נושא
השוואה בינלאומית

"מצלמות בקלפי פוגעות בביטחון המצביעים"

בחירות 2019 עוד נקבע במחקר מ-2015: "המצלמות עשויות לאבחן רמאויות מינוריות, שקל לאתר בכל מקרה, אבל לא זיופים מתוחכמים ואפקטיביים" ● "השימוש במצלמות עלול לאיים על מצביעים לא משכילים באזורים כפריים" ● הצבת המצלמות נעשתה רק ברוסיה ובמדינות מתפתחות

ACE – הארגון הגדול בעולם לאיסוף מידע על שקיפות, תקינות והגינות של הליכי בחירות במדינות העולם, מיסודו של האו"ם, פרסם ב-2015 מחקר על התקנת מצלמות מעקב בקלפיות, ובדק באילו מדינות נהוג להשתמש בהן.

לפי המחקר, עד 2015 הותקנו מצלמות מעקב בקלפיות ברוסיה, אוקראינה, גאורגיה, אזרבייג'ן, אלבניה, קולומביה וסיירה לאון בלבד. ככל הידוע, זהו המחקר המקיף היחיד עד כה, שבדק באילו מדינות הונהג הנוהל הזה.

ממשלת רוסיה, שהציבה מצלמות בקלפיות בבחירות שהתקיימו במדינה ב-2012, חזרה על כך ב-2018. במהלך הבחירות של 2018 ברוסיה דלפו לרשת צילומים ממצלמות האבטחה בקלפיות והפכו ל"להיט" ברשתות החברתיות, מה שעורר גל ביקורת בתקשורת המערבית על הפגיעה בחשאיות ההצבעה שם.

במסקנות המחקר של ACE נקבע כי: "הצבת מצלמות בעמדות ההצבעה עלול להוריד בצורה דרסטית את ביטחון המצביעים בשל החשש שלהם מפגיעה בסודיות ההצבעה, בין אם פגיעה כזאת מתרחשת בפועל ובין אם לא".

"השימוש במצלמות באזורים כפריים עלול לאיים על מצביעים לא משכילים באזורים כפריים; הם נוטים לראות במצלמות, אמצעי מעקב אחר ההצבעה שלהם, גם אם המצלמה לא מצלמת מה הצביעו"

עוד נטען בתוצאות המחקר: "רמאויות וזיופים יכולים להתנהל בכל שלב של תהליך הבחירות, ולא מצאנו שהצבת המצלמות עשויה למנוע אותם בדרך כלשהי. המצלמות עשויות לאבחן רמאויות מינוריות, מקומיות, שקל לאתר בכל מקרה, אבל לא את זיופי הבחירות המתוחכמים והאפקטיביים באמת.

"השימוש במצלמות עלול לאיים על מצביעים לא משכילים באזורים כפריים; הם נוטים לראות במצלמות, אמצעי מעקב אחר ההצבעה שלהם, גם אם המצלמה לא מצלמת מה הצביעו".

מאז פרסום המחקר נעשה שימוש בנוהל השנוי במחלוקת גם במדינות נוספות ובמערכות בחירות נוספות. כך, בבחירות שהתנהלו בהודו השנה ובבחירות לממשלות המקומיות בהודו, הותקנו מצלמות בחדרי הקלפיות בחלק מהמדינות. התקנת המצלמות בהודו, שנעשתה ביוזמה ממשלתית, לוותה בוויכוח ציבורי עז. 

בהודו, כמו בכל המדינות שצוינו במחקר, הותקנו מצלמות רק בחדר הקלפי (voting station) ולא בתוך עמדת ההצבעה עצמה. לפי ההודעות של הממשלות ותגובותיהן למחקר ולכתבות ביקורתיות בתקשורת, מטרת הצבת המצלמות הייתה "הגדלת השקיפות והתקינות של הליך הביטחון ואת ביטחון המצביעים".

השימוש במצלמות בקלפיות אינו מקובל כלל בארה"ב ובמערב אירופה. בבולגריה, ששייכת לאיחוד האירופי, הייתה יוזמה ממשלתית בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-2016 להציב מצלמות בחדרי הקלפיות, אך לאחר סערה ציבורית הוחלט שלא להשתמש בהן. הידיעות על הכוונה להציב מצלמות בחדרי הקלפי ישראל עוררו השבוע עניין רב ותגובות ביקורתיות בתקשורת הבינלאומית.

עוד 346 מילים

יוצאים לפנסיה ומאבדים שליש מההכנסות

מחקר בדק את נתוני ההכנסה של הישראלים מכל המקורות - עבודה, פנסיה, ביטוח לאומי והון משפחתי - והשווה אותן להכנסות עם היציאה לפנסיה ● המסקנה: בתוך שנתיים בין גיל 65 ל-67 ההכנסה נחתכת בשליש ● פרופ' אביה ספיבק: "מערכת הרווחה במדינת ישראל היא קמצנית, והקצבאות שאנו מקבלים מהביטוח הלאומי נמוכות מדי"

משפחה ישראלית מפסידה בממוצע כשליש מההכנסה הכוללת שלה עם הפרישה לפנסיה, והפנסיות של הישראלים נמוכות משמעותית בהשוואה לעמיתיהם הפנסיונרים בארצות מפותחות באירופה. נתונים אלה עולים ממחקר שנערך במרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון, על ידי ד"ר אביעד טור-סיני ופרופ' אביה ספיבק.

המחקר בדק את נתוני ההכנסה של הפנסיונרים הישראלים מכל המקורות – עבודה, פנסיה, ביטוח לאומי והון משפחתי – והשווה אותם הן להכנסה עד גיל 65 (כולל), והן להכנסה של פנסיונרים במדינות אחרות בעולם.

אביה ספיבק (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
אביה ספיבק (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

ממצאי המחקר מצביעים על כך שגובה ההכנסה של ישראלים אחרי גיל הפרישה מהווה 65.9% בלבד מההכנסה שהיתה להם לפני הפרישה. מדובר בירידה דרמטית, שכן היא מתייחסת לשינוי שחל בתוך שנתיים בלבד, בין גיל 65 לבין גיל 67, שהוא גיל הפרישה עבור גברים בישראל.

בגרמניה יחס התחלופה, כלומר ההכנסה בגיל הפנסיה לעומת ההכנסה משכר לפני הפרישה הוא 76.8%, בצרפת 83.1% ובאוסטריה 91.2%. מכל ארצות ההשוואה, רק בספרד היחס נמוך יותר מישראל והוא עומד על 63.3%.

זהו המחקר הראשון בישראל שעוקב אחר כל ההכנסות של אותה משפחה לפני גיל הפרישה ולאחריו, והוא מבוסס על נתוני הסקר הבינלאומי SHARE שמאפשר להשוות את הממצאים בישראל לאלה של ארצות אירופה, שעורכות סקרים מקבילים.

"מערכת הרווחה במדינת ישראל היא קמצנית, והקצבאות שאנו מקבלים מהביטוח הלאומי נמוכות מדי", מסביר פרופ' אביה ספיבק, מנהל המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון.

לדבריו, המערכת פנסיונית של חיסכון אישי לגיל הפרישה לא טובה בישראל. ״אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מודעות נמוכה מדי של העובדים שלא עומדים על זכויות הפנסיה שלהם מול המעסיק. לעתים רק חלק מהשכר נחשב לצורך ההפרשות הפנסיוניות״, אומר ספיבק.

״רפורמת הלאמת קרנות הפנסיה שנערכה בשנת 2003 שהחלה גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות החוסכים", אומר ספיבק. כמו כן הוא מציין כי רק ב-2008 נכנס לתוקפו ״חוק פנסיה חובה, שמחייב את המעסיקים ואת העובדים להפריש ביטוח פנסיוני״.

״העובדים שלא עומדים על זכויות הפנסיה שלהם מול המעסיק. לעתים רק חלק מהשכר נחשב לצורך ההפרשות הפנסיוניות״

פרופ' ספיבק מדגיש כי המצב היחסי של מדינת ישראל עלול להיות גרוע יותר בשנים הבאות, בגלל רפורמות צפויות, כגון העלאת גיל הפרישה. "יש צורך דחוף במדיניות כלכלית חדשה, שתשפר את מצב הפנסיונרים במדינת ישראל בעתיד. הענף כיום לא מקצועי מספיק, וחייבים להכשיר מומחים בתחום כדי לשפר את כל המערכת".

עוד 348 מילים

פרשנות המחסור באחים ואחיות עוד יעלה לכולנו ביוקר

השוואה בינלאומית מגלה: המחסור באחים ואחיות בארץ הוא מהחמורים בעולם ● אם הממשלה לא תגדיל במהירות את מספרם, היא עשויה לשלם להם בסופו של דבר הרבה יותר ממה שהם דורשים כעת - והעומס יימשך בכל זאת ● ומי ישלם אז את המחיר? החולים, כמובן

עוד 1,077 מילים

פרשנות נתניהו חזק בכלכלה? הנתונים אומרים אחרת

ראש הממשלה בנימין נתניהו אוהב לספר כיצד הפך את ישראל ל"סיפור של הצלחה כלכלית אדירה" ● בדיקת הנתונים של העשור האחרון חושפת מציאות אחרת, שאותה חשים כל הישראלים על בשרם

עוד 2,166 מילים ו-2 תגובות

השוואה בין אירוויזיון תל-אביב 2019 לבין האירוויזיונים שהתקיימו בשלוש השנים שעברו בפורטוגל, שבדיה ואוקראינה מראה בבירור: לישראל הגיעו הרבה פחות תיירים, גם ביחס למספר התיירים הקבוע וגם במספרים אבסולוטיים

משרד התיירות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמו הודעה שבישרה על זינוק במספר התיירים שהגיעו לישראל במאי. לפי הנתונים, במאי 2019 נכנסו לישראל כ-440 אלף תיירים, עלייה של 11% בכניסות תיירים לעומת מאי 2018.

במבט ראשון, נראה שהנתונים מצדיקים את הציפייה למבול של תיירים שיציף את ישראל במהלך האירוויזיון. התיירים שנכנסו לישראל במאי הביאו עמם לעסקים בישראל הכנסות של כ-2.1 מיליארד שקל. האירוויזיון עלה לקופת המדינה קרוב ל-200 מיליון שקל, כך שלכאורה, התיירים החזירו את ההשקעה.

אבל כאשר משווים את "תיירות האירוויזון" של ישראל לתיירות שהגיעה למדינות שבהן התקיימו אירוויזיונים בשנים הקודמות ההצלחה נראית גדולה הרבה פחות.

האירוויזונים הקודמים התקיימו בסטוקהולם, שבדיה ב-2016, קייב, אוקראינה ב-2017 וליסבון בירת פורטוגל ב-2018. במאי 2018 גדל מספר כניסות התיירים לפורטוגל בכ-37% לעומת מאי 2017. מספר כניסות התיירים לאוקראינה במאי 2017 גדל בכ-20% לעומת מאי 2016. מספר התיירים בשוודיה גדל ממאי 2015 למאי 2016 בכ-32%, כמעט שליש.

חלק גדול מהתיירים שנכנסו לישראל במאי לא הגיעו לאירוויזיון דווקא, ממש כמו שרוב התיירים שהגיעו במאי בשנים הקודמות למדינות אחרות שבהם התקיימו אירוויזיונים. כדי להשוות בצורה מדויקת ככל האפשר בין "תיירות האירוויזיון" במדינות השונות קודמים צריך להשוות את מספר לינות התיירים בערים שבהן התקיימה התחרות ובשבוע שבו היא התקיימה.

לפי נתוני עיריית תל-אביב, בשבוע שהסתיים ב-18 במאי ושבו התקיים האירוויזיון התאכסנו בתל-אביב כ-10,000 תיירים – פחות ממספר חדרי האירוח הפנויים בתל-אביב, בבתי מלון ודירות RBNB גם יחד, כולל 12 אלף החדרים הקבועים וכ-6,000 שלפי הערכות אורגנו לקראת האירוויזיון.

ואילו סטוקהולם אירחה בשבוע האירוויזיון של 2016 כ-38 אלף תיירים. בליסבון התארחו בשבוע שבו התקיים בה האירוויזיון 30 אלף תיירים. קייב מוכת הפשיעה אירחה בשבוע האירוויזיון במאי 2017 כ-20 אלף תיירים.

עם זאת, סביר להניח שחלק מהתיירים הללו הם תיירי פנים משבדיה ואוקראינה עצמן, יותר מאשר בישראל הקטנה והצפופה. בפורטוגל צפו במופעים באולמות כ-100 אלף איש, פי שלושה יותר ממספר התיירים בליסבון, כך שחלקם היו פורטוגזים שנסעו הביתה בסיום ההופעה. בישראל נמכרו וחולקו כ-50 אלף כרטיסים, רובם המוחלט לישראלים, שרבים מהם קנו אותם בהנחה בימים האחרונים כשהתברר שהפנטזיה על הסתערות המונית של תיירים הייתה מוטעית.

שבדיה ופורטוגל אטרקטיביות לתיירים הרבה יותר מישראל גם בזמנים רגילים. לישראל, מדינה בת 8.7 מיליון תושבים, נכנסו ב-2018 כ-2.9 מיליון תיירים. לשבדיה, שבה מתגוררים כ-9.5 מיליון תושבים, נכנסו אשתקד 6.7 מיליון תיירים – פי שלושה מאשר לישראל. פורטוגל, בת 10.3 מיליון תושבים, מאחרת כ-14 מיליון תיירים בשנה – פי 4.5 מאשר בישראל.

מצב התיירות בישראל קצת יותר טוב מהמצב באוקראינה. באוקראינה חיים כ-45 מיליון איש, קצת יותר מפי חמש מאשר בישראל, ומגיעים כ-14 מיליון תיירים בשנה, קצת פחות מפי חמש מאשר בישראל.

הדיון המדכא על "למה התיירים לא באו לאירוויזיון" והפקת הלקחים ממנו אמורים להיות, איפוא, חלק מהדיון על "למה התיירים לא באים בכלל".

פורסמו אינספור כתבות ופוסטים שהאשימו, בצדק, את יוקר המחיה בארץ והמחירים הגבוהים בבתי המלון ודירות האירוח. אבל גם שבדיה היא מדינה יקרה מאוד, שאין בה חופים שמשיים ומקומות קדושים לארבע דתות עולמיות. אלא ששבדיה מארחת מיליוני תיירים שמגיעים בקלות במכוניות וברכבות ממדינות שכנות. וגם המצב הביטחוני בארץ עדיין נראה מבחוץ יותר קשה מכפי שהוא נראה למי שחי אותו כאן.

עוד 476 מילים ו-1 תגובות

אחרי מקרה נוסף של חשיפה לחצבת בתל אביב, אי אפשר להתעלם מהמציאות: התפרצות החצבת העולמית מכה בישראל חזק במיוחד ● לפי ארגון הבריאות העולמי, ישראל כעת במקום השישי בעולם במספר הנדבקים ביחס לגודל האוכלוסיה ● למרות הנסיבות המיוחדות שהביאו להתפרצות בישראל, הממשלה נמנעת מהתערבות ● משרד הבריאות בתגובה: "נוקטים בפעולות רבות"

עוד 2,880 מילים
סגירה