עם התקרבות מועד הבחירות לנשיאות המדינה ביוני 2021, יש מי שכבר מנסים להפוך את תפקיד האזרח הראשון למטבע עובר לסוחר למימוש צרכים קואליציוניים ואישיים. חלק מייעדים את התפקיד לבני גנץ, אחרים לבנימין נתניהו, אבל המשותף לכל ההצעות האלו, שלא הרצון בטובתו של התפקיד, מעמדו והשפעתו עומד מאחוריהן, אלא צרכים ואינטרסים פוליטיים ומפלגתיים.

עם התקרבות מועד הבחירות לנשיאות המדינה ביוני 2021, יש מי שכבר מנסים להפוך את תפקיד האזרח הראשון למטבע עובר לסוחר למימוש צרכים קואליציוניים ואישיים

גם מערכת הבחירות הקודמת לנשיאות היתה רוויית משברים ושערוריות ואם נתאמץ, נזכר גם בדילים הפוליטיים של הרגע האחרון שהכריעו את הכף לטובת משה קצב על פניו של שמעון פרס ז"ל.

אז מה עושים? האם זו גזירת גורל שבחירתו של ראש המדינה, האיש שאמור לייצגה ולהוות מצפן ערכי לאזרחיה, תהיה נגועה בכל כך הרבה פוליטיקה קטנונית, אינטרסים ודילים? התשובה היא לא!

אין סיבה שתפקיד כל כך בכיר ייקבע באמצעות הצבעה של 120 אנשים, לחלקם הגדול אינטרסים אישיים, מפלגתיים ופוליטיים בנושא. כדי לצמצם את השפעת הדילים הפוליטיים ולאפשר הליך בחירות שיתרכז בערכים ולא באינטרסים, יש להעביר את זכות הבחירה לציבור, לאזרחי מדינת ישראל.

נכון, עריכת קמפיין בקרב האזרחים יקרה ומסובכת יותר מאשר שתדלנות בקרב 120 חברי כנסת, אבל ההליך יהיה נכון יותר וראוי יותר ויבטיח שהתוצאה וזהות הנשיא או הנשיאה לא יהיו תוצאה של אינטריגות פוליטיות, אלא של רצון העם.

במקום להחליט מי יהיה הנשיא בחדרי הכנסת, זהותו תיקבע ברחובות, בעצרות בעידן שלאחר הקורונה וברשתות החברתיות בינתיים. במקום לעשות שתדלנות בקרב חברי הכנסת והעסקנים, יפעלו המועמדים לנשיאות מולנו, אזרחי מדינת ישראל. יציגו את תוכניותיהם, את ערכיהם ואת החזון שלהם לתפקיד ולמדינה ואנחנו נחליט מי מהם שכנע אותנו יותר.

הליך הבחירות עצמו יכול להיות כפי שכבר נעשה במדינות שונות, דיגיטלי ברובו, כזה שיאפשר לאנשים להצביע בבטחה בבתיהם ויביא גם לחסכון ניכר בכספי ציבור. ומי שבכל זאת ירצה לצאת ולהצביע, יוכל גם כן לעשות זאת.

אז מה עושים? האם זו גזירת גורל שבחירתו של ראש המדינה, האיש שאמור לייצגה ולהוות מצפן ערכי לאזרחיה, תהיה נגועה בכל כך הרבה פוליטיקה קטנונית, אינטרסים ודילים? התשובה היא לא

נשיא מדינת ישראל הוא האיש שצריך לאחד אותנו, לשמש כותל למצוקות העם ועמוד אש מוסרי וערכי שאזרחי ואזרחיות ישראל ילכו לאורו. תפקיד כה רם ונישאא יננו יכול להיות תוצאה של דילים פוליטיים, אלא של רצון העם. העברת זכות בחירת הנשיא לאזרחי מדינת ישראל, תחזק את מוסד הנשיאות, את האמון במי שייבחר ותמנע ככל הניתן משיקולים לא ענייניים להשפיע על זהות הנשיא הבא של מדינת ישראל.

ציון זהבי הוא יו"ר תנועת "המפץ החברתי" למשילות חברתית. ייסד בשנת 2000 את עמותת על"י - עסקים למען ילדים. הוא יו"ר העמותה הארצית של העובדים הסוציאליים הקהילתיים למען הסדרת מעמדם המקצועי וחיזוק הפרופסיה המקצועית. סא"ל במיל' בצנחנים וקצין נפגעים של המשפחות השכולות בהתנדבות..

כתב אישום הוגש נגד עו"ד גונן בן יצחק בימים אלה על שהעז לעשות מעשה הרואי ולהגן בגופו על המפגינים מפני כלי הרס של המשטרה. החלטה תמוהה ומקוממת של הפרקליטות שאימצה את חוות הדעת של המשטרה. חשוב לשאול מדוע המשטרה המליצה בכלל על הגשת כתב האישום החריג בקלות דעת כזו.

ראשית, ניכר כי כשעו"ד גונן בן יצחק נשכב מתחת לגלגלי המכתז"ית זה הרגיז את השוטרים. בראיון לאור-לי בר לב, סיפר בן יצחק כי שוטר בשם קובי יעקב התעלם מפנייתו לוותר על כלי המשחית השיטורי, תותח מים שירה במפגינים באופן לא חוקי, לא מידתי, בניגוד להוראות היצרן, בכינון ישיר ומטווח קרוב מדי – והבטיח לו: "חכה חכה אטפל בך באופן אישי". בחקירתו הראשונה, לעדותו, אמר לו מפקד החוקרים: "אני מתבייש שאתה אזרח המדינה".

כשיש כל כך הרבה עדויות של מפגינים שנפגעו מירי המכת"זית, פגיעות גופניות כמו קרעים בעור התוף באוזן, פגיעות בעינים, אשה שעפה באויר מזרם המים, וכשבן יצחק הכיר על בשרו את פגיעתה הרעה של המכתזית כשנפצע ונשאר עם שטף דם – קשה להאשים את בן יצחק על שהחליט לפעול למניעת השימוש בכלי על חבריו המפגינים ועל עצמו. הוא טוען שכעו"ד הרגיש חובה מוסרית למנוע את הפגיעה הבלתי חוקית בחפים מפשע.

בראיון לאור-לי בר לב סיפר בן יצחק כי שוטר בשם קובי יעקב התעלם מפנייתו לוותר על כלי המשחית השיטור והבטיח לו: "חכה חכה, אני אטפל בך באופן אישי"

מעבר לכך שבן יצחק הרגיז את המשטרה ו"הפריע לה" במילוי תפקידה, לשיטתה, נראה כאילו מדובר במשהו עמוק אפילו יותר. נראה שבן יצחק הפריע לשר לבטחון פנים, אמיר אוחנה, הממונה על המשטרה, ולראש הממשלה, שבשמו הוא פועל, לדכא את ההפגנות, להרתיע את המפגינים החוששים מפגיעה, ולהפעיל את הסילון הקטלני כאפקט מצנן על המחאה כולה.

מתגונן בפני גונן

מי שמאמין למפגינים ולכנות כוונתם לא לוותר ולהמשיך להציף את הרחובות עד שראש הממשלה ירד מכסאו – כנראה מפחד, ולכן מגיש כתבי אישום. זו הסיבה שקשה להתעלם מהתחושה המקננת כי מדובר במהלך שלא נולד בחדרי החקירות במשטרה או בפרקליטות אלא אולי מקורו בראש הממשלה.

לאזרחים שחוו את נחת זרועם של השוטרים, נעצרו במחסומים בדרך לבלפור, הוגבלו במגבלות הרעש והשעות, נכלאו וצופפו במכלאות אנושיות לפני שהותז עליהן הסילון הקטלני – המהלך הזה נראה שקוף. הוא נראה כנסיון להסיר את האיומים הגדולים ואת הפעילים הבולטים של המחאה, ובכך לחסל אותה. מן הראוי להסב את תשומת לבו של השר אוחנה לכך, שהנסיון מלמד כי הזעם בקרב המפגינים רק יגדיל את ההפגנות.

ההחלטה להגיש כתבי אישום נגד מפגינים משרתת את המחאה נגד ראש הממשלה בכך שהיא מגייסת אנשים שזועמים על העוול. להבדיל, כבר במחאת כיכר גורן בפתח תקווה, אחרי שנשברה ידו של מני נפתלי בשל אלימות שוטרים, ואחרי שנחסמו מפגינים בדרכם למחאה והובלו למעצר לילי ללא כל עילה, זכתה המחאה לסיקור תקשורתי שלא נהנתה ממנו קודם לכן והכיכר התמלאה באלפי מפגינים בשבועות שאחרי. כשסיקרתי את ההפגנה בכיכר גורן, סיפרו לי מפגינים שהגיעו לכיכר בעקבות התנהלות המשטרה והזעם שעוררה התנהלות זו.

מי שמאמין למפגינים ולכוונתם להמשיך להציף את הרחובות עד שרה"מ ירד מכסאו – כנראה מפחד ומגיש כתבי אישום. לכן קשה להתעלם מהתחושה המקננת כי מדובר במהלך שלא נולד במשטרה או בפרקליטות

עוול מהסוג הזה הוא אחד הגורמים המגייסים למחאה, לצד אירועים כמו הנסיון הפוליטי להעביר את חוק החסינות, שהוציא מאות אלפי אנשים לאחת ההפגנות הראשונות שזזו מכיכר גורן ועברו לתל אביב.

מצאו להם את מי להאשים

עו"ד גונן בן יצחק, קצין מודיעין לשעבר בשב"כ ומפעילו של "הנסיך הירוק" וחבריו למחאה הם אנשים ישרים ואמיצים שראויים לעידוד ולא לנאצות, להוקרה ולפרסים  ולא לכתבי אישום.

עו"ד בן יצחק סייע לאנשים רבים שזכויותיהם נרמסו ושחרר מפגינים, שרבים נעצרו ללא עוול בכפם. בן יצחק הקריב מזמנו, מבטחונו האישי ומחירותו הפרטית למען עמידה על זכותם של אנשים להפגין ועתה הפרקליטות בוחרת להקריב אותו כדי לרצות את המשטרה ואולי אף את נתניהו. אין להתפלא אם נראה כי ההפגנות מתעצמות בעקבות אירועים מהסוג הזה.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת