בשנות ה-90 של המאה ה-20 פרצה רשת האינטרנט אל העולם. תומכיה גיבשו אידיאל המבקש להנגיש את המידע באופן חופשי לכל אדם. הסברה היתה כי המידע אשר יהיה נגיש בחינם יבטא את השוויון החברתי באופן נעלה. אנשים שיחשפו למידע כמו היסטוריה, כלכלה, גיאוגרפיה, מדעים ועוד- ירכשו יותר כלים ומיומנויות. אלה יסייעו להם להתקדם במדרג החברתי, להיפתח לעולמות לא ידועים להם ולקדם סוגיות חברתיות כמו שוויון זכויות, בריאות, רווחה, ליברליזם ועוד.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 פרצה רשת האינטרנט אל העולם. תומכיה גיבשו אידיאל המבקש להנגיש את המידע באופן חופשי לכל אדם. הסברה היתה כי המידע הנגיש בחינם יבטא את השוויון החברתי באופן נעלה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

המודל הכלכלי שעליו נשען האידיאל להנגיש את המידע בחינם, התבסס  במידה רבה על הטלוויזיה המסחרית. הפרסום יסבסד את הפעילות הכלכלית, ויעמיד לרשות הגופים את התזרים הכספי עבור ייצור תכנים ברשת האינטרנט.

הפגיעה בתעשיית המוזיקה

ב-1999 נוסדה חברת נאפסטר על ידי שון פנינג ושון פארקר. החברה נוסדה על בסיס הניסיון של פנינג לסרוק את רשת האינטנרט אחר קבצי MP3. נאפסטר פותחה על ידי המייסדים והגיעה בשיאה למעלה מ-80 מיליון משתמשים, המורידים קבצי מוסיקה בחינם.

זכויות האמנים, היוצרים והלהקות, כמו גם החברות המוסיקה, היו הנפגעות העיקריות. בשנת 1999 מחזור המכירות של תעשיית המוסיקה בעולם עמד על למעלה מ-25 מיליארד דולר. אנשים ברחבי העולם רכשו מוסיקה בכסף. למרות תעשיית הזיופים שהתפתחה במדינות שונות, עדיין, כמות האנשים שרכשו מוסיקה הייתה גדולה והניבה תמורה לאנשים בתעשייה – זמרים, מלחינים, כותבי שירים, עובדי במה, אנשי תאורה, חברות טיסה וחברות מוסיקה – עבור המוצרים שיצרו.

בשנת 2001, השנה שנאפסטר הגיעה לשיאה, תעשיית המוסיקה החלה להפסיד מאות מיליוני דולרים. האפשרות להוריד קבצי מוסיקה בחינם כרסמה באופן משמעותי ברווחי התעשייה בעולם, ומחזור המכירות עמד על קצת יותר מ-21 מיליארד דולר. בשנתיים איבדה תעשיית המוסיקה כ-16% מהמחזור השנתי העולמי, לעומת 1999, ובמונחים כספיים, כ-4 מיליארד דולר.

אך נאפסטר הייתה רק יריית הפתיחה עבור שירותים דומים, שתעשיית המוסיקה לא הצליחה למנוע באמצעותם את הפצת המוסיקה ללא תשלום. המרדף אחר שירותי המוסיקה להורדה בחינם ועצירתם – נדון לכישלון. עשרות אלפי השרתים המבוזרים בעולם, מיליוני המשתמשים שמשתפים זה את זה בקבצי המוסיקה, היו כח עצום למול אנשי התעשייה, שנדמו כשייכים לעולם הישן, ולא החדש שבו הכל בחינם, חופשי וללא גבולות.

עשרות אלפי השרתים המבוזרים בעולם, מיליוני המשתמשים שמשתפים זה את זה בקבצי המוסיקה, היו כח עצום למול אנשי התעשייה שנדמו כשייכים לעולם הישן. לא החדש שבו הכל בחינם, חופשי וללא גבולות

בשנת 2014 מחזור המכירות העולמי של תעשיית המוסיקה צנח ב-8 מיליארד דולר מ-1999. למרות הגידול באוכלוסיית העולם, והשימוש התכפוף באמצעים ניידים להאזנת מוסיקה, הצרכנים לא האזינו פחות למוסיקה, אלא שילמו פחות על מוסיקה, וצרכו יותר באמצעים הלא חוקיים.

תעשיית המוסיקה איבדה כ-41% מוסיקאים ולהקות משנת 1999 ועד שנת 2011, ופחות אמנים בחרו במוסיקה כקריירה. לצד האמנים יש תעשיות רבות המלוות את האמנים כמו שירותי במה, אבטחה, תאורה, הסעות, מזון ועוד.

כאשר התעשייה מתכווצת, ופחות אנשים בוחרים במוסיקה כדרך חיים, נסוגה היצירה שהביאה לעולם את מוצארט ובטהובן, כמו את להקות יו-2, קווין, מדונה, מייקל ג'קסון, הביטלס, אלביס פרסלי ועוד. הקפיצות שנעשו עד אז בתחום המוסיקלי מרוק קלאסי ועד הגל החדש והאלקטרוני בכמה עשורים נחשבו פריצות דרך מלהיבות. כל עשור בישר על כניסה חדשה של מגמה הכובשת את העולם מחדש. פרצי יצירתיות מופלאה הביאו את הרוק, את הדיסקו, את הריקודים הלטיניים, הסלסה, למבדה או את להיטי הפופ הגדולים של ג'ורג' מייקל ואחרים נפלאים.

עולם ישן, עולם חדש

בעולם היום יש שתי חברות עשירות אשר מתחרות ראש בראש מבחינת שווי השוק שלהן. האחת, אפל, עם שווי שוק של 1.5 טריליון דולר, והחברה השניה היא גוגל, עם שווי שוק של 1.4 טריליון דולר. החברה הראשונה, אפל,  נראית כאילו היא מהעולם הישן. היא גובה כסף על השירותים שהיא מעניקה. אפליקציות שונות בתשלום, הורדות שירים בתשלום, שירותי הגיבוי בתשלום ועוד מוצרים מבית אפל עולים כסף.

גוגל, לעומת אפל, מעניקה את מוצריה ללא עלות, ובתמורה לשירותים השונים הצרכן מוצף בפרסומות. גוגל מחלקת בחינם את שירותי הדואר האלקטרוני – Gmail, שירותי המפות, גוגל רחובות, גוגל כדור הארץ, תוכנת ניווט, ניווט חברתי Waze,  מנוע חיפוש, דפדפן גלישה, גיבוי תמונות ועוד ועוד.

אפל, נראית מהעולם הישן. היא גובה כסף על שירותיה: אפליקציות, הורדות שירים, שירותי הגיבוי ומוצרים נוספים שלה עולים כסף. גוגל, לעומתה, מעניקה את מוצריה ללא עלות, ובתמורה לשירותיה הצרכן מוצף בפרסומות

טים קוק, מנכ"ל אפל, אמר על משתמשי גוגל:

"אתם אינכם הלקוחות. אתם המוצרים".

שום דבר בעולם אינו בחינם. על מנת שגוגל תוכל להצדיק את עלויות הפרסום לגופים המפרסמים, היא פיתחה כלים רבי עוצמה שמנטרים, מאתרים, עוקבים ומפלחים את הרגלי הגלישה, הנסיעה, נושאי ההתכתבויות והחיפושים. הלקוחות הם המפרסמים, ולא הגולשים.

אך, גוגל אינה יכולה להמשיך ולהעניק את מוצריה ללא עלות. אחרי הכל, היא עדיין צריכה לשלם כמו בעולם האמיתי לעובדי החברה משכורות. עליה לשלם הוצאות שוטפות כמו רכישת מחשבים ושרתים, תחזוקת חוות השרתים הענקיות שלה ברחבי העולם, תשלומים לספקים ועוד ועוד. ממש עסק אמיתי.

על כן, גוגל גובה כסף תמורת מוצרים נוספים שבבעלותה. בעולם המוצרים שהיא מפתחת ועליהם היא גובה תשלום, היא מתחרה בכלכלה האמיתית מול ענקי מחשוב אחרים, וידה אינה העליונה.

למשל, גוגל קלאוד, שירותי האחסון בענן של גוגל הם השירותים הפחות מועדפים על הלקוחות לעומת אמזון או מיקרוסופט. אמזון מגלגלת מחזור שנתי של 87 מיליארד דולר עבור שירותי הענן שלה ושולטת ביד רמה מול גוגל, אשר מגלגלת מחזור שנתי של 8.9 מיליארד דולר עבור שירותי הענן שלה.

מוצר נוסף הוא הגוגל פיקסל, הטלפון של גוגל. טלפון משוכלל אשר זכה לביקורות נלהבות בשל יכולות הצילום שקיימות בו. הוא אינו בין חמשת הטלפונים הנמכרים בעולם לעומת אפל, סמסונג, וואווי, לנובו-מוטורלה ושיאומי.

שום דבר בעולם אינו בחינם. כדי שגוגל תצדיק את עלויות הפרסום לגופים המפרסמים, היא פיתחה כלים רבי עוצמה שמנטרים, מאתרים, עוקבים ומפלחים את הרגלי הגלישה, הנסיעה, נושאי ההתכתבויות והחיפושים

דוגמה נוספת הוא הרמקול החכם. אקו או אלקסה של אמזון מול הרמקול החכם של גוגל. למעלה מ-60 אחוזים מהרמקולים החכמים הנמכרים בעולם הם של אמזון, לעומת נתח של קרוב ל-18 אחוזים לגוגל, החולקת אותו עם אפל ואחרים.

זאת אומרת, כאשר גוגל מתחרה בעולם הכלכלי הקלאסי, שבו מוצר עולה כסף, היא מתקשה להיות החברה הדומיננטית כפי שמוצרים הניתנים בחינם.

הקזינו של פייסבוק

פייסבוק נוסדה בשנת 2006 לכלל הציבור, והציעה לגולשים אפשרות לשתף את מצב רוחם או הרהורים שונים שעלו ברוחם, ולהעלות לצד כל פוסט את התמונות האישיות שלהם. על ידי השיתוף חבריהם יכלו לצפות בתמונות ולהגיב בהתאם.

הכלים שפייסבוק פיתחה באמצעות מהנדסים שעיצבו את הפלטפורמה, הם בדיוק כמו מכונות המזל בלאס וגאס. פייסבוק מעצבת את ההתמכרות. בכל פעם רכיב כזה או אחר לוכד את תשומת הלב של הגולש, והוא מתקשה לצאת ולהתנתק. הגולש מתמכר לרעש של מכונת המזל, ובכל פעם שהוא נכנס אל פייסבוק הוא מצפה לראות אם הוא זכה. מה מכונת המזל תגריל עבורו? מה דף ההזנות הראשי של פייסבוק יפתיע הפעם?  מטרתה לשאוב כמה שיותר מידע אישי על הרגלי הגלישה, לטובת חברות הפרסום, אשר מקבלות כלי ניתוח ופילוח במטרה ליצור פרסום אפקטיבי ויעיל.

הכלים שפייסבוק פיתחה באמצעות מהנדסים שעיצבו את הפלטפורמה,דומים למכונות המזל בלאס וגאס. פייסבוק מעצבת את ההתמכרות. בכל פעם רכיב כזה או אחר לוכד את תשומת הלב של הגולש, והוא מתקשה לצאת ולהתנתק

הרשתות החברתיות ואבטחת המידע

ג'רון לניר, ממציא טכנולוגיית המציאות הווירטואלית, מכנה את פייסבוק וגוגל אימפריות לשינוי התנהגות. הוא טוען כי ההשפעה של פייסבוק וגוגל על החברה האנושית פוגעת בה עד אובדן האפשרות לדון בבעיות חברתיות, ולקבל מידע מהימן.

ההשפעה של פייסבוק וגוגל על משאל העם בבריטניה או בבחירות בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ יצרה מציאות אלטרנטיבית, בה לאמת אין עוצמה מול שקר. הצפת הגולשים במידע שקרי לעומת מידע מהימן נתפס על ידי הגולש כשני צדדים של אותו מטבע משום ששני הדברים גם יחד מקבלים ביטוי פייסבוק ובגוגל.

המודל העסקי של גוגל ופייסבוק מבוסס על ריגול, פילוח, מעקבים ועוד, משום שהן מציעות למפרסמים את הכלים הטכנולוגיים הטובים ביותר. לכן זהו מעגל שבו החברות והצרכנים לכודים בו. המשתמשים מכורים לשירותי החברות, והחברות מחויבות לחברות המפרסמות. אולם זהו מודל שייכשל.

הכישלון באבטחת המידע של שתי החברות גם יחד – להבטיח את שמירת המידע האישי של הגולשים,  התמונות, המיילים, ההתכתבויות האישיות ועוד, הוא כישלון מתמשך, והוא ימשיך לפגוע באמינות המוצרים.

אבטחת מידע אינה משחק הרכבה של קוביות, המורכב משם משתמש, סיסמה, ומערך של הגנות ותוכנות. זוהי ארכיטקטורה שעל בסיסה מתכנתים את הפלטפורמה. עמודי היסוד של האינטרנט הם כלי ההצפנה ואבטחת המידע. משום שהאינטרנט נולד לשתף מידע בין אם הוא מדעי או היסטורי, הוא לא תוכנן לבצע העברות כספים, לשלוח מסמכים אישיים ולהעלות תמונות וסרטים משפחתיים.

ג'רון לניר, ממציא טכנולוגיית המציאות הווירטואלית, מכנה את פייסבוק וגוגל 'אימפריות לשינוי התנהגות'. לטענתו, השפעת פייסבוק וגוגל על החברה האנושית פוגענית

חשבו למשל, מה אם רשת חברתית כלשהו הייתה משלמת לצרכנים כסף, במטרה לעודד אותם ולהעלות פוסטים מהימנים. האם זה לא היה תורם לחברה האנושית?

מודל שבו הצרכנים הופכים ממוצרים ללקוחות. מודל שבו הגולשים חדלים לייצר תכנים עבור אחרים ולהעשיר את בעלי הפלטפורמה, אלא מתוגמלים על המידע שהם מעבירים אל חברות מסחריות, שעושות כסף מהמידע האישי שנמסר להן ללא עלות.

חשבו למשל, על אתר רפואי אשר מקבל כסף ומספק מידע מהימן אודות תרופות, חיסונים, ממצאים מדעיים ועוד – מאשר אתרים שמתגלגלים ברחבי הרשת, בחינם, אך מאחוריהם עומדים גופים או שרלטנים וחסרי ידע, המצליחים באמצעות הבמה האינטרנטית להשפיע במידה רבה.

הדרך שבה אנשים מתקשרים האחד עם האחר אינה צריכה לעבור באמצעות מתווך, אשר מבקש לנצל לצרכיו את הצורך האנושי הבסיסי ליצור ולטפח קשרים. היא צריכה לעבור דרך מתווכים אשר מקבלים תשלום סביר, ומספקים שירות מהימן וחף ממניפולציות טכנולוגיות שונות.

נשוי + שלושה ילדים, בן 44 ומתגורר בהוד השרון. בעל תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה הפתוחה. מנהל מכירות בחברת לנובו ישראל ואוהב קריאה וכתיבה, טיולים, גלישה, צלילה, ספורט, סרטים ומוסיקה. משתדל להעשיר את חיי היומיום בעשייה, חברים, חוויות ובעיקר לאמץ את המוטו "כי חיוך הוא קו עקום המיישר את הכל".