בפתח ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין, הנערכת בשנים כתיקונן באולם כנסים מפואר ואתמול, בצל הקורונה, הפכה ליום שידורים מאולפן טלוויזיה סטרילי, חשפה נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור, טפח לא שגרתי ממחשבותיה על תבנית נוף מולדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
"ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה היא החלטה קשה", אמרה נאור לעיתונאי חן מענית, "היא בפרט קשה לאדם כמו מנדלבליט שהיה יד ימינו, מזכיר הממשלה שלו. הוא לא עושה את זה באיזו הנאה או כדי להפיל את ראש הממשלה. הוא עושה את זה כי זו המסקנה שהוא מגיע אליה. במובן מסוים המשפט גם יהיה משפטו של מנדלבליט, הוא יודע את זה ומכיר את זה היטב".
כמה שנאור צודקת. אקורד הנעילה של הוועידה, אמש, היה שמור למנדלבליט עצמו. לפי הטון והמוזיקה של דבריו, היועץ מצוי בלחץ.
כנער נזוף, הוא טרח והשיב לכל המתקפות שהוטחו בו ובאנשי הפרקליטות בחודשים האחרונים, מכיוון ראש הממשלה בנימין נתניהו ומעריציו. שוב ושוב חזר על המילים "שקר" ו"כזב", כאילו עם ישראל כולו צופה בו כעת בדף הפייסבוק של לשכת עורכי הדין, מכה על מצחו בהפתעה ומכריז פה-אחד כי יתנער מדברי ההסתה המחלחלים כלפי מערכת אכיפת החוק.
פיסת חדשות כמנחה לנתניהו
את דבריו של מנדלבליט אפשר להבין כמעין דיאלוג פומבי עם נתניהו. היועץ ניסה לעמוד על מאפיין של "הקמפיין המתמשך המבקש להציג את ההליך הפלילי בתיקי האלפים בצורה מעוותת". הוא זעם ממש במאמציו להדוף את הטענות שמשפטו של נתניהו מוכתב "חלילה" משיקולים פוליטיים.
"כתב האישום הוגש נגד האזרח, מר בנימין נתניהו, בגין מעשים המיוחסים לו באופן אישי, ולא נגד ראש הממשלה באשר הוא כזה", הסביר מנדלבליט את המובן מאליו, "כל שיקול פוליטי הוא זר לתהליכים אלה".
הוא התהדר בכך שבמקביל לניהול המשפט, הוא ממשיך לקיים פגישות עבודה עם נתניהו ולתפקד כיועץ המשפטי של הרשות המבצעת.
בתוך נאומו שזר מנדלבליט גם פיסת חדשות, שאותה הגיש כמנחה לנתניהו: הודעה ראשונה כי לגישתו, גם עצם קיומם של שלושה ימי דיוני הוכחות בשבוע במשפט נתניהו, החל מחודש ינואר 2021, אינם מצדיקים כשלעצמם הכרזת נבצרות של נתניהו ממילוי תפקידו.
בתוך נאומו שזר מנדלבליט גם פיסת חדשות, שאותה הגיש כמנחה לנתניהו: הודעה ראשונה כי לגישתו, גם עצם קיומם של שלושה ימי דיונים בשבוע, אינם מצדיקים כשלעצמם הכרזת נבצרות של נתניהו ממילוי תפקידו
זמן קצר לאחר סיום דבריו של היועץ, שהועברו בשידור חי, פירסם משרד המשפטים באופן חריג מכתב תשובה מלשכתו של מנדלבליט לתנועה לאיכות השלטון בסוגיית הנצברות. במכתב חזר עוזרו הבכיר של מנדלבליט, ד"ר גיל לימון, על המסר ולפיו "עצם העובדה שנקבעו דיונים בבית המשפט המחוזי לשמיעת הראיות בתיק, ואף בשים לב לתדירותם, איננה יכולה להביא למסקנה כי נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".
לצד זאת, המכתב מגלה שלעמדת היועץ המשפטי, הדלת לא נטרקה באופן הרמטי על יוזמת הנבצרות:
"לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות שבנסיבות חריגות ויוצאות דופן, יכול שייקבע כי מתקיימת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש ממשלה הוא נאשם בפלילים שמנהל את משפטו. המועד הנכון לבחינת הדברים הוא בעת התגבשות תשתית עובדתית רלוונטית, ולעמדת היועץ, תשתית כזו טרם התגבשה".
סוגיית הנבצרות של נתניהו כרוכה כידוע באופן הדוק עם המאמצים הנעשים במשרד המשפטים להשלים את הסדר ניגוד העניינים לנתניהו, הנובע מעובדת היותו נאשם במשפט פלילי.
בעניין זה עידכן אמש היועץ את בג"ץ, במסגרת עתירה תלויה ועומדת של התנועה לאיכות השלטון, כי בעקבות הישיבה שקיימה המשנה ליועץ, עו"ד דינה זילבר, עם עורכי דינו של נתניהו ב-24 באוגוסט, הדברים "נבחנים כעת" על-ידי מנדלבליט עצמו, וכי הוא מתכוון להשלים את גיבוש ההסדר בימים הקרובים.
בנאומו בוועידת המשפט הבטיח היועץ כי הסדר ניגוד העניינים של נתניהו אמור להבטיח "הפרדה מוחלטת" בין כהונתו לבין "ההתמודדות האישית שלו עם ההליך הפלילי".
שיעור באלגנטיות
אם נתניהו הוא היריב המיתולוגי שעמו מתאבק מנדלבליט פומבית, הרי שהדמון מבחינתה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הוא יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין. את הקו המוכר שלו, שעיקרו התקפה ברוטלית על בית המשפט העליון, המשיך לוין אתמול בבוקר, בראיון לעיתונאית טל שלו, גם הוא במסגרת ועידת המשפט:
"בג"ץ רומס את הכנסת ברגל גסה, פעם אחר פעם, בפסיקות שהן סמכותה הבלעדית של הכנסת. אין שוויון בין שלוש הרשויות, הרשות השופטת לוקחת לעצמה את החירות להתערב ולשים שיקול דעתה במקום שיקול דעתה של הכנסת וזוהי הסכנה האמיתית לעתיד הדמוקרטיה. צריכה להיות פסקת התגברות רחבה ובצידה שינוי בשיטת מינוי השופטים. במבנה הנוכחי של הקואליציה זה לא אפשרי ובית המשפט יודע את זה ומקצין את פסיקותיו, אבל השינוי בוא יבוא".
בקול רועד מעט, שסיגלה לעצמה בשנים האחרונות, השיבה חיות ללוין ועל הדרך העבירה לו שיעור באלגנטיות. את דבריה בחרה להקדיש לערך הממלכתיות – שהיא עצמה מתמסרת לו באופן מלא.
"זהו אחד המבחנים שמעמידה בפנינו התקופה הזו: מבחן הכבוד ההדדי והיכולת להקשיב לאחר גם – ובעיקר – כשאיננו מסכימים עמו", אמרה חיות, "בשנה החולפת נקבעו ונשברו שיאים של השחרה, דה-לגיטימציה ושיח מתלהם, שהטביעו חותם לא רק במרחב הציבורי ובתקשורת. המשטר הדמוקרטי כולו נשען על היכולת לקיים שיח מכיל ומכבד, בין השלטון לפרט ובין רשויות השלטון לבין עצמן".
חיות סימנה את כוונותיו של לוין לשנות את שיטת מינוי השופטים כסכנה הבאה המרחפת על עצמאות מערכת המשפט, ומנתה את יתרונותיה של השיטה הנוכחית, שלוין בחר לכנותה "שיטה מעוותת". היא קראה ללוין ולנתניהו, בעקיפין, "לקיים התבוננות פנימית, ולתקן את הטעון תיקון בביתם פנימה לפני שהם יורים בליסטראות של ביקורת כלפי אחרים".
חיות קראה ללוין ולנתניהו, בעקיפין, "לקיים התבוננות פנימית, ולתקן את הטעון תיקון בביתם פנימה לפני שהם יורים בליסטראות של ביקורת כלפי אחרים"
לגבי ביקורתו של לוין כלפי מערכת המשפט היא אמרה: "הביקורת היא לגיטימית, כמובן, אך כאשר היא מושמעת מפי גורם שלטוני בכיר, מותר לצפות כי תהיה עניינית, הוגנת ולא פופוליסטית. לצערי, הדברים שנשמעו מפי יו"ר הכנסת אינם עונים על ציפייה זו, לא מבחינת התוכן ולא מבחינת הסגנון".
בדבריה בעל-פה בחרה לדלג על המשפט שהופיע על הנייר בנאום הכתוב שהכינה מראש, ולפיו בין סגנונו של לוין לבין ממלכתיות "אין דבר וחצי דבר".
לא נראה שיש סיבה לחשוש ששנת המשפט הקרובה תהיה חלילה משעממת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם