מיליוני ילדים, הורים ומורים בישראל נמצאים בימים אלה במתח: שנת הלימודים התשע"א אמורה להיפתח בעוד שבועיים במתכונת חדשה, שבה התלמידים ילמדו בקבוצות של 18 ילדים, וכיתות ה' ומעלה יגיעו לבית הספר רק פעמיים בשבוע.
לקראת סיום שנת הלימודים החולפת הועברו בתי הספר ברחבי הארץ ללמידה ביתית לחודשיים בשל התפרצות מגפת הקורונה, ונפתחו מחדש במתכונת כמעט מלאה לחודש וחצי בלבד, וללא חובת נוכחות בכיתה.
אלא שבינתיים לא ברור אם שנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר, או רק אחרי החגים. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות איתמר גרוטו הודיע השבוע שייתכן כי תלמידי כיתות ז' ומעלה כלל לא יחזרו ללימודים. הנימוק הוא העלייה בתחלואה, אבל נראה שיש גם בעיה ביישום הדרישה לחלוקה לקפסולות.
כדי לפצל את כיתות א'-ד' וגני הילדים במשך כל השבוע, צריך להכפיל את מספר המורים והגננים המלמדים בהם, ולשם כך משרד החינוך צריך לגייס רבבות עובדים. אבל גיוס כוח האדם החל באיחור, ולמרות שהמשרד מציע שכר כפול לעוזרי הוראה – גם בלי הכשרה וניסיון – המיון והגיוס שלהם עדיין לא הסתיימו.
כדי לפצל את כיתות א'-ד' וגני הילדים במשך כל השבוע, צריך להכפיל את מספר המורים והגננים המלמדים בהם, ולשם כך משרד החינוך צריך לגייס רבבות עובדים. אבל גיוס כוח האדם החל באיחור
פתיחת שנת הלימודים היא בעיה כלל עולמית: ברוב המדינות בחצי הכדור הצפוני שנת הלימודים מתחילה באוגוסט או בספטמבר, והן מתמודדות עם בעיות ועם דילמות דומות. במרבית המדינות האלה, בתי הספר נסגרו סמוך להטלת ההסגר בפברואר או מרץ 2020, ובימים אלה הם נפתחים במלואם לראשונה. החזרה לכיתות מלווה בחששות כבדים ובוויכוחים סוערים ברחבי תבל.
ישראל הייתה אחת מכ-20 המדינות הבודדות בחצי הכדור שכל בתי הספר בהן נפתחו בה כבר בשנת הלימודים הקודמת. לעומת זאת, במרבית העולם בתי הספר התיכוניים וחטיבות הביניים נותרו סגורים עד סוף שנת הלימודים שעברה, ובחלקן גם בתי הספר היסודיים והגנים. עתה, מדינות שלא שבו בלימודים מביטות בעניין במדינות שעשו זאת – ומנסות ללמוד מכך ולהיערך לעתיד.
ישראל נחשבת בתקשורת העולמית למודל של "כיצד לא לפתוח את שנת הלימודים", בגלל ריבוי מקרי ההדבקה בקורונה בבתי הספר.
"כשהנגיף נחלש, ישראל פתחה את כל בתי הספר. זה לא עבד טוב", נקבע בכותרת של כתבה בניו יורק טיימס. "בישראל חוששים שבתי הספר נפתחו מוקדם מדי", נכתב בוול סטריט ג'ורנל. המקרה שאירע בגימנסיה העברית בירושלים, שבה התגלו מאות נשאים שבועיים אחרי פתיחתה מחדש, סוקר בעולם ועורר דאגה.
למרות זאת, מבדיקה השוואתית שערכנו עולה כי רוב המדינות המפותחות בחצי הכדור הצפוני מחזירות בימים אלה את כל התלמידים בכל שכבות הגיל לבתי הספר לכל ימי השבוע, בדומה למתווה הפתיחה המלא של בתי הספר שהתבצע בישראל במאי, ולא למתווה החלקי שמתוכנן כאן כעת. החלטתן התקבלה למרות שברבות מהמדינות באירופה, באסיה ובאמריקה החל גל שני של מגפת הקורונה.
ההבדל העיקרי בין מתווה החזרה ללימודים בישראל במאי לבין מה שמתקיים כעת במדינות מפותחות אחרות הוא, שלא במפתיע, שברוב העולם המפותח מחלקים את התלמידים מראש לקפסולות קטנות.
"חזרה ללימודים חשובה למרקם החברתי"
במדינות המפותחות של צפון אירופה, חלק מבתי הספר נפתחו כבר בשנה שעברה. בשוודיה ובהולנד בתי הספר היסודיים נשארו פתוחים כל השנה ורק התיכונים נסגרו, ואילו בדנמרק ובנורווגיה היסודיים נפתחו מחדש כבר באפריל.
בגרמניה ובאוסטריה כל בתי הספר בכל שכבות הגיל נפתחו במאי, כמו בארץ. כעת ייפתחו מחדש בתי הספר בגרמניה, באוסטריה ובסקנדינביה לכל הגילאים.
הילדים בגרמניה לובשים מסכות רק במסדרונות ולא בשיעור ובחצר, ובסקנדינביה אין חובת לבישת מסכה בכלל. מאידך, הלימודים בגרמניה התקיימו בקבוצות זעירות של 10 ילדים, בדנמרק בקבוצות של 12 ילדים שהגיעו לבית הספר בשעות נפרדות, ובנורווגיה בקבוצות של 15, במרחק של שני מטר שסומן בסרטי הפרדה.
הארוחות בבתי הספר בדנמרק התקיימו בחללים ייעודיים ונפרדים, והתלמידים והמורים נדרשו לשמור על היגיינה ברמה שקשה לדמיין בישראל.
בצרפת, חלק מבתי הספר היסודיים נפתחו באמצע מאי, ואילו התיכונים נשארו סגורים עד סוף השנה. כל בתי הספר בצרפת נפתחים מחדש בשבוע הבא.
שר החינוך הצרפתי, ז'אן מישל בלנקייר, הסביר במאי את ההחלטה לפתוח מחדש את היסודיים: "חשוב לנו שכמה שיותר ילדים יחזרו לבתי הספר במאי, לא ביוני, כי הילדים העניים יותר מתקשים להשתלב בלמידה מרחוק, וגם חזרו לאט יותר ללמידה, והיה חשוב ליצור מחדש רצף של למידה שהוא חיוני למרקם החברתי".
מתווה החזרה בצרפת פחות קפדני מאשר בגרמניה ובסקנדינביה, ודומה יותר לזה שהתקיים בארץ במאי. הלמידה שם מתבצעת בכיתות מלאות, ללא קפסולות. ילדים עם חום אינם נכנסים, והתלמידים מפוזרים במרחקים של מטר ביניהם.
ילדים מעל גיל 11 נדרשים ללבוש שם מסכות, וכולם נדרשים לשטוף ידיים ולשמור על היגיינה. המורים נדרשים להשתדל שהילדים יגעו זה בזה כמה שפחות בשעת משחק. "במידת האפשר, מדובר בילדים", מציינים במשרד החינוך הצרפתי.
כמו בישראל, החזרה בצרפת בשנת הלימודים שעברה הייתה אופציונלית, לבחירת ההורים, ואילו כעת החזרה ללימודים היא חובה למי שאינו נדרש בבידוד.
פתיחת בתי הספר במערב ובצפון אירופה בשנה שעברה נתקלה במחאות מורים והורים, שהפגינו וטענו כי "מדובר בניסוי בילדים". אבל בניגוד לישראל, לא נרשם מספר גבוה של הדבקות ופתיחת בתי הספר המוקדמת שם נחשבת להצלחה.
רק 2,045 תלמידים בכל גרמניה נשלחו לבדיקות בגלל חשש להתפרצויות קורונה בבתי הספר, ורק 12 מהם נמצאו חיוביים לנגיף. גם ברחבי צרפת לא נרשמו התפרצויות חריגות של תחלואה בבתי הספר.
בתי הספר בסין, בקוריאה הדרומית וביפן נפתחו בשנת הלימודים הקודמת אחרי כמה חודשים, ואילו בטייוואן רק התיכונים נסגרו במרץ ונפתחים כעת. במדינות אלה פותחים את בתי הספר לכל הגילאים ולמשך כל השבוע, כמו באירופה.
כמו בצפון אירופה, גם במזרח אסיה הלמידה מתנהלת בקבוצות קטנות, עם שמירת היגיינה מחמירה ועם מדידות חום בכניסה לבית הספר. התלמידים באסיה לובשים מסכות מגיל שש, וביפן אף לובשים מגני פלסטיק שקופים בנוסף.
יש לציין כי במרבית המדינות באירופה ואסיה שפתחו את בתי הספר בשנה שעברה, המוסדות נשארו פתוחים גם במקרים שבהם התגלו בהם חולי קורונה, ורק התלמידים בקפסולות שבהן התגלו החולים נשלחו הביתה ולבדיקות.
במרבית המדינות באירופה ואסיה שפתחו את בתי הספר בשנה שעברה נותרו המוסדות פתוחים גם במקרים שבהם התגלו חולי קורונה, ורק התלמידים בקפסולות שבהן התגלו החולים נשלחו הביתה ולבדיקות
ישראל הייתה המדינה היחידה שבה בתי ספר שלמים נסגרו וכל תלמידיהם נשלחו לבדיקות – וייתכן שזאת הסיבה לכך שהתגלה בבתי הספר בארץ מספר גדול יחסית של נשאים, שגרם לתחושה לפיה פתיחת הלימודים נכשלה.
"מתווה החזרה מסוכן, ההוראות מבולבלות"
במדינות שחוו את התפרצויות הקורונה הקשות ביותר – בריטניה, איטליה וספרד – בתי הספר נשארו סגורים עד סוף השנה שעברה ועומדים להיפתח כעת.
בתי הספר בבריטניה נסגרו בסוף מרץ, שבוע אחרי הטלת ההסגר בממלכה. ראש הממשלה בוריס ג'ונסון התעקש להשאיר אותם פתוחים גם כשמוסדות נסגרו ברוב העולם, כחלק מהתנגדותו להטלת ההסגר, אך לבסוף נכנע ללחץ וסגר אותם.
למרות ההתפרצות הקשה בבריטניה, בפוליטיקה ובתקשורת הבריטית התקיים ויכוח נוקב על ההחלטה להשאיר את בתי הספר סגורים. הלמידה מרחוק שם, כמו ברוב המדינות, הייתה רצופת תקלות ובעיות, והממשלה המציאה פתרונות גרועים – כמו ציוני בגרות שנקבעו באמצעות אלגוריתם – שעוררו תרעומת ולעג.
לפי הודעת משרד החינוך הבריטי, בתי הספר בסקוטלנד נפתחו השבוע מחדש, ואילו באנגליה הם אמורים להיפתח עם סיום החופש הגדול בספטמבר.
הילדים הבריטים ילמדו בקפסולות קבועות וקטנות ותיאסר נדידה ביניהן. החזרה ללימודים בבריטניה היא חובה, והמורים מחויבים לפתוח את השיעורים בכיתה להוראה מקוונת, כדי לאפשר לתלמידים חולים ומבודדים ללמוד מהבית.
הילדים הבריטים ילמדו בקפסולות קבועות וקטנות ותיאסר נדידה ביניהן. החזרה ללימודים בבריטניה היא חובה, והמורים הבריטים מחויבים לפתוח את השיעורים בכיתה להוראה מקוונת
"במקרה של התפרצות קורונה בבית הספר", נכתב במתווה הפתיחה הבריטי, "המוסד לא ייסגר, אלא אם כן רשויות הבריאות יורו על כך במפורש. המורים יעדכנו את הרשויות, הילדים בכיתתו של הילד או המורה שיידבק ייבדקו, ואם יימצא צורך, תיבדק כל השכבה ואף בית הספר כולו".
הקפסולות הקטנות, והחובה להמשיך ללמוד, הם ההבדלים העיקריים בין מתווה החזרה ללימודים בבריטניה לזה שהתקיים בישראל במאי. עיקרי התכנית הבריטית נראים מוכרת להורים ומורים בישראל: ילדים מגיל 11 ומעלה ילבשו מסכות; ילדים שבני משפחתם חולים בקורונה יישארו בבית; תיאסר החלפת חפצים; ילדים יאכלו בכלים אישיים שיביאו מביתם ויביאו את הציוד מהבית מדי יום; ושיעורי חינוך גופני יתקיימו, אבל בלי פעילות שדורשת מגע פיזי בין הילדים.
בספרד, שנת הלימודים נפתחה השבוע (יום א') והתלמידים חזרו בהמוניהם לכיתות שמהן נעדרו מחודש מרץ. הלמידה מתבצעת בקפסולות של 15 עד 20 ילדים, והילדים הספרדים יושבים במרחקים של מטר וחצי "במידת האפשר".
ככלל, אין חובה ללבוש מסכות, אלא אם כן לא מתאפשר למורים לסדר את הכיתה באופן ששומר על מרחק, ובמקרה כזה – רק לילדים מגיל 11 ומעלה. הספרדים יעודדו למידה בחוץ, במרחבים פתוחים, והמורים יתבקשו לקחת את התלמידים לכמה שיותר שיעורים בחצר בית הספר או מחוצה לו.
כדי למנוע הדבקה, משרד החינוך הספרדי הורה לבתי הספר להקים חדרי בידוד, שבהם ישהו תלמידים מכיתות גבוהות שלא יחושו בטוב עד שהוריהם יגיעו לקחת אותם. גם בספרד, החזרה ללימודים היא חובה כללית, פרט לילדים עם בעיות רפואיות וכאלה שנדרשים בבידוד, שאמורים להתחבר לשיעורים באופן מקוון.
מתווה החזרה ללימודים בספרד עשוי להיראות למתבונן הישראלי אחראי וקשוב לצורכי התלמידים, אבל חלק מהאיגודים המקצועיים והארגונים החברתיים שם מתנגדים לו בחריפות, וועדי עובדי הוראה אף מאיימים למנוע את הלימודים.
באיגוד המקצועי הספרדי CCOO מצהירים כי "תכנית החזרה ללימודים היא לא חוקית, חסרת אחריות ושערורייתית. הכללים אינם ברורים ולא ניתנים ליישום ונראה כאילו מישהו פרסם אותם כדי לצאת ידי חובה".
באיטליה, הילדים ישהו בבית תקופה ארוכה במיוחד -מסוף פברואר עד לתאריך היעד של ה-19 לספטמבר, שבו כל בתי הספר והגנים בארץ המגף ייפתחו מחדש.
התלמידים שם לא ילמדו בקפסולות, אף שיש כוונה להקטין את מספר התלמידים בכל כיתה. בתי ספר איטלקיים נדרשים גם להחליף את ה-banchi, הספסלים המסורתיים עליהם יושבים הילדים, בכיסאות שיאפשרו פיזור של התלמידים.
כמעט כל התלמידים באיטליה ילבשו מסיכות – רק ילדי הגנים יהיו פטורים מכך – תוך הקפדה מחמירה על היגיינה. כמו בספרד, תינתן העדפה ללמידה בחצר ובחיק הטבע. תלמידים שנדרשים לבידוד אמורים ללמוד מהבית. לתלמידי תיכון ייערכו בדיקות חום בכניסה, לתלמידי היסודי והגנים – לא. הממשלה האיטלקית משקיעה כמיליארד יורו בהיערכות המזורזת לפתיחה מחדש במתכונת הזאת.
באיטליה מתקיימות במקביל שתי מחאות סותרות של ועדי הורים ומורים: מצד אחד, התקיימו הפגנות סוערות במחאה על העובדה שבתי הספר נשארו סגורים בזמן שהקניונים, מקומות הבילוי ואפילו התאטראות נפתחו. העובדה הזאת גרמה לדחיקתן של אמהות מחוץ לשוק העבודה, בתקופה שבה האבטלה והעוני גואים.
מצד שני, האיגודים המקצועיים של המורים באיטליה וארגון הורים בשם SPC (התנועה למחויבות לחינוך) מאיימים לא לפתוח את שנת הלימודים שם בטענה כי המערכת לא ערוכה לכך. בין השאר, מוחים ההורים והמורים על מחסור במסכות רזרביות ובנייר טואלט בבתי הספר, ועל ליקויים בלמידה מרחוק שלא יאפשרו לילדים בבידוד ובסיכון ללמוד מהבית. "הלמידה מרחוק לא עבדה, ואם לא נתארגן כראוי, גם הלמידה בבתי הספר לא תעבוד", טוענים המוחים.
מבין 20 המדינות שבדקנו, רק ביוון הוחלט להחזיר את התלמידים לבתי הספר באופן חלקי כמו בארץ. הלימודים שם, שיתחדשו ב-11 לספטמבר אחרי חצי שנה של למידה מרחוק, יתקיימו יומיים בשבוע בבית הספר ובשאר הימים מהבית.
רק תלמידי חינוך מיוחד וגני ילדים ביוון יחזרו ללמוד מדי יום, ואילו תלמידים בקבוצות סיכון, חייבי בידוד, ומי שיבחרו בכך, ילמדו מהבית כל ימות השבוע.
כאוס בארצות הברית
בחלק מהמדינות עדיין לא הוחלט כיצד תיראה שנת הלימודים. בקפריסין, למשל, עדיין לא ברור האם הלימודים יחודשו באמצע ספטמבר כנהוג, ובאיזו מתכונת בדיוק. הממשלה הקפריסאית הודיעה כי תחליט על כך "בסוף אוגוסט".
בארצות הברית שורר כאוס לקראת פתיחת שנת הלימודים בשבוע השני של ספטמבר, שמאפיל אפילו על הכאוס בישראל. רבים מאוד מהתלמידים בארה"ב לומדים בבתי ספר פרטיים, שחלקם לא נסגרו גם בזמן ההסגר, וחלקם עברו ללמידה מרחוק וימשיכו בה גם כעת. פתיחת בתי הספר הציבוריים תלויה בהחלטת הרשויות המקומיות, ואלה נתונות במערבולות של לחצים סותרים.
ארגוני ההורים, המעסיקים והממשל הפדרלי בראשות הנשיא לוחצים על ראשי הערים והמושלים לפתוח את בתי הספר במלואם ובמהירות, וטראמפ אף מאיים לשלול תקציבים מבתי ספר שלא ייפתחו. האיגודים של המורים, לעומתם, לוחצים להשאיר את בתי הספר סגורים, וחלקם מאיימים בשביתות שימנעו את הפתיחה.
לפי שעה, עיריות יוסטון ולוס אנג'לס, למשל, הודיעו שימשיכו בלמידה מרחוק ולא יפתחו את בתי הספר. ניו יורק פותחת אותם ללמידה היברידית בחלק מהשבוע, בהתאם לגיל הילדים, בדומה לתכנית בישראל. שיקגו הודיעה כי תפתח את בתי הספר בלחץ מושל אילינוי, ג'יי.בי. פריצקר, אך חזרה בה לאחר שהמורים איימו בשביתה והודיעה על למידה היברידית. בקנטקי, בתי הספר אמורים להיפתח אם וכאשר שיעור הנדבקים בקורונה במדינה יירד מ-6% מהנבדקים ל-4% בלבד.
אחד הטיעונים הנפוצים בדיון נגד פתיחת בתי הספר בארצות הברית, הוא הניסיון לפתוח אותם מחדש במהירות בישראל – ניסיון שהוכתר ככישלון.
הפעילים הפוליטיים ואנשי התקשורת האמריקאים מודעים לעובדה שמגפת הקורונה בארה"ב קשה הרבה יותר מאשר בישראל – לא רק בגל הראשון, אלא גם בגל השני – ומנופפים בעובדה הזאת כדי להזהיר מפני פתיחת בתי הספר.
"בארצות הברית מתו פי שישה יותר אנשים מקורונה מאשר בישראל ביחס לגודל האוכלוסייה", נכתב בדיווח על הנושא ברויטרס, "ואם בישראל מבינים שהפתיחה הייתה מהירה מדי, בוודאי שלאמריקאים יש ממה לחשוש".
חידה מתמטית: איך מכניסים 27 ילדים לקפסולה של 12?
האם החששות של המתנגדים לפתיחת בתי הספר בארה"ב ובאירופה מוצדקים?
ההערכה היא שילדים קטנים מדבקים פחות, ולכן בתי ספר יסודיים רבים נפתחו מוקדם יותר. אבל מה לגבי התיכונים, שבהם לומדים נערים שאין הבדל פיזיולוגי גדול בינם לבין מבוגרים, ובהם התרחשו אירועי ההדבקה העיקריים בישראל?
אם בעולם מודעים להדבקה ההמונית בתיכונים בישראל, וחוששים מתסריט דומה, מדוע רוב המדינות באירופה ובמזרח אסיה, וחלק מהמדינות בארה"ב ומהמחוזות בקנדה, פותחים את כל בתי הספר שלהן? ומדוע בבתי הספר התיכוניים בגרמניה, באוסטריה, בדנמרק, בסין, ביפן, בקוריאה ובאוסטרליה – שנפתחו כבר בשנת הלימודים שעברה – לא דווח על אירועי הדבקה נרחבים?
נראה כי לפחות חלק מהתשובה לכך קשור במספר הילדים בכיתות. הילדים במדינות המסודרות הללו חולקו לקפסולות קטנות עם הפרדה קשיחה ביניהן.
בישראל לא התבצעה חלוקה לקפסולות בשנה שעברה. כעת מתוכננת חלוקה כזאת, אבל כדי לאפשר אותה, תלמידי כיתות ד' ומעלה יוכלו להגיע לבית הספר רק יומיים בשבוע. הסיבה לכך ברורה: בישראל יש פי שניים יותר ילדים.
הצפיפות בכיתות בישראל היא החמורה ביותר בעולם המפותח, פרט ליפן ולצ'ילה. הצפיפות הממוצעת בבתי הספר במדינות ה-OECD היא 21 תלמידים בכיתה, ואילו בישראל היא עומדת על 27 תלמידים בכיתה.
לפי דוח של הארגון, בשנים 2000-2012 הופחתה הצפיפות בכיתות הלימוד בחלק גדול ממדינות ה-OECD, וירדה מ-23 ל-21 תלמידים בכיתה, ואילו בישראל היא אף עלתה מ-26 ל-27 תלמידים. תקן משרד החינוך קובע שיש לשבץ עד 40 תלמידים בכיתה, אך בפועל יש כיתות גדולות יותר – בעיקר במגזר הערבי.
חלוקת כיתות לקפסולות דורשת הגדלה של מספר המורים, וזאת דורשת זמן כדי לגייס ולמיין אותם, אפילו בתנאי חירום, ותקציבים למימון שכרם. מדינות מפותחות נערכו למשימה הזאת חודשים מראש, וגם גייסו לכך תוספות תקציב ענקיות. מדינת אונטריו בקנדה, למשל, הוסיפה למערכת החינוך 7 מיליארד דולר קנדי (כ-18 מיליארד שקל) כדי לממן את החלוקה לקפסולות.
גם אם גיוס המורים הנוספים בארץ היה נערך כיאות, היה קשה מאוד לחלק את כל הכיתות לקפסולות של 12 תלמידים (כמו בדנמרק) או 10 (כמו בגרמניה), ואף לקפסולות של 18 תלמידים, כפי שהתלמידים בכיתות א'-ד' יחולקו בישראל.
בעיה דומה קיימת גם במדינות ערב, שסובלות מריבוי טבעי גבוה ומהתפוצצות אוכלוסין. בירדן, למשל, שבה בתי הספר סגורים מאז ההסגר במרץ, התלמידים אמורים לחזור בתחילת ספטמבר, אבל ספק אם הפתיחה תעבור בשלום.
לא זו בלבד שירדן לא תוכל להקטין את הכיתות הענקיות (גדולות אף מאלה כאן) בבתי הספר הציבוריים, או לחלק אותן לקפסולות, היא עלולה אף להגדילן, מכיוון שתלמידים בבתי ספר פרטיים נוטשים אותם בהמוניהם בעקבות המשבר הכלכלי.
באיחוד האמירויות מנסים לפתור את הבעיה בדרך יצירתית שהועתקה מדנמרק: הכיתות ייפתחו כולן, כשהן מחולקות לחצאים, והתלמידים ילמדו במשמרות. הקטנים ילמדו מהשעה מ-7:30 עד 11:30, והגדולים מ-12:00 עד 16:00. הכיתות יסודרו עם מרחק של 1.5 מטר בין השולחנות, והילדים יאכלו אוכל שיביאו מבתיהם, במרחב מיוחד שייועד לכך. תלמידים בבידוד יצטרפו לשיעורים אונליין.
התכנית האמירתית מאפשרת לחלק את בתי הספר הצפופים שם לכיתות קטנטנות מבלי לבנות כיתות נוספות, אבל מחייבת את ממשלת האיחוד להכפיל את מספר המורים. לממלכה עתירת הנפט יש את תקציבי העתק הנדרשים לכך.
האם ממשלת ישראל יכולה לבצע היערכות דומה?
כך או כך, מהבדיקה שביצענו עולה כי ישראל היא אחת המדינות המעטות בחצי הכדור הצפוני – אחת משתיים מתוך 20 מדינות שבדקנו – שבהן חלק גדול מהתלמידים לא יחזרו באופן מלא לבית הספר. מה תהיה התוצאה של ההחלטה?
מבדיקת זמן ישראל עולה כי כבר בשנת הלימודים הקודמת החלה נשירה שקטה של תלמידים מבתי הספר: רבים לא הצליחו להשתלב בלמידה מרחוק, ואחרים ניצלו את העובדה שהחזרה ללימודים במאי לא הייתה חובה ולא הגיעו לכיתה. עובדים סוציאליים דיווחו על ניתוק הקשר עם תלמידים ממשפחות ממצוקה.
"נראה כי אם המדינה לא תחזור לאכוף את חוק חינוך חובה, תהיה נשירה המונית של תלמידים מתי הספר", אמרה לזמן ישראל עו"ד יעל כפרי, מומחית במשפט חינוך, "אפשר להגיע בקלות למצב מאוד בעייתי, שבו נצטרך למצוא כלים משפטיים להתמודד עם הפרטת האחריות של המדינה לחינוך והתוצאות שלה.
"מבחינה משפטית ורשמית, ייקח זמן עד שנגלה באופן רשמי שיש נשירה", הוסיפה. "זה לא קרה רק כאן, אלא גם במדינות מסוימות בארה"ב, למשל, וגם שם זה ייצור בעיות קשות. אני מקווה שהמערכת תיקח אחריות, אבל מי יודע?"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם