לא בכדי חוזרות ונשנות האמירות על קץ המשטר הדמוקרטי בישראל, בטורי הדעה של עיתון זה ובערוצי תקשורת נוספים ורבים. ממשלת האחדות, הפועלת במסגרת "מצב חירום" מיום היווסדה, מעבירה חוקים שאינם עולים בקנה אחד  עם עולם הערכים של אזרחים מודאגים רבים.

למשל, בהיבט חירות הפרט, הממשלה העבירה תקנה לשעת חירום המאפשרת לשב"כ לעקוב אחרי אזרחים בעזרת איכון הפלאפון הסלולרי, טכנולוגיה המשמשת בשגרה כנגד גורמי טרור. בהיבט הפרלמנטרי, הממשלה העבירה ללא היסוס את "חוק הקורונה" או כפי שראוי היה לכנות אותו: "חוק עוקף כנסת" או אפילו בסלנג המחאתי – "חוק ההסמכה". החוק מאפשר לממשלה ליישם את החלטותיה במאבק בקורונה לפני דיון בהן בכנסת, דהיינו להחליש את כוחה לטובת חקיקה מהירה.

בעל תוכנית רשת - שידורי המגפה. סטודנט לפוליטיקה וממשל. כותב מנקודת מבט של יליד שנות ה-90, על פוליטיקה, פילוסופיה, תרבות, ספורט, והחיים עצמם.

שתי התפתחויות דרמטיות מתרחשות לנגד עינינו – הקריסה המהירה של משטר אסד בסוריה, והידיעות על עסקת חטופים, שאולי הפעם הזאת בכל זאת נרקמת לקראת מימוש. על אף שאין קשר ישיר בין שתי ההתפתחויות, הרי ששתיהן קשורות ליום שאחרי כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן. אם לחדד: הן מתייחסות לשאלה אם מדיניות ארצות הברית תישען על קטאר או על סעודיה.

בשורה התחתונה קטאר וטורקיה עומדות מאחורי הקבוצה שהשתלטה על סוריה, בעוד שסעודיה והאמירויות מנסות ליצור קשר עם קבוצות אחרות המתנגדות לאותה קבוצה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

בכיכר החטופים נזהרים כל מוצ"ש מזיהוי פוליטי. משפחות החטופים חושבות שביקורת על הממשלה והעומד בראשה תגרום לממשלה להקשיח את עמדותיה בעניין עסקה, עוד יותר ממה שהיא מקשיחה ומטרפדת עד עכשיו.

בגשר בגין ההפגנה כבר יותר ביקורתית. קוראת לבנימין נתניהו בשמו, מזכירה את ההפקרה ואת המוות של חטופים בשבי. הדוברים, ובראשם עינב צנגאוקר, לא חוסכים מילים בדרישה חד-משמעית לסיים את המלחמה ולחתום על עסקה כדי להציל את חיי החטופות והחטופים החיים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

האם בעידן המודרני מלחמה יכולה להביא להכרעה? מלחמת העולם השנייה נגמרה בכניעה מוחלטת של גרמניה ויפן לבעלות הברית ובהכתבת תנאי הכניעה והסדר מדיני ע"י בעלות הברית. מאז התרחשו לא מעט מלחמות בעולם, אבל המקרים בהם מלחמות הסתיימו בהכרעה ברורה ומוחלטת נדירים (המלחמה בעיראק ב-2003 היא אולי היוצא מהכלל).

ישנן מספר סיבות בגללן במאה ה-21 קשה יותר להשיג הכרעה במלחמה. הגורם הראשון הוא המצאת הנשק הגרעיני. מלחמת העולם השנייה הסתיימה בהטלת שתי פצצות אטום על יפן, מה שהווה את תחילתו של עידן חדש.

מומחית לביטחון ומדיניות גרעין. בעלת דוקטורט ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת חיפה. פוסט-דוקטורט בתוכנית סטנטון לביטחון גרעיני בתוכנית ללימודי ביטחון ב-MIT SSP, עמיתת מחקר במרכז ללימודי ביטחון לאומי (NSSC) באוניברסיטת חיפה. יועצת ואנליסטית פוליטית.