החשיפה הלא דרמטית של עמית סגל, אינה משנה דבר מבחינה משפטית. טמונה בה חשיבות ציבורית מסויימת. והיא דווקא מחזקת לטעמי את הטענה בדבר חומרת מעשיו הפליליים לכאורה של נתניהו:

1

חוקר בפרשת המעונות לא דיווח שהוא בקשר זוגי עם אחותו של ארנון מוזס. אבל אחותו של ארנון מוזס אינה קשורה משום בחינה לפרשת המעונות. לאחר שהתגלה שהחוקר הוא בן זוגה של ג'ודי מוזס, הוא מודר לחלוטין מחקירת פרשת 2000. לא היה קשור בכלל בחקירת מעשיהם האפלוליים של הראיס הנכלולי והמוציא לאור הכוחני. הוא גם נאלץ לפרוש ממשטרת ישראל. אגב, זה התחולל לאחר שנרשמה לו הערה פיקודית.

חוקר בפרשת המעונות לא דיווח על קשר זוגי עם אחותו של נוני מוזס. אבל האחות אינה קשורה לפרשה. לאחר שהתגלה הקשר ביניהם, החוקר מודר לחלוטין מחקירת פרשת 2000 ואולץ לפרוש מהמשטרה

2

מח"ש התלבטה אם לפתוח בחקירה פלילית נגדו והחליטה שלא לעשות כן. ההחלטה הזו אינה נראית לי מופרכת. זאת בניגוד להחלטות רבות אחרות. בהזדמנות אספר לבנימין נתניהו על מכלול עצום של חקירות מח"ש שנמרחו לאחר ששוטרים פירקו אנשים במכות. העידן הטכנולוגי, שמאפשר מצלמה לכל אזרח, מקשה על מח"ש למרוח. בכל מקרה, פגיעות משטרת ישראל בזכויות האדם והאזרח ותפקודה הלקוי של מח"ש לא עניינו מעולם את האיש ששולח את חיילי צה"ל לשלול זכויות אדם ואזרח ממיליוני נתיני האפרטהייד בגדה. עד שהפך להיות חשוד וכעת נאשם. נמשיך.

3

בואו נלך על התסריט המחמיר. בואו נחמיר ממש ונתעקש. חוקר היה בניגוד עניינים שעליו לא דיווח. כאמור, ייתכן שהיה מקום להעמידו לדין פלילי בעבירת הפרת אמונים. גם זה לא בטוח. ייתכן שהיה מקום להסתפק בדין משמעתי. בכל מקרה, נרשמה לו הערה פיקודית. הוא ננזף. המשטרה מידרה אותו מחקירת פרשת 2000 לאחר שהתגלה שהוא בן זוגה של אחותו של ארנון מוזס.

אבל טענת ניגוד עניינים של חוקר זוטר, רק מעצימה את טענת ניגוד העניינים החמור, הנמשך והשיטתי שבו פעל הבכיר מכל – ראש הממשלה ושר התקשורת שיכור הכוח – הן בפרשת אלוביץ' (הסתיר בשיטתיות את החברות ביניהם ואת טובות ההנאה שקיבל מטעמו) והן בפרשת מילצ'ן (טיפל בענייניו תוך שמילצ'ן מעתיר עליו מתנות עתק). זאת לאורך תקופה ארוכה, אובססיבית וחסרת גבולות. לכאורה, כמובן.

4

משפטית אפוא, חשיפתו של הכתב הפוליטי (שמופיע על המסך שלכם לאחר כניסת השבת תוך שמתחת לפניו מופיעה כיתובית הפטור הכוזב מזעמו של הקב"ה "צולם לפני כניסת השבת") לא מעלה ולא מורידה. באמת.

טענת ניגוד עניינים של חוקר זוטר רק מעצימה את טענת ניגוד העניינים החמור והשיטתי של רה"מ – הן בפרשת אלוביץ' (הסתיר את חברותם ואת טובות ההנאה שקיבל מטעמו) והן בפרשת מילצ'ן (טיפל בענייניו תוך שמילצ'ן מעתיר עליו מתנות עתק), לכאורה

5

מניסיון: זה פשוט לא משנה דבר בסוגיות המהותיות מהן בורחים הראיס ומדברריו בתקשורת: מדוע קיימת פגישות חשאיות עם מוזס? מדוע הקלטת אותן בחשאי? מדוע כאשר נשאלת על כך במשטרה – הכחשת שהקלטת? התעקשת על כך שלא הקלטת? עד שהחוקרים שלפו את ההקלטה לאוזניך.

6

אגב, השקרים הבוטים בהם נתפס נתניהו במשטרה, די מזכירים את השקרים המסיתים שהוא מעתיר על אוזנינו בלי בושה במסיבות העיתונאים המבועתות שלו. למשל: טענת כיבוי הטלפונים הניידים בהפגנות. אתה מוזמן להוכיח את זה, שקרן.

• ראשית, לולא היו שם טלפונים ניידים, לא היו כל כך הרבה סרטוני וידאו סלולריים ותמונות של מפגינים שמתעדים בלייב את ההפגנות.
• שנית, המפגינים מתעדכנים ומעדכנים בלייב על צירי ההפגנה, על המעצרים ועל מוקדי אלימות המשטרה – גם בינם לבין עצמם וגם ברשתות החברתיות.
• שלישית: אין בעיה להפריך את הטענה הזו על ידי נתונים מרשתות הסלולר. הם יכולים להוכיח שאנשים מגיעים לשם בעשרות אלפיהם עם הטלפונים הניידים שלהם.
• רביעית: נתוני משרד הבריאות ונתוני המשטרה מוכיחים שההפגנות אינן מוקדי הדבקה בקורונה.

אז איך התגלגל הספין הזה? דרך רמיזות חסרות ביסוס של עמית סגל, הידהוד של ישראל היום ושקריו הגלויים של נתניהו עצמו.

7

משפטית אפוא נותר המשסה מבלפור באותה נקודה. אגב, בימים הקרובים יפקע המועד שבו יוכל להגיש לבית המשפט בקשות שונות לגבי קבלת חומרי חקירה או קבלת תעודות חיסיון על מקורות מודיעיניים של המשטרה. בקשות מטעמו טרם הוגשו בנדון. למעשה, גם צוות הגנה לא קיים בנמצא למעט עורך הדין עמית חדד שממתין בוודאי לשכר טרחתו המבושש לבוא. בהחלט ייתכן שקיים קשר בין עיתוי חשיפתו של סגל בחדשות 12 לבין עליית המדרגה בקמפיין הכוזב של המשסה בדבר תפירת תיק וזאת בדרך ליצור דה לגיטימיציה גם לשופטיו (נתניהו כבר החל בכך בצורה נבזית באמת:

"שמעתי שהשופטים שלי נבחרו כי הם שמאלנים. אני מצפה להכחשה"

אמר לאוזנינו הנרעשות יומיים לפני הבחירות האחרונות. זה היה כה רקוב, כה פתולוגי וכה מופרך. וזה לא זכה לתשומת הלב הראויה).

בהחלט ייתכן שקיים קשר בין עיתוי חשיפתו של סגל בחדשות 12 לבין עליית המדרגה בקמפיין הכוזב בדבר תפירת תיק לנתניהו, וזאת בדרך ליצור דה לגיטימיציה גם לשופטיו

8

אבל ציבורית כמובן שיש חשיבות לחשיפתו של סגל: המשטרה וגם הפרקליטות לא נהגו כשורה בשורת נקודות. זה רחוק מאד משחיתות. אבל זה בעייתי. בפרשות אחרות, לעומת זאת, יש מקום לדאגה עצומה ממעשי המשטרה. אלימות כלפי מפגיני בלפור. כלפי מפגינים ערבים. ישראלים ממוצא אתיופי. חרדים. ואף מילה על דיכוי זכויות האדם של תושבי ירושלים המזרחית משוללי האזרחות.

כל אלו כמובן, מעניינים את נתניהו כקליפת השום. להפך: המשסה מבלפור מפיץ שקרים בזויים על אלימות מפגיני בלפור כלפי המשטרה במתכונת התעמולנים הכי חשוכים מהעבר. אגב, גם הלחץ שהופעל לכאורה על ניר חפץ טומן בחובו חשש מפני מעשה פלילי לכאורה מצד חוקר פלוני או אלמוני. אם אכן הובהר לו שבגידתו באשתו תיחשף במידה שלא ישתף פעולה, מדובר בסחיטה באיומים לכל דבר. זה טעון בירור מעמיק וזה כמובן לא אומר שעדותו של חפץ נגד נתניהו כוזבת. רחוק משם.

9

לפחות משמח לראות שעמית סגל דואג לשמו הטוב של יעקב אבו-אל-קיעאן ז"ל. לא רק שחרפת מותו וכן חרפת עלילת הדם נגדו לא עניינו את הראיס ודובריו עד היום, אלא להפך: נתניהו לא אמר דבר כשהשר לחוסר ביטחון הפנים הקודם שלו, גלעד ארדן, טינף על יעקוב המנוח וסירב לחזור בו. כשם שנתניהו לא אמר דבר כשאלשייך התעקש שיעקוב ביקש לפגוע בשוטר בהשפעת דאע"ש. מביש ורקוב.

10

אך מעבר לדיון המשפטי (כאמור, חשיפת סגל לא מעלה ולא מורידה עניינית לגבי משפט נתניהו. אם כבר, היא מחדדת שוב את עוצמת הריקבון והסכנה שטמונים בפעולות בניגודי עניינים. כלומר, מחדדת את חומרתם המופלגת של המעשים המיוחסים לנתניהו בכתב האישום נגדו), וגם מעבר לדיון הציבורי הענייני על כשלי המשטרה והפרקליטות (ויש לא מעט כאלה. אנחנו לוחמים בהם מדי יום) – ישנו גם היבט שטיפת המוח.

מעבר לדיון המשפטי (חשיפת סגל לא מעלה ולא מורידה עניינית לגבי משפט נתניהו. אם כבר, מחדדת את עוצמת הסכנה בפעולות בניגודי עניינים. כלומר, את חומרת המעשים המיוחסים לנתניהו) ישנו היבט שטיפת המוח

לא דיון משפטי ולא דיון ציבורי אלא חלק ממתקפת פייק ניוז מסיתה ועצומת ממדים. נתניהו כמובן חוגג בשיסוי ובכזב האהובים על המתקרבן. בנו בכלל באקסטזה. אני חושש ששניהם עומדים להתאכזב. רק חבל שבדרך הם מטביעים את כולנו.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.