אדם צריך לדעת לזהות את הנקודה שבה זה נגמר, שמותו כבר נקבע ויש לו הזדמנות חד-פעמית לעצב את הנרטיב של מורשתו. הוא יכול לבחור למות כגיבור שקפץ על הרימון והציל אחרים, והוא יכול למות לבדו ולהיזכר כמי שהפקיר את אחיו ופקודיו לכוחות האויב.

אפשר היה להניח ששני רמטכ"לים לשעבר לא יזדקקו לסמלת בדימוס שכמותי שתסביר להם את השיעור הבסיסי הזה, אבל מאחר שהם שבויים בתודעה כוזבת מזה כמה חודשים, כפטריוטית אמיתית אני לוקחת על עצמי את המשימה של לומר להם בקול רם את המובן מאליו: בני וגבי – הקרב נגמר!

אפשר היה להניח ששני רמטכ"לים לשעבר לא יזדקקו לסמלת בדימוס שכמותי שתסביר להם את השיעור הבסיסי הזה, אבל הם שבויים בתודעה כוזבת, אז אומר להם בקול את המובן מאליו: בני וגבי – הקרב נגמר!

יכול להיות שהיו לכם כוונות טובות, יכול להיות שנסחטתם, יכול להיות שהתעייפתם מסבבי בחירות – יהיה אשר יהיה, אני מאמינה שהאמנתם שאתם עושים את המעשה הנכון. אבל טעיתם. אמרנו לכם את זה מן הרגע הראשון ואתם ממשיכים לנסות ולהתעקש.

באופן אישי אני מאמינה שאתם סבורים שאם תבלעו מספיק צפרדעים או שתתנו לו את משכן הנשיא הוא יזוז וייתן לכם את ההגה. אבל צר לי לבשר לכם – זה לא יקרה.

"שידבר אחר כך, לא עכשיו" ביבי לראש הסגל שלו על גנץ, שיושב 2 מטר ממנו.
איזו השפלה גנץ. איך לא קמת ועזבת??? איך אתה לא קם ויוצא מהסיוט הזה? pic.twitter.com/4ZYRUOgkEd

— listein (@Lihistein) June 28, 2020

וזה אפילו לא בגללו, זה בגללכם. תבינו, כל דגלון לבן שאתם מניפים מחזק אותו ומחליש אתכם ונגמר לכם האשראי. אפילו איי התמיכה האחרונים שעוד צייצו בעייפות "אבל זה עדיף מבחירות רביעיות" עם אפס לייקים, נאלמו ונדמו.

עד כדי כך זה נגמר שאין לכם תמיכה ציבורית לקחת את ההגה גם אם תגיעו לקו הרוטציה, כי מי רוצה מושחת חליפי, חלש ושקרן בתור ראש ממשלה?

"הפחדנים מתים פעמים רבות לפני מותם; האמיצים אינם טועמים את טעם המוות אלא פעם אחת"

כתב שייקספיר במחזה יוליוס קיסר, ויש לכם הזדמנות לבחור אם להיות פחדנים או אמיצים:

דרך הפחדנים היא להמשיך לצעוד שפופים וכנועים לעבר מותכם הפוליטי הבלתי נמנע. להמשיך להניף דגלים לבנים ולשחוק את מעמדכם הציבורי ושמכם הטוב עד דק. או-אז בעוד כמה חודשים, ואולי אף פחות, הממשלה הממארת תתפוצץ בפרצופכם ונלך לבחירות, ואיך לנסח זאת בעדינות: לא הייתי רוצה להיות בנעליו של מנהל הקמפיין שלכם. אפילו פינקלשטיין לא היה מצליח לעשות החייאה לגופה כל כך רקובה. מה תגידו לציבור? "לא נשב תחת נתניהו והפעם זו לא אמת לשעתה?"

וזה אפילו לא בגללו, זה בגללכם. כל דגלון לבן שהנפתם חיזק אותו והחליש אתכם ונגמר לכם האשראי. אפילו איי התמיכה האחרונים שעוד צייצו בעייפות "עדיף מבחירות רביעיות" עם אפס לייקים, נאלמו ונדמו

דרך האמיצים היא לקפוץ על הרימון – להבין שזה נגמר, להכיר בתבוסתכם, לקחת אחריות על הטעויות ולארגן לעצמכם מוות הרואי למען מטרה גדולה. לבחור להיות אמיצים ולהציל את הדמוקרטיה ואת כולנו. איך? פשוט מאוד: פזרו את הכנסת וחוקקו את "חוק הנאשם". חוקקו חוק שימנע מכל נאשם בפלילים, ובכלל זה נתניהו, להיות מועמד לראשות הממשלה החל מהכנסת הבאה.

אפשר למצוא לכך רוב. יש יותר מ-60 ח"כים שיודעים שהוא גמור ושהגופה הפוליטית שלו חוסמת את דרכם. זה אפשרי וזה בידיים שלכם.

בני וגבי, תזכרו שעל הכתפיים השמוטות והעייפות שלכם התנוססו פעם דרגות בוהקות של רב-אלוף. הסיכוי היחיד שלכם להיזכר ככאלה הוא לעשות את המעשה הנכון – להזדקף, ליישר כתפיים ולקפוץ על הרימון. ואולי, רק אולי, תזכו למחילה ולסיכוי נוסף.

לימור מויאל היא סופרת, דוקטורנטית לפרשנות ותרבות ואקטיביסטית שמאל. היא הקימה את תנועת "הדמוקרטים" שעוסקת בעיתונות אלטרנטיבית תוך קידום עקרונות סוציו-ליברליים. מויאל נשואה ואם לארבעה.

כל אירוע קטקליזמי, הרה אסון – ומלחמה היא בקטגוריה הזו – יכול לפתוח פתח לשינויים, גם מסוגים שלא קשורים ישירות באירוע עצמו. יכולות לצוץ הזדמנויות שאחרת לא הייתה להן היתכנות ממשית.

אפשר אף להציע את הרעיון שאולי זה "תפקידם" של אירועים כאלה, לייצר הזדמנויות. כך שבצד הקשיים הרבים והסבל שמתלווים אליהם, הם מאפשרים "חילוץ פקקים" שתקועים כבר זמן רב.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.

למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.

חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.