ב-1 ביוני 1986 התכנסה ממשלת ישראל לישיבה שגרתית. לקראת סופה של הישיבה, הטיל ראש הממשלה דאז שמעון פרס פצצה: הוא הניח על סדר יומה של הממשלה הצעה למנות באופן מיידי יועץ משפטי חדש לממשלה.
המועמד של פרס – שופט בית המשפט המחוזי דאז, יוסף חריש, נבחר פה-אחד. מינויו נעשה על רקע העימות החריף ששרר באותה עת בין היועץ המשפטי המכהן, יצחק זמיר, לבין צמרת הממשלה, בשאלה האם צריך לפתוח בחקירה פלילית נגד בכירי שב"כ שביקשו לשבש את חקירת פרשת קו 300.
זמיר הודיע חודשים ארוכים קודם לכן על רצונו לפרוש מהתפקיד, שבו החזיק למעלה משבע שנים, אך דווקא באותה עת – שבה הייתה צמרת משרד המשפטים נתונה בקרב מול הממשלה וצמרת שב"כ – ביקש להמשיך בתפקידו עד לסיום הטיפול בפרשה חסרת התקדים.
"היה עלי להתפנות מן המשרד עוד באותו יום", שיחזר זמיר עצמו במאמר שפורסם אשתקד. "הייתה זאת הפעם הראשונה (ובינתיים גם האחרונה) שהיועץ המשפטי לממשלה מסולק מתפקידו על ידי הממשלה בשל עמדה מקצועית שנקט".
הצמרת השלטונית בישראל כבר הגיעה למקומות אפלים וקודרים, מבחינה משטרית. סילוקו של היועץ המשפטי לממשלה במטרה להציל את עורם של בכירי שב"כ שסרחו היה רקע אפל כזה.
"היה עלי להתפנות מן המשרד עוד באותו יום", שיחזר זמיר. "הייתה זאת הפעם הראשונה (ובינתיים גם האחרונה) שהיועץ המשפטי לממשלה מסולק מתפקידו על ידי הממשלה בשל עמדה מקצועית שנקט"
34 שנים לאחר מכן, צועד השלטון לעבר נקודת הכרעה אפלה נוספת: שוב אופפת חשרת עננים את צמרת משרד המשפטים. שוב הולכים ומתגבשים התנאים שעלולים להביא להדחתו של יועץ משפטי לממשלה. הפעם לא כדי להציל את בכירי מערכת הביטחון. הפעם מדובר בעורו של ראש הממשלה עצמו.
זרמי הימים האחרונים מלמדים כי הדו-קרב בין בנימין נתניהו לאביחי מנדלבליט הולך ומתעצם, צובר תאוצה ומתקרב לרגע האמת. זה עלול להיות קרב לחיים ולמוות, במובן זה שאחד מן השניים הללו לא יישאר בתפקידו בסופו. וזה עשוי לקרות מוקדם יותר ממה שנדמה.
לכל אחד מהשניים יש כלי נשק: נתניהו אוחז בידו את האפשרות להעביר בממשלה החלטה על הדחתו של מנדלבליט מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט מחזיק בידיו את האפשרות להכריז על נבצרותו של נתניהו ממילוי תפקידו.
"העם שלנו חייב להחליט על אחד מהשניים"
הזרמים הללו מבעבעים זה חודשים אחדים. אחד מרגעי המפתח היה בעת שהיועץ המשפטי הצטווה להביע את עמדתו במסגרת העתירות לבג"ץ, בשאלה אם ניתן להטיל על נתניהו את המנדט להרכיב ממשלה.
במסמך האוחז למעלה ממאה עמודים, התפתל היועץ אנה ואנה, ולבסוף הודיע – אין מניעה משפטית. 11 השופטים הלכו בעקבותיו, וקבעו זאת בפסק הדין, אך הוסיפו באותה נשימה כי ההיתר לנאשם נתניהו לכהן כראש הממשלה, הוא בכפוף להסדר ניגוד עניינים מפורט.
בינתיים צפה ועלתה שאלת הנבצרות, נוכח קביעת השופטים במשפטו של נתניהו כי שלב ההוכחות יתקיים החל מחודש ינואר, בקצב של שלוש ישיבות בשבוע. מנדלבליט הודיע כי האינטנסיביות הצפויה במשפט, היא לבדה איננה מגבשת נבצרות לנתניהו.
אולם בראיון לשבועון החרדי "משפחה", שעיקריו שודרו בחדשות 12 שלשום, הודיע מנדלבליט כי הנבצרות עודנה על השולחן, ופירט את התנאים שהתגבשותם עשויה להביא להכרזה על נבצרותו של נתניהו ממילוי תפקידו:
"אני זה שביקשתי ארבע פעמים בשבוע, וביקשתי לא שיהיה בינואר, שיהיה בנובמבר. בית המשפט קיבל חלקית את בקשתי, קבע שלוש פעמים בשבוע מינואר. עכשיו, זה יהיה הגון מצדי לבוא ולהגיד, על הדבר הזה, התהליכי, לבוא ולהגיד שנבצר ממנו להיות ראש ממשלה? לדעתי זה לא הגון, זה לא ראוי, זה לא נכון משפטית, ואני דבק בעמדתי. זה מה שאמרתי.
"יש עניין אחר, של נבצרות תפקודית-נורמטיבית. כמו שאני עושה את ההבחנה, ואומר יש נאשם מר בנימין נתניהו, ויש ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, זה לא אותו דבר. אם אתה מערבב את הדברים, ומשתמש בכוח השלטוני שלך כראש ממשלה כדי להשפיע על ההליך הפלילי, פה מתחילה להיות בעיה קשה.
"איך מתגברים על הבעיה הזאת? אם באמת אי אפשר להתמודד איתה, יכול להיות שכן נתגלגל לנבצרות.
"זו לא מתמטיקה, ואני לא נחפז. אני מנסה להיות מאוד שקול ורגוע וכל הזמן סופר על אלף, לא עד עשר, אני לא מתנהג כמו ברשתות חברתיות. אבל לעניין הזה בדיוק נועד הסדר ניגוד העניינים. הוא לא עושה לי טובה, אני לא מקבל את זה שהוא אומר שהוא לוקח על עצמו בהתנדבות מגבלות. לא, אתה חייב לקחת מגבלות וזה גם מה שאמר בית המשפט העליון בפסק הדין.
"אני לא תמים ולא נאיבי, ברור לי שזה לא יהיה מאה אחוז, אבל כן צריך למשל את האמירה שהוא לא עוסק במינויים במערכת אכיפת החוק; הוא לא עוסק בתיקון חקיקה ספציפית לעניין האישי שלו, ומנצל את הכוח השלטוני שלו. אסור לאפשר את זה".
מנדלבליט על האפשרות שיכריז על נתניהו כנבצר (במקור: מתוך ראיון לישראל יוסקוביץ, במשפחה). הכתבה המלאה בטלגרם pic.twitter.com/NHch5xUkrw
— דפנה ליאל (@DaphnaLiel) September 29, 2020
את המסרים האמיתיים שנתניהו מנסה לחלחל בציבור, צריך לחפש לא בהודעות הרשמיות שלו, אלא בדבריהם של נושאי כליו.
שעה קלה לאחר שידור מקצת מדברי מנדלבליט בחדשות 12, צייץ יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר: "ניכר היטב שההקלטות של מנדלבליט בושלו מטעמו כדי להעביר מסר לראש הממשלה, ועל מנת להלבין את החלטותיו השערורייתיות להגשת כתבי אישום מופרכים שלא הוגשו באף דמוקרטיה. אני מרגיש שהגיע הרגע בו העם שלנו חייב להחליט על אחד מהשניים: מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה או נתניהו ראש הממשלה".
זמן קצר אחריו הודיע השר דוד אמסלם: "מנדלבליט אתה אסון לדמוקרטיה! מזלזל בעם ובנבחריו. הגיע הזמן שתלך הביתה". יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, סימן יעד שאפתני עוד יותר: "למה שעשה מנדלבליט הערב, בעיתון הבית החרדי", צייץ בעלגות, "קוראים בחוק העונשין הפלילי: שיבוש הליכי משפט. עבירה שדינה כמה וכמה שנות מאסר".
למה שעשה מנדלבליט הערב, בעיתון הבית החרדי, קוראים בחוק העונשין הפלילי: *שיבוש הליכי משפט*. עבירה שדינה כמה וכמה שנות מאסר.
— Yair Netanyahu???????? (@YairNetanyahu) September 29, 2020
"חילוקי דעות מהותיים"
מאז פרשת בר-און חברון, שאף היא רשומה על שמו של נתניהו כראש ממשלה, אימצה כידוע הממשלה, על יסוד המלצות ועדת שמגר, מתווה למינוי יועץ משפטי לממשלה באמצעות ועדת איתור. אותה החלטת ממשלה שעיגנה את ההסדר בשנת 2000, קובעת גם את הדרכים לסיום כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה.
סעיף 26 להחלטה קובע כי הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של היועץ המשפטי באחד מארבעה מצבים: אם "קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל"; או אם היועץ עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו; או אינו כשיר לבצע את תפקידיו; או אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית.
סמכות הממשלה להדיח את היועץ מתגבשת רק לאחר ששר המשפטים יביא את הנושא להתייעצות עם ועדת האיתור, והוועדה גיבשה את עמדתה לאחר שנתנה ליועץ עצמו זכות להשמיע את טענותיו. ליועץ יש גם זכות שימוע בפני הממשלה או בפני ועדת שרים שהממשלה קבעה.
אם המצב יגיע לנקודת רתיחה כך שהממשלה אכן תבקש להדיח את היועץ המשפטי מתפקידו – ומבלי להיכנס לניתוח הפוליטי האם הרכבה הנוכחי של הממשלה יאפשר זאת – היא תצטרך לפעול בהתאם להסדר המתואר כאן, או להחליט על ביטולו. יהיה מוטל על הממשלה לייצר מעין "חילוקי דעות מהותיים" בינה לבין היועץ, שכביכול מונעים את המשך כהונתו.
קשה לחשוב על צעד שיש בו ערבוב גדול יותר בין תפקידיו השלטוניים של נתניהו, לבין ניסיון להשפיע על ההליך הפלילי נגדו, מאשר הדחת היועץ.
במצב נורמלי, זהו תפקידו של היועץ להצביע על כך.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם