השופט בדימוס דוד רוזן ממליץ ליועץ המשפטי לממשלה ליטול את סמכויות האכיפה בתכנון ובנייה מעיריית אלעד, לאחר שהתגלה כי מערכת האכיפה בה לא מתפקדת. רוזן הוא נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, והמלצתו מוגשת בעקבות תלונה שהוגשה נגד תובע הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעירייה, ונגד המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש בפרקליטות המדינה.
מי שהגישו את התלונה הם תושב העיר בשם אברהם חזן, והתנועה לאיכות השלטון. ראש העיר הוא ישראל פרוש והתובע בוועדה המקומית הוא עו"ד ניסים לוי. אלעד הוכרזה כעיר ב-2007, היא ממוקמת מדרום לראש העין ודרום מזרח לפתח תקווה, אוכלוסייתה חרדית והיא מונה קצת פחות מ-50 אלף תושבים.
התלונות שיפורטו כאן הוגשו לגורמים בעירייה על ידי תושבי העיר, ובמקרים רבים הן לא נענו כלל. במקביל, התלוננו תושבי העיר גם בתחנת המשטרה בראש העין, ומשלא נענו הועברו ביוני אשתקד לדרג גבוה יותר במשטרה וכן למחלקה להנחיית תובעים ולרשות האכיפה במקרקעין של משרד האוצר.
לטענתם, בחלק מהמקרים עבירות הבנייה בוצעו תוך מתן מידע כוזב לערכאות ו"בחלק מהמקרים לבכירים בעירייה הייתה זיקה למושא הפרות החוק, והם אף סייעו לביצוען. משכך", לטענת הפונים, "ישנו אף חשש לעבירות מתחום טוהר המידות". בפרט, הם טענו שעורך הדין לוי איפשר "התנהלות חריגה ביותר תוך הפרות חוק, ומעורב באופן אישי בפעולות בלתי סבירות, בין היתר, במסירת תצהירים כוזבים לבתי המשפט מטעם העירייה".
לפי הבדיקה של רוזן, במחלקה להנחיית תובעים בפרקליטות מכירים את הנושא, ומהם נמסר לו שלתלונה יש בסיס של ממש. הבדיקה של הנציב העלתה תמונה "חמורה ביותר בנוגע להתנהלות גורמי האכיפה בתחום התכנון והבנייה בעיר, ומרבית הטענות שהועלו בתלונה נמצאו מוצדקות".
תובע הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעירייה והמחלקה להנחיית תובעים, התייחסו לדוגמאות ולטענות שהובאו בפניהם ודחו אותן. עם זאת, בהתייחס לטענה הכללית שבתלונה, במחלקה להנחיית תובעים ציינו: "התמונה העגומה של מצב האכיפה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר מוכרת למחלקה להנחיית תובעים, ולתלונה בעניין זה יש בסיס של ממש".
בהמלצתו, רוזן כתב את הדברים הבאים:
"בכל הנוגע לאכיפת דיני התכנון והבנייה בעיר, בה מזה זמן אין אף מפקח אחד לרפואה, עובדה המשליכה ישירות גם על יכולתה של התביעה העירונית להתמודד עם תלונות תושבים וגורמים אחרים על הפרות חוק המתבצעות בעיר.
"במצב בלתי נסבל שכזה, לתושב העיר הרואה עצמו נפגע מהפרת חוק כאמור, אין כתובת לפנות אליה, ותלונותיו נותרות כקול קורא במדבר.
"בעיר שורר לאורך תקופה ארוכה מעין ואקום באכיפת החוק, בבחינת 'בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה'. ואקום זה פוגע בבסיס הסדר הציבורי, באופן התנהלות הרשות, ובעיקר ברווחת התושבים, שלמות קניינם, תחושתם וכלל זכויותיהם כאזרחים במדינה מתוקנת".
רוזן קבע עוד, שגם אם מוטל על התובע עומס רב, הוא לא פטור מחובתו להשיב לפניות בדבר שחיתות ועבריינות, והשתיקה עשויה להתפרש "כשתיקה שהיא חלילה בבחינת הסכמה או השלמה עם אותן עבירות על החוק".
מהבירור שערך עולה מצב של אוזלת יד בטיפול בעבירות בנייה בעיר, ושל ניסיון למסמס את התלונה בלך ושוב, כאשר המחלקה להנחיית תובעים מפנה אותם לתובע הוועדה המקומית, וזה האחרון מפנה אותם באופן מעורפל ל"גורמי האכיפה", "כאשר ידוע לו שאין כאלו בנמצא". לפיכך, רוזן מציע להשתמש בסעיף 254יד לחוק התכנון, שמאפשר הן למנהל רשות אכיפה במקרקעין והן למנהלת המחלקה להנחיית תובעים, ליטול מהוועדה המקומית חלק או כל הסמכויות שבידיה, מבלי שהדבר מוגבל בהכרח בהיקף, בזמן במקום או בתנאים.
הכשרת פרויקטים בדיעבד
לתלונה שהוגשה לנציבות צורף פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז מדצמבר 2018 בעניין עתירה שעסקה בתוצאות הבחירות באלעד, וממנו עלתה, לטענתם, המרכזיות של עו"ד לוי בהפרות חוק שנזכרו בפסק הדין.
1
הפרות חוק בבניית בית כנסת לקהילת ויז'ניץ: בפסק הדין הוזכרה בניית בית כנסת של קהילת ויז'ניץ ברחוב חייא 11 בעיר, ועליה נאמר ש"ברור שראש העיר פעל שלא כחוק בעניין זה", ולפי התלונה הבנייה הוכשרה על ידי עו"ד לוי, כאשר המחלקה להנחיית תובעים היו מודעים מראש לבעייתיות של הבנייה, לאחר שחזן התריע על הפרות החוק שכרוכות בה.
2
הליך מזורז לאישור מבני ציבור לקהילות שתמכו בראש העיר: עוד נקבע שם, כי ראש העירייה פרוש נתן שוחד בחירות גם בכך ששלושה חודשים לפני הבחירות, אישרה מועצת העירייה 30 הקצאות של מקרקעין ומבני ציבור לטובת מוסדות חינוך ובתי כנסת, בהליך מזורז ובהול, בלא שהיתה באמת כל דחיפות בעניין … ובלא שניתן לכך הסבר הגיוני… כמחצית מההקצאות ניתנו לקהילות התומכות במשיב והצביעו עבורו בבחירות".
השופט צבי דותן אמנם קבע כי ניתן שוחד בחירות לקהילות שונות באלעד, אך משום מה הערעור על תוצאות הבחירות נדחה כי "הליקוי" הזה (לשון המעטה של השופט), לא הוכח כדבר שהשפיע על תוצאות הבחירות.
3
פלישה לשטח ציבורי ביום הבחירות: התלונה הנוכחית נטלה מאותו פסק דין גם טענה לעצימת עין של העירייה לפלישה לשטח ציבורי שנעשתה ביום הבחירות עצמו, וזאת כאשר העירייה לא אכפה את החוק בעניין גם שנה לאחר האירוע, אף שבית המשפט הגדיר את המעשה כפלישה.
בנוסף, הם טענו שהעיר אלעד מאופיינת בחלוקה בין קהילות שונות, בעוד שהנהלת העירייה מורכבת מנציגיהן של קהילות מסוימות בלבד, מה שלכאורה מוביל לאכיפה בלתי שוויונית בעיר. הדיווח על הפרות חוק מהסוג הזה בעיר מעורר קושי רב עבור התושבים ובני משפחותיהם שפונים בתלונות, ולפי הנציבות חזן עצמו מעיד שהוא סובל "מהתנכלות בוטה שכוללת הפגנות רבות משתתפים, שמאורגנות מול ביתו, קושי לתפקד כהורה בבית הספר שבו מתחנכים ילדיו, ואף איומים מפורשים על חייו בשיחות טלפון לביתו, לאחר שהוגדר על ידי רבנים כ'מוסר'".
4
מקווה טהרה פרטי על קרקע ציבורית: אחת מהקצאות הקרקע שפורטו בתלונה, נוגעת למתחם שבבעלות העירייה ברחוב עובדיה מברטנורה 19, שבו נטען כי נבנו שלושה גני ילדים ובוצעו עבודות בנייה נוספות ללא היתר. בין השאר הכוונה למקווה טהרה פרטי שמשתרע על פני 200 מ"ר ומהווה מקור הכנסה לגוף שמחזיק בו, בעוד שלפי ההיתר אמור להיות שם מחסן עירוני.
במרץ 2017 דווח על דבר הבנייה של המקווה על ידי מקורבי ראש העיר, למחלקה להנחיית תובעים ולרשות האכיפה. ואולם העירייה הציגה זאת כבנייה מטעמה של מחסן עירוני, ולכאורה מסרה "תצהיר כוזב של מהנדס ראש העיר".
בהמשך נטען כי הוועדה המקומית ביקשה לשנות את ייעוד הקרקע, ממחסן עירוני למקווה שלא בבעלות העירייה, וחזן ראה בכך "ניסיון להכשיר את העבירות בדיעבד". הוא פנה לעו"ד לוי ולא נענה. בזמן הזה המקווה החל לפעול ולגבות כספים מהמבקרים. השופט רוזן קבע כי לוי היה צריך להשיב לטענות, וכי הטענה כלפיו מוצדקת.
5
הקצאת קרקע ציבורית שלא כדין לעמותות: בנוסף, הוזכר בית כנסת שקיבל הקצאה כדין באותו מתחם, אך מעליו נבנות שתי קומות בשטח של 1,000 מ"ר לטובת שתי עמותות שלא קיבלו הקצאה כדין. גם כאן נטען כי העירייה מסרה תצהיר כוזב לבית המשפט, לפיו בוצעה הקצאה, בעוד שלפי המתלונן רק כעבור שנתיים הוגשה בקשה להקצאת קרקע למשרד הפנים וכעבור זמן רב החליט עו"ד לוי שלא לפתוח בהלכי אכיפה בעניין. חזן הגיש בעניין ערר למחלקה להנחיית תובעים, אך לא נענה. רוזן קבע שהנציבות היא לא המקום לדון בטענות האלה, שחלקן הועלו בעתירות מנהליות וערר שהוגש בנושא.
6
אולם אירועים פרטי על קרקע ציבורית: בהמשך מוזכר גם אולם אירועים ברחוב רבי מאיר 7, שבגינו הגיש סגן ראש העיר שהוא גם יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בקשת היתר לתוספת בנייה של בית כנסת מעל גן ילדים קיים, בעוד שבפועל יש שם אולם אירועים מסחרי. חזן פנה לעו"ד לוי וטען כי מופעל שם אולם אירועים פרטי על קרקע ציבורית, שהוקצתה למטרת בית כנסת, אך הוא נמנע מטיפול בתלונה, ו"הדבר מעלה חשש להימצאותו בניגוד עניינים". רוזן לא מצא מקום להתערבות בתלונה הזו בשלב זה.
7
הקמת מתחם אירועים, "אולמי ויז'ניץ", על קרקע ציבורית: בדומה, מוזכרת בניית מתחם אירועים ברחוב יוסף קארו 5, כאשר במקום הוגשה בקשה להיתר לבית כנסת, בעוד שבפועל נבנה שם מתחם "אולמי ויזניץ". לפי פסק הדין שהוזכר כאן לעיל, ראש העיר נתן שוחד בחירות לקהילה זו, כך שגם האולם הזה מעלה חשד לביצוע עבירות. רוזן קבע שתלונה זו מוצדקת, ושהמקרה הזה ממחיש את אוזלת היד בטיפול בעבירות בנייה בעיר, והמליץ למחלקה להנחיית תובעים לעקוב וללוות את הטיפול בנושא, "בבחינת מוטב מאוחר מאשר לעולם לא".
8
הקמת מתחם חינוכי בניהולו של מקורב לראש העיר ללא היתר: כמו כן צוין מתחם ברחובות הר"ן-המהרש"ל, שבו החלה בניית מתחם חינוכי שיקומי בניהולו של אברהם שטיין המקורב לראש העיר, מבלי שפורסמו היתרי בנייה. לאחר מספר הליכים משפטיים, בית המשפט קבע שהעירייה בנתה במקום ללא היתר והורה על הפסקה מיידית של העבודות. רוזן קבע שהתלונה מוצדקת.
9
הקמת אולם חתונות פרטי על קרקע שיועדה להקמת אולם הרצאות: לבסוף, מוזכר מתחם ברחוב יהודה הנשיא 53-55, שבו עמותה שמנוהלת על ידי שטיין קיבלה הקצאת קרקע לאולם להרצאות חינוכיות, אך בפועל נבנה שם אולם חתונות יוקרתי. במקרה זה נקבע שהנציבות היא לא המקום לבחון את הטענות, אך "אין לי אלא לשוב ולהביע צער על מה שנראה ככישלון במבחן התוצאה בה חריגות מן הדין עשויות להתבצע כמעט באין מפריע כאשר גורמי אכיפה שונים מעבירים את הטיפול בהן מאחד לשני".
תגובות
עו"ד ניסים לוי דחה את כל הטענות האלה וכינה אותן תלונת שווא, ממנה הושמטו פרטים ומועדים רלוונטיים, כדי ליצור רושם מוטעה ומצג שווא.
לדבריו, מדובר בהתנהגות פסולה של חזן, שבין היתר, השמיט תאריכים מתמונות שצילם, ואף טען טענות שאינן נכונות. לוי תהה כיצד חתמו עורכי הדין על התלונה כאשר הטענות בה נסתרות ממסמכים שצורפו לתלונה עצמה.
תגובה העירייה להמלצת הנציב רוזן על אכיפת תכנון ובנייה באלעד: "הוועדה מתפקדת כפי שנדרש וכראוי. ובשנים האחרונות נרשם שיפור משמעותי מאוד בעבודת הוועדה. אכן, במשך תקופה היה מחסור בכוח אדם בתחום הפיקוח, בין היתר כתוצאה מתנאי שכרם של אנשי הפיקוח.
"לאחר מכרז שפורסם 3 פעמים נקלט כוח אדם נוסף לצוותי הפיקוח, ובתקופה האחרונה לאחר קליטת המפקחים החדשים נרשמה התקדמות רבה בעבודת האכיפה. צר לנו שבעלי אינטרסים צרים פועלים כל העת להכפיש את העיר אלעד. אנחנו נמשיך בעשייה העירונית ובפיתוח העיר, בינוי מוסדות ומבני ציבור לצד הרחבת העיר, ותוספת דירות למגורים מול מצוקת הדיור החריפה במגזר החרדי.
"לעצם הטענה, אנחנו מדינה אחת ונשמח לקבל סיוע בנושא, כפי שביקשנו מספר פעמים ולא בוצע עד עכשיו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו