לפני אי אלו שנים, כשהתחלתי ללמוד לתואר השני בטכניון, עבדתי במשרה חלקית כמורה לכימיה בבית ספר תיכון. בבית הספר כבר היו שלוש מורות לכימיה, שלושתן בעלות וותק וניסיון רב.

מכל שלוש המורות הוותיקות ובעלות הניסיון הרב, שאחת מהן היתה מרכזת המקצוע, נבחרתי אני, מיד לאחר התואר הראשון וללא ניסיון, חננה חסרת תקנה, להיות זו שתלמד את הבת של אחת המורות לכימיה. וכן, זה היה בדיוק כמו שזה נשמע, כיף גדול מאוד – האם והבת (כי אין על הגנטיקה) העבירו אותי שנה מהגיהנום.

מכל 3 המורות הוותיקות והמנוסות, שאחת מהן היתה מרכזת המקצוע, נבחרתי אני, החננה, מיד לאחר התואר הראשון וללא ניסיון, ללמד את הבת של אחת המורות לכימיה. האם והבת העבירו אותי שנה מהגהינום

למה שתי המורות האחרות לא רצו ללמד את הבת וזרקו את תפוח האדמה הלוהט לעברי – הרי זה ברור לגמרי. למה האם לא לימדה את הבת? מהסיבה הפרוזאית של "ניגוד עניינים".

ניגוד עניינים פירושו שיש לאדם עניין אישי או זיקה אישית לנושא, והחשש, הלא בלתי מבוסס, כי בבואו להחליט החלטות ייגבר השיקול האישי על האינטרס הציבורי וימנע קבלת החלטה מושכלת ונטולת שיקולים זרים.

ניגוד עניינים יכול להיות היכרות אישית משפחתית, ויכול להיות עניין כלכלי. הביטוי ניגוד עניינים מאגד בתוכו ערב רב של דברים העשויים להשפיע על ההחלטה שלנו ולגרום לנו לקבל החלטות מטעמים לא ענייניים, בהם גובר השיקול האישי על פני שיקולים אחרים. החשש מפעולה בניגוד עניינים בשירות הציבורי הוא כה רב – עד שהאיסור עליה הוא חלק מהדין הפלילי.

האיסור הפלילי של איש ציבור לפעול בניגוד עניינים מהווה חלק מעבירת המרמה והפרת האמונים הקבועה בסעיף 284 לחוק העונשין. בהגדרת העבירה המחוקק עונה על השאלה מהם האינטרסים הראויים להגנה, במילים אחרות על אילו ערכים באה הגדרת העבירה להגן.

ניגוד עניינים יכול להיות היכרות אישית משפחתית או עניין כלכלי. ערב רב של דברים העשויים להשפיע על החלטתנו מטעמים לא ענייניים. החשש מפעולה בניגוד עניינים בשירות הציבורי כה רב – עד שהאיסור עליה הוא חלק מהדין הפלילי

בדנ"פ שבס (דנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שמעון שבס (2004)) נקבע כי תפקיד העבירה להגן על שלושה ערכים:

1. האחד, אמון הציבור בעובדי הציבור – כלומר האמון שהציבור הרחב נותן במערכות השלטון השונות.
2. השני, טוהר המידות של עובדי הציבור – כלומר יושרם של עובדי הציבור.והשלישי,
3. האינטרס הציבורי עליו מופקד עובד הציבור – כלומר פעילותו התקינה של כלל השרות הציבורי.

פעמים רבות פותרים את ניגוד העניינים בעזרת חובת גילוי מוגברת. אם איש הציבור מדווח על ניגוד העניינים ומודע לו, זה אומנם לא מחסן אותו מפעולה בניגוד עניינים, אבל לפחות נותן איזושהי מראית עין של הגינות ושל נורמות של יושר.

דרך אחרת לפתרון היא בעזרת הסדר ניגוד עניינים עליו חותם מי שיש חשש שיפעל בניגוד עניינים – הסדר האמור למנוע מבעל התפקיד לעסוק בנושאים בהם אין הוא אמור לעסוק. כשבית המשפט העליון קבע כי נתניהו כשיר לכהן בתפקיד ראש הממשלה בעודו נאשם בפלילים, הוא התנה זאת בהסדר ניגוד עניינים עליו נתניהו יחתום. הסדר כזה נוסח בידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט והוא יוצג בפני בג"ץ בימים הקרובים.

כשביהמ"ש העליון קבע כי נתניהו כשיר לכהן בתפקיד רה"מ בעודו נאשם בפלילים, הוא התנה זאת בחתימת נתניהו על הסדר ניגוד עניינים. הסדר כזה נוסח בידי היועמ"ש מנדלבליט ויוצג בפני בג"ץ בימים הקרובים

והשאלה היא, האם אפשר להגיע להסדר ניגוד עניינים כלשהו, יהא רחב ככל שיהא, עם ראש ממשלה, כאיש הציבור מספר אחת הממונה גם על כל השרים. האם למשל העובדה שנתניהו מנוע מלעסוק במערכת אכיפת החוק, אבל איש אמונו והכפוף לו ישירות אמיר אוחנה הממונה על המשטרה עוסק בה איננה מרוקנת מכל תוכן את הסדר ניגוד העניינים?

כדי לענות על שאלה זו חשוב לומר כי קיימות עוצמות שונות של ניגוד עניינים. לא הרי פעולת מורה לכימיה שבתה יושבת בכיתתה וניגשת לבגרות עם ציון המגן שהאם העניקה לה, כהרי פעולת ראש ממשלה הנאשם בפלילים, שהחלטותיו נוגעות לכל אחד מתחומי החיים ואף לדיני נפשות.

החלטת המורה לכימיה עשויה להיטיב עם הבת ועם הציון שהיא תקבל ובכך ייפגע ערך השוויון, השוויון בציוני הבגרות או השוויון בקבלה לאוניברסיטה. כשמדובר, לעומת זאת, בהחלטות של ראש ממשלה הנאשם בפלילים – הרי שעוצמת ניגוד העניינים היא כה חריפה, עד שברור כי קיימת אפשרות לפגיעה מהותית בכל אחד מהערכים עליהם מגינה העבירה. פגיעה באמון הציבור במערכת, בטוהר המידות של עובד הציבור ובאינטרס הציבורי.

וכשבוחנים את שלושת הערכים עליהם נועדה העבירה להגן, מבינים כי לא רק שכל אחד ואחד מהערכים המוגנים נפגע פגיעה אנושה כתוצאה מהכהונה של נאשם בפלילים בתפקיד ראש הממשלה, אלא שהכהונה כשלעצמה, בשעת ניגוד עניינים חריף, עלולה לבסס את עבירת המרמה והפרת האמונים – כלומר עצם הכהונה היא העבירה על החוק.

האם אפשר להגיע להסדר ניגוד עניינים עם רה"מ, הממונה על כל השרים? האם המנעותו מעיסוק במערכת אכיפת החוק, כשאיש אמונו הכפוף לו, אמיר אוחנה, הממונה על המשטרה, עוסק בה – איננה מרוקנת מתוכן הסדר כזה?

ניגוד העניינים של ראש ממשלה נאשם בפלילים הוא כה חריף כיוון שהוא מקיף את כל תחומי החיים, אין הרי החלטה, אין הרי מינוי, אין הרי ראיון של נתניהו שבו הציבור אינו יכול לתהות האם מדובר בטובת הציבור או בטובתו האישית של הנאשם.

• האם הסגר הקודם נדרש למלחמה בקורונה או שהוא נועד לדחיית המשפט – שאכן נדחה באישון לילה?
• האם הסגר הבא, במידה שיהיה, נועד למלחמה בקורונה או לדחייה נוספת של המשפט?
• האם מעצר המפגין היה מסיבה עניינית או שהוא נועד להחניק ביקורת נגד הנאשם?
• האם הממשלה הענקית אכן דרושה כממשלת חרום או שהיא שוחד פוליטי, טובת הנאה המחזיקה את הנאשם בשלטון?

ובשל השאלות הרבות הללו אפשר לבסס טענה כי אין שום הסדר ניגוד עניינים שיכול לרפא את פגם ניגוד העניינים החריף של כהונת נאשם בפלילים בתפקיד הציבורי מספר אחד – זה נכון תמיד, זה וודאי נכון כאשר מדובר בבנימין נתניהו שהוכיח פעם אחר פעם שהאינטרס האישי שלו גובר על כל אינטרס אחר.

ובשל השאלות הרבות הללו אפשר לבסס טענה כי אין שום הסדר ניגוד עניינים שיכול לרפא את פגם ניגוד העניינים החריף של כהונת נאשם בפלילים בתפקיד הציבורי מספר אחד

הסדר ניגוד העניינים מעלה שאלות מהותיות באשר לאפשרות יישומו, ומאליה עולה השאלה: האם אפשר לסמוך על אדם המואשם בעבירה של מרמה והפרת אמונים שישמור על הסדר ניגוד העניינים?

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.