JavaScript is required for our website accessibility to work properly. השוואה בינלאומית: בעולם כבר מסירים את המסכות | זמן ישראל

מסירים את המסכות

הממשלה מאשימה את הציבור בגל השני של הקורונה, בנימוק ש"אנשים מסתובבים בלי מסכות" ● אבל במדינות שהצליחו להוריד את שיעורי ההדבקה באירופה ובמזרח התיכון אין הנחיה גורפת ללבוש מסכה כמו בישראל ● בחלקן, אין חובה כזו כלל ● ד"ר אורי לרנר: "גם לעובדה שהציבור בארץ לא לובש מסכות יש לממשלה אחריות" ● "ההוראות מבלבלות, משתנות כל הזמן, ולא ברור מה הן"

מסכות מגן. אילוסטרציה (צילום: istockphoto/klenova)
istockphoto/klenova

הממשלה מאשימה את הציבור בגל השני של הקורונה, בנימוק ש"אנשים מסתובבים בלי מסכות" ● אבל במדינות שהצליחו להוריד את שיעורי ההדבקה באירופה ובמזרח התיכון אין הנחיה גורפת ללבוש מסכה כמו בישראל ● בחלקן, אין חובה כזו כלל ● ד"ר אורי לרנר: "גם לעובדה שהציבור בארץ לא לובש מסכות יש לממשלה אחריות" ● "ההוראות מבלבלות, משתנות כל הזמן, ולא ברור מה הן"

הגל השני של מגפת הקורונה הולך ומתעצם, וישראלים רבים – בהם ידוענים ומשרתי ציבור בכירים – מאשימים בעלייה בהדבקה את הציבור, "שאינו מקיים את ההוראות", ובין השאר נמנע מלבישת מסכות במרחב הציבורי.

בשלבים הראשונים של המגפה לא שררה הסכמה בקרב אנשי המקצוע על הצורך ללבוש מסכה. ואולם מהידע המדעי שנצבר עד כה, אין לאנשי המקצוע ספק כי עיקר ההדבקה מתבצעת באמצעות נתזי רוק, כך שלבישת מסכה מורידה את ההדבקה בצורה משמעותית, ומכאן חשיבותה. גם ארגון הבריאות העולמי והמרכז האמריקאי למניעת הדבקה במגפות ממליצים חד-משמעית על לבישת מסכות.

המשקל הגבוה שמיוחס למסכות עודד את המשטרה לבצע מעצרים ברוטליים ואלימים של אזרחים שהסתובבו בלא מסכה ולא הזדהו, בהם ילדים ונערים בעלי מוגבלויות שהוכו בידי שוטרים. גם ראש הממשלה נתניהו הדגיש את החשיבות של המסכה, במסיבת העיתונאים שבה הצהיר על תכנית הסיוע הכלכלית:

"בגל הראשון הייתה לנו הצלחה מדהימה… הורדנו את ההדבקה…מספר הנפטרים היה קטן…זה הישג שחייבים לשמור עליו. אם נשמור על ההנחיות נשטח את העקומה של התחלואה… מחקרים הוכיחו כששני אנשים לובשים מסכות, במרחק 2 מטר זה מזה – הסיכון להידבקות הוא אפסי".

ואולם, במכלול האמצעים הנדרשים למדינות להתמודד עם מגפת הקורונה, כלל לא ברור אם המשקל של לבישת מסכות אכן גדול מזה של לא מעט גורמים אחרים שכולם תלויים לגמרי בטיפול הממשלה במגפה. למשל, המהירות והיקף בדיקות הקורונה שמבוצעות בפועל, יעילות המעקב האפידמיולוגי אחר החולים, מציאת פתרונות בידוד לאוכלוסיות עניות, או איסור קבוע על התקהלויות צפופות.

כדי לקבל תשובה לשאלה מה משקלן של המסכות בהדברת הנגיף, בדקנו האם במקומות שבהם המאבק בקורונה הצליח חלה חובה גורפת ללבוש מסכות.

בכל המדינות שבדקנו, כמו בישראל, הפגיעה הכוללת של המגפה הייתה עד כה נמוכה עד בינונית, ואף אחת מהן לא נקלעה לגל שני של הדבקה. מספר המתים הכולל מקורונה מגיע בהן ל-0.01% מכלל האוכלוסייה, לעומת 0.08% מאוכלוסיית בלגיה וכ-0.07% מאוכלוסיית בריטניה (בישראל מתו כ-0.004%).

לא ברור אם המשקל של לבישת מסכות גדול מזה של גורמים אחרים לבלימת המגפה, שכולם תלויים לגמרי בטיפולה של הממשלה במגפה. למשל, המהירות והיקף בדיקות או יעילות המעקב האפידמיולוגי אחר החולים

בניגוד למצב בישראל, בכל המדינות שבדקנו המגפה נמצאת במגמת ירידה ועד כה לא פרץ בהן גל שני, ולמעט גרמניה בכולן יש כרגע פחות מ-40 חולי קורונה במצב קשה, בשעה שבישראל נספרו ביום ראשון 141 חולים קשים. בגרמניה, שאוכלוסייתה גדולה פי-תשע מזו של ישראל, יש כיום 278 חולי קורונה קשים.

ביפן, בקוריאה ובטייוואן חלה חובה כללית ללבוש מסכה במרחב הציבורי, כולל בשטחים פתוחים, וביפן וקוריאה החובה הזו כוללת גם ילדים בבתי הספר. לבישת מסכה בזמן מגפות במדינות מזרח אסיה נהוגה שם גם בעת התפרצויות שפעת.

אין חובה גורפת ללבוש מסכה בכל יציאה מהבית באף אחת משאר המדינות שבדקנו: גרמניה, אוסטריה, נורווגיה, דנמרק, פינלנד, צ'כיה, סלובקיה, ניו-זילנד, יוון, קפריסין וירדן.

נשים לובשות מסכות בירושלים, יולי 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
נשים לובשות מסכות בירושלים, יולי 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"אנשים באופן כללי לא לובשים כאן מסכות"

בנורווגיה, בדנמרק ובפינלנד אין חובת לבישת מסכה כלל, אך ממשלות דנמרק ופינלנד ממליצות לאזרחים ללבוש מסכות במקומות ציבוריים סגורים. לעומתן, ממשלת נורווגיה סירבה להמליץ על לבישת מסכות עד לאחרונה.

דנמרק ונורווגיה היו בין המדינות הראשונות שיצאו מהסגר הקורונה כבר באפריל, לפני ישראל. בדנמרק נותרו ארבעה חולי קורונה במצב קשה, ובנורווגיה ובפינלנד יש כיום שני חולים קשים בלבד.

"לא לבשתי מסכה בכל זמן הקורונה. אנשים באופן כללי לא לובשים כאן מסכות", אומרת מאי נחום סמסטדמואן, ישראלית שחיה בלילהאמר, נורווגיה.

לדבריה, "בשיא המגפה היו מקומות – בעיקר באוסלו – שבהם חלק מהאנשים המעטים שנמצאו באותו זמן מחוץ לבית לבשו מסכה, לפחות בעבודה, אבל לא יותר מזה. וגם זה נמשך זמן מאוד קצר, פחות מחודש".

העיירה מורנאו בדרום גרמניה. אין חובה לעטות מסכות במרחב הציבורי. יולי 2020 (צילום: גיא טרייבר)
העיירה מורנאו בדרום גרמניה. אין חובה ללבוש מסכות במרחב הציבורי. יולי 2020 (צילום: גיא טרייבר)

בגרמניה, שנמצאה בהסגר חלקי עד לאחרונה, הכללים לגבי לבישת מסכות משתנים ממדינה למדינה ברחבי הפדרציה. החובה ללבוש מסכה באופן גורף בכל הפדרציה הגרמנית חלה רק בתחבורה הציבורית.

בחבל הריין הגרמני חלה חובה ללבוש מסכה בחנויות, בנקים ומשרדים, ואילו בברלין זוהי המלצה בלבד. בווסטפאליה יש ללבוש מסכה רק בביקורים אצל רופאים ובמקומות שבהם מתקיים מגע בין אנשים, כמו מספרות.

רק בארבע מדינות בגרמניה – המבורג, חבל הסאר, סקסוניה התחתונה ווסטפאליה – חלה חובה ללבוש מסכות גם בשטח פתוח. בבתי הספר בגרמניה מחויבים התלמידים ללבוש מסכות במסדרונות ובמלתחות, אך לא בכיתות.

גרמניה מחלקת בחינם שלוש מסכות לכל אדם. הקנסות על אי-לבישת מסכה בגרמניה נעים בין 25 ל-300 יורו, בהתאם לחומרת העבירה. מעסיקים שאינם מציידים את עובדיהם במסכה נקנסים ב-5,000 יורו.

באוסטריה, שההסגר בה הוסר כבר במאי, ושכיום יש בה שני חולי קורונה במצב קשה, חלה חובה גורפת ללבוש מסכות בחודשים אפריל ומאי, כולל בשטחים פתוחים ובכיתות, כמו בישראל. אבל ב-30 במאי בוטלה באוסטריה כמעט לגמרי חובת לבישת המסכות, למעט בבתי חולים ומרפאות, בתחבורה ציבורית, ובחנויות ומכונים שבהם מתקיים מגע פיזי.

"אנשים בגרמניה ובאוסטריה כמעט לא הולכים עם מסכות ברחוב, גם בעיירה הקטנה שאני גר בה, וגם במרכזי הערים בברלין, וינה וברלין", אומר גיא טרייבר, ישראלי המתגורר בחבל בוואריה שבדרום גרמניה. "באוטובוסים וברכבות כולם עם מסכות, אבל בחנויות חלק כן וחלק לא, תלוי בחוקים במדינה. איפה שאין חובה ללבוש מסכה בסופר, כמעט אף אחד לא עושה את הקניות עם מסכה".

"בגרמניה ובאוסטריה כמעט לא הולכים עם מסכות ברחוב, לא בעיירה הקטנה שאני גר בה וגם בלא בברלין, וינה וברלין. באוטובוסים וברכבות כולם עם מסכות, אבל בחנויות חלק כן וחלק לא, תלוי בחוקים במדינה"

צ'כיה וסלובקיה היו המדינות הראשונות באירופה שהורו על לבישת מסכות, כבר בחודש מרץ. החובה הייתה גורפת וחלה גם במרחב הציבורי, כולל שטחים פתוחים. ב-25 במאי, סמוך להסרת ההסגר, בוטלה החובה ללבוש מסכות בשתי המדינות, ומאז היא חלה רק על צוותים רפואיים. עם זאת, מכתבות שפורסמו בעניין עולה כי רבים מהצ'כים המשיכו ללבוש מסכות גם לאחר הסרת הסגר.

אדם עובר בדיקת קורונה בכרייסטצ'רץ' שבניו זילנד, 17 באפריל 2020 (צילום: Mark Baker, AP)
אדם עובר בדיקת קורונה בכרייסטצ'רץ' שבניו זילנד, 17 באפריל 2020 (צילום: Mark Baker, AP)

ניו זילנד, שנחשבת לדוגמה עולמית במלחמה בקורונה, לאחר שנותרו בה רק  שני חולים קלים, מחייבת ללבוש מסכות רק בתחבורה ציבורית ובמרפאות. עם, זאת המדינה עודדה אזרחים ללבוש מסכות במקומות ציבוריים סגורים, ולפי דיווחים, רבים מהם עושים זאת, ולובשים מסכות בחנויות אף שאינם חייבים.

ביוון, שגם בה נותרו שני חולי קורונה קשים בלבד, חלה חובה ללבוש מסכות במקומות ציבוריים סגורים, ובהם בלבד. בשבוע שעבר בוטלה החובה הזאת, וכיום היא חלה רק על נוסעים בתחבורה ציבורית ועל עובדים שמשרתים קהל. בשום שלב לא חלה ביוון חובה ללבוש מסכות בשטחים פתוחים ובבתי ספר.

בקפריסין, שבה יש כיום 156 חולים ונשאים שטרם החלימו ואין בה חולים קשים, לא חלה בשום שלב חובה ללבוש מסכות. הממשלה המליצה לעובדים בחנויות ללבוש מסכות, ולהם בלבד, ונראה שגם ההמלצה הזאת קוימה באופן חלקי בלבד.

בירדן, שהטילה עוצר קשה וארוך, נותרו שלושה חולים קשים בלבד, ומאז 3 במאי חלה בה חובה כללית ללבוש מסכות בחללים ציבוריים סגורים, כולל התחבורה הציבורית, עסקים ומשרדים. עם זאת החובה ללבוש מסכות בשטחים פתוחים תלויה בהוראות של ממונה הבריאות המקומי, ומשתנה מעיר לעיר ומזמן לזמן.

"בישראל, אי-לבישת מסכה יכולה להזיק יותר"

לדברי המנהל המדעי של עמותת מדעת, ד"ר אורי לרנר, לבישת מסכה מועילה להקטנת ההדבקה בכל מקרה, ולכן חשוב לחבוש מסכה והיה חשוב לעשות כך גם אם החוק לא היה מחייב. עם זאת, הוא מציין כי "ריחוק פיזי בין אנשים חשוב יותר, בגלל שאם שומרים מרחק, הנתזים פחות מגיעים מאדם לאדם. כך שלבישת מסכה חשובה כאשר לא שומרים על הריחוק הפיזי, ולא להפך".

ד"ר אורי לרנר (צילום: באדיבות המרואיין)
ד"ר אורי לרנר (צילום: באדיבות המרואיין)

נראה שגם אם חלק מהישראלים עוברים על ההוראות ולא לובשים מסכות בשטחים פתוחים, המצב כאן לא רע יותר מבחינת חבישת מסכות מאשר בכל המדינות שלפי שעה עומדות לנצח את הנגיף.

"קשה להשוות את החובה ללבוש מסכות בין ישראל לבין מדינות בצפון ומרכז אירופה, משום שהמגורים בהן פחות צפופים, המרחב הציבורי פחות צפוף וגם המנטליות שונה, כך שאנשים נמצאים בקרבה פיזית פחות גדולה גם כשאין מגפה, ובוודאי כשהם מקפידים על הריחוק הפיזי יותר מאשר בארץ. לכן אני חושב שאי-לבישת מסכות בישראל מסוכנת יותר מאשר במדינות כמו דנמרק או אוסטריה, למשל".

יוון, קפריסין וירדן, נמצאות באזור שלנו והמנטליות דומה לשלנו ובכל זאת, הן הצליחו כמעט למגר את הקורונה, למרות שבקפריסין אין חובת לבישת מסכות, ושביוון וירדן החובה חלקית ופחות גורפת מאשר כאן. איך אתה מסביר את זה?

"אני לא יודע, ולכן לא מסביר. אני יודע שלבישת מסכה חשובה מאוד, ושההשוואות בין מדינות בנושא הזה לא מדויקות".

אז כשהממשלה, וגם הרבה אנשים בציבור, מאשימים את הציבור בקיומו של הגל השני, בגלל שאנשים לא לובשים מסכות, אתה מסכים איתם? אתה לא חושב שהממשלה משתמשת בנושא המסכות לגלגל את האחריות על הציבור?

"אני לגמרי לא מקבל את הקביעה שהציבור אשם או אחראי ולא הממשלה. על הציבור יש אחריות, וכשאנשים לא מקיימים את ההוראות, כולל לבישת מסכות, הם מסכנים את עצמם ואת כולנו. אבל האחריות העליונה חלה על הממשלה.

"קודם כל, הממשלה אחראית על אלף ואחד מחדלים שאינם באחריות הציבור. המחדל הענק של המעקבים האפידמיולוגיים, העובדה שבמשך חודשים לא נבנה מערך מתפקד של מעקבים כאלה, האטיות של איתור ובידוד הנשאים, האטיות של הבדיקות ותקופות שבהן נעשו מעט בדיקות – איפה כאן הציבור אשם?

"למעשה, גם לעובדה המצערת שהציבור לא מקיים את ההוראות ולא לובש מסכות יש לממשלה אחריות. ההוראות מבלבלות, משתנות כל הזמן, ולפעמים כלל לא ברור מה הן. האם מותר לא ללבוש מסכה בזמן פעילות ספורטיבית, או האם צריך ללבוש מסכה כשמסתובבים בחוץ, אבל מתי בדיוק הסתובבות היא פעילות ספורטיבית? וכמובן, הדוגמה האישית הגרועה בנושא, כמו בכל נושא אחר. אז אם האחריות היא משותפת זה לא פוטר את הממשלה כהוא זה".

ישראלים לובשים מסכות בתל אביב, יולי 2020 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
ישראלים לובשים מסכות בתל אביב, יולי 2020 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,393 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 27 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

ילדה בת שבע נורתה למוות בערערה; המשטרה: זו כנראה קטטה שהסלימה בין שכנים

נעצרו מספר גורמים שלפי החשד קשורים לירי ● כמה רחפני נפץ של חזבאללה פגעו בצפון הארץ, בקרבת גבול לבנון ● החרדים איימו לתמוך בוועדת חקירה ממלכתית לטבח - הליכוד הצביע בעד חוק המעונות; מועצת אוקטובר: טרגדיה של עם הפכה לספין מגעיל ● ההצבעה בקריאה ראשונה על פיזור הכנסת תיערך ביום שני הקרוב; טרם נקבע מועד הבחירות

לכל העדכונים עוד 22 עדכונים

פסילוסיבין ככיוון מבטיח לטיפול ב-PTSD בארץ

מאז ה-7 באוקטובר אנחנו מתמודדים לא רק עם שיקום בתים וקהילות, אלא גם עם שיקום נזק בלתי נראה: שיקום התודעה.

הנתונים שמצטברים מהשטח מציירים תמונה מוכרת מדי למי שעוסקים בבריאות הנפש – גל מתמשך של הפרעות דחק פוסט־טראומטיות, דיכאון וחרדה, שמאתגר את המערכות הקיימות ודורש מענה רחב, מהיר ומדויק.

פרופסור איל פרוכטר הוא שותף מייסד ומנהל תחום רפואה ומדע קולקטיב עיקר - השותפות לחוסן בישראל.

ד"ר נדיה ליסובודר היא יועצת קלינית CRO, מייסדת ומנכ"לית של גליל מחקר ביו-רפואי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 849 מילים
אמיר בן-דוד

מדינה במבצע חיסול

ספק אם יש מישהו במדינה שמסוגל לדקלם את שמות כל "ראשי הנחש" שישראל חיסלה מאז השבעה באוקטובר. והלילה חיסלנו – בפעם המי יודע כמה – את ראש הזרוע הצבאית של חמאס ● וגם: הווטו האמריקאי בצפון ● האיום הדרמטי של רוסיה ● התפנית המעודדת בגוש עציון ● מבזק ספורט ● ועוד...

הרמטכ״ל אייל זמיר, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ בדיון בקריה ב-26 במאי 2026 (צילום: מעיין טואף/ לע״מ)
מעיין טואף/ לע״מ

המל"ל כיבה את נורת האזהרה הירוקה

פרישת המל"ל מעיסוק במשבר האקלים מחזירה את ישראל לימים שבהם העיסוק בנושא נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים ● זה לא רק מיושן, אלא מנותק מהמציאות שבה מתקיים קשר הדוק בין שינויי האקלים לביטחון הלאומי ● הפתאומיות והשרירותיות של המהלך מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה: הרוח הטראמפיסטית המנשבת במסדרונות הממשל הישראלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,262 מילים

להקים את הסנהדרין

ראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.

אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 632 מילים ו-1 תגובות

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים

לכשכש בכלב - הפסיכולוגיה של החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון

החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון בצל הבחירות הקרבות ומשפטו הפלילי של ראש הממשלה: כשהצורך הביטחוני פוגש את כשל המהמר, רציונליות מוגבלת ומנהיג הזקוק לשינוי סדר היום. 

*  *  *

הסרט "לכשכש בכלב" משנת 1997 מתאר נשיא אמריקאי המסובך בפלילים, ש"ממציא" מלחמה במדינת אויב. במקום לעסוק בפרשיות הפליליות של הנשיא, הציבור בסרט עוסק באיום החיצוני, בצורך להכריע את האויב ובחיזוק האחדות הפנימית. המלחמה אינה העיקר בסרט. העיקר הוא מאמץ "הנדסת תודעה" של הציבור.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 861 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים

ריאיון המסע פורץ הדרך של הרופאה הדרוזית הראשונה

ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה בשבוע שעבר בפרס יוקרתי למנהיגות נשית, נזכרת בימים שבהם לנשים דרוזיות היה אסור לנהוג או ללמוד באוניברסיטה ● ההחלטה ללמוד רפואה נולדה מתוך רצון לעזור לנשים בקהילה שסירבו להיבדק אצל רופאים גברים – ודרשה פגישה חשאית עם מנהיג העדה כדי לקבל אישור חריג

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

בצפון, המורתע הפך למרתיע

יותר מ־130 תקיפות בשבוע אחד ו־11 חיילי צה"ל שנהרגו מאז הפסקת האש אינם עוד "הפרות" נקודתיות, אלא סימן לשינוי מאזן ההרתעה בצפון ● חזבאללה זיהה את נקודת התורפה הישראלית ברחפני הנפץ, הקפיא בפועל את תנועת הכוחות בתוך לבנון והרחיב בהדרגה את טווח הפגיעה גם לתוך ישראל ● כל עוד הדרג המדיני מרסן את התגובה, הארגון ימשיך לפרש את הזהירות הישראלית כחולשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 850 מילים

הפלירטוט החרדי עם איזנקוט הוא בעיקר מסר לנתניהו

החרדים מנסים להחזיר לעצמם את מעמד לשון המאזניים באמצעות פלירטוט פומבי עם איזנקוט, אבל האיום על נתניהו נשען על בלוף כפול: הם לא באמת בדרך לממשלת מרכז–שמאל, ומתווה הגיוס של איזנקוט רחוק מאוד ממה שהם מבקשים ● המטרה הפוליטית ברורה: ללחוץ על הליכוד, לבלבל את הגוש שממול ולנסות להפוך את איזנקוט לגלגל חמישי בקואליציית נתניהו הבאה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 780 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-4 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.