השחקנית האוסטרלית קייט בלאנשט מדברת על הסדרה הפוליטית החדשה שלה בנטפליקס, העוסקת במשבר הפליטים העולמי, וגם על חייה האישיים בעידן הקורונה ● ומדוע מרבית הסיפורים בסדרה מסופרים דרך עיניהם של גיבורים לבנים? ● "אנחנו לא אומרים שזו הדרך היחידה לספר את הסיפור, אבל כשמתחילים לדבר על פליטים, לרוב אנשים מאבדים עניין", היא אומרת
אימת המלחמה עשויה להשפיע על העמדות, התחושות וההתנהגות של בני האדם. אנשים שחווים מלחמה עלולים לחוש פחד וטראומה ולאבד את הרגשת הביטחון שלהם. לעתים, ניסיון המלחמה גורם להם לזוז בדעותיהם הפוליטיות או לשנות את תפיסותיהם הערכיות. אך האם המלחמה משפיעה גם על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים?
מספר מחקרים אקדמיים עונים על שאלה זו בחיוב ומצביעים על כך שאנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
שתי התפתחויות דרמטיות מתרחשות לנגד עינינו – הקריסה המהירה של משטר אסד בסוריה, והידיעות על עסקת חטופים, שאולי הפעם הזאת בכל זאת נרקמת לקראת מימוש. על אף שאין קשר ישיר בין שתי ההתפתחויות, הרי ששתיהן קשורות ליום שאחרי כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן. אם לחדד: הן מתייחסות לשאלה אם מדיניות ארצות הברית תישען על קטאר או על סעודיה.
בשורה התחתונה קטאר וטורקיה עומדות מאחורי הקבוצה שהשתלטה על סוריה, בעוד שסעודיה והאמירויות מנסות ליצור קשר עם קבוצות אחרות המתנגדות לאותה קבוצה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
בכיכר החטופים נזהרים כל מוצ"ש מזיהוי פוליטי. משפחות החטופים חושבות שביקורת על הממשלה והעומד בראשה תגרום לממשלה להקשיח את עמדותיה בעניין עסקה, עוד יותר ממה שהיא מקשיחה ומטרפדת עד עכשיו.
בגשר בגין ההפגנה כבר יותר ביקורתית. קוראת לבנימין נתניהו בשמו, מזכירה את ההפקרה ואת המוות של חטופים בשבי. הדוברים, ובראשם עינב צנגאוקר, לא חוסכים מילים בדרישה חד-משמעית לסיים את המלחמה ולחתום על עסקה כדי להציל את חיי החטופות והחטופים החיים.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
במלחמה בעקבות שואת ה-7 באוקטובר נוסדה "ברית דמים" חדשה בין ארגוני המחבלים המרכיבים את קואליצית הזדון וההפקרה של הדיקטטור ביבים שקרניהו. תשכחו מ"ברית דמים" עם אחינו הדרוזים. קבלו את "ברית דמים" בין הטפילים החרדים לבין הזיונות הדתית בראשותו של בצל (אין) אל סמרטוט רצפה. זו ברית של דם וכסף. כלומר סמרטוט הרצפה משלם פעמיים אחת, בחיי חיילים בני מגזרו ושתיים, תשלום לחרדים בכסף ותמיכה נלהבת באי גיוסם כדי שיחזיקו את קואליצית השואה. הוא עושה זאת בתמיכה חסרת פשרות של הבאבא בובות שלו. אלו רבני הזיונות הדתית שמוכנים לספסר בדם בניהם וחסידיהם, שאכן נופלים במאותיהם, כדי להגשים את חזון הדיקטטורה המשותף להם ולבאבא בובות החרדים. ועל הכל מנצח הדיקטטור הגדול, השטן ביבים שקרניהו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האבסורד הוא שככל שאנשים נדפקים יותר הם מתפללים יותר חזק לאלוהים שיפסיק לדפוק אותם. מלכתחילה, אנשים דתיים הם בעלי אישיות המאפשרת להם לשקר לעצמם ולזרום עם השקר הזה. לכן קל להם להשיג את הנחמה ע"י חיזוק השקר. לא סתם נאמר שהדת היא אופיום להמונים.
אחרים בעלי אישיות ביקורתית ורציונלית יותר עשויים לדחות את השקר של הדת, אך לא ימצאו בזה שום נחמה מיידית – דחיית הדת דורשת אופי חזק ונחוש, בדומה למכור המחליט להגמל מהאופיום. למעטים יש את האופי הנדרש.
מספיק פילוסופיה. עכשיו הגיע הזמן לגלגל לי ג'וינט בדף של תהילים.