כלכלה היא אחת המקצועות המוזרים שפיתחה האנושות. אוניברסיטת שיקגו (זו של מילטון פרידמן) ייצרה 16 פרסי נובל בכלכלה (!) בזכות התפיסה הליברל-קפיטליסטית שהתפתחה שם וקידושו של השוק החופשי – למרות שבעת משבר, כפי שראינו כבר ב 2008, אין דבר כזה; המדינה היא המחלצת הלאומית ולא השוק החופשי.  השוק זקוק לחמצן וגם לחומרי גלם אין מקור אחר חוץ מהמדינה כדי לספק אותם.

כשיש לנו כמעט מיליון מובטלים, שחלקם הגדול הם עצמאים והשאר עובדי חברות קטנות שהתפרקו – ואליהם מתווספים בימים אלה גם עובדי התעשיות הגדולות, כמו תעשייה אווירית – חייבים לקפוץ למים העכורים מאוד, ולעשות מעשה.

עם כמעט מיליון מובטלים, שחלקם הגדול הם עצמאים והשאר עובדי חברות קטנות שהתפרקו – ואליהם מתווספים בימים אלה גם עובדי התעשיות הגדולות – חייבים לקפוץ למים העכורים מאוד, ולעשות מעשה

המעשה הזה הוא הנהגה של ניו דיל בנוסח של המאה ה-21, ומוצאם למדינה כמו ישראל. לקפוץ למים עכשיו. לא להמתין ליום שבו ההמון ישדוד את החנויות וישרוף את כיכר העיר. זה מתקרב.

נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט הנהיג את הניו דיל ב-1934 והציל מיליוני אמריקאים ואולי את העולם כולו ממיתון נוראי וייאוש. אני מציע כאן את הניו דיל של ישראל 2020 – כשהוא אופייני ליכולותיה של ישראל, ויש לה יכולות, רק שהיא חייבת לדעת איך להסב אותן למשבר הנורא שממתין לנו מעבר לדלת. אחרת, גם היכולות הללו יתאדו ולא יוותר מהן זכר.

ישראל, להבדיל מניקרגואה, היא מדינה שיש בה "מוקדים" חזקים ומשמעותיים בנושאי פיתוח והייטק. כל מדינה תהיה חייבת לייצר ניו דיל מסוג מסויים שהוא רלוונטי לה. האמריקאים עם רוזוולט הפכו את התרד למוצר המופק ברמה לאומית, ובמלחמת העולם השנייה תעשיית הרכב האמריקאית הפכה להיות תעשיית הטנקים וספינות מלחמה. כלומר, ארה"ב גייסה את מה שהיה לה כדי לצאת מהבוץ.

במלחמת העולם השנייה, תעשיית הרכב האמריקאית הפכה להיות תעשיית הטנקים וספינות מלחמה. לישראל אין ג'נרל מוטורס ולא פורד. אבל יש לה גופי הייטק ומסלולי פיתוח טכנולוגיים שאין כמעט לאף מדינה בעולם

לישראל אין ג'נרל מוטורס ולא פורד. אבל יש לה גופי הייטק ומסלולי פיתוח טכנולוגיים כפי שאין לאף מדינה בעולם פרט לארה"ב ורוסיה. הכוונה למפא"ת (גוף המחקר והפיתוח של משרד הביטחון וצה"ל), ל"מרכז לחדשנות" (המדען הראשי לשעבר) במשרד הכלכלה, ליחידות הפיתוח המיוחדות באמ"ן, יחד עם תעשיית ההייטק ומרכזי המחקר בשמונה אוניברסיטאות בישראל.

מכל אלו ניתן להפיק עשרות אלפי מולקולות (חברות קטנות – מוקדי פיתוח וחלקן רק הפקה ויצור) שחלקן יהיו מניבות, בתחומים החמים של הטכנולוגיה – ואשר מושקעות על ידי המדינה (כן, המדינה) ויהיו בבעלות משותפת של העובדים והמדינה – השקעה שתחליף את ההשקעה במובטלים.

כלומר – השקעה באנשים עובדים, כאשר חלק מהמוקדים הללו עוד יניבו פרות גדולים בסדרי גודל מהיקף ההשקעה כולו. אבל לא זה העיקר.

העיקר הוא שבסיטואציה כזאת, המדינה יכולה להדפיס כסף – הדפסה של כסף מניב ולא כסף שנופל לאדמה ונעלם. מישהו צריך לעשות את זה. כך ניתן יהיה לנטרל לא מעט מהנחש הקרוי אינפלציה שאורב לנו מאחורי הדפסת הכסף ומפחיד את נערי ובוגרי האוצר עד מוות. כשהוא מתעורר – קשה מאוד לעצור אותו.

עוצרים את האינפלציה על ידי הקמת עשרות אלפי מוקדים מניבים – חברות קטנות שאמורות להציל את המדינה המסכנה שלנו שמנוהלת כיום על ידי הכרטיסנים של קרקס מדראנו.

עוצרים את האינפלציה על ידי הקמת עשרות אלפי מוקדים מניבים – חברות קטנות שאמורות להציל את המדינה שלנו שמנוהלת כיום על ידי הכרטיסנים של קרקס מדראנו

הגיע הזמן שצוות אנשים יתכנס ויתכנן תכנית כזאת, מבלי לחכות ששר האוצר או ראש הממשלה יקבלו אותנו לשיחה. החבורה הזאת יכולה במספר יממות להגדיר לפחות שליש מפרויקטי מפא"ת כפרויקטים אזרחיים, וכנ"ל לגבי אלפי פרויקטים ששוכבים/מתנהלים במסדרונות "המרכז לחדשנות", בנוסף למרכזי המחקר האוניברסיטאיים.

יחד עם הגדרה של הסבה מקצועית בת 3-4 חודשים – והנה אנחנו בעולם חדש. אנשי תאורה יהיו מתכנתים או ארט דיזיינרס של מערכות, ואם בשנות ה-50 של המאה הקודמת, המהנדסים הלכו לעבוד בסדום לסלול כבישים בשבתות כי שילמו טוב פי שלוש, עכשיו זה יהיה קצת אחרת – עם מזגן ומחשב.

הגופים הללו הם גופים של מדינת ישראל. הם התרד שגידלנו בעמל רב בשנים האחרונות. אם לא ננצל אותם נכון ועכשיו – גם הם יהרסו. נהפוך לאנגולה.

ישראל כיום היא מדינה בתרדמת. מוכת הלם לא רק מהקורונה אלא גם ובעיקר מהמערכת הפוליטית החולה שלה, שהיא זאת שצריכה להנהיג את החברה הישראלית אל מחוץ למשבר הקשה הזה. מחאה והפגנות לא יעבדו, שכן האובייקטים נגדם מפגינים לא רואים אותנו ממטר. המנהיגים מסריחים מנינוחות וזחיחות – והכוונה היא לכולם, גם לחלופיים וגם לרזרביים וגם לאלה שבפועל.

מחאה והפגנות לא יעבדו, שכן האובייקטים נגדם מפגינים לא רואים אותנו ממטר. המנהיגים מסריחים מנינוחות וזחיחות – והכוונה היא לכולם, גם לחלופיים וגם לרזרביים וגם לאלה שבפועל

מוצע שקבוצת אזרחים מיומנת תעשה את ההגדרה של המולקולות הללו – ובלחץ ציבורי נעביר את התכנית לביצוע של הממשלה הלא קיימת הזאת. זה הרעיון – לא נצליח לשכנע אותם לעשות את זה אחרת. רק דרך תוכנית והכיכר.

בואו נציל את עצמנו. זה אפשרי. הרבה מהחברים האלה מסוגלים לבצע את הנ"ל גם מבחינת סיווג ביטחוני וגם מבחינת ההיכרות שלהם עם המערכות. בואו נציל את המקום הזה ואחר כך נעיף את האלה עם האאודי 8.

חיים אסא מנהל "אימפקט" – מכון לאסטרטגיה ישראלית. היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין, וכיו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב