בנימין נתניהו (צילום: Alex Kolomoisky/POOL)
Alex Kolomoisky/POOL

היועץ המשפטי לממשלה ו-11 שופטי בג"ץ הכריעו כי אין מניעה שנתניהו יכהן כראש ממשלה למרות העמדתו לדין ● אולם הדיון על הנבצרות איננו נוגע לשאלה הערכית - אלא לשאלה המעשית ● התנהלותו של נתניהו לאחרונה מראה שזו כבר לא שאלה תיאורטית ● אפילו השיקול ללכת שוב לבחירות יכול להוות עדות שנתניהו לא יכול למלא את תפקידו כראוי ● העתירה לבג"ץ קרובה מאי פעם

יותר מחצי מהישראלים סבורים כבר זמן רב שבנימין נתניהו אינו יכול לשמש יותר כראש הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה ו-11 שופטי בג"ץ, מנגד, הכריעו לפני חודשים ספורים כי מבחינה משפטית אין מניעה שימשיך לכהן. אך כמה אירועים שהתרחשו בשבוע החולף, עשויים לסמן את תחילתו של מהפך בעמדת המשפטנים הבכירים – אולי כבר בימים ובשבועות הקרובים.

ביום ראשון שעבר קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים במשפט נתניהו, כי שלב ההוכחות במשפט יתנהל שלוש פעמים בשבוע החל בינואר הקרוב. ההחלטה הציפה באחת את הדיון בשאלת נבצרות נתניהו: האם נאשם במשפט העלול להסתיים במאסר ארוך, וכרוך בשלושה ימי דיונים ארוכים ומורכבים מדי שבוע, ובזמן רב נוסף הדרוש להכנות, יכול לנהל במקביל מדינה?

כמה ימים לאחר החלטת השופטת, התברר כי נתניהו עלול למנוע את העברת התקציב בחודש הקרוב, וכן את דחיית המועד האחרון להעברתו – 25 באוגוסט – כדי להביא לפיזור הכנסת. הוא אף אמר זאת מפורשות במסיבת העיתונאים שקיים ביום חמישי. תקוותו היא שבחירות בנובמבר יאפשרו לו להקים קואליציית ימין ולמנות יועץ משפטי שבוי, שיביא לעיכוב ואף ביטול משפטו, קודם להכרזתו כנבצר. במקביל יוכל לקדם במקרה כזה חקיקת חסינות.

בנימין נתניהו ובני גנץ (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
בנימין נתניהו ובני גנץ (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

זאת אינה הפעם הראשונה שראש הממשלה מעדיף את האינטרס האישי שלו על פני זה של המדינה, אך נדמה כי זוהי הפעם הראשונה שהרושם הזה כה ברור ונוכח, כולל לרבים מאוד מתומכיו.

העובדה שכל זה קורה בזמן שהמדינה מצויה בכאוס ובמשבר עמוק, עם אחוזי אבטלה בשמיים ומיליוני אזרחים במצוקה או בחרדה כלכלית, גורמת למהלך להיראות חמור במיוחד. הכוונה לצאת לבחירות במטרה מוצהרת לפגוע אנושות בשלטון החוק, הופכת את הנסיבות לחמורות עוד יותר. למעשה, גם גרירתה של מדינה מצליחה ושאננה לבחירות מיותרות ממניעים אישיים היא עילה להדחה מיידית או נבצרות.

הכוונה לצאת לבחירות במטרה מוצהרת לפגוע אנושות בשלטון החוק, הופכת את הנסיבות לחמורות עוד יותר. למעשה, גם גרירתה של מדינה מצליחה ושאננה לבחירות מיותרות ממניעים אישיים היא עילה להדחה או נבצרות

בעיית ניגוד העניינים הקשה שבה מצוי נתניהו היא הבלוק השלישי שהונח בשבוע האחרון בחומת הנבצרות, שככל שתהפוך גבוהה ובלתי עבירה, יגדל הלחץ על היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט להכריע כי ראש הממשלה אינו יכול להמשיך בתפקידו. אם עד כה נדונה הבעיה בעיקר כעניין ציבורי, עתה היא כבר עניין משפטי מובהק.

חילופי מכתבים חריפים עם מנדלבליט

באותו יום שבו נקבע המועד לתחילת שלב ההוכחות, שלח פרקליטו של נתניהו, יוסי כהן, מכתב למנדלבליט, בעניין טיוטת הסדר ניגוד העניינים שגיבש לראש הממשלה. כהן דחה בשם ראש הממשלה את הטיוטה, וטען כי כמי שהגיש "בחופזה כתב אישום פגום" נגד נתניהו, מנדלבליט עצמו מצוי בניגוד עניינים, וכך גם כל הפרקליטים הכפופים לו.

יוסי כהן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יוסי כהן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לגוף הסדר ניגוד העניינים טען כהן כי נתניהו לא צריך להיות מנוע מכל עניין הקשור למערכת המשפט (מינויים, תקצוב, חקיקה), אלא רק ממה שקשור ישירות למשפטו. כמו כן טען כי נתניהו לא צריך להיות מנוע מעיסוק בעניינים הקשורים לכל אחד ממאות העדים במשפטו, "אלא רק להימנע מניסיון להשפיע על עדותם".

כהן הוסיף וכתב, כי טיוטת הסדר ניגוד העניינים מייצגת "סטנדרט הפוגע קשות בדמוקרטיה ובמשילות"; "הופכת את מערך הייעוץ המשפטי לחסין מביקורת"; מחייבת את ראש הממשלה "להתעלם ממרכיב מרכזי במערכת שהוא מנהל"; ו"פוגעת בחופש הביטוי הפוליטי של ראש הממשלה וממילא של כל בוחריו", משום שהיא אוסרת עליו "אפילו להביע עמדה" בסוגיות הקשורות למערכת המשפט.

כהן המשיך וטען כי המגבלות אף פוגעות ביכולתו של נתניהו להתגונן מפני האישומים נגדו, וכי עמדתו של מנדלבליט כי נתניהו מנוע מלעסוק במינויים בכירים במערכת שלטון החוק ובמעמד בעלי התפקידים בה, "אינה מקובלת". גם המגבלות המונעות מנתניהו להתערב במינוי שופטים, כתב כהן, "אינן יכולות לעמוד".

יש מידה של צדק בדבריו של כהן: ראש ממשלה אמור להיות חופשי לעסוק בכל אחד מהנושאים הללו, ובמידה מסוימת זוהי אף חובתו כלפי מצביעיו. אלא שהמסקנה של כהן אינה היחידה האפשרית. הגיוני הרבה יותר שההתנגשות בין דרישות התפקיד ובין המוטיבציות המוכחות של הנאשם נתניהו להרוס את שלטון החוק, תוביל למניעת כהונתו, במקום להרשאה גורפת למוטט את הדמוקרטיה הישראלית שנבנתה בעמל רב.

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו (צילום: Marc Israel Sellem/POOL/FLASH90)
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו (צילום: Marc Israel Sellem/POOL/FLASH90)

בעיה חמורה נוספת בתגובת כהן היא חתימתו עליה. "עצם העובדה שנתניהו מעסיק עורך דין פרטי ולא את היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה בנושא הזה, הנוגע למשרד, מהווה דגל אדום, ומלמדת גם היא על תחילת התגבשותה של שאלת הנבצרות", אומר עו"ד יהודה שפר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה. "האישי והממשלתי מתערבבים".

הבחירה בכהן נובעת ודאי מכך שהיועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה שלומית ברנע-פרגו – שגם נגדה מנהל נתניהו קמפיין – לא היתה מעזה לשלוח תגובה כה מחוצפת ומנותקת למנדבליט. יתרה מכך: כהן כתב למנדלבליט כי המגבלות שהטיל על נתניהו מכוח העובדה שברנע-פרגו היא עדה במשפטו "מופרכות ושגויות", וכי אם מילוי תפקידה גורם ניגוד עניינים, עליה לעבור לתפקיד אחר.

תגובתו החריפה של מנדלבליט לכהן נשלחה ביום חמישי האחרון. הוא דוחה בה על הסף את הטענה כי הוא מצוי בניגוד עניינים, ומדגיש פעמיים – בפתח המכתב ובסיומו – כי כל עוד לא מתקבלת החלטה אחרת, טיוטת הסדר ניגוד העניינים מהווה חוות דעת משפטית המחייבת את נתניהו.

"הטענה כי טיוטת הסדר ניגוד העניינים נגועה בשיקולים זרים היא חסרת כל ביסוס ומופרכת, ומוטב אלמלא נכתבה", כתב מנדלבליט לכהן. בהמשך רמז בכמה הזדמנויות כי כהן "ניפח" את האיסורים וההגבלות כדי ליצור רושם שאינם מידתיים, והוסיף מחאה על ההתייחסות ש"אינה במקומה" לברנע-פרגו.

יהודה שפר
יהודה שפר

לדברי עו"ד שפר, ייתכן שבעצם דחיית נתניהו את הסדר ניגוד העניינים, "הוא מבסס את טענת המניעות כבר עתה. הרי ודאי שלא מתקבל על הדעת שהוא יעסוק במינויים כמו אלה של פרקליט מדינה ומפכ"ל, כשהיועץ מורה לו להימנע מכך בגלל החשש לניגוד עניינים".

במוצאי שבת ניתן סימן לנסיגה טקטית של נתניהו, מחשש לחציית הקו האדום הזה. כאשר נשאל השר לביטחון פנים אמיר אוחנה ב"פגוש את העיתונות" אם נתניהו יכול להיות מעורב בבחירת המפכ"ל הבא, תשובתו היתה "לא" קצר וחד-משמעי.

גנץ עשוי להרוויח

הדרישה להכריז על נתניהו כנבצר לא תגיע בהכרח מהזירה הפוליטית. ביש עתיד-תל"ם ובישראל ביתנו אמרו בשבוע שעבר כי מוקדם עדיין להתחייב שיגישו עתירות לבג"ץ, בדרישה לחייב את מנדלבליט להכריז על נתניהו כנבצר. בימינה הוסיפו כי הסיכויים שהמפלגה תהיה חתומה על עתירה כזאת נמוכים מאוד.

קרוב לוודאי שארגונים חברתיים ועורכי דין אקטיביסטים יהיו אלה שיפעלו בעניין הנבצרות. אף שגם שם לא מתחייבים מראש לעתור לבג"ץ אם מנדלבליט לא יפעל מיוזמתו, גורמים שונים אמרו לזמן ישראל כי הסיכוי שלא יוגשו עתירות – לכל המאוחר עם פתיחת שלב ההוכחות במשפטו של נתניהו – נמוכים מאוד.

בנימין נתניהו באולם 317 של בית המשפט המחוזי בירושלים, דקות לפני פתיחת משפטו. 24 במאי 2020 (צילום: Ronen Zvulun/ Pool Photo via AP)
בנימין נתניהו באולם 317 של בית המשפט המחוזי בירושלים, דקות לפני פתיחת משפטו. 24 במאי 2020 (צילום: Ronen Zvulun/ Pool Photo via AP)

חוק יסוד הממשלה אינו קובע מהם התנאים לנבצרות ראש ממשלה ומי מוסמך להכריז עליה. החוק קובע רק כי מחליפו של ראש ממשלה נבצר הוא ממלא מקומו או שר שהוא גם ח"כ שתמנה הממשלה; וכי אם לאחר 100 ימי נבצרות – שאינה על רקע בריאותי בממשלת חילופים – ראש הממשלה אינו יכול לחזור לתפקיד, הנבצרות הופכת קבועה ורואים את הממשלה כולה כאילו התפטרה.

המשמעות היא שכל עוד ממשלת הליכוד-כחול-לבן לא נופלת, הכרזה על נבצרות נתניהו תביא לסיום כהונת הממשלה בתוך כשלושה חודשים וחצי. מכיוון שחוק יסוד הממשלה המתוקן קובע כי ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לא יובילו ממשלה אחרת שתזכה לאמון הכנסת, יצטרך להיבחר לתפקיד אדם שאינו גנץ – או שהכנסת תתפזר.

תרחיש הפיזור טוב לגנץ, שיגיע לבחירות כראש ממשלת מעבר, ומזה בדיוק מנסה נתניהו להימנע בנסיונו להביא לבחירות קודם לתחילת שלב ההוכחות במשפטו.

בג"ץ נמנע מלהכריע עד כה

הנבצרות הראשונה של ראש ממשלה בישראל הוכרזה בינואר 2006, לאחר השבץ בו לקה אריאל שרון, אשר מנע ממנו להמשיך לתפקד. מי שהכריז על הנבצרות היה היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, כיום שופט בית המשפט העליון, שעידכן אז את השרים כי הנבצרות נקבעה לאחר התייעצות עם מזכיר הממשלה ועם ממלא מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט, שתפס את מקומו של שרון.

אריאל שרון ואהוד אולמרט ב-2004 (צילום: שרון פרי/פלאש90)
אריאל שרון ואהוד אולמרט ב-2004 (צילום: שרון פרי/פלאש90)

ביולי 2008 עתר העיתונאי יואב יצחק לבג"ץ בדרישה לחייב את מזוז להכריז על אולמרט כנבצר, עקב החקירות נגדו. יצחק טען כי אולמרט מקשה על החוקרים להיפגש עמו בתואנה של לוח זמנים עמוס, וכי יש בכך הוכחה שאינו יכול להמשיך לכהן כראש ממשלה.

בתגובת הפרקליטות לבית המשפט מטעם מזוז, נכתב כי "אכן, הסיטואציה בה ראש הממשלה מכהן בשעה שמתנהלות נגדו מספר חקירות פליליות, עשויה להעלות שאלות באשר ליכולתו למלא את תפקידו… המונח נבצרות בהקשר זה הוא, בעיקרו של דבר, שאלה שבעובדה, כלומר – האם נבצר מנושא המשרה, באופן זמני, למלא את תפקידו.

"יש שהתשובה היא ברורה וגלויה לעין, כאשר המניעה היא מוחלטת (כגון בעניינו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון), אך 'נבצרות' אינה מתייחסת בהכרח למצב של מניעה אובייקטיבית, ויכול שתתייחס גם למצב בו מטעמים אישיים-סובייקטיביים שונים – משפחתיים, ציבוריים או משפטיים – נושא המשרה סבור שאין בידו, באורח זמני, למלא את תפקידו באופן ראוי".

מזוז הוסיף כי לרוב, וגם באותה נקודת זמן ביחס לאולמרט, שאלת היציאה לנבצרות "אינה עניין להכרעה משפטית, אלא עניין לראש הממשלה ולמערכת הפוליטית והציבורית לענות בו". כך, למשל, הודיע ב-2007 שר האוצר אברהם הירשזון על נבצרות על רקע החקירות נגדו, וגם הנשיא לשעבר משה קצב יצא לנבצרות מיוזמתו.

אברהם הירשזון על ספסל הנאשמים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ב-24 ביוני 2009 (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)
אברהם הירשזון על ספסל הנאשמים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ב-24 ביוני 2009 (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

אך לא תמיד ההחלטה היא של איש הציבור, הבהיר מזוז. זהו המקרה כאשר מחלת איש הציבור מונעת ממנו מודעות למצבו, וכאשר החוק מפרט מי מוסמך להוציא נושא משרה לנבצרות. כדוגמה הוא הביא את יו"ר הכנסת, נשיא המדינה ומבקר המדינה, שוועדת הכנסת ומליאת הכנסת מוסמכות להוציאם לנבצרות בתנאים שונים.

המשנה לנשיאת העליון אליעזר ריבלין, שכתב את פסק הדין הקצר שדחה את עתירת העיתונאי יצחק, ציין כי הוא ועמיתיו – אשר גרוניס ויורם דנציגר – "מוכנים להניח" כי מזוז צודק שניתן להכריז נבצרות לא רק על רקע בריאותי, אלא גם בנסיבות אחרות, כמו "קיומן של חקירות פליליות נגד ראש הממשלה".

"עוד מניחים אנו, מבלי להכריע בדבר", כתב ריבלין, "כי בנסיבות המתאימות מוסמך היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות זמנית של ראש הממשלה. הכרזה כאמור אכן ארעה בעקבות השינוי הפתאומי במצב בריאותו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון".

הכרזה על נבצרות ראש ממשלה, הוסיף ריבלין, היא "פעולה חריגה, אשר תיעשה אך במקרים נדירים ויוצאי דופן", ואם יתברר שאולמרט ממשיך להקשות על החוקרים, "אפשר שיהא מקום להכרזה של היועץ המשפטי לממשלה בדבר נבצרותו הזמנית".

שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר ריבלין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לשון החוק הסתומה, שהביאה את השופטים להניח הנחות "מבלי להכריע בדבר", משאירה את השאלה המשפטית פתוחה. השופטים אף הדגישו כי אינם דנים לעומק בסמכות היועמ"ש רק משום שאינם מוצאים מקום להתערבות במקרה אולמרט – כלומר התקדים לעניין נבצרות על רקע פלילי עדיין לא נקבע. ולמרות זאת, אם מנדלבליט יכריז על נתניהו כנבצר, הוא בהחלט עשוי לקבל גיבוי משופטי בג"ץ.

שאלה מעשית, לא ערכית

לדברי עו"ד שפר, "השאלה המשפטית שעמדה בפני בית המשפט בהרכב המורחב (שדן בהטלת מנדט על נאשם בפלילים, נ"י) ושאלת הנבצרות הן שאלות משפטיות שונות. השאלה שעמדה בפני ההרכב המורחב היתה נורמטיבית-ערכית, שהמחוקק נתן דעתו עליה.

"שאלת הנבצרות היא אחרת לגמרי; לא של ערכים, אלא של היבטים מעשיים. האינטרס הציבורי הוא שתהיה ממשלה מתפקדת, והשאלה היחידה היא האם זה אפשרי. לכן זה יהיה תלוי בעובדות. קודם כל, האם בית המשפט יחייב את נתניהו להיות בכל הדיונים? האם נתניהו יהיה שקוע במשפט יומם וליל? וגם אם הוא לא יחויב, האם הוא מתפקד היטב?

"שאלת הנבצרות היא אחרת לגמרי; לא של ערכים, אלא של היבטים מעשיים. האינטרס הציבורי הוא שתהיה ממשלה מתפקדת, והשאלה היחידה היא האם זה אפשרי. לכן זה יהיה תלוי בעובדות"

"הוא ודאי ינסה לשדר 'עסקים כרגיל', אך בהחלט צפוי שאם יתקיימו שלושה דיונים בשבוע, הוא יצטרך להקדיש את מיטב עתותיו לניהול המשפט – גם אם בית המשפט יפטור אותו מהתייצבות לחלק מהדיונים, כפי שהיה במקרה של אולמרט, שכבר לא כיהן בזמן משפטו כראש ממשלה".

אהוד אולמרט על ספסל הנאשמים במשפט הולילנד, ב-29 בספטמבר 2013 (צילום: Roni Schutzer /Flash90)
אהוד אולמרט על ספסל הנאשמים במשפט הולילנד, ב-29 בספטמבר 2013 (צילום: Roni Schutzer /Flash90)

גם אם נתניהו יקבל פטור מהתייצבות ברוב דיוני שלב ההוכחות, האינטרס שלו כנאשם הוא להיות נוכח בדיונים, כדי להקשות על העדים נגדו – ובעיקר עדי המדינה – לדבר באופן חופשי. פרקליטיו ודאי יאמרו לו את מה שלא דורש הסבר: לנוכחותו של ראש הממשלה באולם המשפט ולמבטיו הישירים בעיני העדים עשוי להיות אפקט מצנן.

"השאלה תהיה עובדתית ולא משפטית", מוסיף שפר, בהתאם לקו שהתווה מזוז בעניין אולמרט. "האם ישנה מאסה קריטית של עובדות ודוגמאות שישכנעו (שנתניהו אינו מתפקד, נ"י)? בלי עובדות ואינדיקציות, זה לא יקרה. בהקשר זה המצב מעניין ביותר, משום שמדובר בממשלת אחדות המורכבת גם ממתנגדיו של נתניהו, שיוכלו להעיד מכלי ראשון על רמת תפקודו ומידת הריכוז שלו במהלך דיונים וכדומה".

"השאלה תהיה עובדתית ולא משפטית. האם ישנה מאסה קריטית של עובדות ודוגמאות שישכנעו (שנתניהו אינו מתפקד, נ"י)? בלי עובדות ואינדיקציות, זה לא יקרה"

מעבר למבחן המשפטי עומד בפני מנדלבליט אתגר ציבורי לא פשוט. הקמפיין המאסיבי ומטיל האימה שמנהל נתניהו נגד רשויות האכיפה בכלל ונגד מנדלבליט בפרט, שהגיע עד כדי הגברת האבטחה נגד היועץ, ידרוש ממנו להפגין אומץ רב, בידיעה ברורה שהחלטה נגד נתניהו תביא להגברת האיומים נגדו ואולי אף תעמיד אותו בסכנת חיים ממשית.

שפר, שמתח בעבר ביקורת על מנדלבליט בראיון לזמן ישראל, מאמין שההכרעה תתקבל על בסיס העובדות היבשות בלבד. הדיווח של עמית סגל ביום שישי האחרון, על סימנים ראשונים בסביבת מנדלבליט להתגבשות מוקדמת של תיק הנבצרות, עולה בקנה אחד עם הערכת שפר. מנדלבליט, היועץ בעל דימוי החלש וההססן, עשוי להתגלות בזמן הקרוב כנחוש מאי פעם.

עוד 1,962 מילים
סגירה