לרוני שלום רב,

אני מצרף כאן מכתב ששלחתי במקור לגבי ברבש לקראת מינויו לפרויקטור של הקורונה, שכן אני מכיר ומוקיר מאוד גם את יכולותיך ומאחל לך בכל ליבי שתצליח במשימה חשובה זאת.

לרוני שלום רב, אני מצרף כאן מכתב ששלחתי במקור לגבי ברבש לקראת מינויו לפרויקטור של הקורונה, שכן אני מכיר ומוקיר מאוד גם את יכולותיך ומאחל לך בכל ליבי שתצליח במשימה חשובה זאת

אני כותב לך מכתב גלוי זה עם כניסתך לתפקידך  כדי להדגיש בפניך מה לדעתי חיוני כדי להצליח במשימתך.

1

הצמד בראש וראשונה לשקולים המקצועיים בלבד, הם שצריכים להדריך אותך ואותם עליך לייצג. אל תשכח שיש לך פריווילגיה של איש מקצוע ואינך תלוי בפוליטיקאים לשם כך.

2

זכור שלתחזיות המומחים על התנהגות המגיפה יש ערך מאוד יחסי ואל תשכח שגם אתה טעית כשהסתמכת עליהן בראשית המגיפה והיית שותף לתחזיות האפוקליפטיות שלא התאמתו.

3

אל תשכח שההנהגה המקצועית של משרד הבריאות לא הצליחה, אם לא לומר כשלה, בנהול חלקים חשובים במאבק בקורונה. על כן חיוני לשתף בהחלטותיך את הגורמים המקצועיים הקיימים בשפע גם מחוץ למשרד. כל המידע המצטבר במערכת הבריאות חייב להיות פתוח וגלוי לאותם גורמים מקצועיים כדי שיוכלו להשתמש בו ועל מנת להדריך אותך ואותם בצורה אופטימלית.

4

זכור שמספר החולים המונשמים, ולא מספר החולים או מספר המודבקים, הוא שחייב להדריך אותך והוא שיקבע את חומרת הצעדים שיש לנקוט.

5

אל תשכח לרגע את השיקול הכלכלי / הפגיעה הכלכלית לעומת הסכנה הרפואית. כפי שאתה יודע היטב, מספר החולים המונשמים רחוק כיום מאוד מלאיים על קריסת מערכת הבריאות, ואילו המצוקה הכלכלית היא שפוגעת כבר במאות אלפים

אל תשכח שההנהגה המקצועית של משרד הבריאות לא הצליחה, שלא לומר כשלה, בנהול חלקים חשובים במאבק בקורונה. על כן חיוני לשתף בהחלטותיך את הגורמים המקצועיים הקיימים בשפע גם מחוץ למשרד

6

אל תשכח לרגע שהאוכלוסיה איבדה כליל את האמון בהנהגה ובהוראות משרד הבריאות. מאחר שהצלחתך במשימה תלוייה כולה על שתוף פעולה ואמון של האוכלוסייה, אתה חייב לשקם ולהחזיר את האמון ולהקדיש לכך את כל המאמצים.

7

הקמת מערך הסברה שקוף ואמין מקצועית הוא תנאי הכרחי להחזרת האמון. את ההסברה יש לתת בידי אנשי מקצוע, ורצוי מאוד שיהיו מומחים ברפואה במחלות זהומיות ובבריאות הציבור, ולא פוליטיקאים או פרופסורים, מכובדים ככל שיהיו.  מידע מבוסס ואמין הוא המפתח לאמון, והוא גם המפתח לבריאות הנפשית של הציבור. עד עתה מצטיינת ההסברה בהפחדה ובהטלת מורא, שלה השלכות קשות על חלקים לא מבוטלים של האוכלוסיה.

8

חשוב לזכור שהסכנה הרפואית העיקרית של המגיפה היא לאוכלוסיות הסיכון שעליהם יש להגן מפניה. אין סכנה משמעותית לשאר האוכלוסיה. על כן יש לרכז המאמצים בהגנה על האוכלוסייה הזאת.

9

למרות שחל שיפור משמעותי ביכולת ובביצוע של מערך הבדיקות לגילוי הנגיף, הוא עדיין לוקה בחסר – בזמן שחולף בין קבלת הבדיקות לבין מתן התוצאות ובזמן שהן מגיעות ומאתרות את הנבדקים. יש מספיק אמצעים ומעבדות שיכולים לעמוד במטלה אבל צריך ארגון נכון לכך.

מידע מבוסס ואמין הוא המפתח לאמון, והוא גם המפתח לבריאות הנפשית של הציבור. עד עתה מצטיינת ההסברה בהפחדה ובהטלת מורא, שלה השלכות קשות על חלקים לא מבוטלים של האוכלוסיה

10

מי כמוך מכיר את מגבלות משרד הבריאות, על כל חלקיו, במתן מענה לכל ההיבטים של המגיפה. על כן חיוני לבזר סמכויות ובעיקר לשתף את כל הגורמים הרלבנטים שיכולים לבצע את המשימות. שיתוף גורמים לוגיסטים, שיתוף כל גורמי השלטון המקומי וכמובן קופות החולים הם המפתח להצלחה המשימה.

11

אל תזניח את תשומת הלב מתפקודה הרגיל של מערכת הבריאות. אסור ולא נחוץ לשתק את מערכת הבריאות הרגילה ולאפשר לה להמשיך בתפקוד החשוב והחיוני לכל האוכלוסיה. אין הצדקה להזניח את החולים הכרונים, את הרפואה המונעת ואת שרותי הבריאות הרגילים.

לבסוף, ואולי החשוב מכל, אל תכנס לפניקה ודע להפעיל את עצבי הברזל שיש לך, שכן למרות שהמשימה לא פשוטה, בהחלט ניתן להצליח בה!

בברכה חמה,

צבי בנטואיץ'

פרופ' צבי בנטואיץ' הוא רופא, אימונולוג וחוקר. חבר מועצת החירום למשבר הקורונה, פרופ' מן המניין (אמריטוס) ברפואה באוניברסיטה העברית, פרופ' מן המניין נלווה פעיל במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן גוריון ונשיא עמותת נאלא הפועלת באתיופיה למיגור המחלות הטרופיות המוזנחות. הוא גם חבר הנהלת רופאים לזכויות אדם, והרופא/חוקר הראשון שטיפל באיידס בישראל ומי שהקים את מרכז האיידס הראשון ואת קבוצת המחקר הראשונה לנושא בארץ.

יש הפסקת לחימה. חמאס לא נכנע ונישאר לשלוט ברצועה עד להודעה חדשה. זה רע לישראל וזה רע לילדי עזה. המלחמה הזאת היא טרגדיה של קונספציה שקבעה שחמאס מורתע, שהזרמת כסף לארגון טרור בולמת טרור, ושההפרדה של עזה מיו"ש טובה לעתיד.

הממשלה עשתה כל מהלך שנתן חמצן לחמאס להמשיך את המלחמה בישראל ולשלוט בעזה. חתמנו על הסכם שהנשיא ג'ו ביידן הציע כבר לפני שנה, אבל עד שלא ניסינו את הדרכים האחרות של הרס ושכול לא הלכנו למהלך הנוכחי.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.

לאחר אישורי הקבינט והממשלה להסכם המיועד להביא להחזרת 32 חטופים, ועם חזרת שלוש החטופות הראשונות לישראל אחרי 15 חודשים, קשה שלא לצבוט את עצמך ולחוש – "היינו כחולמים".

עם כניסת הפסקת האש לתוקפה, רעם הירי ברצועה וממנה נדם וילדי העוטף והוריהם יכולים לישון סוף סוף בשקט. ויותר מכך: סיום המלחמה בעזה (יש לקוות) והצבת רגלה המהוססת של הרשות הפלסטינית בסדק דלתה – כשברקע טקס ההכתרה לנשיאות של דונלד טראמפ – עשויים להיות צעד ראשון לשינוי דרמטי בהתייחסות ישראל לפלסטינים. ואולי גם חזרתה, בדלת הקדמית, של "עסקת המאה" של טראמפ לבמה המזרח תיכונית. זאת, עם סיכויי הצלחה טובים יותר מהניסיון הראשון, ומאלה של הסכם אוסלו.

ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים. משמש היום כראש מערכת ״מבט מל״מ״, כתב העת של המרכז למורשת התודיעין.