איך ישראל יכולה להיחלץ מהמשבר הכלכלי?

מחאה על מחירי הדיור, 2016 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90
מחאה על מחירי הדיור, 2016

מדינת ישראל כבר למעלה מעשור שרויה בהאטה כלכלית. ההשכלה הגבוהה של הישראלים ביחס לאוכלוסיה היא באחוזים מהגבוהה בעולם. אך ההשכלה והעבודה אינן מחלצות את הישראלים מההתמודדות הבלתי פוסקת עם ההוצאות החודשיות. האזרח הישראלי עובד יותר שעות מכל אזרח במדינות המערביות, אך מרוויח שכר נמוך מעמיתיו במדינות המערביות.

חוב מדינת ישראל (צילום: אתר COMMODITY.COM)
חוב מדינת ישראל (צילום: אתר COMMODITY.COM)

האזרח הישראלי משלם 25% יותר על מוצרים מאשר במדינות המערביות. הישראלי הממוצע גם נאנק תחת הוצאות דיור מהגבוהות בעולם, ונחנק מהמסים הגבוהים שהממשלה משיתה עליו.

בנוסף, ישראל מידרדרת במדד השחיתות. בשנות ה-90 ישראל מוקמה בדירוג העולמי במקום ה-16, ונכון להיום, ישראל ממוקמת במקום ה-34. לזה יש השלכה ענקית על הכלכלה הישראלית.

ישראל מידרדרת במדד השחיתות. בשנות ה-90 ישראל מוקמה בדירוג העולמי במקום ה-16. נכון להיום, ישראל ממוקמת במקום ה-34. לזה יש השלכה ענקית על הכלכלה הישראלית

מדוע האזרח הישראלי עני יותר, עובד קשה יותר, משלם יותר למרות שהוא בעל ההשכלה הגבוהה מעמיתיו בעולם, ומקום העבודה אינו מחלץ אותו מעוני ומהתמודדות כלכלית?

יוקר המחייה אתר הכנסת
יוקר המחייה אתר הכנסת

הציבור הישראלי אשם

בישראל יש למעלה מ-70 מונופולים. חברות שאין מולן מתחרים או תחרות. הממשלה יצרה את המונופולים. מונופול הגז. מונופול החשמל. מונופולים בתחום התעשייה, הרכב ועוד. בעשור האחרון – העשור של נתניהו – העשירים, בעלי ההון והטייקונים חגגו.

לפוליטיקאים לא היה כל חשק ורצון להילחם עבור הציבור, ולכן, העדיפו את המקורבים והמקושרים. למה הם העדיפו כך? מפני שהציבור הישראלי אינו מצביע כמו בשאר העולם על פי מצבו הכלכלי. הציבור הישראלי מצביע על פי שבטיות. הערבים מצביעים לערבים. הימניים מצביעים למפלגות הימין, הקיבוצים והשמאל למפלגות שמאל, והחרדים למפלגות החרדיות. בשונה משאר העולם.

לכן, איזה תמריץ יש לפוליטיקאים להילחם בכוחות החזקים במשק? במה הועילה הרפורמה בסלולאר למשה כחלון מבחינה פוליטית? במה הועילה הרפורמה לנתניהו כשר אוצר, לאחר בחירות 2006?  למרות שעשה רבות למען הכלכלה הישראלית, הליכוד בראשותו בשנת 2006 קיבל רק 12 מנדטים בבחירות. הציבור הישראלי כנראה, מעדיף להיות עני ומרוד, על פני הצבעה למפלגה שאינה שייכת לשבט אליו הוא באופן מסורתי מצביע.

בישראל יש למעלה מ-70 מונופולים. חברות ללא מתחרים. הממשלה יצרה אותם. מונופול הגז. מונופול החשמל. מונופולים בתחום התעשייה, הרכב ועוד. בעשור של נתניהו – העשירים, בעלי ההון והטייקונים חגגו

אם אין לכם היום כסף לרכוש דירה או אם אתם נחנקים מהחובות. אם אתם בעלי עסק שקורס בשל המיסוי הגבוה, תדעו לכם שהאשמה היא עליכם. אתם הציבור שמצביע לאותן המפלגות שעובדות עבור אחרים מלבדכם.

ובכל זאת, מה יש לדרוש מהממשלה כדי לשפר את המצבה הכלכלי של ישראל, ואת אזרחיה?

פירוק המונופולים

האם הייתם מסכימים שאדם אחד ישלוט על הכנרת? על הגליל? שאדם אחד ישלוט על הנגב? אני מניח שאם הממשלה הייתה מוסרת לאדם אחד את השליטה על מישור החוף כולו, מנהריה ועד אשקלון הייתה קמה זעקה ציבורית. אם כן, מדוע לא קמה זעקה כאשר הממשלה מסרה לידי יצחק תשובה, שטח של 13 אלף קמ"ר. הרי כל שטחה של מדינת ישראל הוא 20 אלף קמ"ר.

השטח שמסרה הממשלה לידי אדם אחד, שייך על הנייר לכל האזרחים. מעניין שאוהבי ארץ ישראל השלמה, לא זעמו נגד החלוקה. הרי, לא יתכן למסור לאדם אחד חבל ארץ שגודלו כמעט כמדינה ישראל. אז במדינת ישראל זה יתכן. ישראל מסרה לידי יצחק תשובה כמעט בחינם את חבל הארץ ממערב למישור החוף, ובו קיים משאב טבע אדיר אשר שוויו הוא כ-250 מיליארד דולר. קרוב לטריליון שקלים. כך נראה טריליון שקלים: 1,000000000 ש"ח.

הממשלה לאחר משא ומתן עם חברת דלק ונובל אנרג'י החליטה לתת בלעדיות להנפקת גז, מכירתו לשוק המקומי ושיווקו למדינות בחו"ל. הממשלה איפשרה למונופול הגז למכור לישראלים יחידת גז במחיר של $6. בהשוואה לעולם זהו מחיר הקרוב לפי שלושה מאשר משלמות מדינות בעולם המערבי.

ישראל מסרה לידי יצחק תשובה כמעט בחינם את חבל הארץ ממערב למישור החוף, ובו קיים משאב טבע אדיר ששוויו הוא כ-250 מיליארד דולר. קרוב לטריליון שקלים. כך נראה טריליון שקלים: 1,000,000,000 ש"ח

משבר הקורונה והפיכתה של ארה"ב למעצמת יצוא גז, רק דחפה את המחירים מטה, למחירים ממוצעים שנעים בין $2-$2.5 ליחידת גז. אך חברת החשמל הישראלית תמשיך לרכוש יחידת גז בסכום מופקע שנע בין $6-$6.5 ליחידה.

למחיר זה יש השלכה עצומה על תעריפי החשמל למגזר הפרטי והעסקי. מגזר התעשייה מחשב את מחירי החשמל במחיר הסופי לצרכן. נתח עלויות החשמל במחירים הסופיים לצרכן מוערכים ב-20%. רק לדמיין שבעל מכולת מקבל הנחה של 20% בממוצע מהספקים שמהם הוא רוכש את המוצרים.

מחירי גז בישראל של נובל אנרגי – מתוך דוח אתר נובל אנרגי
מחירי גז בישראל של נובל אנרגי – מתוך דוח אתר נובל אנרגי

וזהו רק מונופול אחד. כעת, שערו שכל מונופול וקרטל יפורק והמחירים בישראל ירדו באופן דרמטי לצרכנים. דוגמה נוספת היא המדיניות של הממשלה בנוגע למשק החלב.

לאזרח ישראלי אסור להקים רפת ולמכור חלב ללא אישור של מועצת החלב. אחד מיעדיה הוא שימור מחירים גבוהים. מי יושב במועצת החלב? לצד נציגי הממשלה יושבים גם – לא להאמין – נציגי יצרניות החלב הגדולות. תנובה, שטראוס וטרה. במקום להתחרות ביניהן וליצור תחרות אמיתית בין יצרניות החלב הן יושבות ביחד וקובעות את המחירים.

זה אבסורד עסקי וכלכלי גם יחד. איזו אפשרות בחירה יש לצרכן הישראלי בין קוטג' של שטראוס לקוטג' של תנובה? בין חלב תנובה לחלב טרה? אין אפשרות בחירה. אין תחרות. יש קרטל. מישהו יכול לדמיין שכל בעלי חנויות הרהיטים ישבו במועצה אחת ויתאמו מחירים? את כל בעלי חנויות האלקטרוניקה, שומרים על מחיר אחיד?

העלאת המחירים לצרכן והשמירה על ייצור נמוך של חלב – והשמדת העודפים – זהה גם לאופן בו מועצת הלול פועלת. היא נוקטת במדיניות של השמדת ביצים כדי לשמור על מחיר גבוה, ומועצת הירק משמידה פירות וירקות ומייצרת עוד עיוותים כלכליים ועסקיים כאחד.

משבר הקורונה והפיכת ארה"ב למעצמת יצוא גז, רק דחפה את המחירים מטה, למחירים שנעים בין $2-$2.5 ליחידת גז. אך חברת החשמל הישראלית תמשיך לרכוש יחידת גז בסכום מופקע שנע בין $6-$6.5 ליחידה

תתארו לכם שיש בישראל יותר מ-70 מונופולים! פירוק המונופולים יוריד את המחירים לצרכנים, אך גם יהיה זרז לפתיחת המשק לייבוא מוצרים והעשרת סל המזון לצרכן הישראלי. תחרות תהיה טובה לצרכנים, אך גם לייצור הישראלי. ההתייעלות ורכישת טכנולוגיות ייצרו הזדמנויות חדשות, הכשרת עובדים חדשים אשר  יכניסו כסף חדש לתעשייה, ויעודדו את התעסוקה כפי שכל תחרות קודמת לכן עשתה זאת למשק הישראלי. על כן, פירוק המונופולים היא הזרקה של מנת דם חיונית לכלכלה הישראלית.

נדל"ן

בישראל של שנות ה-80 נדרשו בסך הכל כ-50 משכורות כדי לרכוש דירה רגילה. בישראל של ימינו על הישראלי לשלם יותר מ-160 משכורות עבור דירה רגילה. הצעירים של ימינו נדרשים לשלם יותר מפי שלושה על דירה מכפי שהוריהם שילמו. בישראל משווקות בממוצע כ-30 עד 40 אלף דירות. הראשונים לרכוש את הדירות הם הזוגות הצעירים ומשפרי דיור, ולאחר מכן המשקיעים.

בשנת 2009, בעקבות פאניקה שאחזה בבנק ישראל בשל המשבר שפרץ בארה"ב בשנת 2008, החליט הנגיד סטנלי פישר להוריד את ריבית בנק ישראל. מריבית ממוצעת של 4%, הפחית הנגיד את הריבית לאחוז אחד ופחות מכך. אולי בשלביה הראשונים היתה הצדקה ונימוקים כלכליים להפחתת הריבית, אך מה לגבי השנים שלאחר מכן? מדוע כאשר ארה"ב חזרה לצמיחה כלכלית נותרה הריבית בשיעור אפסי כמעט?

בישראל של שנות ה-80 נדרשו כ-50 משכורות לרכישת דירה רגילה. על הישראלי של היום לשלם יותר מ-160 משכורות עבור דירה רגילה. הצעירים נדרשים לשלם על דירה יותר מפי 3 מכפי שהוריהם שילמו

צעדיו של הנגיד סטנלי פישר עודדו את המשקיעים הסולידיים לרוקן את חשבונות החסכונות שלהם, ולהשקיע את כספם בנדל"ן. העלייה המטאורית במחירי הנדל"ן בעשור האחרון היא תוצאה של חיפוש אחר אפיקי השקעה חלופיים לאפיקי החסכון בבנקים.

המשקיעים החלו להתחרות בזוגות הצעירים. זוג צעיר אשר בשנת 2007 היה צריך כדי לרכוש דירה כ-70 עד 80 משכורות בממוצע, נאלץ בשנת 2017 לגייס למעלה מ-100 משכורות לרכוש דירה. הלחץ לשווק יותר דירות לשוק לא תרם להפחתת המחירים, אלא עודד יותר משקיעים להיכנס לשוק הדירות. במשך עשור המדינה שדדה מהזוגות הצעירים את עתידם, ונהנתה מההכנסות ממסים. הממשלה התעשרה והאזרחים הפכו לעניים.

לאחרונה, משרד האוצר הודיע שעל מנת לעודד את קטר הנדל"ן הוא יפחית את המס על דירה שניה. המס עמד על 8% ומשרד האוצר הוריד אותו ל-5%. אמנם, אין לזה משמעות גדולה לרוב המשקיעים משום שההנחה היא מינורית. אך, אם המדינה כבר בוחרת לעודד על ידי הורדת המסים את שוק הנדל"ן מדוע אינה בוחרת לעשות זאת עבור הזוגות הצעירים?

אם בנק ישראל יעלה בחזרה את הריבית הנמוכה אל מעל לסף התשואה של השכרת דירה, המשקיעים יחזרו אל אפיקי החסכון ויצאו משוק הנדל"ן. לא כולם כמובן, אך, משקיעים נוספים שיתכננו להצטרף אל השוק יחשבו פעמיים האם ההשקעה בנדל"ן עדיפה.

בנימין נתניהו, יובל שטייניץ וסטנלי פישר, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
בנימין נתניהו, יובל שטייניץ וסטנלי פישר, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

אמנם, להעלאת הריבית יהיו השלכות על נוטלי המשכנתאות ושוק ההון, אך, יהיה ניתן לטפל באמצעות חקיקה והסדרים. הגעה למהלך זה עדיפה על פני זריקת דור שלם של צעירים לעתיד נטול קורת גג.

הלחץ לשווק יותר דירות לא תרם להפחתת המחירים, אלא עודד משקיעים להיכנס לשוק. במשך עשור המדינה שדדה מהזוגות הצעירים את עתידם, ונהנתה מההכנסות ממסים. הממשלה התעשרה והאזרחים הפכו לעניים

גם ההצעה לשחרור קרקעות בקצב מהיר, במקום העלאת הריבית עשויה להיכשל. לכוח של השוק יש יותר יכולת מאשר מאמצי השיווק, התכנון והמכרזים במסגרת כל תכניות האוצר. הכסף של המשקיעים חזק יותר. יש כמובן לגייס כוח אדם לוועדות התכנון על מנת להאיץ את קידום התכניות הרבות, אך לא זה הצעד שימנע את עליית מחירי הנדל"ן. הצעד האחד הוא למנוע מכוח הכסף של השוק להתחרות בזוגות צעירים.

 חוק עידוד השקעות הון

תחילה יש לתקן את חוק עידוד השקעות הון. בשנת 2005 נתניהו ואולמרט הגדירו מחדש את הזכאים להטבות מס מהמדינה, ותרמו לנזק עצום לכלכלת הארץ.

החוק במתכונתו המקורית משנת 1967 ניתב את ההשקעות אל עבר הפריפריה. המטרה היתה ליצור תעסוקה בפריפריה ולעודד חברות בינלאומיות להשקיע בישראל.

אולם, במרוצת השנים יזמים רבים לחצו את הפוליטיקאים לשנות את סעיפי החוק, שיעניק הטבות למפעלים המוקמים במרכז הארץ. חוק זה שתוקן, העניק הטבות במיליארדי שקלים דווקא למפעלים החזקים כמו טבע, אינטל ועוד, והוא נכשל במטרתו, שהיתה הבאת חברות בינלאומיות לישראל.

ישראל אף ויתרה על מסי רווחי החברות הגדולות שזכו להטבות מס. במקום לגבות את הסכום המוערך של 27 מיליארד שקל, שר האוצר, יובל שטייניץ, התפשר על 3 מיליארד שקלים בשנת 2012. למה? אין לאף אחד מושג. איך אומרים, "כסף של אבא שלו?". החוק המעוות אף תרם למפעלים ויזמים להוציא מפעלים מהפריפריה, ולהקים אותם במרכז הארץ. ישנה נסיגה בהקמתם של מפעלים וחברות בפריפריה. הפריפריה התעסוקתית של ישראל מצטמצמת.

ישראל ויתרה על מסי רווחי החברות הגדולות שזכו להטבות מס. במקום לגבות כ-27 מיליארד שקל, שר האוצר דאז שטייניץ התפשר על 3 מיליארד שקלים ב-2012. למה? אין לאף אחד מושג. איך אומרים: "כסף של אבא שלו?"

באמצעות חוק זה מעוותת הממשלה את היכולת שלה לתמוך בחברות בינוניות ועסקים קטנים, ומוטה בעיקר לחברות הגדולות. למשל, חברת אינטל מקבלת מהמדינה כל כמה שנים כ-4 מיליארד שקל מענק, בתמורה להעסקת ישראלים, ולהרחבת מפעלי הייצור שלה. 4 מליארד שקל (!) מענק. בנוסף למענק הממשלה פוטרת את אינטל מתשלום מסים עצום. אינטל תשלם לישראל רק 5% מס שולי.

חשבו למשל על עסק עצמאי. חברה בע"מ משלמת כ-23% מס חברות, ומס דיבידנד כ-30%, או סך הכל, כ-46% מסים. כעת, אינטל נחשבת לאחת מהחברות היצואניות הגדולות של ישראל. זאת אומרת, שעל הייצוא של אינטל המדינה אינה נהנית מגביית מסים, וכך גם חברות אחרות בגודלה של אינטל.

ההטבה של חוק עידוד השקעות הון לאינטל, למשל, שווה ל-5 מיליארד שקל בשנת 2019, וסכום זה הוא 1% מההכנסות ממע"מ. האם לא היה עדיף להוריד את המע"מ ולתת למשק כולו ליהנות מהפחתת המחירים?

הקפאת חוק עידוד השקעות הון במתכונתו הנוכחית תחסוך למשק עד 10 מיליארד שקל בשנה, ואותם יהיה אפשר להעביר ישירות להורדת המע"מ שממנו יהנו כל שאר אזרחי הישראל.

כלכלה קומוניסטית

הכלכלה הישראלית מונהגת על ידי הממשלה הישראלית באופן חסר תקדים במדינות המערב. האוכלוסיה המלומדת בעולם המערבי היא האוכלוסיה העניה בעולם המערבי. העובדים הישראלים עובדים יותר שעות מכל עמיתיהם בעולם המערבי, אך מרוויחים פחות, וכח הקנייה שלהם רחוק מכח הקנייה של עמיתיהם. אך, גם את מה שנשאר לישראלים לרכוש, נרכש במחיר הגבוה ב-25% יותר מכל מדינה מערבית. אפילו לשוויצרים יקר פה – ובשוויץ באופן יחסי בעולם יקר.

ההטבה של חוק עידוד השקעות הון לאינטל, למשל, שווה ל-5 מיליארד שקל בשנת 2019, וסכום זה הוא 1% מההכנסות ממע"מ. האם לא היה עדיף להוריד את המע"מ ולתת למשק כולו ליהנות מהפחתת המחירים?

קרוב למאה מונופולים יצרה הממשלה, ופירוק כל אחד מהמונופולים יצמיח עשרות מקומות עבודה, ויגייס אלפי עובדים, אשר הם בכח הקנייה שלהם ימריצו את הכלכלה ואת הצריכה הפרטית. הממשלה מרכזת כח רב בידי מיעוט, ויוצרת כלכלה קומוניסטית. רומסת את היזמות, דורסת את היצירתיות ודואגת למקורבים בלבד.

אולם, כל עוד אופי ההצבעה יסוב על בסיס שבטי, אין סיכוי שהפוליטיקאים בממשלה ינקפו אצבע עבור הישראלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,879 מילים
כל הזמן // יום שישי, 25 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: "ההפגנות מסייעות לי פוליטית, הן מדגרת קורונה"

יזהר שי רוצה להתפטר מהממשלה ● בליכוד תוקפים את מנדלבליט ● גמזו: "המלצתי להדק את הסגר ולא לסגור את כל המדינה" ● 121 אלף מובטלים חדשים בשבוע האחרון ● נתב"ג כנראה ייסגר לטיסות יוצאות ● היועמ"ש מבהיר שלא התנה את הגבלת ההפגנות בסגירת המשק ● מרכז המידע לקורונה: שיעור הבדיקות החיוביות,מהגבוהים בעולם

עוד 43 עדכונים

בלי חיבור הקבוצות בישראל – לא נבלום את מגפת הקורונה

מחקר בינלאומי ענק מוכיח כי אם לא נצליח לחבר את כלל הקבוצות בחברה הישראלית – לא נבלום את מגפת הקורונה.

החברה הישראלית ניצבת בימים אלה מסוגרת, משוסעת ומפולגת בפני משבר משולב חסר תקדים – בריאותי, כלכלי, פוליטי וחברתי. תיאוריות ומחקרים בפסיכולוגיה חברתית מלמדים אותנו שאחד ממנגנוני החוסן (או הכשל) החשובים ביותר להתמודדות אישית וחברתית עם האתגר הזה, טמון בזהות הקבוצתית של בני האדם. לא זו בלבד, אלא שגם הפעולות האישיות הבסיסיות הנדרשות כדי לבלום את המגפה ולקצר את הסגר – הקפדה על ריחוק פיזי, היגיינה וחבישת מסיכות – נטועות בדיוק בהקשר זה של תחושת שייכות לקולקטיב.

תיאוריות ומחקרים בפסיכולוגיה חברתית מלמדים שאחד ממנגנוני החוסן (או הכשל) החשובים ביותר להתמודדות אישית וחברתית עם האתגר חסר התקדים הזה – טמון בזהות הקבוצתית של בני האדם

בשבועות האחרונים בוצע מחקר בינלאומי משווה, הגדול מסוגו, שבו מעל 100 חוקרים מכל העולם (כולל הח"מ מהאוניברסיטה העברית) בחנו בקרב עשרות אלפי אזרחים מ־67 מדינות, ובהם יותר מ־1200 אזרחים ישראלים, מה ישפיע יותר מכול על נכונותם לציית להנחיות.

המחקר מצא שהגורם הראשון במעלה שמניע אנשים לציית להנחיות המרחק וההיגיינה הוא מידת ההזדהות הקבוצתית-לאומית שלהם, כלומר המידה שבה הם חשים מחוברים לקבוצת הלאום שלהם, ומגדירים אותה כמרכזית בזהותם. ככל שהחיבור לקבוצה חזק יותר, אנשים מצייתים יותר להנחיות שמטרתן בלימת המגפה – זאת מעל ומעבר להשפעת גורמים אחרים כמו מצב כלכלי, אידיאולוגיה או דתיות. הממצא המרתק הזה הוא בשורה רעה לחברה הישראלית המשוסעת, שבה יש קבוצות ואזרחים רבים שאינם חשים חלק מהקולקטיב, ואף מודרים על ידי המדינה ונציגיה. מכאן שאם לא נצליח להגביר את תחושת השייכות של כלל האזרחים לקולקטיב האזרחי – ובמיוחד של הערבים והחרדים – לא נצליח לבלום את המגפה.

מצבי משבר יכולים להוביל להידרדרות, אבל גם מהווים הזדמנות ייחודית לשיפור היחסים בין קבוצות בחברות שסועות. מצד אחד, המשבר הבריאותי הנוכחי הוא הזדמנות אדירה לחברות שמורכבות מתת-קבוצות שיש ביניהן קונפליקט ועוינות, כמו בישראל. מול האויב המשותף, נוצרת הזדמנות ייחודית לגבש זהות-על משותפת עם מטרת-על משותפת – בלימת הנגיף – שכן בסיטואציה ייחודית כמו זו בולטת התלות ההדדית בין הקבוצות. תלות הדדית כזו נוכח מטרה משותפת נושאת בחובה פוטנציאל להעמקת החיבור, לריכוך המתחים וליצירת יחסים סובלניים ומכבדים יותר בין הקבוצות בחברה.

ככל שהחיבור לקבוצה חזק יותר, אנשים מצייתים יותר להנחיות לבלימת המגפה – בשורה רעה לחברה הישראלית המשוסעת, שרבים מאזרחיה אינם חשים חלק מהקולקטיב ואף מודרים ע"י המדינה ונציגיה

מצד שני, איום מוחשי כל כך על החיים והבריאות, המלווה בפגיעה כלכלית קשה, מוביל בני אדם באופן טבעי להתכנסות ולהתלכדות בתוך קבוצת הזהות המצומצמת שלהם. במצבי משבר ואיום גם מתעצמים הסטריאוטיפים והדעות קדומות כלפי קבוצות מיעוט ורווחת הנטייה לחפש אשמים, ותמיד הם יימצאו בקבוצת ה"חוץ". כך גם בישראל: מאשימים את החרדים בגלל הישיבות, את הערבים בגלל החתונות, את החילונים והשמאלנים בגלל ההפגנות, את הימנים כי בחרו בממשלה כושלת, וכן הלאה – אלה תמיד "האחרים" שאשמים במשבר ואחראים לפגיעה ביכולתה של החברה להתמודד איתו.

בישראל, אם כך, הפוטנציאל לשיפור היחסים לא התממש, ואנו רואים תהליך מדאיג של התכנסות הקבוצות לתוך עצמן והתחזקות של הקולות המאשימים קבוצות אחרות באחריות להחרפת המגפה ולהחזרת הסגר. העוינות בין הקבוצות רק גדלה, ומחלישה כל תהליך של גיבוש זהות קבוצתית משותפת מול הנגיף. זה תהליך הרסני, שמפורר את החברה ופוגע קשות ביכולתנו לבלום את המגפה.

למנהיגות ולשיח הציבורי יש תפקיד עצום בהנעת תהליכים בין-קבוצתיים בעת משבר, והם יכולים להוביל לעבר החרפת היחסים או לעבר לכידות וסולידריות. ואכן, התהליך השלילי שמתרחש בישראל לא קורה בחלל ריק, והממשלה והעומד בראשה תרמו לו תרומה מכרעת. אחרי שנים של הסתה נגד ציבורים שונים והאשמתם במיני האשמות שקריות, החברה הישראלית עומדת מפולגת מול משבר שמחייב המתמודדות משותפת.

גם בעיצומו של המשבר, ראש הממשלה וחלק משריו מטיחים בציבורים שונים האשמות שונות, חלקן שקריות, לגבי התנהלותם שמובילה להפצת הנגיף ותוקפים את המשטרה ואת הפקידים שעובדים מסביב לשעון כדי לטפל במשבר הבריאותי והכלכלי. במקום מנהיגות שתנסה לקדם חיבור ותחושת שייכות של כלל האזרחים, הממשלה הנוכחית מניעה שיח מסוכן של פילוג ושיסוי, ובכך תורמת באופן ישיר לפגיעה בהקפדה על ההנחיות ולהשתוללות המגפה.

כך גם בישראל: מאשימים חרדים בגלל הישיבות, ערבים בגלל החתונות, חילונים ושמאלנים בגלל ההפגנות, את הימנים כי בחרו בממשלה כושלת. אלה תמיד "האחרים" שאשמים במשבר

כיוון שהממשלה נוהגת בחוסר אחריות משווע כזה, האחריות לעשות אחרת מוטלת על כולנו. החברה הישראלית נמצאת ברגע היסטורי בהקשר של היחסים בין הקבוצות השונות בה. מתוך ממצאי המחקר שהצגנו עולה כי אנו נמצאים בסיטואציה ייחודית שבה חיבור של כלל הקבוצות בחברה אינו רק צורך חברתי או כלכלי, אלא שהוא הדרך היחידה להתגבר על המשבר הבריאותי העצום.

זו קריאה למנהיגים ברמה הארצית והמקומית, לעיתונאים, למעצבי דעת קהל, למנהלים בכירים במשק ועוד: לכולנו יש אחריות עמוקה לתת לכלל הקבוצות תחושת שייכות – ובייחוד לערבים ולחרדים. עלינו להפסיק להאשים קבוצות אחרות בחברה, להדגיש שיש כאן מאבק משותף, להזכיר שוב ושוב שיש תלות הדדית בין כולנו ושרק ביחד נצליח – ולגבות זאת במעשים שיגברו על קולות ההסתה והפירוד שמגיעים מהממשלה, כדי להוביל את החברה בישראל לבלימת המגפה ולתחילתו של ריפוי חברתי.

עירן הלפרין הוא הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית ופוליטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. ייסד ומוביל את המעבדה לחקר סכסוכים בין קבוצות ויישובם באוניברסיטה העברית בירושלים. ייסד את מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי ומשמש כיו"ר השותף והפסיכולוג החברתי הבכיר בארגון. שימש כדיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

רון גרליץ הוא מנכ"ל אקורד – פסיכולגיה חברתית לשינוי חברתי. היה מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, ארגון יהודי-ערבי לקידום שוויון וחברה משותפת בין האזרחים היהודים והערבים בישראל. רון הוא מומחה בתחום מדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים ומערכת היחסים שבין האזרחים היהודים והערבים בישראל. בעל תואר ראשון במתמטיקה ותואר שני במדיניות ציבורית, שניהם מהאוניברסיטה העברית ובהצטיינות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 766 מילים ו-1 תגובות

QAnon, אותה גברת אנטישמית בשינוי אדרת

תיאוריית קונספירציה חדשה בשם QAnon, לפיה דמוקרטים פדופילים פועלים בסתר נגד טראמפ, צוברת תאוצה ומתפשטת בעולם ● אבל חוקרים מודאגים במיוחד מהאלמנטים האנטישמיים - הסמויים והגלויים - השלובים בה ● "הטענה שהוליווד נשלטת בידי יהודים, שחברי קונגרס יהודים הם פדופילים, מזכירה את הפרוטוקולים של זקני ציון" ● בגרמניה זה כבר הוביל לגילויי אלימות

עוד 978 מילים

להחלטה להטיל סגר מלא ולהגביל את ההפגנות בבלפור אין כל נימוק רציונלי ● השיקולים הם פוליטיים, ואינם יכולים לשמש הצדקה סבירה להחלטה שכזו ● מעיון בתיקון לחוק הקורונה שהונח היום על ידי הממשלה, עולה כי הגבלת הפגנות המוניות אינה לשבועיים בלבד ● ואם לכל תזכיר חוק אמורה הממשלה לצרף נתונים תומכים, אז הפעם היא הסתפקה בשתי מילים: "לא רלוונטי" ● פרשנות

עוד 970 מילים

למקרה שפיספסת

מיוחד הר הבית לא בידינו

הנשיא טראמפ מדבר על המוני תיירים מוסלמים שיבקרו בהר הבית בעקבות ההסכם עם האמירויות ● גם במשרד התיירות אופטימיים, ובונים על 2 מיליון עולי רגל בשנה ● אך המומחים לאתר פסימיים יותר, וחוששים ממתיחות בהר ● "נאום טראמפ מדאיג את הפלסטינים והירדנים, ומשחק לידי חכמי הדת ומבקרי ההסכם. זאת תהיה 'הוכחה' להשתלטות ישראלית על קודש הקודשים האסלאמי - בגיבוי אמריקאי"

עוד 3,367 מילים

עסקת ה-F35 אינה פתיון להסכם השלום אלא חלק אינטגרלי ממנו

עסקת הנשק הגדולה שעיקרה מכירת מטוסי ה-F35 לאמירויות מתוארת אצלנו כמין פתיון לאמירויות לעשות שלום עם ישראל, אבל האמת היא שהיא חלק אינטגרלי מהשלום, וכאשר מבינים את מהותו של המהלך כולו, מבינים למה.

ארצות הברית החליטה לצאת מן המזרח התיכון. זה עומד בבסיס ההסכם בין ישראל לאמירויות. המאמץ האמריקני לצרף גם את סעודיה יוכל לבוא לידי סיום רק אחרי שתוכרע שאלת ירושת הכתר בין מוחמד בן סלמאן לבין הנסיכים. ואלו, מצידם, מתנגדים לעצם הרעיון שבן יירש את אביו במקום לנהוג על פי המסורת הבדווית לפיה השבט מכריע ולא עקרון הירושה.

עסקת הנשק הגדולה שעיקרה מכירת מטוסי ה-F35 לאמירויות מתוארת אצלנו כפיתיון לאמירויות לעשות שלום עם ישראל. אבל האמת שהיא חלק אינטגרלי ממנו. כשמבינים את מהות המהלך כולו, מבינים למה

השאלה שנשאלת בארצות הברית היא מי ימלא את החלל הריק שארצות הברית תשאיר אחריה: האם איראן, כמו שחוגים חזקים ב-CIA סבורים, או ברית הסונים עם ישראל, כפי שהבית הלבן תחת טראמפ סבור.

המפלגה הדמוקרטית, כפי שראינו בימי אובמה, הולכת בעקבות בכירים ב-CIA וההערכה שאיראן היא בעלת הברית העדיפה. האסכולה הזאת התגבשה כאשר בכירי ה-CIA שפעלו באפגניסטן ראו במו עיניהם כיצד מעורבות ארצות הברית במזרח התיכון חסרת תועלת, ועד כמה איראן, כשכנה חזקה, חשובה לארצות הברית כדי לייצב את המצב באפגניסטן.

בעיראק הדברים היו ברורים יותר – בעלת הברית העיקרית של ארצות הברית לעשיית סדר כלשהו בעיראק השסועה הייתה איראן, והפוליטיקאים הפרו-איראנים היו גם המקורבים ביותר לארצות הברית.

הבעיה, כמובן, היא שאיראן היא לא הפתרון אלא הבעיה, והכסף שקיבלה מאובמה הושקע לא בהגברת היציבות האזורית, אלא בטיפוח הטרור. גם יחסיה המיוחדים עם סין ועם רוסיה יקנו לארצות הברית מעמד שלישי בחשיבותו, וזאת תהיה הזדמנות לאיראן לנצל את החלל הריק שייווצר עם נטישת ארצות הברית את ידידיה, כדי להכניס את סין.

הבעיה היא כמובן, כפי שמוכח במקומות רבים בעולם, שהפוליטיקאים לא מרשים לעובדות לקלקל להם את התזה, וממשל דמוקרטי עלול בהחלט להעדיף את איראן על פני הערבים, על פי דוקטרינת אובמה.

הבעיה היא כמובן, כפי שמוכח במקומות רבים בעולם, שהפוליטיקאים לא מרשים לעובדות לקלקל להם את התזה, וממשל דמוקרטי עלול בהחלט להעדיף את איראן על פני הערבים, עפ"י דוקטרינת אובמה

לפיכך, טראמפ כבר מקים את המערכת הערבית-ישראלית שתשמש ככוח שיבלום את סין, דרך איראן, מלחדור למזרח התיכון, ופירוש הדבר חידוש המלחמה הערבית-פרסית שהתחוללה בימי סדאם חוסיין, וחידוש המלחמה על חבל אחוואז, שהוא החבל הערבי של איראן, שבו מרוכז עושר הנפט של איראן.

המהלך הזה יתאפשר רק אחרי שסעודיה תצטרף למהלך, ורק אחרי שמשפחת המלוכה תתאחד מאחורי בן סלמאן.

עסקת הנשק לאמירויות היא חלק אינטגרלי מן השלום כמהלך אזורי כולל של הקמת נאטו אזורי הכולל את ישראל ומדינות ערב.

הבעיה עם הסכמת ישראל לעסקה איננה בעצם העסקה, אלא בנסיבות שבהם ראש הממשלה הסתיר את העסקה מגורמי הבטחון בישראל. אבל זאת כבר שאלה אחרת.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 427 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בתי חולים קורסים מעומס, אבל הרשות לאשפוז כלל לא דנה בפיזור חולים

חשיפת זמן ישראל בתי חולים באזורים "אדומים" קורסים מעומס עקב ריבוי חולי קורונה, ואילו בתי חולים באזורים "ירוקים" יכולים לקבל מטופלים נוספים, אבל למערכת הבריאות אין תוכנית לפיזור חולים ברחבי הארץ ● הגוף היחיד שמוסמך להחליט על ניוד חולים בין בתי חולים הוא הרשות העליונה לאשפוז, אבל הוא לא דן בכך אפילו פעם אחת מאז התפרצות הקורונה ● משרד הבריאות: הרשות תתכנס בשבוע הבא

עוד 1,803 מילים

ברית נתניהו-דרעי ניצחה. הציבור ישלם על זה ביוקר

אחרי יומיים של דיונים בקבינט הקורונה, נתניהו ודרעי יכולים לסמן ניצחון אישי: הממשלה אישרה את ההחמרות בסגר שכוללות הגבלה משמעותית של ההפגנות, בעוד בתי הכנסת יישארו פתוחים ביום כיפור ● עבור נתניהו, כל האמצעים כשרים כדי לעצור את הפגנות האלפים נגדו ● ואילו סכנת החיים שקיימת בבתי הכנסת נדחקה בגלל הפחד של הרבנים מקטיעת שרשרת ההדתה ● פרשנות

עוד 639 מילים

במסר מרגיע הסביר פרופ' אבי שמחון כי העניים מקבלי הקצבאות נפגעו הכי פחות מהמשבר הכלכלי ● אבל הוא לא סיפר על היום שבו תגיע "החשבונית" שמאפשרת את מימון כל הפעילות הזו, ותכה לא רק בעניים הנוכחיים - אלא תייצר דורות של עניים למשך 100 השנים הקרובות ● ואת כל הטוב הזה עשה שמחון כדי להכשיר את הקרקע עבור הבוס מבלפור לקראת הטלת עוד מגבלות, חמורות עוד יותר ● פרשנות

"העניים נפגעו הכי פחות" במשבר הקורונה, כך אמר אתמול (יום ג׳) אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. כמובן שמדובר באמירה אומללה ומנותקת מהמציאות, אבל ההסבר שנתן לה שמחון מעניין לא פחות.

שמחון טען בראיון ל-ynet שהעניים מקבלים קצבאות, ושהקצבאות לא נפגעו. אבל למעשה שמחון סיפר לנו רק על צדו האחד של המטבע, שהוא שפיכת כסף מצד המדינה על העניים. הוא לא סיפר על היום של אחרי הקורונה, שבו יגיע החשבון למימון כל הפעילות הזו, ושאותם העניים "שהכי פחות נפגעו מהמשבר", עלולים להפוך בבת אחת לקורבנות הכי גדולים שלו.

את כל זה עושה שמחון כדי להכשיר את הקרקע עבור הבוס מבלפור לקראת הטלת עוד הגבלות, חמורות עוד יותר, על המשק והכלכלה בישראל, כל כולן כתוצאה ממחדל מנהיגותי אחד גדול של אותו ראש ממשלה שלו מייעץ שמחון.

אם נביט לרגע על הנתונים היבשים, נגלה ששמחון אכן צודק בהסבר לדבריו. היקף הקצבאות, ובראשן דמי האבטלה, הוגדל והורחב משמעותית בתקופת המשבר. שמחון אף ציין שבזכות האמון שיש בעולם לכלכלה הישראלית, יכול האוצר לממן את כל הקצבאות הללו מהלוואות בריבית נמוכה שהמדינה לקחה ממשקיעים.

החדשות הרעות הן שהקצבאות המורחבות, שחלקן ניתנו על ידי המדינה כדי לכסות על מחדליה, למעשה מורידות את הסיכוי שנוכל להמשיך ולקבל הלוואות בריבית נמוכה גם בעתיד הלא-רחוק. אחרי הכל, האמון של המשקיעים בכלכלה הישראלית מושתת על דירוג האשראי הגבוה שחברות הדירוג הגדולות בעולם העניקו למשק. אבל כתנאי לאי-הורדת הדירוג הזה, הציבה לאחרונה אחת מחברות הדירוג את הדרישה לצמצם את הגירעון האדיר שנוצר ושעוד צפוי לגדול, לרמות יעד נמוכות, שמזכירות יותר את אלו שהיו לפני המשבר. לפי התחזיות של בנק ישראל היקף הגירעון עשוי להגיע ל-150 מיליארד שקל עד סוף השנה.

חלוקת מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
אילוסטרציה, חלוקת מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

המדיניות הכושלת של הממשלה, שמחייבת להטיל עוד הגבלות על הכלכלה הקורסת ועוד הוצאות על קופת המדינה, למעשה מפחיתה את הסיכוי שישראל תוכל לעמוד ביעד הדי דמיוני שהציבו לה חברות הדירוג.

הממשלה תהיה חייבת לפגוע באופן קיצוני בשירותים ובקצבאות שאותם היא מספקת כיום לאותם עניים "שלא נפגעו מהמשבר" לדברי שמחון, וזאת כדי לצמצם את חובות העתק או לפחות את חלקם, ביום שאחרי הקורונה.

הממשלה גם תהיה חייבת להגדיל את הכנסותיה על ידי הגדלת מסים. ואולם, מאחר שהעלאת מס לעשירים מנוגדת לאג'נדת השוק החופשי, שנתמכת על ידי נתניהו ושמחון, סביר להניח שהנפגעים הגדולים מפעולה כזו יהיו, איך לא, אנשי המעמד הבינוני והנמוך. למעשה, הקצבאות הללו לא רק שיפגעו בעניים הנוכחיים, אלא ייצרו דורות של עניים, גם למשך 100 השנים הקרובות.

הממשלה תהיה חייבת להגדיל את הכנסותיה על ידי הגדלת מסים. ואולם, מאחר שהעלאת מס לעשירים מנוגדת לאג'נדת השוק החופשי של נתניהו ושמחון, סביר להניח שהנפגעים הגדולים יהיו אנשי המעמד הבינוני והנמוך

מדינת ישראל גייסה הלוואות בעשרות מיליארדי שקלים כדי לממן את כל הטוב הזה. אחת ההלוואות, בגובה מיליארד דולר, נלקחה ל-100 שנה. המשמעות היא שהדורות הבאים ישלמו מהיום ועד יום העצמאות ה-172 של מדינת ישראל סכום של 45 מיליון דולר בשנה כריבית למשקיעים זרים רק על הלוואה זו. כל שנה.

כדי לממן את הקצבאות וחבילות הסיוע לקורונה, גייס האוצר בחודש אחד בלבד, במרץ-אפריל, חוב ממשלתי בהיקף שקרוב לסכום עליית החוב הממשלתי ב-2018 כולה: 10 מיליארד דולר. הסכום הזה מצטרף לכ-39 מיליארד שקל שהמדינה כבר מחזירה – מדי שנה – כריבית למלווים על הלוואות קודמות, ובלי קשר לקורונה.

רגע אחרי שישראל זחלה לסגר שני, נראה שאין לנו אלא להבחין שכבר עתה אנחנו נמצאים רק בתחתיתו של הר חובות שצפוי רק לגדול. עכשיו צריך להמתין לתירוץ הבא שיפיק פרופ' שמחון בעוד כמה שנים, בניסיון להסביר למה העניים הם  הנפגעים העיקריים ממדיניות הצמצומים חסרת התקדים של הממשלה.

מימין: בנימין נתניהו, בני גנץ, אבי שמחון (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
מימין: בנימין נתניהו, בני גנץ, אבי שמחון (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 543 מילים ו-1 תגובות

בריטניה לא מצליחה לעצור את שובה של הקורונה

מספר החולים בעליה ● מערך הבדיקות לא מתפקד ● ראש הממשלה נוהג ביהירות למרות שנכשל בניהול המגפה ● היועץ שלו מפר בידוד ● החינוך נפגע והכלכלה שלא מצליחה להתאושש ● גם בבריטניה, הקורונה מערערת את הפוליטיקה והחברה ● אחרי שבריטניה יצאה ממשבר חריף, הנתונים מעידים על חזרתה של המגפה, אבל גם הבריטים כבר לא מאמינים לראש הממשלה שלהם

עוד 1,258 מילים

כלי התחבורה העמוס בישראל הוא היחיד שלא חלות עליו שום מגבלות

על פעילות האוטובוסים ורכבת ישראל הוטלו מגבלות קורונה מחמירות, בעיקר בנוגע לדילול מספר הנוסעים ● אך מנהלי "סיטיפס", מפעילת הרכבת הקלה בירושלים, קיבלו הודעה מפורשת כי היא מוחרגת מכולן ● לפקחי הרכבת יש סמכות אכיפה רק בכל הנוגע לתשלום עבור הנסיעה, וכשהם נתקלים בנוסע בלי מסכה, הם לכל היותר יכולים לבקש יפה

עוד 794 מילים

מדי יום מגיעים ילדים בגילאי 5-17 לצמתים בצפון, במשולש ובירושלים, ומקבצים נדבות עבור קבלן שלוקח מהם את הכסף ● התופעה, שהחמירה במשבר הקורונה, "טופלה" על ידי לא פחות מארבעה משרדי ממשלה, ועדיין ההיקף שלה לוט בערפל ואף קבלן לא נעצר ● "כמו שמעלימים עין מהפועלים שמסתננים לפה כי יודעים שבלי זה הם ימותו מרעב, כך גם לא נוגעים בילדים הקבצנים"

עוד 1,624 מילים

מגבלות חמורות על הפגנות, בתי הכנסת יהיו פתוחים בכיפור

ההחלטה שלא עברה בקבינט טעונה הצבעה בממשלה ● על פי הדיווחים נתניהו רצה סגר פחות מחמיר עד שהבין שלא יוכל לאסור הפגנות כך ● נתניהו גם אמר: "יש לדון במה עושים עם ההפגנות גם כשאין סגר כללי״ ● סקר: הליכוד ב-29 מנדטים, בנט 21, גוש הימין ב-66 מנדטים ● מפלגה בראשות ח״כ יפעת שאשא-ביטון מגיעה ל-8 מנדטים ● כתבה בוושינגטון פוסט על המנהג של נתניהו להביא מזוודות עם כביסה מלוכלכת לניקוי

עוד 63 עדכונים

אתפטר אם המדינה הדמוקרטית תעמוד לפני המדינה היהודית

"ממשלה שמסוגלת להגביל את התפילות ביום כיפור אבל לא מסוגלת לומר איך מגבילים את ההפגנות - זו לא ממשלה יהודית ולא אכהן בה", כך אמר אמש יו"ר ש"ס לזמן ישראל ● עבור נתניהו, החיבור בין תפילות להפגנות בא בזמן ● אבל דרעי פוסל את האפשרות שהמשבר יוביל לבחירות: "בקטסטרופה הזו? אני לא רואה בחירות בינתיים"

עוד 657 מילים

הממשלה טרם החליטה על נהלים לישיבה בסוכה בסגר

בדיקת זמן ישראל הממשלה מאפשרת לקנות ולמכור בזמן הסגר את ארבעת המינים וקישוטים לסוכה, אבל ההוראות שפורסמו לא כוללות התייחסות לישיבה בסוכה ● במשרד הבריאות ובלשכת הפרויקטור גמזו לא יודעים לענות לשאלה אם סוכה נחשבת ל"חלל פתוח" או ל"מבנה סגור" ● גורם ממשלתי: "הסגר נערך בחגים כדי להגביל את ההתקהלויות בחגים, ובכל זאת הוא בנוי ככה שכל ההתקהלויות יתקיימו כסדרן"

לממשלת ישראל אין מושג מה יהיו הנהלים שיגדירו את הישיבה בסוכה בזמן הסגר, כך עולה מבדיקת זמן ישראל. אף שהסגר אמור להימשך לאורך כל ימי חג סוכות, ההוראות אינן כוללות כל התייחסות לישיבה בסוכה.

הוראות הקורונה אוסרות על התקהלות של יותר מ-10 אנשים במבנה סגור או של 20 אנשים בשטח פתוח, למעט כמה החרגות שנמצאות בהוראות עצמן. במשרד הבריאות, וגם בלשכתו של פרויקטור הקורונה, רוני גמזו, לא ענו לשאלה האם סוכה נחשבת למבנה סגור, לשטח פתוח או שיש לה קטגוריה מיוחדת שהממשלה חייבת לקבוע לה כללים נפרדים, בדומה לכללים שנקבעו לתפילות בבתי הכנסת.

כל זאת, למרות שהוראות הקורונה כן מתייחסות לבנייה ולקישוט הסוכה, ואף מגדירות שווקים למכירת ארבעת המינים וחנויות למכירת סוכות כ"שירות חיוני", ומאפשרות הגעה אליהם, גם ממרחק של יותר מקילומטר מהבית.

שוק "ארבעת המינים" בקרבת שוק מחנה יהודה בירושלים. אוקטובר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שוק "ארבעת המינים" בקרבת שוק מחנה יהודה בירושלים. אוקטובר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

קבינט הקורונה התכנס היום (ג׳) כדי לדון בהחמרת הסגר על ישראל. ואולם, גורם ממשלתי המעורה בנושא אמר לזמן ישראל כי הסדרת הישיבה בסוכות לא נמצא על סדר יומה של הישיבה. החלטות הקבינט, אם יתקבלו היום, יחייבו אישור של הממשלה והכנסת, וההערכה היא כי הן ייכנסו לתוקף רק אחרי יום הכיפורים.

"לאף אחד מאנשי המקצוע אין מושג, הם מחכים להחלטה של הפוליטיקאים ואלה שומרים את ההחלטה לרגע האחרון בגלל כיפופי הידיים הפוליטיים", אמר הבוקר גורם ממשלתי המעורה בנושא לזמן ישראל. "זה הזוי, אין מילה אחרת לתאר את זה. הסגר נערך בחגים כדי להגביל את ההתקהלויות בחגים ובכל זאת הוא בנוי ככה שכל ההתקהלויות יתקיימו כסדרן".

"לאף אחד מאנשי המקצוע אין מושג, הם מחכים להחלטה של הפוליטיקאים ואלה שומרים את ההחלטה לרגע האחרון בגלל כיפופי הידיים הפוליטיים. זה הזוי, אין מילה אחרת לתאר את זה"

חלק גדול מהציבור היהודי מבלה את החג מדי שנה בסוכות גדולות שבהן מתקהלות ואוכלות יחד כמה משפחות, ולעתים בניין שלם. בהיעדר תקנות, ניתן להעריך שגם השנה, יתקיימו התקהלויות של כמה משפחות יחדיו בסוכה.

התפילות בבתי הכנסת נקבעו לפי מתווה מורכב המתיר תפילה של 10 אנשים כפול מספר הכניסות למבנה בערים אדומות ו-25 אנשים כפול מספר הכניסות למבנה בערים כתומות וצהובות, ובלבד שנשמר יחס של אדם אחד לכל 4 מ"ר. לפי "מחשבוני בתי כנסת" שצצו ברשת עם פרסום המתווה, לבית כנסת ששטחו 300 מ"ר ושיש אליו שתי כניסות בעיר "כתומה", לדוגמה, יכולים להיכנס 75 מתפללים.

במוצאי ראש השנה הודיעה המשטרה כי כלל לא ביצעה פעולות אכיפה של ההוראות הללו בתפילות ראש השנה. לפי הודעת המשטרה, אף אחת ממאות הפשיטות שבוצעה בחג ואף אחד מכ-8,000 הדו"חות שחולקו לאזרחים, רובם על שהיה אסורה בשטחים פתוחים, לא התבצעו בבתי הכנסת.

מתפללים מחוץ לבית הכנסת. אוגוסט 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מתפללים מחוץ לבית הכנסת. אוגוסט 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

יצוין כי בישיבת קבינט הקורונה אמורה לעלות לדיון ההצעה לסגור כליל את בתי הכנסת. ואולם, ההערכה היא שההצעה לא תאושר לפני יום הכיפורים, כדי למנוע מצב שבו בתי הכנסת יהיו סגורים. עם זאת, אם ההצעה תתקבל ותאושר בשבוע הבא עשוי להיווצר מצב חסר תקדים שבו בתי הכנסת יהיו סגורים בשמחת תורה.

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות לידיעה. מלשכתו של הפרויקטור רוני גמזו נמסר "גמזו אינו עוסק בפרטים הללו, הוא מתווה את המדיניות, לגבי הפרטים תשאלו במשרד הבריאות".

עוד 460 מילים

חסידי ברסלב חוזרים מבלארוס, ולא בטוח שהם ייכנסו לבידוד

אלפי חסידי ברסלב עושים את דרכם חזרה לארץ, אחרי שנאלצו לחגוג את ראש השנה בבלארוס ● "המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן", אמר דובר החסידים ששהו בבלארוס ● על הלכלוך שהשאירו: "במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. למה ציפו מאיתנו?" ● על החובה לשהות בבידוד: "האמון של הציבור במשרד הבריאות נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית"

"לא חשבנו לרגע שנצטרך לחגוג את ראש השנה בבלארוס, ושמדינת ישראל תשים רגליים לניסיונות שלנו להיכנס לאוקראינה", כך אומר חיים וייצהנדלר, דובר חסידי ברסלב השוהים בבלארוס, לאחר שכשלו ניסיונותיהם לציין את החג באומן. "כואב הלב שהמדינה הפקירה אותנו במצב כה רגיש, לא סייעה לנו להיכנס לאוקראינה ולא הושיטה עזרה במזון ושתייה כשהיינו תחת כיפת השמיים בגשם שוטף".

עד צהרי שישי האחרון, ערב ראש השנה, קיוו אלפי חסידים שהמתינו בגבול עם אוקראינה כי יימצא מתווה שיאפשר להם לחגוג את ערב החג ליד קבר רבי נחמן מברסלב. ואולם אוקראינה אסרה על כניסה אווירית מישראל, ולאחר שכשלו ניסיונות החסידים להיכנס לאומן דרך הגבול היבשתי, הם התפזרו ברחבי בלארוס.

חסידי ברסלב חוגגים את ראש השנה בבלארוס

בסיועם של הרב משה פימה, ראש הקהילה היהודית בעיר פינסק, ושל וייצהנדלר, נמצאו לחסידים מקומות לינה בבתי הארחה בערים שונות, בהם כ-500 חסידים שהגיעו כחצי שעה לפני כניסת השבת לבית הארחה בעיר צ'איקה.

"הרב פימה פיזר אותנו ברחבי בלארוס – מינסק, פינסק, גומל ועוד ערים, והעמיד לכולנו בתי הארחה", אומר וייצהנדלר. "לא היינו בתנאי בית מלון או בית, אבל מבחינת מה שניתן היה לארגן לכמות אנשים כזו בהתראה כזו, זה לא פחות מנס.

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, של תסכול, של החמצה ושל בגידה. אך האחדות שם הייתה מדהימה, והרגשנו תוך כדי ריקודים ותפילה שרבינו איתנו".

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, בכי של תסכול, בכי של החמצה, בכי של בגידה… אבל האחדות שהייתה שם הייתה מדהימה"

מאז צאת החג ועד עכשיו עושים החסידים את דרכם לישראל, ככל שהם מצליחים להשיג כרטיסי טיסה מבלארוס לישראל. בהגיעם ארצה מחויבים החסידים להיכנס לבידוד של שבועיים על פי הנחיות משרד הבריאות.

חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)
חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)

לשאלת זמן ישראל האם ציבור החסידים מתכוון לציית לחובת הבידוד עם שובו לארץ, השיב וייצהנדלר: "בעקבות הכעס והמרמור של החסידים, האמון של הציבור במשרד הבריאות הוא לא בגדר פיגוע, אלא בגדר נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית של הרשויות את הנחיות הסגר.

"בעוד יש חגיגות המוניות בתל אביב, מונעים מאיתנו את תפילת ראש השנה, שהיא החשובה ביותר מבין כל התפילות. על מקבלי ההחלטות לשים לב לזה, להתייחס לזה ולקחת את זה בשיא הרצינות כדי להחזיר את האמון בין הצדדים".

האם אתם מודאגים מהאפשרות שנדבקתם בקורונה במהלך המסע שעברתם?

"אנחנו לא מודאגים מכך שנדבקנו בקורונה, כי המציאות מוכיחה אחרת. שבועיים ויותר היינו שם מעורבבים אחד עם השני כמעט 2,500 איש, אף אחד לא חלה.

בנוגע לביקורת שנשמעה לגבי הלכלוך שנשאר במקום שהייתם של החסידים בגבול בלארוס ואוקראינה השיב לנו וייצהנלדר: "להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו.

"להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו"

"במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. זה לא שהיינו בפארק רמת גן, שיש בו שירותים ומים זורמים, אלא היינו על כביש בינלאומי ללא צינור מים. לא הבנתי למה ציפו מאיתנו? איפה היינו אמורים לעשות את הצרכים שלנו?

"זה נכון שהגענו לשם מיוזמתנו, אבל אחרי הכל יש למדינת ישראל אחריות להושיט לעזרה הומניטרית לאזרחיה, מה שהיא לא עשתה".

חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
עוד 510 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה