, את הלגיטימיות שבלעדיה ישראל לא יכולה לשגשג, את ההזדמנות הכלכלית שתיתן ליהודים ולפלסטינים סיבה לגרום לזה לקרות והבטחה לעתיד משותף בשלום בארץ ישראל / פלסטין.

עמנואל שחף הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 465 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-1 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים

אפקט הקורונה מאה אלף ישראלים עשויים לפשוט רגל

במשרד המשפטים נערכים לגל פשיטות רגל ופירוקים במשק ● החקיקה האחרונה בנושא עלולה לגרום לכך שרבים מפושטי הרגל יאבדו גם את הבית ● הממשלה לא הקדימה תרופה למכה, ולא הכריזה על הקורונה כ"אסון טבע" - מה שהיה משפר דרמטית את מצב החייבים ● ובמקביל, מתרחבת התופעה של ישראלים שלוקחים הלוואות בשוק האפור, תוך מגע עם גורמים מפוקפקים ואלימים

עוד 1,995 מילים

נתניהו נגד רגב: "התבטאויותייך פוגעות באחדות הממשלה"

פורסם פסק הדין המלא של בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו וההסכם הקואליציוני; השופט מזוז: הרכבת ממשלה בידי נאשם בפלילים משקפת כשל מוסרי ● סקר: מחנה נתניהו - הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה - מקבל 67 מנדטים ● נתניהו פנה למח"ש בדרישה לחקור מי הגורם המשטרתי, שלדבריו, איים עליו ● מנהל ביה"ח ברזילי חזי לוי יתמנה למנכ"ל משרד הבריאות

עוד 45 עדכונים

כחול-לבן מאיימים ללכת הביתה אם נתניהו יציג סיפוח חד-צדדי. בליכוד מגחכים בתגובה

ככל שמתקרב המועד שהציב נתניהו להעביר את חוק החלת הריבונות בגדה המערבית, כך מתקרב לכאורה העימות העקרוני הגדול בין כחול-לבן והליכוד ● "אם נתניהו ילך לסיפוח חד-צדדי, גנץ יארוז את חפציו וילך הביתה", מאיימים בכחול-לבן ● "נתניהו יעשה מה שהוא רוצה עם הסיפוח, והם יסתמו את הפה", מגיבים בליכוד ● אם לשפוט לפי התנהלות גנץ עד כה, גם הפעם הוא לא יעשה כלום ● פרשנות

עוד 584 מילים

פרשת וילה שוקן: עיריית ירושלים נדרשת להתערב בסיפוח המתחם לבית רה"מ

מעקב זמן ישראל בעקבות חשיפת "סיפוח" וילה שוקן למעון רה"מ בבלפור, ועדת השימור של עיריית ירושלים נדרשת לסוגיית ההשתלטות על הנכס, שחלקים ממנו מיועדים לשימור ולשימוש הציבור ● מגישת השאילתה, ציפי רון: "לאיש אין מושג מה קורה שם. אם בונים שם, זה לא תקין"

עוד 621 מילים
שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020

מיוחד המתנחלים טסו לחגוג. ואז הכל השתבש

ראשי המועצות בשטחים נהרו בינואר לוושינגטון, כדי לחזות מקרוב בטראמפ ונתניהו משיקים את תכנית המאה, וסוללים את הדרך לסיפוח ● הם הבטיחו לא לתקוף את התכנית מיד לאחר פרסומה - אבל בסוף אחד מהם תקף אותה עוד קודם לכן ● את הטקס החגיגי הם כבר ראו בטלוויזיה, ועל ההאטה ביישום התכנית שמעו בדרך לארץ ● ג'ייקוב מגיד מפרסם לראשונה את מאחורי הקלעים של המסע השלומיאלי לוושינגטון, את הבדלי הגרסאות, ואת חשבון הנפש של חלק ממשתתפיו

עוד 3,260 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה